הבגרות במתמטיקה נוטה ליצור רמות גבוהות של חרדה אצל תלמידים והוריהם. היות המתמטיקה מקצוע חשוב בתעודת הבגרות ובעל השפעה משמעותית על עתיד התלמיד, יחד עם היותה מאתגרת במיוחד, יוצרים לעיתים קרובות, באופן טבעי, חששות אצל התלמידים ואף אצל הוריהם.
אז כיצד ניתן לסייע לתלמידים להתמודד טוב יותר עם מתמטיקה, להצליח ואף ליהנות ממנה? שאלנו מורות ומורים מעולים למתמטיקה, שרואים את יופייה אך במקביל מודעים לקושי ולחששות שהיא מעלה, כיצד הורים יכולים לסייע לילדיהם וכיצד תלמידים יכולים ללמוד להתמודד עם המאמץ והלחץ של לימודי מתמטיקה ברמה גבוהה, ואף להצליח ליהנות מהלמידה. התשובות לפניכם:
ד"ר טלי דבורה, זוכת ציון לשבח בפרס טראמפ להוראה איכותית, מורה מצטיינת למתמטיקה בתיכון כצנלסון בכפ"ס, מדריכה פדגוגית ומרצה למתמטיקה במכללת לוינסקי לחינוך, מציעה להורים את הטיפים הבאים:
1. הדגישו את נקודות החוזק של ילדיכם, שבחו אותם על הצלחותיהם בתחומים מגוונים, הראו להם שהם בעלי ערך ואהובים כפי שהם. זה יתרום להעלאת ביטחונם העצמי.
2. שתפו את ילדיכם בקשיים שחוויתם כילדים או אף כמבוגרים ואת דרכי ההתמודדות שלכם. בכך תאפשרו לילדיכם להרגיש נוח לשתף אתכם בקשיים שלהם. עם זאת, הימנעו מלהדגיש כמה קשה היה לכם במתמטיקה וכמה אתם ומתמטיקה זה ממש לא סיפור אהבה. זה רק ייצור אנטגוניזם אצלם וימנע מהם לנסות ולהתאמץ.
3. הדגישו בפני ילדיכם שכדי להגיע להישגים חשובה הדרך, ההשתדלות וההתמדה. עצם הלמידה, ההתנסות והדבקות במטרה היא ההצלחה הגדולה ולא התוצאה הסופית. כדאי גם לקרוא את הכתבה הזאת, שמסכמת מגוון מחקרים שמוכיחים כי להצלחה בטווח הארוך, ההתמדה היא חשובה ולא התוצאה הסופית.
4. אחת השיטות היעילות להפחתת חרדה היא יוגה - תרגילי נשימה ומדיטציה. ניתן לשבת או לשכב בפינה שקטה, להשמיע מוסיקה מרגיעה ולנשום. כדאי לעשות זאת בשגרה, אך אם לא תמיד מסתדר, מומלץ לעשות זאת ערב לפני מבחן. ליוגה יתרונות רבים: היוגה מלמדת אותנו לראות ולמצוא את האור והשקט שבתוכנו. גם כשאנחנו נסערים ולחוצים, השקט והריכוז קיימים בנו תמיד. כך היוגה מלמדת אותנו כיצד לשלוט בלחץ ולנהל אותו נכון במקום שהוא ינהל אותנו, להיות רגועים, שלווים ומרוכזים. היוגה משפרת את מצב הרוח, גורמת לתחושת רעננות, מעלה חיוך, היא מטמיעה מסרים חשובים של הקשבה ואמונה בעצמנו ומעלה את תחושת המסוגלות האישית. ולבסוף - בתרגול יוגה אין שיפוטיות, אלא יש קבלה והכלה שהם מהות היחס שאנו רוצים ללמד את ילדינו.
ברק ברבי, מורה מצטיין למתמטיקה ופיזיקה ומנחה בחממה הפדגוגית ברנקו וייס מציע את הטיפים הבאים:
5. הזכירו לילדים את הצלחות העבר שלהם במשימות דומות. דברו איתם על חווית העבר בהרחבה: כיצד הם חששו והתאמצו ולבסוף הצליחו. זה מסמן לילד כי יש לו את הכוחות שיאפשרו לו להתגבר על המשוכה הנוכחית, כפי שהתמודד ועבר את המשוכות בעברו.
6. שאלו את הילד: "מה (או מי) אתה חושב יוכל לעזור לך בהתמודדות הזו?" – שוחחו עם הילד ובררו מהו הסיוע והתמיכה שהוא זקוק להם. כך גם תוכלו להתאים את התמיכה המוצעת לצרכים האמיתיים של הילד וגם תלמדו אותו לדעת להגדיר מהו הסיוע לו הוא זקוק ולבקש עזרה בעתיד, במידת הצורך, ולא להישאר עם הקשיים לבד.
7. אם ילדים נמצאים בלחץ וחרדה גבוהים, כדאי לנסות לחשוב יחד איתם מהו המקרה הגרוע ביותר שעלול לקרות במצב זה ומה הן ההשלכות שלו. תנו להם לגלות שגם אי הצלחה אינה גרועה כל כך ויהיה ניתן להתגבר עליה. אחד המסרים הכי חשובים שתוכלו להעביר לילדכם הוא כי מי שבאמת רוצה להצליח בדבר מה יצליח בו בסופו של דבר, גם אם יכשל בדרך (מדוע מסר זה כל כך חשוב תוכלו לגלות בכתבה זאת). בנוסף, מרבית הסיכויים הם שאם אתם לא תתייחסו למקרה הגרוע ביותר כ"סוף העולם" ותכילו אותו כתרחיש שניתן להתמודד איתו ולצמוח ממנו – הדבר ירגיע מאוד את ילדכם.
8. הבהירו לילדיכם כי הערך המשמעותי בלמידת המתמטיקה הוא לא רק התוצאה הסופית (למשל בגרות של 5 יחידות במתמטיקה או ציון גבוה במבחן), אלא כי ההתמודדות עם הקושי ועם הדרך הלא פשוטה היא הלמידה המשמעותית. הסבירו לילדיכם כי אם קשה להם – סימן שהם לומדים ומתקדמים. אם הם טועים – יש פה למידה אמיתית. כפי שהמורה למתמטיקה תגיד – התוצאה חשובה, אך הדרך חשובה הרבה יותר. שקפו זאת לילדיכם והוו דוגמה אישית לכך בהתמודדות עם קשיים וכישלונות בחייכם.
9. עזרו לנערים ולנערות לבנות לוח זמנים הגיוני, שיכלול מחד עמידה במשימות הנדרשות, באמצעות פירוק המשימה הגדולה למשימות קטנות ובנות השגה, ומאידך גם הפסקות למנוחה, פעילות גופנית, ארוחות ועיסוקים שאינם למידה. עזרו להם להקפיד על הלו"ז דווקא על ידי עידודם לצאת להפסקות ששריינו לעצמם (כך שהם יקחו אחריות על ביצוע המשימות).
מיכאל גורודין, מורה למתמטיקה והיסטוריה, מציע לתלמידים:
10. חוק השווארמה בבאגט: שאלה במתמטיקה היא כמו שווארמה בבאגט. אם מנסים לבלוע את הכל בבת אחת, אז גם לא מצליחים לאכול כלום, וגם מתלכלכים. המטרה היא לא ״לפתור את השאלה״, אלא לעשות משהו; להפעיל משפט פה, להציב שם. משהו. ואז עוד משהו. ואז עוד משהו. לפעמים צריך ללכת צעד קטן אחורה ולהמשיך בכיוון אחר, אבל בכל פעם רק ביס אחד קטן. לעיתים קרובות בצעד הראשון בכלל לא נראה שהוא מוביל אותנו לאנשהו, אבל בצעד הרביעי או החמישי, הדברים יתחילו להסתדר. תמיד, תמיד, תמיד עדיף לעשות איזשהו צעד, גם אם לא ברור אם הוא בכלל יהיה מועיל, מאשר לבהות בדף.
11. זכרו: השאלות פוחדות מכם יותר מאשר אתם פוחדים מהן. גם אם השאלה נראית קשה מאוד - היא פתירה. אל תתנו לה לראות שאתם חוששים. העמידו פנים שהכל בסדר, שאתם יודעים לפתור את השאלה והתחילו לכתוב. ברוב המכריע של המקרים, השאלה תיכנע.
הטיפים של מיכל מדמון, מורה למתמטיקה ומדריכת מורים למתמטיקה:
12. חשוב לומר לילדים שלנו לבוא לשיעורי מתמטיקה, כמו לכל דבר, עם ראש פתוח ונקי; בלי דעות קדומות, אמונות טפלות ורשמי זוועה מאחים, דודים או שכנים גדולים יותר. הורים יכולים גם לבקש מהמורים להרגיע את הילדים ולהקדיש מס' דקות בחלק מהשיעורים לאורך השנה לדבר על החששות, לדובב את התלמידים ולרכך את הרגשות הקשים והחרדה. אם אתם תלמידים – הימנעו מקריאת העיתון ביום הבגרות במתמטיקה, ואם אתם הורים - הקפידו שלא להעביר את העיתון לילדים באותו היום. כותרות כגון: "אימת התלמידים", או "יום הדין של הבגרויות" לא עושות טוב לאף אחד.
13. יש המון משחקים, יישומונים ותוכנות מתמטיות חינמיות ברשת. שוטטו והתנסו להנאתכם, כך תקבלו ביטוי ומענה למגוון האינטילגנציות והחוזקות שלכם, תבינו יותר את החומר ותחושו יותר חיבור ורגש למתמטיקה..
יעקב ברארו, מורה למתמטיקה המתמחה בהוראה מתקנת לחטיבה העליונה ומלמד בהוד השרון ופתח תקווה, מציע:
14. לקראת מבחן כדאי לעודד את הילדים להתאמן ב"מבחני סימולציה", תוך שהם מקפידים על תנאי מבחן (זמן הבחינה המדויק, היעדר הסחות דעת). אם ניתן לבצע את הסימולציה בכיתה בה תתקיים הבחינה או לפחות בבית הספר – אפילו טוב יותר.
15. להורים אני ממליץ לברר האם אופן הלמידה של הילד הוא אפקטיבי. נסו להבין יחד עם ילדכם מהו סגנון הלמידה שמועיל לו – ייתכן למשל שלמידה בזוג או בקבוצה תסייע, אך ייתכן שזו דווקא תסיח את דעתו. כמו כן, אם יש מורה נוסף שמלווה את התלמיד במסגרת פרטנית או פרטית, חשוב שיהיה עמו קשר רציף והתייעצות גם בתחום יעילות הלמידה, כדי שהסיוע יהיה ממשי ויעיל.
את רשימת הטיפים אנחנו גאים לסיים בטיפים שמציע סלימאן סלאמה, מפקח על הוראת המתמטיקה, רפרנט מחוז צפון:
16. ככל שמתקרב מועד בחינת הבגרות, כדאי להתמקד בארגון ומיקוד החומר, ופחות בשאלות מאוד מורכבות, שעלולות לערער את הביטחון העצמי של התלמיד. חשוב שהתלמיד יכתוב בעצמו את הסיכומים שלו, בכל נושא – כך נוצרת סינתזה חשובה לכל החומר. חשוב לא לזלזל בידע הבסיסי שהתלמיד צריך לדעת באופן וודאי, כי הוא יופיע במבחן בכל מקרה והוא יהיה הדבר הראשון שעמו ייפגש במבחן.
17. הורים ומורים: חשוב שלא ליצור צפייה מוגזמת, העלולה ליצור אצל התלמידים לחץ מיותר, שישפיע לרעה על התפקוד בבחינה. כדאי לנתב את הדאגה והרצון שלכם שהתלמידים יצליחו להעלאת הביטחון העצמי של התלמידים, וטיפוח דימוי עצמי חיובי, שיתבסס על חוויות הצלחה ויכולת אישית גבוהה.
18. במבחנים במתמטיקה חשוב תמיד להתחיל לפתור את המבחן מהשאלה הקלה ביותר בעיני התלמיד. סדר המענה על השאלות אינו חשוב בבחינה, וכשתלמיד מתחיל משאלה שהוא יודע לפתור, הוא ימשיך בתחושת ביטחון ושליטה גבוהות יותר שיאפשרו לו להיות מרוכז ובטוח בעצמו בהמשך הבחינה. בנוסף, אם במהלך הבחינה התלמיד מסתבך בשאלה מסויימת – אל לו להתעקש בלי סוף. אם יתעקש על שאלה ויעבור את הזמן המוקצב לה – גם אם יפתור אותה בסוף – הוא בזבז זמן יקר. במקרה כזה כדאי לעזוב את השאלה ולהמשיך לפתור את המבחן. אם סיים את שאר השאלות – אפשר לחזור אליה בהמשך, בראש נקי ורגוע יותר. רצוי במצב כזה להתחיל את השאלה מההתחלה לגמרי, על מנת שלא להיתקע בטעויות קודמות.
המורה למתמטיקה גיל ברנד,שכתב גם את השיר המקסים קרוואן שש, מאמין שפואטיות ויצירת אנלוגיות לחיי היומיום מקרבים את התלמידים אל המתמטיקה. נסיים בשירו, המציג את דמות המורה למתמטיקה, כפי שהיא נשקפת מעיניו של ילד.
גָּבוֹהַּ כְּמוֹ תֵּשַׁע / גיל ברנד
הַשָּׁכֵן מִלְּמַטָּה הוּא מוֹרֶה לְחֶשְׁבּוֹן,
הוּא יוֹדֵעַ לֹא מְעַט, אוּלַי אֲפִלּוּ הָמוֹן.
הוּא גָּבוֹהַּ כְּמוֹ תֵּשַׁע וְשָׁמֵן כְּמוֹ שֵׁשׁ,
אֲבָל לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אֶת זֶה, כִּי אֲנִי קְצָת מִתְבַּיֵּשׁ.
הוּא מְחַיֵּךְ כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ וְאוֹמֵר תָּמִיד שָׁלוֹם,
יֵשׁ לוֹ תִּיק מָלֵא סַרְגֵּלִים וְאוֹטוֹ קָטָן וְכָתֹם.
כְּשֶׁזָּרַקְתִּי אֶתְמוֹל אֶת הַזֶּבֶל, רָאִיתִי אֶצְלוֹ אוֹר בַּחַלּוֹן,
גַּם שָׁם הָיָה כְּבָר עֶרֶב, אֵצֶל הַמּוֹרֶה לְחֶשְׁבּוֹן.
הַשָּׁכֵן מִלְּמַטָּה הוּא מוֹרֶה לְחֶשְׁבּוֹן,
גַּם כְּשֶׁהוּא טוֹעֶה זֶה בָּטוּחַ נָכוֹן.
בְּעוֹד שָׁנָה שְׁלֵמָה, כְּשֶׁאֶעֱלֶה לְכִתָּה ו',
אֶשְׁאַל אוֹתוֹ בְּנִימוּס הַאִם גַּם הוּא מְאֹהָב.