מאת: סלימאן סלאמה, מפקח על הוראת המתמטיקה, רפרנט מחוז צפון.
--
בכל מועד שבו מתקרבת בחינת הבגרות במתמטיקה גובר הלחץ הכללי בכל המערכת. לחץ זה משפיע על היערכות בתיה"ס ברמה הארגונית והניהולית, על המורים למתמטיקה ברמת ההוראה והכנת התלמידים וכמובן - על התלמידים ברמת הלמידה, השליטה בחומר הלימוד ובמיומנויות פתרון שאלות.
אופייה המיוחד של המתמטיקה, כמקצוע מוביל וחשוב המשפיע על עתידו של התלמיד מחד וכמקצוע לוגי-אנליטי המבוסס על חשיבה שיש בה מקום גדול יחסית של אי-ודאות מאידך, תורם בהכרח להגברת הלחץ.
מחקרים רבים מוכיחים שקיים קשר חזק בין רמת הלחץ והמוכנות של התלמיד לבין יכולת הביצוע וההצלחה שלו בבחינות בכלל ובמתמטיקה בפרט. לעיתים לחץ זה נוצר כתוצאה מדימוי כללי שנוצר כתוצאה של אוירה ציבורית או תקשורתית רחבה או פיתוח צפייה מוגזמת לגבי התוצאה שעלולה לחרוץ את גורלו של התלמיד, במיוחד אם למשפחה של התלמיד יש מודעות יתר לכך.
אני מודע להשקעה האדירה של המורים למתמטיקה, שעושים ימים כלילות בהוראה, בתרגול במרתונים, בשיחות מוטיבציה עם תלמידים ועוד. ללא ספק, מורים אלה, שאינם סופרים את השעות וכמעט אינם ישנים בלילות בשל בדיקת עוד מתכונת, עוד בחינה ורק עוד תרגול, מונעים מתחושת שליחות גבוהה ומאחריות גדולה, מאמינים שבשביל הצלחה צריך להקריב ולהשקיע, ועל כך אני מודה להם מאוד. אני פוגש אותם בכנסים הרבים שלנו, שבהם הם ממלאים את האולמות וכמהים לכל טיפת מידע או שיטה שתקדם את הלמידה המשמעותית במתמטיקה שתעזור להצלחת התלמידים.
ככל שמתקרבים יותר ויותר לבחינה גובר באופן טבעי גם הלחץ על התלמידים, שגם הם משקיעים אינספור שעות בישורת האחרונה על מנת למקסם את ההצלחה. חשוב מאוד לשלוט היטב בלחץ זה של התלמידים ולדעת לנהל אותו ביעילות ובאפקטיביות לכיוון המטרה הסופית, שהיא הצלחה רבה של כל התלמידים בבחינת הבגרות.
אל לנו ליצור צפייה מוגזמת שעלולה להכניס את התלמידים ללחץ מיותר שישפיע לרעה על תפקודם תוך כדי ביצוע הבחינה. יש לנתב את הדאגה והמודעות לכיוון חיובי של העלאת הביטחון העצמי של התלמידים בעצמם, יצירת דימוי עצמי חיובי הבנוי על חוויות הצלחה ויכולת אישית טובה. לשם השגת מטרות תפקודיות אלו, הרשו לי להציע מספר טיפים חשובים שבהם אני משתמש מזה עשרות שנים של הכנת תלמידים לבחינות בגרות במתמטיקה, במיוחד ברמות 4 ו- 5 יחידות, שכן ככל שמספר היחידות עולה, רמת היצירתיות של השאלות עולה גם היא.
1. תלמיד מוכן היטב ברמת הידע והמיומנויות הוא תלמיד פחות לחוץ. לכן יש לבסס את ההוראה של המורים על הבנה, שליטה במיומנויות, התנסות אישית ויוזמה של התלמיד.
2. לקראת הבחינה כדאי לעבוד על ארגון החומר ומיקודו ופחות על כניסה לשאלות מורכבות, שעלולות לערער את הביטחון העצמי של התלמיד. חשוב שהתלמיד יגבש ויכתוב בעצמו את הסיכומים על פי הסדר בכל נושא ונושא - הדבר ייצור אצלו סינתזה חשובה לכל החומר עם יכולת קישור ואינטגרציה בין כל הנושאים שלמד. לא לזלזל בידע הבסיסי שעל התלמיד לדעת בוודאות, כי זה הדבר הראשון שאותו פוגש התלמיד במבחן ושעשוי לחבר אותו עם כל מה שלמד.
3. לתפקוד הפיזי של התלמידים יש השפעה רבה על התפקוד הקוגניטיבי. לכן צריך להנחות את התלמידים ללכת לישון מוקדם ומספיק שעות לפני הבחינה, וכך להתעורר רעננים וחזקים. כמו כן, יש לווסת היטב את האכילה והשתייה לפני הבחינה, כך שלא לאכול ממש בכניסה לבחינה כיוון שתהליכי העיכול יגזלו אנרגיות על חשבון החשיבה. עדיף לאכול בטווח של שעה או יותר לפני הבחינה, אבל חשוב לא להגיע לבחינה רעבים, כיוון שהרעב שמסיח את הדעת ופוגע בריכוז של הנבחן.
4. על התלמיד להגיע מוכן עם כל כלי הכתיבה הנדרשים כולל מחשבון תקין. כל תקלה עלולה לגרום ללחץ מיותר. כמובן שעל התלמידים להגיע מוקדם לבחינה ולהתמקם במקומם עפ"י ההנחיות.
5. על המורים לדרוש מהמשגיחים לשמור על שקט מוחלט בכיתה. במתמטיקה נדרש ריכוז מקסימלי על-מנת להגיע לתפקוד מיטבי ולגלות את העוקץ בכל שאלה.
6. כאשר התלמיד מקבל את טופס הבחינה, יניח את כלי הכתיבה ויקרא את כל ההנחיות. לאחר מכן, רצוי מאוד לקרוא את כל השאלות עד השאלה האחרונה – תוך כדי הקריאה יורדת ההתרגשות והביטחון העצמי של התלמיד עולה.
7. כדאי להנחות את התלמידים לבחור את השאלה הקלה ביותר והבטוחה בעיניהם, ולהתחיל ממנה. סדר בחירת השאלות אינו חשוב בבחינה, והתחלה בשאלה הקלה נותנת תחושת ביטחון ושליטה שיקלו על החרדה ויאפשרו לתלמיד להגיע מרוכז ובטוח יותר בעצמו לשאלות הבאות.
8. במידה והתלמיד מסתבך באיזושהי שאלה בבחינה (אני קורא לזה משבר אמצע הבחינה), אל לו להמשיך להתעקש בלי סוף, ולא לעבור את הזמן הממוצע המוקצב לשאלה, כי אפילו אם הוא פתר אותה בסוף – הוא ככל הנראה בזבז זמן יקר שיקשה עליו מאוד להשלים את שאר השאלות. לכן עדיף לעזוב שאלה זאת ולגשת לשאלה אחרת. אם התלמיד מספיק ורוצה – הוא יוכל לחזור אל השאלה בה הוא "נתקע" שוב בהמשך, אך חשוב שיתחיל מחדש ולא ימשיך איפה שעצר בפעם הקודמת. כשמתנקים משאלה וחוזרים אליה, היא הופכת לשאלה כמעט חדשה, וכך קל יותר לזהות את הדרך לפתרון, כאשר התלמיד חף מדעות קדומות.
9. כדאי להציע לתלמידים להישאר עד סוף הבחינה ולא לצאת מוקדם. אם תלמיד סיים את הכול ונשאר לו זמן, עדיף שיחזור על השאלות ויפתור אותן מחדש - מובטח שיגלה טעויות. כמו כן, אם התלמיד לא הצליח לפתור חלק מהשאלות – הישארות וחשיבה בהחלט יכולה לגרום לכך שהישועה תגיע בסוף.
10. יש להנחות היטב את התלמידים על שמירה על טוהר הבחינות ובשום אופן לא לנסות לדבר עם תלמידים או להעתיק. הדבר מסכן את הבחינה שלהם בחשד להעתקה, שכן במיוחד במתמטיקה ניתן לגלות העתקה די בקלות ובוודאות. לכן לא כדאי להסתכן בזה. זאת ואוד, כשמעתיקים מפסיקים לחשוב איך לפתור את השאלה הבאה והראש מפסיק לעבוד; מתמקדים בחיפוש דרך כיצד ניתן להעתיק את השאלה הבאה וזה מאוד מסוכן וכמובן לא מוסרי. לעולם תלמיד איננו יכול להצטיין אם בתת מודע אצלו קיימת אפשרות שיעתיק בבחינה.
איחולי להצלחה רבה לכל התלמידים, לכל המורים ולכל בתיה"ס -
סלימאן סלאמה,
מפקח על הוראת המתמטיקה,
רפרנט מחוז צפון