להקשיב לשטח
אמרה ידועה אומרת כי יש ללמוד ללכת לפני שמתחילים לרוץ. ההיגיון מאחורי האמירה ברור – על מנת להצליח במיומנות מורכבת, יש להתמחות קודם כל במיומנויות הבסיסיות המרכיבות אותה. המשפט הזה הינו נפוץ כל כך כיוון שהוא נכון לא רק לגבי מיומנויות, אלא גם בתחומים רבים בחיים, בין השאר כמעט בכל למידה. ידע חדש נבנה על ידע קודם, וידע חדש שאין לו על מה להתבסס – פשוט נעלם.
מתוך כך ניתן להבין כי עבודת ההוראה חייבת להתחיל מגילויו של הידע הקודם של התלמידים, שכן ללא הבנה של מה התלמידים יודעים כבר – לא ניתן לבנות ידע חדש שיובן היטב ויחקק לאורך זמן בזיכרונם של התלמידים. ואכן – מחקרים רבים בארבעים השנים האחרונות מצאו כי הערכת הידע הקודם של תלמידים, כמו גם הוראה המבוססת על הממצאים מהערכה זאת, תורמת רבות לקידום הלמידה בכיתה. בין שאר הסיבות שבגללן חשוב להעריך את הידע של התלמידים לפני שמתחילים ללמד נושא מסויים, ניתן לראות את הסיבות הבאות:
1. כשמורה יודע מהו הידע הקודם של התלמידים – הוא יכול להבין מאיפה כדאי לו להתחיל ללמד את החומר החדש. אם הוא מתחיל ומניח שהתלמידים יודעים יותר ממה שהם באמת יודעים – הפערים עלולים לגרום לקריסת מבנה הידע כולו.
2. הערכת ידע קודם עוזרת למורה להבין אילו קשיים עלולים להיווצר בהבנת התלמידים בגלל פערי ידע קודמים. כך למשל, תלמידים שלא הבינו ממש או לא זוכרים כיצד מתבצע שכפול של DNA, יתקשו להבין את תהליך המיטוזה. כאשר המורה מבין מה הם פערי הידע של התלמידים כמו גם מה הן התפיסות השגויות הנפוצות שלהם – הוא יכול להשלים ולפתור קשיים אלה לפני או במהלך למידת הנושא החדש.
3. מורה יכול לחבר בין הידע שהתלמידים כבר יודעים ולרפרר אליו תוך כדי הוראת חומר חדש. כך המורה מחזק את הידע הישן וכן בונה את הידע החדש על בסיס איתן יותר וגורם לכך שהוא ילמד באופן מעמיק יותר, בלמידה משמעותית ויזכר טוב יותר (לקריאה נוספת על הגורמים הפסיכו-קוגניטיביים שגורמים לכך).
4. הערכת הידע הקודם של התלמידים עוזרת למורה להעריך מה הן התפיסות השגויות הנפוצות של התלמידים, ולתקן אותן במהלך הלמידה (תוכלו לקרוא כאן עוד על כך).
5. מחקרים מראים שכאשר המורה בונה את הידע חדש על בסיס איתן של ידע קיים, התלמידים מצליחים יותר בפתרון בעיות מורכבות (למידע נוסף)
מתוך כל אלו, נראה שישנה הסכמה רווחת על כמה חשוב להעריך את הידע של התלמידים לפני שמלמדים נושא חדש. עם זאת, מחקרים (בין השאר זה) מצביעים על כך שהערכת הידע הקודם הינה מורכבת, וכי רבים מתקשים בהוצאת הרעיון התיאורטי מן הכוח אל הפועל.
אז על מנת לעזור לכם, המורים, אספנו 24 דרכים להעריך את הידע הקודם של תלמידיכם. אך לפני הצעת הדרכים הללו, אנו ממליצים בחום על עיקרון מרכזי יחיד: הבהירו לתלמידים שהמשימות, השאלות, הדיונים והבחנים הללו אינם מדורגים, שהציון שלהם לא מושפע בשום צורה מהתוצאות שהם יראו במטלות אלו וכי אין עליהן ציון. הערכת הידע הקודם הינה למטרה דיאגנוסטית בלבד – היא נועדה על מנת שהמורה ת/ידע מאיפה להתחיל ועל מה להתבסס בהוראה. אין כאן כל מטרה לדירוג של התלמידים ולכן אין ציון על הידע הקודם. ניתן לתת קרדיט או ציון על ביצוע המטלה או על מאמץ בה, אבל לא על כמה התלמיד יודע (לקריאה נוספת).
לאחר שתתחילו לעבוד לפי עקרון זה, כל השאר כבר יבוא בקלות, אך בכל זאת – הנה כמה דרכים בהן לדעתנו ניתן להגיע לידע הקודם של התלמידים תוך הנאה ובהצלחה גדולה.
ועוד קצת כלים ומידע למיטיבי לכת:
נשמח אם תבחרו להוריד את הפוסטר באמצעות לחיצה כאן. אתם מוזמנים להפיץ, להדפיס, לשלוח לחברים, לתלות בחדר המורים, בכיתה או בכל מקום שתבחרו.
איך אתם מעריכים את הידע הקודם של התלמידים שלכם? ספרו לנו!
