כך תדברו על זה: 5 המלצות שיובילו אתכם לשיח לימודי נעים ואפקטיבי

4985
כך תדברו על זה: 5 המלצות שיובילו אתכם לשיח לימודי נעים ואפקטיבי

דמיינו לעצמכם שהבית שלכם היה נראה כמו השיחות שלנו ביום-יום, איזה בלגן! שיחות מתחילות בדרך כלל באופן ספונטני, בזכות מפגש כזה או אחר, בגלל רצון של אחד הצדדים לתקשר, ואז הן יכולות ללכת לכל מיני מקומות אסוציאטיביים ולעתים בלי ממש להבין האחד את השני. איך יראה בית כזה? הכורסה במטבח, האוכל על המיטות, אין זמן לשינה או התעוררות וגם לא ממש ברור של מי החדר הזה ושל מי החדר ההוא. ככל שהשיחות שלנו כוללות יותר אנשים הן הופכות יותר מבולגנות, בלי תשומת לב לחלוקת זמן הדיבור, בלי יכולת להדגיש עיקר על פני טפל. מטרות? אפשר בכלל לדבר על מטרות בשיח יום יומי?

שמירה על בית מסודר, קשה ככל שיהיה הדבר, אנחנו יכולים להעריך. לכל אחד המקום שלו, השגרה שלו, הביטחון במיקומם של דברים, ההרגלים הברורים. אתם קולטים את הכיוון. אבל האם יש תועלת בסדר וארגון ברב שיח? 

 

עושים סדר – בואו נדבר על זה

במאמר הקודם בסדרה סיפרנו לכם על המחקר של אילנה הורן שניתחה אלפי שעות ווידאו של מורים בעבודה משותפת. להזכירכם, הורן שאלה מה הופך את שיתוף הפעולה של המורים לכזה שמקדם את הפיתוח המקצועי שלהם. היא שמה את הדגש על שני עקרונות דיון: פיתוח מושגים (Concept Developed) והנעת עשייה עתידית (Mobilization for future work). הבעיה היא שכדי להצליח ליישם את שני העקרונות אנחנו צריכים לשנות את תרבות השיח שלנו - להימנע משיפוטיות מבלי לוותר על ביקורת, להבין כמה שיותר מפרטי הסיטואציות בהן אנו עוסקים בלי לוותר על ניתוח המקרים עליהם נדבר, לא להיחפז לפתרונות אבל גם להיות מסוגלים לתת לעמיתים שלנו חלופות איכותיות, לשים את הקשיים שלנו על השולחן בכנות מבלי שהמפגש יהפוך רק ל"הוצאת קיטור".

בדומה לבית מסודר, ישנה תועלת בסדר וארגון ברב שיח 

אז כיצד נוכל לשנות את תרבות השיח שלנו? על ידי גלגלי עזר לשיח. כמו שגלגלי עזר אמורים לסייע לנו לרכוב על אופניים "כמו גדולים", שיפור איכות השיח דורשת "גלגלי עזר" כדי להצליח לשוחח על הוראה כמו מקצוענים.

 

מתווה שיח: הכלי שלכם לשיח

"מתווה שיח הוא כלי לתכנון ולניהול השיח הפדגוגי היכול לסייע למורות שמנחות את השיח ואף למורות שמשתתפות בו. זהו שלד של מערך פעילות ודיון הכולל רצף פעילויות, חלוקת זמנים, שאלות מנחות ודגשים להנחיה. המתווים המומלצים הם אלה שמכוונים לטיפוח הרגישות, הפרשנות, הרפרטואר ושיקול הדעת של המורות המשתתפות בשיח". כך מגדירים החוקרים של צוות המעבדה הפדגוגית באוניברסיטת בן גוריון את מטרת מתווי השיח.

קיימים מתווי שיח שונים הנבדלים זה מזה בזכות ייצוגי ההוראה השונים בהם הם משתמשים, עם זאת לכולם אבני בניין משותפות:

1. התמקדות בסוגיה או בבעיה 
מתווה חייב להתחיל מהמוטיבציה לשימוש בו. אפשר שהדבר יקרה בעקבות דילמה אוטנטית בה המורה נתקל בכיתתו, שאלה בעלת אופי כללי יותר המשותפת למספר חברי קהילה או הצוות, או רצון ספציפי לשיפור היבט מסוים של ההוראה. נמצא כי לחידוד מוקד השיח יש ערך בפני עצמו, הוא מצליח לחזק את הרגישות של המורים ואת היכולת שלו לפרש התרחשויות בכיתה.

2. ייצוג ותיאור
בכדי לחולל את השיח נדרשת הישענות על מקור מידע רלוונטי, בין אם מדובר במבחן של אחד התלמידים, עבודה שמורה כתבה עבור תלמידים, קטע מצילום שיעור של אחת המורות בקהילה או מאמר מחקרי חדש שמתייחס לנושא שבו עוסקת הקהילה. הייצוג מאפשר לכל השותפים להיות בקשר שווה בשיח, מחייב הנמקה מבוססת של השערות וטענות ויכול ליצור הרחקה מיטיבה מהאדם המציג.

3. ניתוח 
זיהוי ההיבטים השונים של הנושא הנידון בתוך הייצוג. למשל, ממה מורכב האתגר של ההוראה הדיפרנציאלית: מיפוי הרמות השונות בכיתה, יצירת מדרגות מנעד מובנה בתוך השיעור והתייחסות להערכה שלא על אותו הסרגל. זיהוי זה מאפשר לשיח לקפוץ בין הדוגמה הקונקרטית ובין עקרונות הוראה ופדגוגיה כלליים. מרכיב זה קריטי כדי שיהיה אפשר להתייחס לגורמים ולהשלכות של הסוגיה עליה דנים, מבלי להישאר בתוך שיח מופשט וכללי מידי.

4. חלופות 
לאחר השלבים הראשונים בהם מכירים את הסיטואציה פונה הקבוצה לבחינת האפשרויות השונות להתמודדות עמה. בתהליך מובנה ישנה הצפה של אלטרנטיבות ונבחנים היתרונות והחסרונות של כל אחת מההצעות. שלב זה של הדיון מרחיב את רפרטואר הדרכים לפעולה ומחדד את שיקול הדעת בבחירתם.

5. רפלקציה 
בסיום התהליך ישנה התמודדות עם שאלות שמטרתם לקשר בין התהליך הקולקטיבי שהתקיים ובין האני המקצועי שלי המשתתף. נשאלות שאלות כמו: מה הקשר בין הדיון ומרחב הפעולה שלי? מה ארצה לקחת איתי ולשנות לפעם הבאה? מה מבין הדברים היה מוצלח ומה לא? בשלב זה מתחדדת המודעות לתהליכי הלמידה של המשתתפים בדיון.

בשיח עמיתים מקצועי המטרה היא הפיתוח המקצועי של חברי הקבוצה

מתווי שיח, אם כן, מטרתם לאפשר למורים להמשיג, לתכנן ולבחון אפשריות פרקטיות עתידיות לעשיה בכיתות. מתווה שיח, כתפיסה אפיסטמולוגית לא מניח שהידע קיים ועל הקבוצה לחלצו, אלא שיש לבנות ידע קונקרטי חדש בהתאם וביחד עם הידע המעשי והצורך הקונקרטי.

בישראל ובעולם כולו, צוותי מורים נעזרים בעבודתם במתווי שיח, בין אם במסגרת של צוותי מורים דיסציפלינאריים, צוותי רוחב גילאים, קהילות מורים אינטרדיסציפלינריות צוותי ניהול בית ספריים, צוותי מנהלי בתי ספר הפועלים באותו מרחב עירוני ועוד. בעזרת המתווים, הצוותים הללו, מבררים את משמעותם של אירועי קיצון, מלבנים סוגיות אשר מטרידות אותם ומנתחים ייצוגי הוראה שונים כגון: עבודת תלמידים, צילום של הוראה, מבחן שבנה אחד המורים וכו'. 

אבל יש הבדל אחד גדול בין עשיית סדר בבית לבין עשית סדר בשיח מקצועי של מורים עם העמיתים שלהם. אם המטרה שלנו בסידור הבית היא הסדר עצמו, אז הכלים בהם נעזר כדי שהדבר יקרה (לוח מטלות, עוזר בית, שיחת משפחה) מתאימים. אבל, בשיח העמיתים המקצועי המטרה שלנו היא לא הסדר והארגון הנכון של השיח כי אם הפיתוח המקצועי של חברי הקבוצה. כלומר, אם נביא את חברי הצוות באופן מלאכותי להסיר שיפוטיות, להמתין עם העצות והפתרונות ולהתעכב על תיאור והתייחסות לפרטים כנראה שנצליח לראות מאפיינים של שיח פדגוגי איכותי, כזה שמהווה פיתוח מקצועי איכותי. עם זאת ההסתמכות על עזרה כזאת לאורך זמן עשויה להפוך את השיח למכאני ולא אותנטי, ואז פיתוח מקצועי לא יתרחש. למעשה, אי אפשר להסתמך רק על כלי העזר, אחרת התמיכה תהפוך להרגל וההרגל יהפוך את השיח למכאני ולא אותנטי ואז פיתוח מקצועי לא קורה.  

במאמר הבא בסדרה נציג לכם מתווה ייחודי שפיתחנו לטובת סדרת המאמרים – מועדון כתבי העת (Journal club). 

הדפסת סיפור זה
נימרוד ס. פרידמן

מנחה, כותב, חושב ולומד על חינוך כמנחה פדגוגי מסגרת מכון "ברנקו וייס" וכעמית ביוזמה לידע ולמחקר בחינוך.