כך תרתמו את הדיגיטל לטובת ההוראה, גם בימי שיגרה

1062
כך תרתמו את הדיגיטל לטובת ההוראה, גם בימי שיגרה

ברגע אחד כולנו עברנו ללמד וללמוד מרחוק, אבל האפשרות ללמוד וירטואלית אינה חדשה. החידוש הוא במימוש האפשרות בקנה מידה רחב. הלמידה הדיגיטלית היא חלק מצורות רבות של למידה באמצעים דיגטליים (או חומרי לימוד דיגיטליים), שמתאפשרת בזכות ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים. אולי זה המקום (אם כבר אנחנו בבית, בבידוד) לעצור ולחשוב מה השיקולים שאמורים לעמוד בפנינו בבואנו לשלב חומרי לימוד דיגיטליים בלמידה הבית ספרית.

 

מיתרונות התוכן הדיגיטלי: שיתופיות ואינטראקטיביות

מאז ימי גוטנברג ועד סוף המאה ה-20, שלט הדפוס בעולם חומרי הלימוד: ספרי לימוד, חוברות, דפי עבודה ועוד. כיום, בנוסף על אלו, עומד לרשותם של מורים ומורות, לומדים ולומדות, מבחר עשיר ורחב של חומרי לימוד דיגיטליים, כלומר תכנים או כלים דיגיטליים אשר פותחו או הותאמו למטרות למידה, הוראה והערכה. למשל, ספרים דיגיטליים, סרטונים, אתרים לימודיים, קורסים מקוונים, סימולטורים, משחקי מחשב ועוד.

הטכנולוגיה מתפתחת מהר ומוסיפה עוד ועוד אפשרויות בהקשר של חומרי למידה. הדוגמא של למידה וירטואלית היא, כמובן, רלוונטית מאוד לזמננו, אבל דוגמא נוספת יכולה להיות שימוש בכלים של מציאות רבודה (Augmented Reality), המאפשרים למשתמשים ולמשתמשות להוסיף שכבה של תוכן דיגיטלי ולעתים אף אינטראקטיבי על בסיס לא דיגיטלי (מודפס או אחר).

אחת התרומות המרכזיות של חומרי למידה דיגיטליים היא שהם מאפשרים שיתופיות. מספר לומדים או לומדות קוראים את אותו מסמך בו־זמנית ויכולים להעיר עליו. אפשרויות אלו מספקות ללומדים וללומדות הזדמנויות לחלוק רעיונות ולפתח יחדיו תוצרי ידע משותפים. הצורך להתדיין על ניסוחים ולהסכים עליהם מעודד רפלקציה, מחדד יכולות טיעון ומשפר את הדקדוק ואת אוצר המילים של הלומדים והלומדות.

בשנים האחרונות פותחו כלים המאפשרים כתיבת הערות (Annotation) משותפות על מסמכים (לדוגמה, diigo ו-hypothes.is). כלים אלו מאפשרים ללומדים וללומדות לשתף את ההערות שלהם על מסמכים ולנהל דיון המעוגן בטקסט עצמו. המחקר בתחום נמצא עוד בראשית דרכו, אבל ישנם מחקרים המצביעים על הפוטנציאל שבהם לשפר את המוטיבציה והמחויבות של הלומדים לקריאת הטקסט.

 הטכנולוגיה מתפתחת מהר ומוסיפה עוד ועוד אפשרויות בהקשר של חומרי למידה

מה המערכת הזו מזמנת עבורי?

אז מה, לזנוח את חומרי הלמידה 'המסורתיים' ולעבור לדיגיטלי? אין צורך לענות על השאלה הזו. זו שאלה לא נכונה. נייר ועיפרון יכולים לשמש לכתיבת יצירת מופת ספרותית או מסה מדעית פורצת דרך, אך גם לכתיבת כתב נאצה ובאופן דומה גם חומרי לימוד דיגיטליים יכולים להיות ברכה, אבל לעתים גם קללה. כדי להעריך חומרי לימוד דיגיטליים (כמו חומרי לימוד מסורתיים) יש לבחון את ההקשר בו נעשה בהם שימוש. יש לנתח אותם מתוך בחינה של ההקשר הלימודי (תוכנית הלימודים), של מטרות הלמידה ושל דרכי ההוראה.

דונלד נורמן (Norman, 1988) הציע את המושג "מזמינוּת" (Affordance), כדי לתאר את הפעולות והאפשרויות שמערכת כלשהי מזמנת למשתמש. המושג מאגד בתוכו כמה וכמה משתנים:

  • התכונות הפיזיות של חומרי הלמידה.
  • האופן שבו מערכת החושים שלנו מתווכת תכונות אלו.
  • מערך ההמשגה שדרכו אנו מפרשים את המידע החושי.
  • ההקשר החברתי שבו נעשה שימוש בחומרים.

כל אלו קובעים את ה'זמינות' של האוביקט ומאפשרים לנו להבין ולקבוע מה הם הדרכים להפעיל את המשאב שלפנינו ומה הן ציפיותינו באשר למה שנוכל לעשות בו.

כדי לבחון את תרומתם של חומרי לימוד דיגיטליים ללמידה, יש לנתח את המזמינוּת שלהם ללמידה. בחינה זו צריכה להתייחס למגוון ההקשרים שבהם חומרים אלו משמשים. כך למשל, הערך הלימודי של סרטון וידאו עשוי להיות שונה כאשר לומדים או לומדות מוצאים אותו ברשת בעצמם וצופים בו בביתם או כאשר הוא מוצג בכיתה ומתנהל עליו דיון.

איך בוחרים חומרי לימוד דיגיטליים? כדי לענות על השאלה הזו עלינו לשאול את עצמנו כמה שאלות מקדימות, שאלות הקשורות למאפייני ה"מזמינוּת" של חומרי הלמידה:

 

1. באילו אמצעים יוצגו חומרי הלמידה?

בשונה מחומרי לימוד מסורתיים, דורשים חומרי הלימוד הדיגיטליים אמצעי קצה לתצוגה או להרצה, כגון מסך, יחידת עיבוד, רשת אלחוטית וכדומה, ותלויים במאפיינים של אמצעים אלו. זה יכול להיות מחשב ומקרן, מחשב אישי, טלפון נייד או אפילו שעון יד. כך או כך, אפיון אמצעי הקצה מטיל מגבלות על דפוסי השימוש.

חלק מאמצעי הקצה מאפשרים צריכה משותפת ואחרים – צריכה אישית בלבד. חלקם מכתיבים למידה תלוית מקום וחלקם מאפשרים ללמוד בכל מקום. מאפיינים של אמצעי קצה, כגון גודל מסך ואמצעי הקלט, משפיעים על אופני השימוש במידע ועל אפשרויות יצירת המידע. למכשירים ניידים יש גם מגבלות הנובעות מהעיצוב של אמצעי הקלט והפלט. למשל, המקלדות המובנות של טלפונים ניידים ומחשבי לוח (טאבלטים) אינן מותאמות לכתיבה של טקסטים ארוכים.

עיצוב חומרי הלמידה חשוב מאוד לשימוש יעיל בהם 

2. האם קיימים ידע ומיומנויות המאפשרים קישור בין הנושאים הנלמדים?

חומרי למידה דיגיטליים מאפשרים קישורים בין מסמכים, בין כלים ובין מכשירים. ניתן, למשל, לחבר מכשירי מדידה להנחיות לפעילות חקר, ללמוד בסביבת היפר־טקסט הכוללת טקסטים מקושרים ולשלב בין חומרים קיימים ברשת (למשל, חומרי ארכיון, סרטונים של מומחים או ערכים מוויקיפדיה), כדי ליצור ולהפיץ ידע חדש.

מצב אחד, הקישוריות מרחיבה את אפשרויות הלמידה ומעשירה אותן, אך מצד שני, היא עשויה גם להקשות על לומדים ולומדות להתמצא במרחב ולהבנות ידע בשיטתיות. לומדים ולומדות עשויים להתקשות בניווט בסביבות דיגיטליות ובמיזוג יעיל של מידע ממקורות מידע מרובים. הדבר נכון במיוחד לתלמידים ולתלמידות שהידע הקודם שלהם מוגבל ולתלמידים ותלמידות המתקשים בקריאה.

 

3. האם יש עיצוב מזמין ושילוב מולטימדיה המקדמים למידה?

חומרי לימוד דיגיטליים מאפשרים כמה סוגי ייצוגים, כגון טקסט, תמונה, וידאו, אודיו, אנימציה, סימולציה ואפילו ייצוגים המשלבים רכיבים פיזיים (למשל, ערכות "מייקינג" ורובוטים המתוכנתים להביע רגשות). ייצוגים אלו פותחים בפני מפתחי תוכן אפשרויות רבות עוצמה להמחשה ולהבהרה של מושגים ורעיונות, אך גם מציבים דרישות בפני הלומדים והלומדות, המורים והמורות.

מחקר נרחב מראה יתרונות רבים ללמידה ממולטימדיה (Mayer, 2014). כך למשל קבע מאייר, על סמך סדרה של ניסויים, שההצלחה של לומדים ולומדות עולה במידה ניכרת כאשר הם לומדים מטקסט המלוּוה בתמונות לעומת טקסט ללא תמונות, הן במשימות זיכרון והן במשימות העברה ופתרון בעיות. אך אליה וקוץ בה: יתרונות אלו תלויים מאוד בעיצוב פדגוגי מדויק של המולטימדיה ובהתאמה מוצלחת לקהל היעד. תמונות, סרטונים ואנימציות שאינם מעוצבים כראוי, יכולים אף לפגוע באיכות הלמידה, מכיוון שהם מקשים על ההבנה או מסיחים את דעת הלומדים והלומדות.

 

4. מה נדרש מהתלמידות והתלמידים לעשות במהלך הלמידה?

כל אמצעי מדיה מזמן למשתמשים אפשרויות שימוש שונות. נייר מאפשר למשתמש לרשום הערות, להדגיש חלקים מהטקסט, לקפל ואפילו לגזור ולסדר מחדש. חומרים דיגיטליים יכולים לזמן אינטראקציה ודו־כיווניוּת, שכן יש להם פוטנציאל להגיב לפעולות המשתמש. כך למשל, בספר דיגיטלי משולב תרגיל, המשתמש יכול לקבל משוב מיידי על ביצועו. ברם, מדיה אינטראקטיבית דורשת לעתים מיומנויות מוטוריות עדינות אשר עלולות להיות לחסם בפני לומדים ולומדות צעירים או בפני לומדים ולומדות עם מוגבלויות.

 

הזדמנות לרתום את הדיגיטל לטובת ההוראה

גם אחרי שענינו על השאלות לעיל, חשוב לזכור שתרומתם של חומרי למידה דיגיטליים תלויה באיכות העיצוב הפדגוגי שלהם ובאופנים שבהם הם משולבים בלמידה ובהוראה. לגורמים אלו השפעה רבה על הערך המוסף הגלום בחומרי הלימוד הדיגיטליים, על ניצול יעיל שלהם ועל מתן מענה לקשיים האפשריים של לומדים ולומדות בשימוש בחומרים אלו.

ימי הקורונה יסתיימו בקרוב (אמן), התלמידים והתלמידות יחזרו לכיתות ואיתם המורות המורים וחומרי הלמידה, אבל הודות לימי הקורנה נהיה כולנו מתורגלים ומנוסים יותר בלמידה וירטואלית ובשימוש בחומרי למידה דיגיטליים.

החזרה לכיתה תאפשר לקיים סביבות למידה המשלבות באופן טבעי עצמים דיגיטליים ואנלוגיים, מדומים (וירטואליים) וחומריים (פיזיים). כך למשל, אפשר להשתמש בפתקיות נייר כדי לסכם רעיונות מרכזיים מתוך מאמר מקוון ולמפות את אותם רעיונות עם עמיתים על ידי סידור משותף של הפתקיות על שולחן או על לוח עבודה. שימוש מיטבי בחומרי לימוד מיצר תמהיל של כלים ושילוב של חומרים מתצורות שונות ואינו מוגבל לחומרים דיגיטליים מדומים או אנלוגיים חומריים.

סביבת למידה מיטבית משלבת חומרי לימוד מסוגים שונים, המספקים יחד מענה כולל למטרות הלמידה. נוסף על כך, האינטראקציה הבין־אישית – בין מורים לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם – תמשיך להיות היבט מרכזי של הלמידה בבית הספר. חומרי הלימוד הדיגיטליים צריכים להיות אמצעים להעצמת המורים והמורות והלומדים והלומדות והאינטראקציה ביניהם.

 

אל תזניחו את הצד האתי של הלמידה הדיגיטלית

כל אינטראקציה עם אובייקט דיגיטלי מייצרת נתונים. למשל, צפייה בסרטון מייצרת נתונים על מועד הצפייה, משך הצפייה, מספר הצפיות החוזרות ועוד. ניתן לאגור, לעבד ולנצל נתונים אלו בדרכים שונות לצורך תמיכה בתהליך הלמידה, ההוראה וההערכה – ממעקב אחר התקדמות הלומדים והלומדות, דרך התאמה אישית של הלמידה לכל משתמש ומשתמשת ועד לפיתוח מערכות בינה מלאכותית מתוחכמות המגיבות באופן מושכל לפעולות הלומד.

לצד היתרונות הפוטנציאליים של אפשרויות אלו, עולות גם סוגיות אתיות מורכבות הקשורות בפרטיות הלומדים והלומדות ובאבטחת מידע. המידע אודות התלמידים עלול לדלוף ולשמש לא רק לצרכים מסחריים, אלא אף לצרכי מעקב מסוגים שונים ובמקרה קיצון גם לסחיטה.  מדינות שונות בעולם עמלות על פיתוח והטמעה של קוד מקצועי לשימוש בנתוני למידה. פיתוח שכזה הוא תהליך מורכב וארוך, המשלב שיקולים חוקיים, ארגוניים, טכניים ואתיים והוא אינו קיים ומעוגן כיום באמנה או בחוק.

הכתבה נכתבה על סמך עבודתה של ועדת מומחים שהתמקדה בנושא 'התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלמידה למאה ה-21, מטעם היוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. דוח הועדה עתיד להתפרסם באפריל 2020. לאתר היוזמה.

 

הדפסת סיפור זה
תמי חלמיש אייזנמן

מנהלת "יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך", וגם (קצת) מורה ומרצה על האופן בו מחקר יכול לשרת את העוסקים בחינוך ובנושאים שונים בהוראת המתמטיקה.

תמי נמנתה עם מייסדי קרן טראמפ והובילה את תכניות הקרן למן היווסדה ב-2011 ועד 2017, בתפקיד זה תרמה במידה ניכרת למהפכת ההוראה הקלינית בתחומי המתמטיקה והמדעים. בעבר לימדה מתמטיקה בבתי ספר תיכון שונים והוראת המתמטיקה במכללות להכשרת מורים ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית.

בעלת תואר ראשון במתמטיקה ובפילוסופיה (1996), תעודת הוראה (1997) ותואר שני בחינוך מתמטי (1999) – כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן בעלת תואר שלישי בהוראת המתמטיקה ממכון ויצמן למדע (2007), ואחריו השלימה מחקר בתר־דוקטורט בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים (2009). מחקריה מתמקדים בהקשר התרבותי של מעשה ההוראה והלמידה.