סמנכ"ל משרד החינוך: "להיות איש חינוך זה הדבר הכי ישראלי שיש

מאת: יגאל טרטקובסקי

ראיינו את אייל רם, סמנכ”ל עובדי הוראה במשרד החינוך, על מצב החינוך בארץ. רם נכנס לתפקיד לפני כמאה ימים לאחר שכיהן בתפקידו האחרון כמנכ”ל המכון לחינוך דמוקרטי.

מהם הדברים שמעסיקים אותך במסגרת התפקיד שלך ומה אתה רוצה לקדם?

תפקידי מתעסק ב4 יעדים מרכזיים:
מעמד ודמות המורה - קיום תנועת מחנכים בישראל כך שתהיה דומה בעוצמתה לשתי תנועות אחרות שהיו והשפיעו בארץ: התנועה הקיבוצית ותנועת ההתנחלות. בשני המקרים מדובר באידיאליסטים מגיל צעיר שרצו להגשים את עצמם דרך יצירת חברה טובה יותר לתפיסתם. הדרך להגשים את הציונות כיום היא להיות מחנך. לעשייה זו יש מבחינתנו שני אפיקים מרכזיים: משיכת אוכלוסיות חזקות לתוך עולם החינוך ויצירת מדרגות התפתחות למורה כך שככל שמתפתחת הקריירה התפקידים מתגוונים לכיוונים כמו הכשרת סטודנטים ומורים חדשים, עבודה עם קהילות יהודיות בחו"ל ועוד. אפיקים נוספים הם עיגון מקצוע ההוראה בחקיקה ופתיחת הסכמי השכר ביוני במסגרת "אופק חדש".

חיבור האקדמיה לשדה - שילוב הכשרת המורים עם תקופה אינטנסיבית בפועל בבתי הספר, כפי שרופאים עושים סטאז' בבתי החולים. כך בית הספר יהפוך לשותף של האקדמיה בהכשרה והמורים יגיעו לתפקידם עם חווית בי"ס מלאה.

פיתוח מקצועי ללמידה משמעותית – העברת זירת הפיתוח המקצועי לבתי הספר. מדובר ביצירת גמישות פדגוגית שתאפשר למנהל להבנות תכניות ויצירת מורים מובילים שיתחילו להדריך את חבריהם המורים הצעירים.

הפיכת תפיסת כ"א בהוראה למשאבי אנוש - מתן שירות טוב לעובדי ההוראה, דבר שדורש מאיתנו המון עבודה. אנחנו רוצים ליצור יחידות השמה עבור סטודנטים המחפשים עבודה בתום לימודיהם, אשר יחברו בין צרכי המערכת לבין הרצון של המורה. מדובר בשינוי תפיסתי של המורים מכוח אדם להון אנושי אמיתי.

מהי החשיבות של מורים ומהו תפקיד שלהם היום בחברה?

התפקיד המרכזי של המורים בימינו הוא לעזור לתלמידים לעצב את הזהות ואת המשמעות שלהם בתוך עולם של ריבוי מידע ודעות. פעם המורה היה מלמד את "מה שצריך לדעת", היום מותר לנו לחשוב מה שאנחנו רוצים. אנחנו יכולים לברר הכל בלחיצה של כפתור וכל הדעות לגיטימיות. המורה צריך לעזור לעצב את הזהות בתוך עולם זה. פדגוגיה של מיומנויות המאה ה21 מאפשרת שיח לצד הקניית מידע, בשונה מהעבר בו הלימוד התרכז בהרצאות על מידע ספציפי.

מהי "למידה משמעותית"?

למידה שיש לה משמעות לאדם ולעולם. למידה שמעוררת סקרנות ואינה נשארת רק בליבו של האדם אלא מייצרת תנועה חיובית בתוך העולם בדרך לחברה טובה יותר.

אנחנו כותבים רבות במגזין על אנשים שבוחרים בהוראה כקריירה שנייה, 
איך אתה רואה את התופעה?

החברה הישראלית צריכה להיות חברה המבוססת על למידה ותרבות המעגל – זה במורשת שלנו. על כל משרה של מורה ומחנך אמורים להתחרות 10 אנשים. זו אמורה להיות גולת הכותרת, זה הדבר הכי ישראלי שיש. באמריקה זה לעשות ביזנס או להיות כוכב  - אצלנו זה להיות איש חינוך בכל המגזרים. בחברה הערבית והחרדית יש כיום עודף של מורים, אבל בחברה החילונית לצערי יש מחסור בחלק מהמקצועות - מתמטיקה, מדעים, לשון ואנגלית. אני מקווה שהשינויים שאנחנו עובדים עליהם יעזרו לפתור את המחסור הזה.

מהן ההתלבטויות העיקריות שניצבות בפני אנשים שחושבים על בחירה בהוראה?

לצערי יש הרבה שיח בתקשורת שמייצר תמונה שהיא גרועה מהמצב בפועל. במיצ"ב האחרון דיווחו 92% מהמורים שהם מרוצים מהמקצוע. זו עבודה מרתקת עם אנשים, תפקיד מסקרן שמשתנה כל הזמן. מערכת החינוך נמצאת בשינוי מאד גדול ומתחברת למגמות בינ"ל שמשנות את המקצוע. גם לנו כמערכת יש משימה מאד חשובה של העצמת המורים, פתיחת חסמים ומתן יותר אוטונומיה למורים כך שיוכלו להביא את עצמם לידי ביטוי בתוך השיטה. בשביל זה אנו צריכים את האנשים הטובים ביותר.

בתמונה: נתוני המיצ"ב האחרון לגבי שביעות רצון המורים אליהם מתייחס הסמנכ"ל

אנשים רבים אינם מגיעים לחינוך בגלל השכר.

שכר המורים עלה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. מורים יכולים להגיע מהר מאד לשכר של 8000-9000 ויכולים להגיע גם ל13,000. מצד שני, זה עדיין יותר נמוך ממה שמגיע להם ואני מקווה שגם זה ישתפר מכיוון שבחברה מבינים יותר ויותר את ערך המקצוע. יש גם יתרונות כמו חופשה ארוכה, קביעות והעובדה שזה מקצוע שתמיד יש לו דרישה בלי קשר למגמות וטלטלות השוק.

מיהם הדמויות שהשפיעו עליך יותר מכל במלאכתך החינוכית?

שחקן הכדורסל האמריקאי מג'יק ג'ונסון. היופי שלו היה שעשה את כל מי שסביבו לטוב יותר. השחקנים שלצידו רצו להוציא מעצמם יותר והצליחו מעצם הנוכחות שלו במגרש ואת כל זה עשה עם חיוך ענק. הוא מאד השפיע על האופן בו אני מתנהל. הוא עשה דברים שנראים בלתי אפשריים והפך אותם אפשריים. גם האופן שבו התמודד עם מחלת האיידס, ברגעים הקשים הוא לקח את זה לא כמסכן ומתבכיין, אלא הפך עצמו לשגריר של המאבק במחלה.

גם הרבן יוחנן בן זכאי השפיע עליי רבות. הוא היה פורץ דרך במתינות ובפשרנות שלו ועזר ליצור את התרבות היהודית תרבות של למידה ושיח קהילתי. כיום בחגים אנו יושבים בחיק המשפחה ולומדים יחדיו במקום להעלות זבח וזה הרבה בזכותו.

"תפקיד המורה הוא לעזור לתלמידים לעצב את הזהות שלהם בעולם של ריבוי דעות ומידע"

היית מנכ"ל המכון לחינוך דמוקרטי, מה גרם לך לעבור למשרד החינוך?

הרגשתי שמשרד החינוך נמצא בתקופה של מהפכה של ממש, נכנסו לא מעט חבר'ה צעירים למשרד ואפשר להרגיש פה רוחות של שינוי. הרגשתי שיש פה הזדמנות הסטורית לתרום את חלקי למשהו מאד משמעותי. בשנים האחרונות הייתי מעורב במהלכים רחבים עם משרד החינוך וראיתי שהמשרד מנסה ליצור משהו טוב יותר, הרבה יותר ממה שנראה בחוץ – כאילו יושבים שם פקידים שלא אכפת להם מכלום. במערכת של 160,000 מורים עם ארגונים, ועדי עובדים ועבודה מול משרד האוצר, להצליח ליצור בתוכה שינוי זו חוויה מרתקת.

מה אתה רוצה להביא מעולם החינוך הדמוקרטי למערכת החינוך?

אני רוצה להביא את תרבות העבודה, האמון, השטחת ההיררכיות, האוטונומיה שניתנת לתלמיד, למורה ולמנהל. אני רוצה להביא את הפדגוגיה החוויתית והחברתית יותר ואת התפיסה שמותר להתווכח ולדבר פוליטי ולא צריך להזהר ולהתחבא מאחורי העובדות והמספרים במבחן.

לסיום, אתה יכול לספר לנו על משהו חיובי שקורה בעולם החינוך שסביר להניח שאנשים לא שמעו עליו?

מתוך מאות התכניות שנמצאות על השולחן אני בוחר לספר דווקא על אנקדוטה קטנה יחסית: הצלחנו לשלב השנה 18 מורים עם מוגבלויות בבתי הספר לעומת 3 בשנה שעברה. מדובר במורים שהם נמוכי קומה, על כסאות גלגלים וכדומה. אלו מוגבלויות שלא אמורות לפגוע בהם כמורים אבל החברה לאו דווקא יודעת להכיל את זה. יצרנו את התכנית כי מגיע למורים עצמם את ההזדמנות ללמד וגם כדי שהתלמידים יבינו שלא צריך לרחם על מורה בכסא גלגלים – זה יכול להיות בנאדם מבריק עם המון שמחת חיים – זה שיעור חשוב עבורם וכיום כמה אלפי תלמידים נהנים מהמורים הללו.