חושבים שאין לכם זמן ללמידה מבוססת פרויקטים? כך תחסכו זמן בעזרת PBL

4224
חושבים שאין לכם זמן ללמידה מבוססת פרויקטים? כך תחסכו זמן בעזרת PBL

אין לכם זמן ללמידה מבוססת פרויקטים? מטרתי בכתיבת מאמר זה היא לשכנע אתכם שלא רק ש-PBL הינו מהלך נכון ומתאים ללמידה במאה ה-21, אלא שהוא גם לא "מתנגש" עם תוכנית הלימודים.

בין אם את מורה בתיכון שמכינה את התלמידים לבגרות באזרחות ובין אם אתה מורה לשפה בבית הספר היסודי שמודאג מהמיצ"ב, אנסה להראות כיצד כאשר PBL נעשה נכון, תוכלו להעמיק את הלמידה של תלמידכם ולקדם את הישגיהם.

כאשר מתכננים יחידת הוראה בשיטת ה-PBL, הדגש הוא על איכות הלמידה ולא על "הדבקת קצב". בכל זאת, אני מאמינה שעם תכנון נכון ונקיטה בפרקטיקות הוראה מיטביות, אפשר לעמוד מול הלחצים החיצוניים של המערכת. הנה כמה הצעות להוראת PBL מיטבית:

1. רגע לפני: תכנון

תכנון מוקדם של יחידות הלימוד יחסוך לכם זמן בהוראה עצמה. בתכנון פרויקט, זמן רב מושקע לפני תחילת הפרויקט. אי אפשר אחרת. התכנון הוא של יחידת הוראה ולא של שיעור אחד, כך שמכוח המציאות המורה מחויב לתכנן לטווח ארוך. זוהי פרקטיקה מיטבית גם בהוראה לא פרויקטאלית. אני מאמינה שמי שמתנסה בתכנון לטווח ארוך בהוראה פרויקטאלית, יתחיל ליישם את השיטה בשאר יחידות ההוראה שלו. כיצד תכנון לטווח ארוך יקדם את תוכנית הלימודים שלך? ברגע שאת לא מתכננת משיעור לשיעור, ההוראה תהיה מדויקת יותר וההספק יהיה טוב יותר.

בתכנון פרויקט מתחילתו ועד סופו אני משתמשת בטבלת תיכנון פרויקט שתרגמתי ממכון Buck Institute.

פעילות בכיתה ה': רשימת ערכים 

2. מטרות ומיומנויות

בתחילת השנה / המחצית, בצעו את התרגיל הבא: היכנסו לתיק תוכניות הלימודים שלכם בכל המקצועות וערכו רשימה של כל המטרות האופרטיביות ומיומנויות התוכן שיש לכם. כתבו כל מטרה על פתקית נפרדת. פרשו את הפתקיות על השולחן וחפשו קשר בין המיומנויות השונות והנושאים השונים. כך נולד פרויקט שהוא בין תחומי, מעניין ועונה על דרישות תוכנית הלימודים.

 

3. הצבת יעדים

חשוב לברר מראש מהם היעדים הנדרשים אליהם צריכים התלמידים להגיע בסוף היחידה, כדי לא להגיע למצב בו התלמיד נדרש להפגין מיומנות כלשהי בפעם הראשונה במטלה הסופית. בנו מראש את כלי ההערכה או את המחוון ותנו לתלמידים הזדמנויות להתנסות בו במשך התהליך.

דוגמא לפרויקט בשיעור אזרחות:

המטרה: ללמד את נושא חוק השבות וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בדרך של עיסוק בנושא המסתננים הבלתי חוקיים לישראל.

השאלה: "האם מדינת ישראל מחויבת לקלוט פליטים מסודן?"

התוצר: דיבייט.

חשבו מהם התבחינים שתרצו לבדוק, כך שתדעו שהתלמיד השיג את היעד. למשל: משלב לשוני גבוה בזמן הדיבייט, שימוש במילים מקצועיות מהתחום (חוק יסוד, חקיקה, חוק השבות), טיעון מנומק בעד או נגד קליטת פליטים ועוד.

נתכנן מספר הערכות מעצבות שיהוו עבורנו ועבור התלמידים אבני דרך במהלך הפרויקט. כדי לבדוק את יכולת הטיעון שלהם, ניתן לתלמידים מספר הזדמנויות להתנסות בכתיבה טיעונית ובטיעון בעל פה. אפשר לעשות זאת גם עם נושאים שאינם קשורים מבחינת תוכן, על מנת לבודד את המיומנות של הטיעון ולשפר אותה.

על מנת לוודא שהתלמידים הבינו את מטרת התוכן, אפשר לתת בוחן קצר או לבקש מהתלמידים להגיש סיכום לאחר שהקשיבו להרצאה שלך (לא צריך לפחד מלמידה פרונטלית במינון הנכון) או שקראו את הפרק בספר בעצמם.

הצגת תוצרים 

4. עבודה בצוות: חלוקת תפקידים חכמה

אחת המיומנויות החשובות בעבודה פרויקטאלית היא עבודת הצוות, יכולת ממש לא מובנת מאליה אצל התלמידים וכך גם היכולת של המורה לזהות הרכבים טובים של קבוצה ולחלק תפקידים.  

שימו לב שאינכם מחלקים את חברי הקבוצה בצורה שאינה מחייבת את כולם ללמוד תוכן ומיומנויות הכרחיים מבחינתכם. למשל, אם אחת המטרות היא שתלמידים ילמדו לערוך סרטון, אל תתנו את תפקיד העריכה לילד אחד. תנו לו תפקיד ייחודי שיגרום לו מוטיבציה, תחושת אחריות וביטחון עצמי (כמו אחראי סאונד), אבל שעדיין לא פוטר אותו גם מהעריכה. 

כמו כן, תנו לילדים תפקידים שהם מצד אחד אותנטיים לעולם האמיתי, אך מצד שני מתאימים למטרות הלימודיות. למשל, אם אחת המטרות היא יכולת שיווקית, חלקו תפקידים כמו "אחראי שיווק" או "דובר הארגון".

המשוואה היא פשוטה: תפקיד טוב הוא תפקיד שיהווה מראה ובקרה לאיכות התוצר עבור שאר הקבוצה. תפקיד לא טוב הוא תפקיד שנותן לילד אחד אחריות ולשאר הילדים פטור מהשגת יעד שהוא מרכזי לפרויקט.

 

5. למידה עצמאית

יכולת למידה עצמאית של התלמיד היא אחת המיומנויות החשובות במאה ה-21 בכלל ובלמידה באמצעות פרויקטים בפרט. דרך נוחה ויעילה שתומכת בעיקר בהספק של מטרות תוכן (לא במטרות של מיומנויות) היא שיטת הג'יגסו. בשיטה זו על כל תלמיד או קבוצת תלמידים ללמוד נושא מסוים לעומק ולהכין עליו פרזנטציה לעמיתיו. הפרזנטציה יכולה להיעשות בשני אופנים: במליאת הכיתה או בקבוצות הטרוגניות בהן כל ילד מציג נושא אחר לעמיתיו בתורו.

למשל, כמורה לגיאוגרפיה בכיתה ה', הייתי צריכה "להספיק" ללמד על חמש מדינות שונות באגן הים התיכון. אם הייתי מלמדת בשיטה פרונטלית, זה היה לוקח כחודש וחצי - חודשיים. במקום זה, בחרתי לחלק את הכיתה לקבוצות, כשכל קבוצה הייתה צריכה לחקור מדינה אחרת ולהציגה מאוחר יותר למליאת הכיתה. במקום להשתמש בזמן השיעור להרצאה שלי, נתתי לילדים לחקור, לקרוא ולהכין מצגת. כך צמצמתי את הזמן עבור פרק זה בספר בכשליש, מה שהשאיר לי זמן לפרויקט.

כמובן שייעול זמני כמורה זו מטרה נשגבת, אך ההישג הגדול יותר הוא שלימדתי את התלמידים שלי איך להיות לומדים עצמאיים

 

הדפסת סיפור זה
רחלי שנדרובסקי

יועצת ומרצה לחדשנות פדגוגית ו- PBL בשיטת ה- Buck Institute

מייסדת https://www.israelpbl.com/