על הקשבה ותקשוב: לאיזו כיתה נקבל את תלמידינו באחד בספטמבר?

12213
על הקשבה ותקשוב: לאיזו כיתה נקבל את תלמידינו באחד בספטמבר?

בסיפוריו של אייזק אסימוב, שכתב ספרי מדע בדיוני מבריקים, הוא מתאר את הלמידה של העתיד, בה מכונות לוקחות פיקוד ומלמדות את ילדינו. בימינו כבר ברור, איך שלא יראה העתיד, מקצוע ההוראה לא עומד להיכחד מן העולם, גם אם הוא משתנה ומתעצב ומתפתח כל הזמן. אין למידה בלי בני אדם.

דמותו של המנחה וגם הנוכחות של קבוצת השווים, הם חיוניים לתהליך הלמידה, אשר לא יוכל לקרות בלעדיהם. הפנמה, מוטיבציה, עיבוד והבניה של ידע, מתרחשים תוך כדי דינמיקה ותנועה של החומר בין האנשים שסביבי. אם חבריי לכיתה עונים בביטחון מהי בירת צרפת או משרטטים בלי בעיה את התיכון במשולש, אני מבינה שזה מידע שאמור להיות גם אצלי ומשקיעה את המאמץ הדרוש כדי לרכוש את השליטה עליו. הנהון של המורה, משוב וגם רצון לקבל אישור חברתי, מעודדים אותי להמשיך.

במשך כל שנותיי בהוראה, התחלתי את האחד בספטמבר כשאני מחכה לתלמידיי בפתח הכיתה, פותחת להם את הדלת לארבעה קירות שהכנתי וקישטתי, רואה אותם נכנסים, קולטת חיוך, מבט, זווית ראש, כתב יד. מתבוננת בכל אחת ואחד מהם בתשומת לב. מאוד פשוט להגיע לקרבה ואמון בלמידה פנים אל פנים, אבל בתרחיש קורונה זה נראה די בלתי אפשרי. איך ניתן לקבל מרחוק תלמידים חדשים? איך אפשר להכניס תלמידים לאווירת למידה ועוד לשים לב שכולם איתנו? כיצד נוכל לראות אותם, לשים לב, להרגיש את תלמידינו בפתיחת שנת הלימודים הבאה?

 

נוכחות אנושית

ניתן ליצור תחושת קירבה אנושית גם מרחוק - ולא רק במפגש הוידאו. תחושת הקירבה נולדת מתוך דיבור משותף או פנייה שמקבלת תשובה. מרגע שהצלחנו להיפגש במקום וירטואלי ולייצר שיחה, מורה-תלמיד-מורה, מתחילה להיווצר הרגשה שאנחנו ביחד. ההרגשה הזו מתחזקת ככל שהתקשורת היא:

  1. תקשורת מגוונתמדברים על החומר, אבל גם על נושאים רגשיים או נושאים אחרים המעסיקים את התלמיד.
  2. תקשורת בזמן אמת: לא בהפרש של שעות בין מסר למסר.
  3. תקשורת אישיתבסגנון שמותאם לכל ילד ולא ב"העתק הדבק".

שימו לב כי דווקא במפגש וידאו של כיתה שלמה יש בעיה עם התקשורת ההדדית. אני אמנם רואה את כולם, שומע את המורה ולפעמים את החברים, אבל עדיין לא מרגיש ששמעו או ראו אותי. מגבלות הטכנולוגיה לא מאפשרות למספר אנשים לדבר בבת אחת וכך ההשתתפות במפגש וידאו עלולה להיות חוויה מדכאת ומצמצמת עבור התלמיד והלמידה שלו מתמעטת בהתאם.

דווקא למידה א-סינכרונית מאפשרת תקשורת גמישה יותר. המורה כותב את המשימה הלימודית במרחב הכיתה ומפתח דיון סביב שאלה משמעותית, שאין לה תשובה נכונה אחת. כל תלמיד שנכנס לסביבה רואה את התגובות של החברים וכך הוא בעצם מצטרף לקבוצה, במקום לעבוד בערוץ בודד ומבודד מול המורה. משימות שרשרת, תיוג הדדי, הגב לתשובה של חבר - כל אלו מעודדים דיבור עירני עם הרבה משתתפים, שמחזק את תחושת הנוכחות האנושית, גם כשאנחנו לא יחד באותו חדר.

האם נזכה לראות מורות ממתינות לתלמידיהן החדשים בכיתה? התמונה באדיבות pexelsJulia M Cameron.

נראות וטיפוח פינות

כפי שהייתם מכינים את הכיתה בכל שנה רגילה, כך גם החדר הווירטואלי של הכיתה שלנו אמור להיראות מזמין; החל מהנראות של העיצוב והארגון הפנימי של היחידות ועד ליצירת איזורים מיוחדים שמעודדים אווירת למידה. ניסוח מושקע ואנרגטי של המשימה מצד המורה מגדיל את המוטיבציה של התלמידים לבצע אותה, כמו שחדר מסודר נותן לנו חשק להיות יעילים ופוריים. יש מורות שפשוט כיף להיכנס למרחב הוירטואלי של הכיתה שלהן. בדרך כלל כיף להיכנס גם לכיתה הרגילה של אותן מורות. הוא נעים לעין ונעים לקרוא את המשימה במרחב שלהן; יש משובים נעימים לתלמידים ותחושת בהירות וסדר.

ולמה לא לטפח גם פינות מיוחדות?

  • פינת קריאה עם ספרים מוקלטים.
  • המלצות וסיפורים קצרים.
  • פינת משחקים עם קישורים לאתרים בעלי ערך.
  • פינת פטפוטים וקשקושים חשובה מאוד ומאפשרת לתלמידים לאוורר ולפטפט חופשי, גם על שטויות. שטויות זה כיף.
  • פינת יצירה ומקום להתבטא.
  • גם במרחב הווירטואלי שווה להציג בצורה מעניינת תוצרי עבודה של התלמידים עצמם ולא להשאיר אותם "מיובשים" בתיקייה אצל המורה.

 

יצירת הזדמנויות חברתיות 

לא לכל התלמידים שלנו יש יכולות חברתיות שוות. חלקם הגדול לא מעז ליזום מפגש וירטואלי עם החברים וזה נתון שבלט באחוזים גבוהים בגל הראשון של הקורונה. בתקופה של ריחוק צריך לעודד את הפגישות הללו באופן יזום ולקבוע מפגשים קבוצתיים, בלי המורה, בזמן קבוע מראש. כדי לעזור להם להתחמם, אפשר לתכנן משחק קטן או למנות תלמיד תורן בכל קבוצה, שמפעיל את האחרים בשביל להתניע ומשם הם כבר יתגלגלו.

במקביל, ניתן לזהות את התלמידים שיש להם יכולת מנהיגות וקצת יכולת טכנית ולעודד אותם לייצר יוזמות בתחום החברתי. סבב טלפונים, משימות קבוצתיות שגולשות מעבר לתחום הלימודי, ימי הולדת בהפתעה מרחוק - כל אלו יוזמות שהתלמידות שלי יזמו ואני השתדלתי לא להפריע בהן. 

גם ברמה הבית ספרית נכון לייצר אזורים לתקשורת בית ספרית ובין כיתות, ממש כמו שבחצר נוצרות חברויות בלי הבדלי גיל. חשוב לייצר תחליף וירטואלי יצירתי ל"הפסקה פעילה" ספורטיבית, מוזיקלית או כזו שמשחקים בה משחקי חשיבה. גם קבוצות כמו מועצת תלמידים או נאמנים יכולות להתקיים נהדר בענן.

 

מרכז אחד

המפתח ליצירת כיתה מתפקדת מתחיל בהחלטה על נקודה וירטואלית מסוימת אחת שבה הכיתה נמצאת. בתחילת הגל הראשון עוד ניסינו לעדכן גם במייל, גם בווטסאפ וגם במרחבים ובאתר בית הספר. התוצאה היתה הצפה, בלגן וידיעות סותרות. התלמידים היו צריכים חצי שעה של תיווך ההורים רק כדי לברר לאן צריך להיכנס ואיפה הקישור לזום.

ברגע שהבנו את המקור לבעיה, הודענו שכל ההודעות נמסרות ישירות לתלמידים דרך מרחב הכיתה הווירטואלית האחד שלנו. התלמיד צריך לדעת שהוא נכנס לשם בבוקר ומקבל שם את כל המשימות וההודעות הכי ברורות ומעודכנות. בכיתה הזו המורה נמצאת, מגיבה בזמינות גבוהה, מקשיבה לשטח ומתאימה את הפעילות לתלמידים. בכיתה החבר’ה נמצאים ויש בה גם אווירה וצחוקים ושטויות. במהלך הלמידה נצא מהכיתה למשימות בכל רחבי האינטרנט, אבל תמיד נחזור לאותה נקודה ונספר איפה היינו ומה מצאנו שם.

אל תבלבלו אותם: רכזו את החומרים והמידע במקום אחד. התמונה באדיבות Andrea Piacquadio, pexels 

ניתן ליצור כיתה בכל מיני פלטפורמות:

  • שימוש במרחבי למידה דרך אתר בית הספר או דרך מערכת הניהול הפדגוגי, בהם אין בדרך כלל אפשרות למפגש וידאו והתקשורת מתקיימת בפורומים ולא בצ’אט.
  • שילוב זום למפגש וידאו, מייל לניהול משימות, ווטסאפ להתכתבות מיידית ועדכונים. השיטה הזו זמינה ומיידית, אבל היא סובלת מבלגן ומבעיות אבטחה חמורות.
  • המענה הרחב ביותר ניתן דרך סביבות הענן לחינוך של גוגל או מיקרוסופט, שמאפשרות מפגשי וידאו מובנים ומאובטחים, במקביל לניהול משימות והרבה ערוצי תקשורת. כדי לקבל חיבור לסביבת ענן יש לפנות לרפרנט המחוזי ולשמוע ממנו מה הצעדים הבאים. 

כדאי לבחור בתשומת לב פלטפורמה מתאימה - גמישה, אמינה ורחבה מספיק כדי לקיים את כל סוגי התקשורת המגוונים. קריטי גם להקל על החלקים הטכניים של הנגשת חומרי הלמידה ואיסוף המשימות שתלמידים ביצעו ועל מתן משוב משמעותי וניהול שיחה גם סביב המשימות.

 

נחכה לכם בחדר המורים

כמו שחשוב לתת לתלמידים שלנו כיתה מקוונת שמעודדת למידה ושותפות ומספקת מענה רגשי וחברתי - חשוב מאוד לייצר גם מקבילה לחדר המורים: איזור שיתוף בהצלחות ובתסכולים, תמיכה הדדית ושיתוף רעיונות. כוס הקפה אמנם תהיה חסרה, אבל היחד שלנו כמורים מאוד חשוב לנו גם בזמן מגיפה, בעיקר כשאנחנו נדרשים למשימה עצומה של להמציא את הלמידה מחדש. כל שילוב ידיים מכפיל את כוחנו. הדבקת רעיונות מאפשרת להפרות את כולם והצפת החומרים שרצו בקבוצות המורים מוכיחה כמה כולנו מגויסים. המורים ממלאים את ארגז הכלים שלהם בימים אלו ולומדים המון. וללמוד זה כיף!

הדפסת סיפור זה
חפציה בן ארצי

חפציה בן ארצי, מחנכת ה-ו במעלה אדומים. רכזת תקשוב ובעלת הדף וקהילת רכזי תקשוב "חולמים תקשוב". רכזת הדרכה ביחידת סביבות ענן לחינוך גם וג”ם, משרד החינוך.