מה לא עובד בחינוך: 5 טעויות קריטיות של מקבלי ההחלטות

5226
מה לא עובד בחינוך: 5 טעויות קריטיות של מקבלי ההחלטות

איך אנו יכולים להבטיח שבכל שנת לימודים כל אחד מהתלמידים שלנו יממש את מלוא הפוטנציאל שיש לשנה של למידה?  

זוהי שאלה שמעסיקה מחוקקים, מנהיגים חינוכיים ומורים בכל מקום בעולם. בגילוי דעת חדש שלו, ג'ון האטי, אחד מחוקרי החינוך המשפיעים בעולם, מנסה לענות על שאלה זאת, וטוען כי המחוקקים, כמו גם מנהיגים חינוכיים רבים, משקיעים כמויות עצומות של כסף ומאמצים בפתרונות פופולאריים שתורמים מעט מאוד, אם בכלל, להתקדמותם של התלמידים.

האטי קורא לפתרונות הפופולאריים הללו הסחות דעת, שכן הוא טוען שהפתרונות, כמו גם העיסוק ב"בעיות" שהם באים לפתור – מסיחים את דעת הקהל ואת הגורמים המנווטים את המערכת, כך שהם לא עוסקים בפתרונות שיכולים לסייע ולשפר את מצב החינוך באמת.

 

 

מה הן 5 הסחות הדעת שמונעות מקובעי ההחלטות מלעסוק בדברים שבאמת יכולים לעזור?

1. הניסיון לרצות את ההורים

כמובן שלהורים יש תפקיד קריטי בהצלחתם של ילדיהם בבית הספר. עם זאת, לעיתים קרובות מאוד, הדרישות של ההורים מקבלות יותר מדי תשומת לב מהמחוקק. כך למשל הרבה אנרגיה מתבזבזת בכל העולם על האפשרות לתת להורים לבחור את בית הספר אליו יגיעו ילדיהם. הבעיה היא שההורים והמחוקקים מפספסים את העניין החשוב באמת – מחקרים מראים שמה שחשוב זה לאיזו כיתה ולאיזה מורה יגיע התלמיד ולא לאיזה בית ספר.

גם אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים הורים (בעיקר בישראל), הקטנת הכיתות, נמצא כדרך לא יעילה ולא משתלמת לנסות להעלות את רמת החינוך. מחקרים רבים שסקרו את הנושא גילו כי יש לגודל הכיתה השפעה מזערית (אם בכלל) על חווית הלמידה של התלמידים, ההצלחה שלהם ואיכות הלמידה שלהם. במקרים מסויימים הקטנת הכיתות אף פגעה בתלמידים שכן פתיחת כיתות חדשות הובילה לגיוס בזק של מורות ומורים חדשים שלא עברו תהליכי סינון והכשרה ברמה גבוהה.

בשורה התחתונה ניתן לראות כי הניסיון לרצות את ההורים ולהקטין את כיתות הלימוד גורר הוצאות עתק תוך התעלמות מהנקודה הבסיסית ביותר: מורה בינוני הממוקד בהעברת החומר יתקשה בעבודתו גם בכיתה של 25 תלמידים, לעומת מורה מעולה שיודע/ת לאבחן את המצב של כל תלמיד ותלמידה ולהתאים את דרך ההוראה לסגנון הלמידה שלהם, גם בכיתה גדולה.

מתוך כך עולה כי על מחוקקים להתמקד ביעילות ואיכות ההוראה של המורים, מה שבאמת יגרום לקידום של התלמידים.

 

2. הניסיון לתקן את התשתית
זוהי אחת מהסחות הדעת הגדולות ביותר. במקום לעסוק במה שבאמת משמעותי, עוסקים בתשתית. שינוי מבנה בית הספר למשל, יהיה אפקטיבי רק אם מחנכים ילמדו כיצד ללמד בצורה אפקטיבית יותר בחלל החדש. באותה המידה בעייתית ההתעסקות בסוג ההערכה וכיצד מדרגים תלמידים במקום לחשוב ולהבין את מהותה של ההערכה וכיצד היא יכולה לקדם תלמידים. הערכה צריכה לספק למורים ולמנהיגים בית ספרים מידע שהם יכולים להבין ולהשתמש בו על מנת לבצע צעדים שיעזרו לכל תלמיד.

 

3. הניסיון לתקן את התלמידים
ניסיונות אלה מתמקדים בניסיונות להפוך את התלמידים לטובים יותר, במגוון צורות. צורה אחת ניתן לראות בטרנד העולמי של התחלת החינוך כבר לפני גיל 6. האמת היא שיש פוטנציאל עצום ללמידה בשנות חייהם הראשונות של ילדים, אבל הבעיה היא שאף אחד מקובעי ההחלטות לא ממש משקיע זמן לבחון מה זו בכלל למידה בשנים הללו ואיך מוודאים שהיא תתרחש בצורה מיטבית.

עוד ניסיון "לתקן תלמידים" מתרחש כאשר משאירים תלמיד כיתה. השארת כיתה לא מסייעת ולמעשה מכפילה את הסיכוי שהתלמידים ינשרו מבית הספר, אבל משום מה רבים ממשיכים לחשוב שזו דרך טובה "לשפר את התלמיד".

הניסיונות לחדש, לתקן ולעשות שינויים שבונים את המערכת מחדש מסיחים את הדעת ממה שאנחנו יודעים שיעיל היום בחינוך

4. הניסיון לתקן את בתי הספר
המחקרים מראים לנו באופן עקבי שהדבר החשוב ביותר הוא להתמקד בכיתה. כלומר – לעשות הכל על מנת שלכל מורה, בכל כיתה, יהיו את כל המיומנויות הגבוהות ביותר שישנן בהוראה. עם זאת, לעיתים קרובות מדי, מחוקקים מציעים פתרונות שעוסקים בבית הספר כולו, מבלי שתהיה עדות מספקת שהם יעילים. כך למשל, הארכת יום הלימודים או יצירת בתי ספר חדשים - גורמים לכך שנעשה עוד מאותו הדבר, שמלכתחילה רצינו לתקן.

 

5. לתקן את המורים
מחקרים מראים שתוכניות ההכנה להוראה, במתכונת הנוכחית שלהן כיום, כמעט שלא משפיעות על הצלחת התלמידים. הדבר נכון גם לגבי השתלמויות למורים וותיקים - שרק מיעוטן מוכיח את עצמו כיעיל. מירב ההשקעה צריכה להיות מופנית לתמיכה, ליווי ופיתוח של מורים בשנות ההוראה הראשונות שלהם - השנים בהן מורים מתפתחים בצורה הגדולה ביותר, לומדים בצורה הטובה ביותר, מחליטים האם להמשיך במקצוע או לא ומקבעים את אופי ההוראה שלהם.

 

 

האטי טוען שמנהיגים חינוכיים ומחוקקים נוטים להתמקד בחמשת הסחות הדעת האלו, שנראות כמו פתרונות אך למעשה מעכבות תהליכים שיכולים לקדם את מערכת החינוך. לטענתו, הסיבה לכך היא שהפתרונות הללו הם בולטים ונראים לכל. קל לראות בית ספר חדש, כיתה קטנה או יום לימודים ארוך. לדעתו של האטי, לא משנה כמה כסף נשקיע באלו, עד שלא יהיה מורה מעולה בכל כיתה - החינוך לא ישתפר. לכן מציע האטי לשנות את הצורה בה אנו תופסים ומדברים על חינוך, להתחיל להתמקד במשמעותי ופחות בשולי. 

לקריאה נוספת אנו מזמינים אתכם לקרוא את הדוח המלא של האטי כאן

בנוסף, בקרוב נספר לכם מה האטי מציע שעובד ויכול לשנות את מצב החינוך בעולם. אתם מוזמנים לספר לנו בתגובות מה הם לדעתכם הדברים שעובדים יותר מכל בחינוך.

 

הדפסת סיפור זה
הגיע זמן חינוך

רוצים לקבל את הניוזלטר שלנו למייל שלכם?

בכל שבוע תוכלו לקבל את הניוזלטר החינוכי המוביל בישראל,
אליכם למייל ללא מאמץ.

פשוט מלאו את הטופס:
http://bit.ly/EduNowSignUp