כך תכינו את תלמידיכם לבגרות במתמטיקה – כבר בחטיבת הביניים

3152
כך תכינו את תלמידיכם לבגרות במתמטיקה – כבר בחטיבת הביניים

לאורך כל שנות עבודתי כמורה, לימדתי הן בחטיבת הביניים והן בחטיבה העליונה. בהתחלה זה היה מעין אילוץ של המערכת ובהמשך זו כבר היתה דרישה שלי – ביקשתי ללמד גם בחטיבת ביניים. הבקשה נבעה בעיקר מהרצון שלי להנחיל את האהבה שלי למתמטיקה כבר בחטיבה. ובכלל, אני חושבת שזוהי זכות גדולה ללמד בחטיבה – התלמידים בגיל הזה מאוד מבולבלים, הם חוששים לקראת המעבר לתיכון (גם אם זה בי"ס שש שנתי) וזקוקים בצורה נואשת להכוונה.

כמי שמגישה לבגרויות בכל הרמות, בדגש על 5 יח"ל, מתאפשרת לי נקודת מבט מעמיקה על לימודי המתמטיקה - לאורך ולרוחב. אני יודעת מה מצופה מתלמיד בוגר ברמת 5 יחידות, יודעת לאן להוביל אותו ולכן שמה דגש על מיומנויות מתמטיות שנלמדות כבר בחטיבה ובעלות חשיבות רבה בהמשך הדרך עד לבגרות.

אני ממליצה לכל המורים בחטיבות הביניים להכיר את בחינות הבגרות – לא לחשוש ולפתור בחינות בכל הרמות. לומדים מזה המון.

 

 

מתכוננים לבגרות במתמטיקה - כבר בחטיבה:

 

פתרו תרגילי בגרות!

ברגע שאני מרגישה שהכיתה שלי מבוססת מספיק בנושא מסוים, אפילו בכיתה ח', אני חושפת אותם לתרגילי בגרות ברמת 4-5 יחידות, שהם יכולים כבר עכשיו לפתור. כך אני מאפשרת להם לצבור בטחון ביכולת שלהם לפתור בעיות וזה כמובן תורם למוטיבציה להמשך הלמידה. אני חושפת אותם לתרגילים ברמה גבוהה כמצופה ברמות הגבוהות והם בעצם מבינים שהשד לא נורא כל כך. בהקשר למוטיבציה שאני יוצרת – אני גם מעודדת אותם לעלות ברמת החשיבה ולהעמיק בה.

 

מתמטיקה יום-יומית

אמצעי חשוב שמקרב את תלמידיי לאהבת המתמטיקה הוא הנגשת המקצוע לתלמיד (מבלי לפגוע בדיוק המתמטי) והחיבור של המקצוע לחיי היום-יום. אני מאמינה שאם לא נקשר את המתמטיקה לחיי התלמידים ונהפוך אותה לרלוונטית עבורם – הם מהר מאוד יאבדו עניין בה. בכל נושא, אני משתדלת למצוא איזשהו קשר לחיינו. אם זה בסרטון או בהתנסות מעשית, שאלת חקר והמון דיונים כיתתיים. נכון שזה גוזל קצת זמן, אך אם לא נעשה זאת בחט"ב, מתי תזדמן לנו האפשרות לכך? אני מחפשת משחקים שקשורים לחגים שמתקרבים, יישום של משפט גיאומטרי כזה או אחר, סרטונים ברשת ואז דיון. תאמינו לי שגם אם נראה לכם שהם מבזבזים זמן - הם בעצם לומדים תוך כדי עשיה והרווח הוא כפול - גם לומדים וזוכרים לטווח ארוך וגם נהנים.

 

קשר אישי

אל תוותרו על שיחות אישיות! אני מאוד מאמינה בקשר האישי שחייב להיווצר בין מורה לתלמיד. בלי זה – אין סיכוי לשום מורה, טוב ככל שיהיה, להוות דמות משמעותית ומובילה אצל הלומד. קשר זה אינו תלוי גיל! הוא חייב להיווצר מול הכיתה באופן כללי ומול הלומד בפרט. לצורך כך, כל האמצעים כשרים: המבט בעיניים שאומר המון, השיחות האישיות בהן המורה מקשיב לתלמיד (ולא רק מדבר) ושומע גם את מה שנאמר בין המילים. דרך השיחה האישית ניתן להבין מה עוצר את התלמיד מלהתקדם בלימודי המתמטיקה. האם זהו משהו נקודתי שלא הובן בשיעור ועל ידי הסבר חוזר, אחד על אחד, ניתן לפתרון? האם זהו משהו מעמיק יותר, כמו פחד ממתמטיקה? ואז את הפחד הזה יש להפוך לדחף למתמטיקה, דחף להצלחה ומשם דחף לאהבת המקצוע. כל עוד לא נבין מה הבעיה אצל התלמיד – לא נוכל לעזור לו לצאת מהפלונטר בו הוא נמצא. לא נוכל לייעץ לו, לכוון, לבנות תוכנית אישית ולעקוב אחר התקדמותו והצלחתו. וזכרו – כבדו את תלמידיכם ואת המאמצים שלהם להצלחה. דברו אליהם בגובה העיניים ותופתעו לגלות כמה דברים אפשר להשיג במעמד שכזה.

 

קסם הווטסאפ

כלי בו אני מרבה להשתמש. זהו כלי זמין, שימושי ויעיל, שנמצא אצל כל אחד בנייד. דרכו אני מעבירה כמובן הודעות שוטפות לכיתה, אך בנוסף, שולחת הרבה חידות מתמטיות שקשורות לנושאים הנלמדים בשיעור ואז מתפתח דיון בקבוצה, שממשיך גם בכיתה. בנוסף, אני שולחת להם תמונות מצחיקות הקשורות למתמטיקה, כי בלי הומור, בואו נודה, המתמטיקה יפה, אך קצת משעממת.

 

תמיד זמינה

לאורך השנים, זיהיתי שתלמידים רבים מרימים ידיים ומתייאשים בזמן תרגול בבית. תסכול זה מוביל במקרים רבים לפגיעה במוטיבציה וירידה באיכות הלמידה. לכן אני משתדלת לשמור על קשר רציף עם תלמידיי גם בשעות אחר הצהריים. בעזרת הווטסאפ, אני מחנכת אותם שלא לחכות למפגש הבא עד שיקבלו מענה (ובדרך בכלל יישכחו שרצו לשאול משהו), אלא להעלות שאלות בקבוצה או בפרטי. אין הכוונה שמישהו אחר יגלה את הפתרון. ממש לא! תלמיד יכול להעלות את שלבי הפתרון ולשאול מה לא בסדר במה שעשה ואז שאר תלמידי הכיתה יכולים לעזור (ערבות הדדית). 

ולאלו שמתביישים - הערוץ הפרטי זמין עבורם והם מוזמנים לשאול כל שאלה, חוץ מהשאלה, "מה עושים פה?" ממני הם יקבלו תגובה די מיידית במה טעו, למה הפתרון שלהם שגוי או כל מענה אחר והרווח הוא של שני הצדדים - אני הרווחתי את הצלחת התלמיד בהתמודדות עם השאלה ואת המוטיבציה שלו לנסות עוד שאלה והתלמיד רואה מהר מאוד שהמאמצים שלו נושאים פירות.

ועל כל זה מנצח שוב - הקשר האישי. בלעדיו, התלמיד לא היה מעלה את שאלתו ונשאר באותו מצב סטטי, שלא מקדם אותו לימודית. בנוסף, התלמיד רואה שפתרון התרגיל לא היה נורא כל כך ואני מאמינה שעם כל הצלחה - אני מקרבת את התלמיד לאהבת המקצוע.

 

למידה מחייבת ומחויבת

אני מאמינה בלמידה מחייבת ומחויבת: המורה אחראי על הלמידה של התלמיד, כמו שהתלמיד מחויב ללמידתו. המחויבות שלי באה לידי ביטוי בכמה אופנים - לאורך כל תהליך הלמידה שלי מול תלמידים אני מפגינה המון כבוד כלפיהם ואל תהליך הלמידה שלהם ומחזקת כל מאמץ שלהם, קטן כגדול, מקפידה לתת להם משובים מיידיים ולא משאירה אותם תלויים באוויר, ללא מענה. הזמינות שלי עבורם, כפי שציינתי מקודם, היא בווטסאפ - מחוץ לשיעורים ובשיעורים עצמם. שם כל תלמיד חייב לקבל תשובה לכל שאלותיו עד שאני יוצאת מהשיעור, גם אם זה על חשבון ההפסקה שלי (ושלו).

מנגד, התלמיד חייב לגלות מחויבות כלפי הלמידה שלו, לא לוותר ולא להרים ידיים, עד שיגיע להצלחה המיוחלת. אם שני הצדדים לא יפעלו במקביל – לא תהיה הצלחה!

אני מאמינה שאם ניישם את כל מה שנאמר כאן, נצליח לייטב את הוראתנו וכל המערכת תצא נשכרת מכך.

 

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

זיוה אלוש זכתה בציון לשבח בפרס טראמפ להוראה איכותית 2019, על מחויבות חינוכית יוצאת דופן, גישת הוראה יצירתית, נחישות לסייע לכל תלמיד להתמיד ולהצליח בלמידתו מחטיבת הביניים ועד התיכון, על טיפוח עניין ומחויבות בקרב התלמידים ועל קידום המקצוענות בקרב עמיתיה המורים.

הדפסת סיפור זה
זיוה אלוש

מורה למתמטיקה חט"ב וחט"ע, בת 43, נשואה ואמא ל-4 בנות, מורה מזה 23 שנים.

זוכה בציון לשבח בפרס טראמפ לשנת 2019 להוראה איכותית.