האם תלמידכם מבודד חברתית? קבלו כלי פשוט ויעיל, שיעזור לכם לברר

4086
האם תלמידכם מבודד חברתית? קבלו כלי פשוט ויעיל, שיעזור לכם לברר

אנחנו יודעים להעריך את מצבם הלימודי לאורך כל השנה וגם את מצבם ההתנהגותי של תלמידינו אנחנו יודעים להכניס לטבלאות, אבל מה בנוגע למצבם החברתי? הרי ידוע כבר לכולם כי קיים קשר הדוק בין מצבו החברתי של התלמיד לבין מצבו הרגשי והלימודי. 

תוצאות מחקרים רבים הראו כי יחסים בינאישיים טובים בין התלמידים תורמים רבות לקידום המוטיבציה האקדמית שלהם ולהישגיהם וכי קיים קשר הדדי בין מקובלות חברתית לבין הצלחה בלימודים.

סגל ההוראה מצויד בכלי הערכה שונים ומגוונים, שנועדו להעריך את מצבו הלימודי של התלמיד ואת התנהגותו. כלי הערכה אלה מלווים באמצעים טכנולוגיים, אשר מרכזים את המידע, משקפים אותו ומאפשרים למורה לשלוף את המידע הרלוונטי בכל רגע נתון.

בהנחה, שאני שותף לה, כי מצבו החברתי של התלמיד הוא נושא שהמורים צריכים לעסוק בו, משום שיש לו השפעה רבה על רווחתו הנפשית של התלמיד, על הישגיו ועל התנהגותו – החלטתי לבחון את הדרכים לקבל ידע מלא ומקיף על מצבם החברתי של התלמידים בכיתתי.

כמחנך, התרשמתי באופן כללי ולעתים בלתי אמצעי מהמתרחש בכיתה בשיעורים בהיבט החברתי, קיבלתי מידע מהתלמידים, מהמורים המקצועיים ואף מההורים, אך בכל אלה לא די כדי להעריך את מצבו החברתי של התלמיד בכיתה. מדובר בבליל של מידע, ברובו אקראי ומזדמן, והוא אינו נותן תמונה רחבה ומלאה, כפי שניתן לקבל כשאנו בוחנים את המישור המקצועי וההתנהגותי.

חיפשתי כלי הערכה חברתי נוסף ומשמעותי יותר ובניתי את "שאלון חברים", אשר נועד להבין את המפה החברתית הכיתתית. כך תייצרו שאלון כזה עבור כיתתכם:

 

שלב ראשון: בניית השאלון

את השאלון ניתן לבנות בגוגל דרייב. כל אחד מהתלמידים בכיתה עונה על שאלון לגבי כל אחד מהתלמידים האחרים בכיתה. כלומר, אם יש בכיתה 36 תלמידים, ליהי אבני למשל, ממלאת שאלון המתייחס ל-35 תלמידים – אחד לכל תלמיד בכיתה ובוחרת האם תלמיד זה הוא "חבר/ה קרוב/ה", "חבר/ה טוב/ה", "חבר/ה", "לא חבר/ה" או "שומר ממנו/ה מרחק". ניתן להוסיף גם אופציה של שאלה פתוחה, שבה התלמיד כותב במילותיו את סוג הקשר, כפי שתראו בדוגמאות למטה. לפעמים זה עוזר למקד את אישיות התלמיד, אך לפעמים זה יכול לבלבל.

כאן ליהי אבני ממלאת שאלון לגבי התלמיד ירון:

האם ירון זהבי הוא:

  • חבר/ה קרוב/ה                         
  • חבר/ה טוב/ה
  • חבר/ה
  • לא חבר/ה
  • שומר ממנו/ה מרחק

 

שלב שני: דיון בכיתה

בטרם שליחת השאלון לתלמידים, יש לערוך דיון קצר בכיתה אודות השאלון. בדיון חשוב להבהיר להם שהשאלון אנונימי ושאף אחד אינו יכול לדעת מה הם כתבו ולהדגיש כי השאלון הוא אישי ואין למלא אותו בהתייעצות עם חברים. בדיון בכיתה שלנו עלו שאלות מעניינות, כגון, כיצד מבחינים בין חבר קרוב לחבר טוב ולסתם חבר? שוחחנו על מספר אבני בוחן כדי להשיב לשאלות אלה. למשל, עם מי אתה חולק דברים אישיים? במחיצתו של מי נעים לך לשהות? עם מי אתה מבלה בהפסקות? למי אתה מטלפן על מנת לבקש את שיעורי הבית? עם מי אתה נפגש מעבר לשעות הלימודים? בסופו של יום, הובהרו המושגים הרלוונטיים והשאלון נשלח לתלמידים.  

 

שלב שלישי: מילוי השאלון

שולחים את השאלון לווטסאפ של התלמידים והם ממלאים אותו. אני הקדשתי לנושא 30 דקות מתוך שיעור חינוך. את התוצאות קיבלתי באופן מיידי. כל תלמיד העונה על השאלון מחויב להתייחס לכל תלמידי הכיתה.

 

שלב רביעי: תוצאות השאלונים ופיענוחן

תוצאות השאלון המפורטות מרוכזות אצל המחנך בלבד ואין גורם אחר שרואה אותן. אני מנתח עבור כל תלמיד את תוצאות השאלונים שמולאו ביחס אליו. כלומר, מה אמרו על היחסים איתו שאר התלמידים בכיתה. התוצאות עבור כל תלמיד אצלנו היו מגוונות ומורכבות מאין ספור שילובים מיוחדים. עם זאת, כדי שאוכל לעשות שימוש בשאלון, הגדרתי 4 טיפוסים של תלמידים: "החברותי", "הדורבן", "המתבודד" ו"המבודד".

כמובן שלא מדובר בהגדרות מדעיות או קשיחות. בתוך כל הגדרה קיימים קשת של טיפוסי משנה, אולם החלוקה הכללית נועדה לעמוד על מגמות ולתת, כאמור לעיל, מידע משלים הנדרש למורה כדי לקבל תמונה רחבה על מצבם החברתי של התלמידים בכיתה.
הערה חשובה: המדד הזה הוא רק תוספת למדדים חשובים אחרים, כמו שיחות אישיות עם התלמיד, עם הוריו, עם מורים אחרים שלו והתבוננות בתלמיד לאורך השנה. להשתמש רק בסטטיסטיקה זה לא נכון. היה לי למשל מקרה של תלמידה שלא היה לה אף חבר קרוב, כי היא היתה חדשה בכיתה. בשנה אחר כך היא כבר פרחה חברתית.

 

הטיפוס החברותי

בדוגמה זו ניתן לראות תלמיד הנמנה על קטגוריית הטיפוס החברותי. כ-75% מתלמידי הכיתה נמצאים איתו בקשרים חברתיים ויש לו מספר משמעותי של חברים קרובים ומספר חברים טובים.

 

ה"דורבן": מרחיק ודוחה מעליו את האחרים

ה"דורבן" מסוגל לייצר קשרי חברות קרובים וטובים, אך הוא ממעט בהם. במקביל, הוא דוחק מעצמו את יתר תלמידי הכיתה. הוא אינו מקיים קשרי חברות עם למעלה מ-75% מחברי הכיתה ויגרום לחלק גדול מהם לשמור ממנו מרחק. את ההבנה שהתלמיד הוא טיפוס "דורבן" ולא למשל טיפוס מתבודד, הסקתי בעקבות שיחות איתו והוסיפה לי גם ההערה שכתב כאן אחת התלמידים, כפי שתראו למעלה: "הוא לא מנסה להיות מעורב עם אף אחד, לא משנה כמה אני מנסה". כלומר, התלמיד משדר שאינו מעוניין בקשר.

 

הטיפוס המתבודד

טיפוס זה מסוגל לייצר קשרי חברות קרובים, טובים או "רגילים". הוא לא מייצר תחושת דחייה וניכור מהסביבה ועם זאת, יש לו מעט חברים קרובים וטובים. בד"כ, כאשר הוא נשאל על מצבו החברתי, המתבודד יגיד בחיוך מבויש שהוא מודע למצבו, הוא נמצא בו מבחירה וטוב לו במצב זה. כלומר, השיוך לקטגוריה זו התבצעה כאן גם בעקבות שיחה איתו.

 

הטיפוס המבודד

הטיפוס המבודד מתקשה ולא מצליח לייצר קשרי חברות קרובים וטובים. למעלה מ-75% מתלמידי הכיתה מרוחקים ממנו והיתר יהיו עמו בקשרי חברות שטחיים. תלמיד זה נמצא בבידוד חברתי משמעותי, אשר יכול להיות בעל השלכות רגשיות ואקדמיות חמורות. שלא כמו ה"דורבן" הוא לא נמצא בבידוד הזה מתוך בחירה.

 

שלב חמישי: השימוש במסקנות לאורך השנה

"שאלון חברים" מאפשר לי כמחנך למפות את המארג החברתי הכיתתי ולאתר מוקדי כוח חברתי ומוקדי בידוד חברתי. באמצעות השאלון ניתן לאתר מקרי קיצון של תלמידים הנמצאים בבידוד חברתי המחייב מעורבות שלנו. במקרים כאלה יש לערב את צוות ההוראה ובמקרים קשים או קיצוניים יש לערב את ההורים, את היועצת, את ההנהלה ואף לקיים שיחות טיפוליות עם התלמיד.

מעורבות ההורים חשובה כדי לאפיין את הקשיים ולהבין את הרקע להם. חשוב להעביר להורים את המידע העולה ולא את הנתונים המספריים. חשוב לקיים טיפול ומעקב שוטף, להגדיר דרכי פעולה אפשריות לשיפור המצב ולרתום את ההורים, את המורים האחרים ואת התלמיד לשינוי המצב.

במקביל, ניתן להיעזר במידע העולה משאלון החברים כדי לאשש או להפריך מחשבות או תפיסות הקיימות אצל התלמיד או אצל הוריו. למשל, אם ישנה פניה מצד תלמיד או הוריו המצביעה על קושי חברתי של התלמיד, ניתן לאשש אותה או להפריכה באמצעות המידע העולה מהשאלון. בעבר, פנו אלי הורים וביקשו להעביר את ילדם לכיתה אחרת, משום שהם סברו שהוא מבודד מבחינה חברתית. בדיקה שלי מתוך השאלון העלתה תמונת מצב אחרת. בעקבות זאת נעשתה בדיקה מקיפה ועלה כי למעשה העילה למעבר נשענה על סיבות אחרות.

את השאלון אני נוהג להעביר שלוש פעמים בשנה לכיתה, בניסיון להתחקות אחר שינויים במצב החברתי של התלמידים. את השאלון הראשון אני מעביר כשבועיים מתחילת הלימודים, במטרה לבדוק מה היה בחופש הגדול, שאלון נוסף מועבר באמצע השנה ושאלון אחרון בסוף השנה.

מניסיוני, השאלון מצליח לשקף בצורה מדויקת למדי את המצב החברתי בכיתה ואת השינויים שחלים בו. על מנת לטפל בממצאים, אני משתדל לקיים שיחות מעקב עם הורים לתלמידים שחווים אתגרים חברתיים. בשיחות אלו אנחנו מנסים להצליב מידע שיש ברשותי עם מידע שיש ברשות ההורים, כמו פגישות מחוץ לכותלי בית הספר, טלפונים, התכתבויות ווטסאפ וכו'. כמובן שהמעורבות שלי ושל צוות ההוראה נועדה להתמודד עם המקרים המורכבים ולסייע לתלמידים המתקשים מבחינה חברתית.

הדפסת סיפור זה
אהוד (אודי) אלבק

מחנך ומורה למתמטיקה בכפר הירוק מזה ארבע שנים.

עשרים שנות ותק בתחום הכספים.

בעל BA בכלכלה, MA בפילוסופיה, הסטוריה וחדשנות.