אני מורה לאנגלית, כך שאוזניי מזדקרות כשסופרים מדברים על התהליך שלהם. מצאתי שעצותיהם שימושיות גם לתכנון שיעורים, וזה משום שכתיבה טובה דורשת תכנון חד שמטרתו הינה ריתוק הקורא לטקסט.
מאת: בראיין סטבניק, אתר Edutopia.
-----
בכתיבה, אתה רוצה שהקהל שלך יהיה שקוע במה שאתה כותב. אתה רוצה שיהיה לקוראים אכפת מהדמויות. אתה רוצה שיתמוגגו מהמתח. כל אלו הם לא דברים שקל לעשות. זה קשה באותה מידה גם בכיתה ולכן, כשסופרים מאפשרים לנו לראות מה הם עושים, אני מקדיש לזה תשומת לב. אני רואה את הדרך בה הם יוצרים דרמה ומתח. אני לומד כיצד התפניות בעלילה יוצרות לסיפור קצב, בדומה למעברים שאנחנו עושים במהלך שיעור.
ג'ון אירווינג, מחבר הספר "תקנות בית השיכר", מתחיל מהמשפט האחרון: "אני רושם את השורה האחרונה, ואז אני כותב את השורה שלפניה. אני מוצא את עצמי כותב לאחור לזמן מה, עד שיש לי תחושה יציבה של איך נשמע ומרגיש הסוף. אתה חייב לדעת איך הקול שלך נשמע בסוף הסיפור, כי זה אומר לך איך להישמע בתחילתו".
זוהי, לדעתי, המהות של תכנון מערך שיעור – סופים והתחלות. אם אנחנו לא מצליחים לרתק את התלמידים בתחילת השיעור, אנחנו עלולים לא לקבל אותם בחזרה. אם אנחנו לא יודעים מהי התוצאה הסופית, אנחנו מסתכנים במעברים אקראיים מפעילות אחת לשנייה. כל רגע במערך שיעור צריך לספר חלק מהסיפור השלם.
8 הדקות החשובות ביותר הן ההתחלות והסופים. אם שיעור לא מתחיל חזק ע"י הפעלת ידע קודם, יצירת ציפייה או סימון מטרות - רמת העניין של התלמידים יורדת, ועליך לעבוד קשה כדי להעלות אותה בחזרה. אם מערך השיעור לא כולל בדיקה של הבנת התלמידים, לעולם לא תדע האם מטרת השיעור הושגה.
להלן 8 דרכים לעשות את 8 הדקות הללו לקסומות:
1. הצטרף לטרנד היוטיוב
יוטיוב מגיע ליותר בני 18-34 מאשר כל ערוץ בכבלים או בלווין. מאות שעות של וידאו עולות ליוטיוב בכל דקה. יש בו משהו לכל כיתה, נושא וגישה. לא רק שזה מאפשר ללמוד בHD, זה גם מאפשר למורה לעשות קישורים שלא יכלו להעשות לפני. הדברים הללו הופכים אותו למשאב אדיר עבור מורים. אחד השיעורים האהובים עלי, שאני מלמד במשך שנים, מתחיל בבקשה מהתלמידים לערוך השוואות בין שירי משוררים לבין פרסומות במהלך שידורי ספורט. לפני 15 שנים, הייתי צריך לשבת עם האצבע בהיכון ליד מכשיר הוידא, לקוות שהפרסומת הספציפית שרציתי תשודר, להקליט אותו ולהביא לכיתה. היום היוטיוב מקל מאד על העבודה.
2. התחילו עם חדשות טובות
אם אתם רוצים ליצור חלל בטוח עבור תלמידים, חלל שיגביר את המוכנות שלהם לקחת סיכונים, לא תגיעו לשם עם מוט פריצה. המורה והבלוגר טוד פינלי מתחיל את השיעורים שלו עם שתי דקות של חדשות טובות. כיתות שחוגגות הצלחות יוצרות את הנוחות ההכרחית עבור תלמידים על מנת שיוכלו לשאול שאלות קריטות, לחלוק רעיונות ולהשתתף בדיונים פתוחים וכנים. להתחיל מחגיגות זו הדרך הקלה והקצרה להגיע לשם.
3. ערבבו בין דיסציפלינות
זרקו כדור ברחבי הכיתה לפני שאתם מלמדים את הפיזיקה שמתרחשת כשעמרי כספי זורק כדור לסל. השמיעו בכיתה קטע מוזיקלי שנותן אווירה קלאסית בתחילת שיעור על מיתולוגיה. השילוב בין דיסציפלינות שונות מלמד את התלמידים שרעיונות ומושגים אינם מתקיימים לכשעצמם אלא מתקיימים במסגרת רשת רחבה יותר של ידע וקשורים קשר הדוק למציאות היום יומית שלהם. פתיחת שיעור בדיסציפלינה שונה יכולה לפתוח להם את החושים והחשיבה ללמידה עמוקה יותר.
4. 5 דקות של כתיבה
קלי גלאגר טוענת שתלמידים צריכים לכתוב פי ארבע ממה שמורה יכול לבדוק במבחן. תלמידים צריכים לכתוב – והרבה, אם ברצונם להשתפר. דרך אחת להשיג מטרה זו היא להתחיל כל יום עם שאלה עקרונית, שתלמידים צריכים להקדיש 5 דקות למענה כתוב עליה. אם עושים זאת יום אחרי יום, זה נהיה טקסי ובונה כח סיבולת. גראנט וויגינס וג'אי מקטיג כתבו רשימה מקיפה של שאלות עקרוניות.
1. העלו רמה
רשת חנויות המשחקים GameStop מפעילה 6457 מרכזי מכירה ברחבי העולם. אין זה סוד שילדים אוהבים משחקי וידאו, וחלק מהסיבה לכך היא שהם כל הזמן מגיעים לרמות חדשות בתוך המשחק ומקבלים דירוגים גבוהים יותר ויותר ככל שהם מתקדמים. הנ"ל יוצר תחושה של הישגיות, מסוגלות וערך עצמי. מורים יכולים להשתמש בצורך הזה של התלמידים ולפתח רמות של מיומנות ע"פ סטנדרטים. בסופו של שיעור, בקשו מהתלמידים לעשות תרשים של ההתקדמות שלהם אל עבר מומחיות כפי שמוגדרת ע"י סטנדרט מסוים. למשחק פופולארי יש רמות של מתחילים, גיבורים, אגדות ומיתולוגיות, ורמות שונות אלו יכולות לייצר את המוטיבציה הנכונה עבור תלמיד שמהסס להגיע להישגים.
2. כרטיסי יציאה
רוברט מרזנו מסווג כרטיסי יציאה ל4 קטגוריות שונות: הערכה מעצבת מבוססת נתונים, ניתוח עצמי ע"י התלמיד, פידבק לימודי אסטרטגי ו-תקשורת פתוחה. איך שלא נשתמש בהם, הם מספקים לנו חתיכות מידע ופידבק מהיר ומקיף. לוויגינס ומקטיג יש גם רשימה מקיפה של בדיקות להבנה.
3. תחקו את המדיה חברתית
את רוח שיתוף הפעולה והחיבורים המנשבת בעולם הדיגיטלי ניתן להביא גם לכיתה הפיזית. לוחות מודעות יכולים לשמש כמעין חללי מדיה חברתית לשיתוף רעיונות. ארין קליין כתבה על הדרכים הפוזיטיביות בהן ניתן להשתמש בטוויטר, פינטרסט ואינסטגרם בתוך כיתת הלימוד. ב4 הדקות האחרונות של השיעור, ניתן לאתגר את התלמידים לחבר פוסט מדיה חברתית או למצוא תמונה שמייצגת את הלמידה שהתרחשה בצורה הטובה ביותר.
4. כוחה של הפתקית
דרך אחרת לייצר אקלים חיובי בכיתה מעבר ל"חדשות טובות" היא לסיים עם פתקיות השפעה: בקשו מהתלמידים לכתוב על פתקית דבר אחד שלמדו ממישהו אחר במהלך השיעור ושידביקו את הפתקית על הלוח. בתחילתו של השיעור הבא, קראו את הפתקיות הללו בקול רם. מהלך זה מייצר חיזוק שמאשר כי מדובר בקהילה לומדת ומאשרר את ההשתתפות בכיתה של התלמידים מכיוון שהההשתתפות עושה הרבה יותר מאשר לענות על שאלה – היא עוזרת לאחרים להבין בצורה עמוקה יותר. כך גם נוצר מצב בו כל תלמיד מעורב בשיעור באופן אקטיבי דרך הפתקית.
כיצד אתם מתחילים ומסיימים את השיעורים שלכם?
כתבו לנו בתגובות.
-----
פוסט זה פורסם לראשונה באתר Edutopia, אשר בנדיבותם נתנו לנו רשות לתרגם ולפרסם אותו.