"50% מהאחריות להצלחה בבגרות מוטלת על מורי חטיבת הביניים"

2987

בבגרותי עסקתי באתלטיקה קלה וברוב שנותיי כמורה, עסקתי בהוראת מתמטיקה ובהכשרת תלמידים לבגרות. אני זוכרת את מאמן האתלטיקה שלנו בוחר למירוץ השליחים את הרצים הטובים ביותר ומסביר לנו שהניצחון תלוי בשני דברים: הראשון הוא ההישג במקטע של כל רץ ורץ והשני טמון בהעברה חלקה, מהירה, יעילה ואמינה של המקל בין הרצים.

 

מעבירים את המקל באחריות

לאורך 12 שנות הלימוד, נדרשים המורים למתמטיקה לא רק להכשרה מיטבית של התלמיד בכל מקטע, אלא גם להעברה חלקה, מהירה, יעילה ואמינה שלו לפרק הבא של הלמידה. שיטת ה"שגר ושכח" חייבת להסתיים. האחריות ללמידה ולהצלחה, חייבת להתחלק שווה בשווה בין כל המורים המלווים אותו.

מורי בית הספר היסודי מניחים את היסודות החשובים לחשיבה כמותית ולימודי המתמטיקה. מורי חטיבת הביניים מלמדים 50% מהחומר הנדרש לבחינות הבגרות ומורי התיכון נדרשים ללמד את 50% הנותרים. המעבר בין החטיבה לתיכון חייב להתבצע כמו במירוץ שליחים – עם הרבה אחריות, מינימום טעויות ומקסימום יעילות.

בשנים האחרונות, בהיותי מדריכה ומדריכה על יסודי במחוז מרכז, נוכחתי לראות כי במצב הקיים - האחריות והסמכות אינה מתחלקת באופן שווה בין מורי חטיבת הביניים ומורי החטיבה העליונה. זאת בעיקר עקב חוסר ב"שפה אחידה ומשותפת" ובשל תפישות ישנות ומוטעות שהשתרשו במערכת החינוך לאחר הפרדת חטיבות הביניים מהתיכוניים. הגיע הזמן לשנות את התפיסה בנושא ולעבור לחשיבה לפיה לכולנו מטרה משותפת ליצירת בוגר סקרן וחוקר, לומד עצמאי, אוהב מתמטיקה ובעל מיומנויות לחיים בעולם טכנולוגי המשתנה תדיר.

להשגת מטרה זו יש להביא לשינוי בתפיסת מורי חטיבת הביניים ובהכרה בחשיבותם ומרכזיותם בהכשרת הבוגר המיטבי. כדי לצמצם את הפערים שנוצרו ברצף השש שנתי, על כלל מורי המתמטיקה לדבר בשפה אחידה, לתכנן ולתאם במשותף את דרכי הלמידה וליצור מנגנונים של שיח ושיתוף אישי ומקצועי.


לשמור על הרצף

במטרה לגשר על הפערים ברצף השש שנתי ולהביא ליצירת שפה אחידה בין מורי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה, הגדרנו, בהובלת צוות ההדרכה המחוזי ובליווי מקצועי של מכון ברנקו וייס, בסיוע משרד החינוך וקרן טראמפ, את תוכנית "רצפים הלכה למעשה". מטרת התוכנית היא יצירת בוגר מיטבי, סקרן, חוקר ואוהב מתמטיקה, המשתמש במיומנויות הלמידה שרכש להצלחה בעולם רב גוני המשתנה תדיר ומתחיל ביישומה כבר החל מחטיבת הביניים.

במסגרת התוכנית אנחנו מקיימים מפגשים שוטפים משותפים של רכזים או מורים מובילים מבתי הספר – מהתיכון ומהחטיבה. כמו כן, מתבצע "משוב אחורנית", בו דנים המורים על מתאם הישגי התלמידים בסוף כיתה ט' אל מול הישגיהם במחצית כיתה י'.

היות ואחת ממטרות תוכנית רצפים היא להכשיר בוגר סקרן וחוקר, אנו מדריכים את מורי החט"ב לאתגר את תלמידיהם, כבר מכיתה ז' ואילך ללמוד באופן עצמאי ולפתור בעיות בנושאים שלא נלמדו בכיתה, תוך התמקדות בנושאים רלוונטיים לחיי היום-יום.

בנוסף, אנו מבקשים להדגיש הן למורים והן לתלמידים, כי נושאי הלמידה השונים נלמדים באופן מדורג ומהווים שרשרת ידע, אותה אנו מרחיבים ומעמיקים לאורך שנות הלמידה. המחשת שרשרת הידע המתמטי נעשית באמצעות "שאלות מתפתחות", שילוו את התלמיד ברצף השש שנתי.

למרות שתוכנית הרצפים, עדיין בתחילתה, אנו עדים כבר לשינויי תפיסה בקרב מורי המתמטיקה ומנהלי החט"ב ובתי הספר השש-שנתיים באשר לחשיבות הלמידה המתקדמת, לחתירה למצוינות ולמידה חוקרת, כבר אצל תלמידי חטיבות הביניים.

לעבוד יחד - מורי חטיבה ומורי תיכון. בלי שיח לא יקרה כלום 

 

כך תעבדו על הרצף בבית הספר שלכם:

משוב אחורנית

דרך טובה ליעל את המעבר בין החטיבה לתיכון היא לאסוף את ציוני המפמ"ר וציון המחצית של כיתה ט' ולהשוות אותם עם ציון המחצית הראשונה של כיתה י'. אצל תלמידים שבין הציונים שלהם אין הלימה, עורכים ישיבה פדגוגית המשלבת את המורה שלימד אותם בחטיבה והמורה שלימד אותם בתיכון. אנחנו עורכים ראשית ישיבה של הרכזים ואחר כך ישיבה של המורים הספציפיים. נקודת המוצא היא שהילד לא אשם בפער ולכן חשוב לבדוק מה בדיוק קרה כאן ואיך אפשר לעזור לילד באופן אישי.

 

שאלות מתפתחות

מומלץ להגדיר שאלות מחקר מתפתחות ברמה ובהיקף הידע – לאורך 6 שנים. הן מתחילות בכיתה ז', עם סעיפים עליהם ניתן לענות בשלב זה. עם העלייה בכיתות – מתווספים עוד סעיפים, המותאמים לכל שלב – עד שמגיעים לחומר של כיתה יב' וממשיכים להצגת השימושים המעשיים בעולם הטכנולוגי המתפתח. עם הזמן התלמיד לומד להבין שבלי החלק הראשון, שהיה בכיתה ז', הוא לא יכול להגיע לסוף. כך גם המורה ימוצב כחוליה חשובה בשרשרת הידע. יצירת שאלות כאלה דורשת שיתוף פעולה בין כל הצוותים וישיבות משותפות – אשר מחזקות גם הן את תחושת הרצף.

 

יוזמות משותפות

אנו מציעים כי מורי החט"ב והחט"ע, יגדירו במשותף יוזמות בהן ישתתפו תלמידי התיכון והחטיבה יחד. למשל, "ימי שיא", בהם יבצעו התלמידים משימות אתגריות הקשורות למתמטיקה. ביום שכזה ניתן לאפשר למורי ולתלמידי החט"ב להוביל את הפעילות. לא מדובר דווקא במשימות מהחומר הנלמד באופן ישיר. ניתן לשלב שאלות בחשיבה מתמטית יישומית, כדוגמת השאלות במבחני פיז"ה.

 

ישיבות ומפגשים משותפים בשגרה

בסדירויות הבית ספריות חשוב להכניס מפגשים בין הרכזים והמורים של שתי החטיבות העליונות. בלי שיח לא יקרה כלום. את המפגשים יתכננו ויבנו גם מורי התיכון וגם מורי החטיבה. אין עליונות לאף אחד. כולם עובדים יחד – למטרה משותפת.

 

מיומנויות נלוות

אנו רואים בלימודי המתמטיקה כלי חינוכי המקנה לתלמידים גם מיומנויות נלוות, כגון: ניהול זמן, עבודת צוות, התמודדות עם כשלון, נחישות והתמדה ויש להתחיל להקנות מיומנויות אלו כבר החל מכתה ז'.

 

אנו שואפים להטמיע במסגרת תוכנית רצפים את התפישה לפיה כל ילד הוא עולם ומלואו ויש לשים את התלמיד ואת צרכיו הייעודיים במרכז.

  • שלומית דוידוביץ, מדריכה מחוזית במתמטיקה על יסודי מחוז מרכז. הכירו את תוכנית רצפים.
הדפסת סיפור זה
שלומית דוידוביץ

מורה ומדריכה על יסודי, למתמטיקה מחוז מרכז, משרד החינוך.