ישראל במלחמה
במהלך השנים מורים ואנשי חינוך רבים התרגלו לכך שחוקרים מדברים על חינוך מעל לראשם. חוקרים רבים נמצאים באקלים הסטרילי של האוניברסיטה ונדיר שהם מגיעים לכיתות. בשנים האחרונות המגמה אף גדלה, ובכנסי חינוך רבים המורים נעדרים מרשימת הדוברים, שמלאה בחוקרים ומומחים לחינוך אך לא במי שמלמד בכיתות בפועל.
לכן מפתיע ומרענן למצוא את צמד החוקרים פול בק ודילן וויליאם, החוקרים הערכה מעצבת מזה שנים ארוכות (על מחקריהם המרתקים והחשובים ניתן לקרוא בכתבה "13 נקודות בדרך להצמחת תלמידים בעזרת הוראה מעצבת" במגזין), ונחשבים לחוקרים מובילים בתחומם, אך עובדים בעיקר בתוך בתי ספר ומעידים כי בכל פעם בה הם נפגשים עם מורים חדשים ובית ספר חדש, הם סומכים על המורים ומבקשים מהם למצוא את הפתרונות בעצמם.
"אי אפשר פשוט 'לתת מתכון' בחינוך... חינוך צריך להיות מותאם לאוכלוסיית התלמידים ולמצבם ולכן לא ניתן להעתיק תוכניות חינוכיות לקונטקסט של כיתה שונה ושהדבר יעבוד היטב", אומרים החוקרים. "אנחנו מאמינים שרעיונות חדשים אודות הוראה ולמידה יכולים לעבוד רק אם הם נוצרו על ידי מורים, בתוך הקונטקסט הייחודי בהם הם אמורים לפעול. המורים חייבים לקבל את הסמכות ולקחת אחריות על הפיכת רעיונות ותיאוריות והפיכתם לידע פרקטי חדש, הרלוונטי למשימה שלהם בכיתה הספציפית אותה הם מלמדים".
בק וויליאם - "מאמינים שרעיונות חדשים אודות הוראה ולמידה יכולים לעבוד רק אם הם נוצרו על ידי מורים"
החוקרים מגיעים לבתי הספר עם העקרונות העיקריים והתיאוריות אותם הם רוצים להעביר וכן עם ניסיון של שנים במחקר והוראה. בק וויליאם אינם עובדים בתחומי תוכן בהם הם עצמם לא פעלו כמורים, שכן הם מאמינים שהם יכולים לסייע למורים רק בתחומים שבהם יש לחוקרים עצמם ניסיון בהוראה של לפחות מספר שנים.
החוקרים הופכים את המורים לשותפים פעילים במחקר ונפגשים עמם פעם בשבוע, בה הם מלמדים אותם תיאוריות למידה אך בעיקר משוחחים אודות התלמידים ועוזרים למורים לחשוב כיצד ניתן לשפר את הוראתם בגבולות המחקר שלהם. החוקרים אינם קובעים את הפרקטיקה בה המורים ילמדו, אלא מציעים להם פיתוח מקצועי ותמיכה, ועל ידי כך מאפשרים למורים להתפתח באופן שמתאים לתלמידים שלהם.
החוקרים הסבירו את הטקטיקה שלהם בכך שכל מורה צריך להיות קשוב לתלמידיו ולהעריך את מצבם בכל עת. רק כך הוא יכול ללמד בצורה המתאימה. מתוך כך, לא ניתן לדעתם לבנות תוכנית או לתכנן מערכי שיעור ושאלות לשיעור ללא המורה שנמצא בשטח ויודע להעריך טוב מכולם את מצבם של התלמידים. יתר על כן, החוקרים העידו שבמקרים רבים, אפילו אותו המורה היה זקוק לפרקטיקות שונות בכל כיתה בה הוא עבד. לכן המורים חייבים לבנות את הידע מחדש בהתאם לבית הספר, לכיתה ולתלמידים.
בק וויליאם רואים במורים מומחים למצבם של התלמידים ולחינוך לא פחות מהתיאורטיקנים עליהם התיאוריות שלהם מתבססות, והם מרבים לצטט מתוך דברי המורים במאמריהם.
אנו ב"הגיע זמן חינוך" מתרגשים לראות את גישתם של בק וויליאם, תוהים לעצמנו כיצד זו איננה הגישה הנפוצה בחקר החינוך, ומקווים מאוד שרעיונות מסוג זה יתפתחו וישתרשו באקדמיה.
לקריאה נוספת על הרעיונות של החוקרים ניתן להיכנס לכאן.
חוקרים ומורים – נשמח לשמוע מה דעתכם, האם אתם מסכימים או דווקא חושבים אחרת, וכיצד אתם חוקרים חינוך, או משתמשים במחקרים על חינוך בהוראה שלכם.
