עולים הקבצה: כך תקדמו את תלמידיכם להצלחה במתמטיקה

4781
עולים הקבצה: כך תקדמו את תלמידיכם להצלחה במתמטיקה

שוב ושוב נשאלת השאלה – איך נגדיל את תלמידי 5 יחידות במתמטיקה? ואיך נעלה את הישגי 4 יח"ל אחרי שחלקם עלו הקבצה? ומה עם תלמידי 3 יח"ל? האם אפשר לקדם גם אותם ולצמצם את מספר התלמידים בהקבצה הנמוכה? ואיך משיגים 100% זכאות לבגרות? כרכזת ומורה למתמטיקה, שמתי לי למטרה לתת מענה לתלמידי המצוינות המסיימים לימודי מתמטיקה ברמת 5 יחידות כבר בכיתה י"א ובמקביל לקדם את תלמידי רמת 3 יח"ל לרמת 4 יח"ל. מטרתי היא לאפשר לתלמידים לחוש חוויה של למידה והצלחה בלימודי המתמטיקה ולתת מענה לתלמידים שבהוראה הקונבנציונלית היו נותרים ללא זכאות לבגרות. אפרט כאן מספר כלים אותם אני מיישמת בכיתתי:

 

1. הקשר בין מורה - תלמיד - ידע

הקשר בין מורה, תלמיד וחומר הלמידה הוא חוט המשולש. חומר הלמידה מקשר בין המורה לתלמיד ומאפשר למורה לאבחן סיטואציות רגשיות בהן מצוי התלמיד. ההוראה היום השתנתה. עידן המורה הפעיל ליד הלוח והתלמיד הפסיבי בכיסאו, מקשיב או לא – הסתיים. תפקידו של המורה היום הוא להוות מתווך למידה, מי שדואג להנגיש את חומר הלימוד בדרך הכי יעילה, מחפש דרכים ליצירת מוטיבציה וגירוי אצל התלמידים על ידי הוראה המלווה במשחק ובתרגילי חשיבה מאתגרים. כמנטור למידה, נחשף המורה לאורך הדרך לקשיים הלימודיים והרגשיים אותם חווה התלמיד. הוא לומד להכיר במפגשים עם התלמידים את החוזקות של כל אחד מתלמידיו ודואג להעצים את התלמיד דרך נקודות החוזקה שלו, כדי שגם נקודות התורפה והקושי שלו יבואו לפתרונן ע"י העצמה.

חשוב לתת לתלמידים תחושה שהם לא עוד מספר, אלא שהמורה רואה אותם. למשל, אם תלמיד החסיר שיעור, מה זה באמת נותן לרשום לו הערה במשוב? חשוב יותר להרגיש ולהבחין בחסרונו הפיזי ולשאול לשלומו, ליצור אמון אישי. הודעה בווטסאפ או במייל, בסגנון "היית חסר לנו היום. מה קרה? נוכחותך חשובה לנו", יכולה ליצור מהפך אמיתי אצל התלמיד והוא ישתדל להיום נוכח יותר, מכיוון שנוכחותו חשובה למורה. זאת במיוחד אם הוא יודע שהמורה יתייחס אליו ויסביר לו פנים למרות כישלונותיו הבלתי פוסקות במבחנים ובהשגת היעד שהציב לעצמו.

חשוב שנבדוק מה קורה עם התלמיד, האם הוא חווה קושי רגשי בבית או בחברה? דברו איתו, הזמינו אותו לשתף אתכם. הקשר הזה הוא שמגביר אח"כ את המוטיבציה ללמידה ויוצר קשר בין המורה - התלמיד וחומר הלמידה, שלא יינתק במהרה.

 

2. הצבת יעדים

כוונו את תלמידיכם לסמן לעצמם נקודת יעד ולא להרפות עד שיגיעו אליה. ומה עושים כשקשה? אצלי בכיתה, התלמידים עוזרים זה לזה. השיטה היא כזו: תלמיד שמתקשה בנושא מסוים, מקבל עזרה בכיתה או בווטסאפ ממי שכבר הבין את הנושא.

כדי לעודד תלמידים לעזור, חשוב לתת תמריצים וחיזוקים למסייע. אני נותנת להם בונוס של 5 נקודות במבחן. למשל, אם רועי עזר לעידו ועידו הצליח במבחן, אז רועי יקבל 5 נקודות נוספות לציונו במבחן. מניסיוני, התלמיד שמקבל עזרה, מקבל גם דרבון, כי הוא רוצה להתאמץ ולזכות את החבר שעזר לו בנקודות. כמו כן, החבר שנעזר, יכול לעזור לזה שעזר לו בהזדמנות אחרת.

בנוסף, ישנם תלמידים בכיתה אשר מקבלים ממני תואר מומחה בתחום מסוים ואז ניתן לפנות אליהם לקבל עזרה.

 

3. אופן הלימוד

תפקיד המורה אינו "לשפוך" את החומר, אלא לפקח על תהליך הלמידה בכיתה. חשוב לתכנן את מהלך הלמידה ביחידות קטנות המאפשרות דירוג של החומר וביסוסו. אני משתדלת לא ללמד מעל לרבע שעה ברציפות ובשאר הזמן – לאפשר לתלמידים ליישם את החומר. בזמן זה אני יכולה לבדוק שיעורי בית, להשלים נושאים ולעזור באופן פרטני לתלמידים שהחסירו או התקשו או אפילו להפנות את התלמידים שהחסירו או זקוקים להשלמת פערים לשיעורים מתאימים ברשת או להפנות אותם לתלמידים שקיבלו ממני תואר מומחה בתחום.

דרך הלימוד הזו נותנת לי גם אפשרות לתת לכל תלמיד את התרגילים שמתאימים לו לשיעורי בית. לתלמידים המתקדמים, אוכל לתת תרגילים מורכבים יותר, בהם ימצאו יותר אתגר ועניין ולתלמיד המתקשה אתן יותר תרגול של הבסיס – עד שישלוט בו ואז להפעיל שיקול דעת מתי יש להתקדם עם אותו תלמיד לתרגילים מורכבים יותר.

 

4. שעות פרטניות

במסגרת "אופק חדש" או "עוז לתמורה" אנו המורים מקדישים 4 שעות פרטניות עבור תלמידים שמתקשים בחומר וזקוקים לליווי אישי. מניסיוני ראיתי כי ניתן להקדיש שעתיים מהשעות הפרטניות לכלל התלמידים בכל הכיתות שלכם שמרגישים שיש להם צורך בהשלמה ואז כל תלמיד יכול לקבל מענה לפחות אחת לשבוע בהתמודדות עם חומר הלימוד, בחזרה על שיעור לא ברור או בעזרה בשיעורי הבית. מי שחשוב לו מגיע. והם מגיעים בהמוניהם.

ידעו את ההורים שזהו פתרון נפלא במקום שיעורים פרטיים. הרבה פעמים נשארים דווקא תלמידים טובים כדי להכין את שיעורי הבית שלהם כי בבית קשה להם להתרכז ולארגן את זמנם.

 

5. חברותות

מומלץ לקיים למידה בקבוצות קטנות. בכיתתי התלמידים מתרגלים בקבוצות של שניים או שלושה תלמידים, כאשר תמיד יושב תלמיד ״חזק״ לצד ״חלש״. בזמן זה, אני כמורה עוברת בין הקבוצות, מקשיבה להסברי התלמידים, מחמיאה לכישורי ההוראה שלהם ואף מבטיחה בונוס של נקודות למבחן הבא עבור תלמיד שמסייע לתלמיד מתקשה. כך למשל, אם יאיר קיבל 50 במבחן הקודם ובזכות אלעד עלה הציון של יאיר ל-80, יקבל אלעד 3 נקודות תוספת למבחן.

יש לעודד שוב ושוב את גאוות היחידה של הקבוצה ולהופכה לקבוצה מצטיינת שהממוצע הקבוצתי שלה משתפר ממבחן למבחן.

 

6. שיטת הניקוד במבחנים

במבחנים רגילים, הניקוד מתחלק באופן יחסי בין מספר השאלות. אני מציעה להעניק לכל שאלה או נושא ציון מקסימלי של 100. באופן זה, כל תלמיד ידע את רמת הידע שלו בנושא ספציפי.

בחטיבת הביניים אפשר לנקד על התחום האלגברי 100 נקודות ועל התחום הגאומטרי על  100 נקודות. ישנם תלמידים שמעולים בגיאומטריה אך מתקשים באלגברה ולהיפך. כשתלמיד רואה ציון גבוהה על נושא אחד, זה יכול להעניק לו תחושת מסוגלות שתשפיע עם הזמן גם על הידע בנושאים אחרים.

כאשר תלמיד אינו מצליח בתרגילים מסוימים, אני משתדלת לא לרשום ציון, אלא הערת מוטיבציה שתביא להצלחה הבאה. אמקד את התלמיד הנכשל בשאלות חזרה דומות מהספר, מהם תילקח השאלה במבחן הבא. כך למשל הבאתי תלמידי 3 יח"ל חסרי מוטיבציה למוטיבציה מקסימלית ולממוצע של 90 ב-4 יח"ל. כל שאלה מנושאי המבחן זיכתה ב-100 נק' והם אגרו את המאיות והגיעו ליעד בהצלחה.

 

7. בונוסים וניקוד

בערב מבחני המתכונת ראיתי כי תלמידים שתרגלו באופן לא מסודר לא הצליחו להגיש קובץ של מבחני חזרה פתורים, אותם אני דורשת לפני מבחני המתכונת. בכל זאת רציתי לזכות אותם בבונוס על מאמץ ולכן המרתי את הבונוס - מי שיסייע לחבר מתקשה בפתרון מבחני חזרה יזכה בבונוס זהה של המגיש. התלמידים ניגשו להשלים את מבחני החזרה בעזרת חבריהם ושני הצדדים יצאו נשכרים. האמינו בתלמידים שלכם. אל תקמצו בנקודות בונוס. יש בכוחן לקדם את הלמידה ולשפרה.

 

8. משוב

אל תוותרו על משוב מצד התלמידים. ב-5 הדקות האחרונות של השיעור חשוב לשמוע אם התלמידים למדו משהו חדש בחומר הנלמד או בהקניית הרגלים. התחושה של תלמיד אשר יוצא מהשיעור נשכר עם משהו חדש, מחזקת את הרצון להתמיד, להופיע לבית הספר ולשיעורי מתמטיקה. אם אין לכם זמן - חלקו לתלמידים דף עליו ירשמו את מה שהם למדו והפנימו ותתייחסו לכך בתחילת השיעור הבא.

 

9. לא הצליח במבחן? תלוי איך מסתכלים על זה

פרקו את נושאי המבחן לכמה בחנים, כשכל בוחן עוסק באחד מנושאי המבחן. לכל בוחן צרפו עבודת הגשה המזכה ב-10 נקודות בונוס, אותה יש להגיש יחד עם הבוחן. הרכיבו את הבחנים משאלות דומות לאלו שהתלמיד התמודד איתן בעבודת ההגשה וזכרו שמטרת הבחנים היא ליצור הצלחה מדורגת לקראת המבחן הבא. בכוחה של הצלחה מדורגת לעזור לתלמיד עם חרדת בחינות במתמטיקה להיפטר מחרדתו.

 

10. תעודות הצטיינות

הנפיקו תעודות הצטיינות לתלמידים שקיבלו ציון של 100% בשאלות, יחד עם תעודת סוף שנה. דאגו שאת התעודות יחלק מנהל בית הספר בהתכנסות הבית ספרית. יש בכוחן של תעודות הצטיינות, השקעה, הכנת שיעורי בית או עזרה לחברים, ליצור חדוות למידה נפלאה ולפתח את כוח הנתינה בחברת התלמידים.

 

מתמטיקה בונה אישיות

ולסיום, אחרי כל אלה, חשוב לשים לב לכל תלמיד ותלמיד ולהתאים אליו את שיטת ההוראה שלכם וקצב הלמידה. תנו אמון בכל תלמיד, שדרו לו שאתם מאמינים ביכולותיו ומצפים להצלחתו. אני תמיד משדרת לכל תלמיד מתאמץ שלא הגיע ליעד הרצוי לו כי גם אם עד עכשיו לא ראה הצלחה, היא חייבת להגיע במוקדם או במאוחר. לכן אני בונה מסגרת למידה מתאימה לתלמיד ומתאימה את קצב הלמידה עם שעורי הבית המתאימים לו.

לפעמים יש צורך גם לעזור לתלמיד לתכנן את השבוע שלו, את שעות הכנת שיעורי הבית ושעות הלמידה לקראת מבחנים, בהתאם לחוגים שלו ולתנועת הנוער. סוד ההצלחה בהוראה היא העקביות והערנות לכל שינוי חיובי או שלילי בתהליך הלמידה של התלמיד. עוד חשוב לזכור כי יש מתמטיקה של פיתגורס ויש מתמטיקה של החיים, איתה ממשיך התלמיד כל שנות חייו. המתמטיקה של החיים מחייבת אותנו להעצים כל תלמיד ותלמיד ואז דווקא מתוך המתמטיקה נצליח לעזור לו לבנות אישיות של אדם החושב בגדול, מחשב מטרות ומבצע אותן בצורה יעילה, מתחשב בסביבתו ומעצים את חבריו ובדרך זו גם מעצים את עצמו.

אסיים בתפילתי כמורה בישראל שבכל שנות ההוראה שלי אוכל להמשיך ולהעצים ולבנות את אישיות תלמידיי כאנשים חושבים ומתחשבים שסיגלו לעצמם מטרות והצליחו לעמול ולהגיע ליעדם. כל נפילה תרגמו למקפצה להצלחתם הבאה והצלחת הסביבה כולה.

 

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - 

אני מקדישה את המאמר לעילוי נשמתה של אחותי אביבה קנטרוביץ ז"ל, שהיתה גם היא מורה למתמטיקה והיתה לי מורה לחיים. אמנו ז"ל החדירה בנו את האהבה לחינוך, אך לא אהבה מתמטיקה וטענה שזה בגלל שלא היו לה מורים טובים. כולנו הלכנו ללמוד הוראת מתמטיקה, כדי לממש את חלומה של אמי. אנחנו 3 אחיות מורות למתמטיקה מגישות לבגרות בכל הרמות. עוד בהיותי בתיכון החדירה בי אביבה אחותי את האהבה למקצוע ושכנעה אותי להמשיך בהוראת מתמטיקה. בכל הקשיים היא היתה לי מנטורית ויעצה לי איך לפתור בעיות משמעת ואיך ליצור ענין בהוראת המתמטיקה. היום אני כזו בזכותה. הלכה לעולמה השבוע והותירה אלפי תלמידים המבכים את מותה. יהי זכרה ברוך.

הדפסת סיפור זה
לאה סגל

מורה למתמטיקה ורכזת מתמטיקה בישיבה התיכונית קרית הרצוג בכיתות אתגר ומגישה לבגרות ברמת 5 יחל' כבר בכתה י'. במקביל, עובדת באולפנת צביה בני ברק ומגישה שם תלמידות של 3 יחל' ל-4 יחל' בהצלחה מרובה. בוגרת תואר ראשון במתמטיקה ותואר שני בחינוך. ותק של 38 שנים במערכת החינוך. במהלך שנות עבודתה עסקה בכתיבת חומרי הוראה והייתה מדריכה פדגוגית והעבירה במשך 20 שנה השתלמויות למורים למתמטיקה במגזר החרדי. היום מטפלת בתלמידי תיכון הזקוקים להוראה מתקנת ומטמיעה כלי למידה בתלמידיה כדי שיוכלו  להתמודד עם מבחני הבגרות במתמטיקה בכל רמות הלמידה.

בנוסף, מטפלת רגשית עי תרפיה באומנות במוסיקה ומשחק לתלמידים החווים חרדת מתמטיקה. לאה היא מסוג המורים שאהבת התלמידים בנפשה ומדבריה, "אין דבר יותר שלם למורה מלהרגיש את התלמידים בכל בוקר, לראות אותם מחייכים כשהצליחו להגיע ליעדים שהציבו לעצמם. הם הם החמצן המלווה אותי וגורם לי לחייך אל עצמי במשך כל היום".

לשאלה אם התעיפה מההוראה אחרי 38 שנים, השיבה "אין בדעתי לפרוש ממלאכת ההוראה והעשייה ומתן התמיכה לכל תלמיד באשר הוא, כל עוד אני נושמת ולא מוגבלת".