האם ניתן לשלב למידה הטרוגנית בחינוך מסורתי?

3843
האם ניתן לשלב למידה הטרוגנית בחינוך מסורתי?

דמיינו לעצמכם, קבוצת לימוד הטרוגנית מבחינה גילית, לומדת יחדיו, ללא מבוגר מנחה ומוביל. נשמע מופרך עד בלתי אפשרי בבית הספר הישראלי. האם יצא לכם לשאול מדוע בכלל קיימת שונות גילית במערכת החינוך הפורמלית? היכן הלמידה השבטית-משפחתית המוכרת לנו מספרי ההיסטוריה אשר זכינו לראות בסדרות טלוויזיה ישנות ואהובות? במאמר זה אציג את שתי שיטות הלימוד: למידה רב  גילית והלמידה המתקיימת בבתי הספר בארץ - חלוקה לכיתות בהתאם לגילים, וכיצד ניתן לשלב למידה רב גילית בחינוך הפורמלי הלכה למעשה.

 

שיטת המפעל

מפתיע לגלות כי עד אמצע המאה ה-19 לא היו כיתות הומוגניות מבחינה גילית ובתקופה זו נוצרה לראשונה שונות גילית בחלוקה בין קבוצות ילדים לצורך לימוד. החלוקה הגילית הובילה גם לחלוקה בתכני הלימוד בין קבוצות הגיל השונות. השיטה החדשה, התבססה על 'שיטת המפעל' (Factory Model). שיטה שהיוותה חלק מהתפיסות שעוצבו בתקופת המהפכה התעשייתית, ונועדה למיין ולנהל את צרכי ההתרחבות של בתי הספר העירוניים.

שיטת 'המפעל' בחינוך חוללה שינוי עולמי בתפיסת החינוך, בהיותה מבוססת על מספר עקרונות ברורים: זכות להשכלה הקיימת בפני כל הציבור, הבנה כי על המורים להיות מקצועיים ומאומנים, הענקת חינוך חילוני ונטול זיקה לדת, העדר שונות בין התלמידים ובניית תכנית לימודים רציפה.

בשיטת המפעל לא הייתה כיתת לימוד הומוגנית מבחינה גילית

גישת הלימוד הרב-גילית

גישת הלימוד הרב גילית, המנוגדת ל'שיטת המפעל', היא דווקא הגישה המסורתית יותר. בהתאם לגישה זו, ישנה חלוקה בקרב הילדים לקבוצות לימוד הטרוגניות מבחינה גילית, כאשר כל ילד התקדם בקצב אישי. הלימוד לא מוגבל לערוץ יחידי של מורה-תלמיד אלא מתקיים בערוצים של למידת עמיתים. סביבת לימוד זו היא טבעית ומוכרת לילדים מביתם, בעיקר במשפחות בהן כל ילד לומד מאחיו ומאחיותיו ובמקביל הוא גם מלמד אותם. כל אחד מבני המשפחה לומד, משתף ומלמד בהתאם לידיעותיו, יכולותיו ומיומנויותיו.

גישת הלימוד הרב-גילית מבוססת על ההבנה שילדים, גם אם הם באותו גיל כרונולוגי, הם שונים בצרכים, ביכולות, במיומנויות וברצונות. גישה זו רואה את הלימוד כתהליך ולא כתוצר. בהתאם לגישה זו, הילד הוא המרכז ולא תכנית הלימוד.

בישראל, כביתר העולם המערבי, מערכת החינוך הפורמלית נשענת על חינוך המחלק את תלמידיו על פי שכבות גיל קשיחות, לפי שנתונים המוגדרים עד רמת חודש הלידה של הילד. בעקרון, החינוך בישראל רואה בתלמידים קבוצות גילאיות בעלות צרכים, מיומנויות, התפתחות וחשיבה אחידים בהתאם לשכבת הגיל שלהם. האומנם?

גישת הלימוד הרב-גילית מבוססת על ההבנה שילדים, גם אם הם באותו גיל כרונולוגי, הם שונים בצרכים, ביכולות, במיומנויות וברצונות

בשנים האחרונות, אנו עדים למגמה מתחזקת במערכת החינוך של ניסיונות ליישום למידה המאפשרת לכל ילד להתקדם בהתאם לצרכיו. למידה זו, טומנת בחובה שינויים רבים וביניהם יצירת משוב והערכה חלופיים. שיטת לימוד המבוססת על ראית הילד במרכז וראיית הלימוד כתהליך. האם ניתן לשלב למידה קטגוריאלית, לפי גיל, ולמידה רב גילית?

יש המשלבים לימוד רב גילאי במקצועות ספציפיים, יש המבצעים חלוקה לכיתות רב גילאיות של מספר שנתונים ולא של כלל תלמידי בית הספר, יש המשלבים גילאים לפי פרויקטים, ועוד. מנהלי בתי ספר המפעילים תכניות רב גילאיות, מדווחים על הצלחות הן במישור הלימודי והן במישור האישי בקרב התלמידים. התלמידים הגדולים יותר חונכים את הצעירים מהם במהלך הלמידה ומועצמים גם מכך, בעוד שהתלמידים הצעירים מועצמים מכך שקיבלו יחס חיובי ותשומת לב. תחושת השייכות של התלמידים לקהילת בית הספר גבוהה יותר, המחויבות שלהם מונעת ממחויבות פנימית גבוהה יותר והלמידה הופכת למשמעותית הרבה יותר. כמו כן, קבוצות הלימוד הרב גילאיות הופכות ליחידה אחת, מידת שיתוף הפעולה נכרת ומעצימה את כלל תלמידי בית הספר ואת הצוות החינוכי.

 

שילוב למידה רב גילית ב'לימוד המפעל'

לאור היתרונות הברורים של הלמידה הרב גילית נשאלת השאלה כיצד ניתן לייצר למידה רב גילית בבתי ספר המבוססים על 'שיטת המפעל' הרווחת בבתי הספר בישראל?

בהתאם לחקר מקרה שהייתי שותפה לו בבית ספרי (בית ספר "כוכב הצפון" בתל אביב), שולבה הלמידה הרב גילית גם באמצעות מספר ימי שיא. במסגרת ימים אלו, בית הספר חולק למספר רב של קבוצות רב גיליות, של כלל שכבות בית הספר. כל קבוצה מנתה כ-10 תלמידים. כל אחד מתלמידי הקבוצה הציג תוצר אישי של למידתו שיצר במסגרת פרויקט אישי בכיתת האם שלו. הפרויקטים היו שונים ומגוונים והותאמו לשכבות הגיל השונות. שיטת הלימוד לפרויקט התבססה על עקרונות ה-PBL ((Project Based Learning לקריאה על עקרונות השיטה היכנסו למאמרים הבאים: כיצד עובדת למידה מבוססת פרוייקטים? ואיך מתחילים?.  

את השיטה הרב גילית ניתן ליישם בימי שיא, פרויקטים ועוד

הקבוצה רב גילית, בחקר המקרה, התאספה יחדיו לטובת חשיפת הפרויקטים. לאחר יום התוצרים הראשון, ניכר כי נוצרו יחסי חברות ואמון בין חברי הקבוצה. התלמידים הבוגרים, ראשי הקבוצות (תלמידי שכבות ד'-ו') סייעו לצעירים להציג את הפרויקט. בנוסף, חשו הבוגרים אחריות גם על התמצאותם של הצעירים במרחב הבית ספרי. תהליכים אלו הובילו לתחושת העצמה, מחויבות להצלחת תהליך הלמידה ביום השיא ושביעות רצון גבוהה בקרב התלמידים הבוגרים. התלמידים הצעירים הציגו את הפרויקט בפני תלמידים גדולים ובוגרים מהם ובד בבד הם יצרו קשרי "אח בוגר" עמם, תחושות שהעצימו גם את התלמידים הצעירים.

לימי השיא ללמידה רב גילית שנערכו בבית הספר התאמנו התלמידים במתן משוב לעצמם (רפלקציה) ומתן משוב לאחרים. הייתה הקפדה על משוב אמ"ת: משוב אדיב, ממוקד ותורם. התלמידים התבקשו למלא את המשוב שהוכן - משוב שנבנה בהתאם למחוון המעריך את איכות התוצר ואופן העברתו, הצגתו לקהל. התלמידים הבוגרים סייעו לצעירים למלא את המשוב. מתן המשוב, אפשר שיח בין חברי הקבוצה בגילאים השונים, וכן אפיק של סיעור מוחות והבנה רב גילית. בבית הספר נוצרו מעגלי למידה של תלמידים, ללא תיווך מורה.

 

איך בכל זאת ניתן לשלב למידה רב גילית?

1. מטרה - יש להחליט האם הלמידה תהיה מבוססת תוצר או למידה רציפה, כדוגמת קבוצות עניין. במידה וישנה כוונה לבצע ימי שיא, חשוב לערוך תאום ציפיות עם התלמידים ולערוך עמם חזרות ליום זה, על מנת שיוכלו להיות במיטבם.

2.קבוצות - יש לקבוע את מסגרת הקבוצות הן מבחינה גילית והן מבחינת כמות התלמידים המשתתפים בקבוצה.

3. מסגרת - יש לקבוע מסגרת ברורה לתהליך - היכן ייערך? מי נוכח? מה המטרה? מהם היעדים?

4. כלים - יש להעניק לתלמידים את הכלים המתאימים ליצירת הלמידה. ניתן לעשות זאת באמצעות מחוונים מתאימים.

לסיכום, ניתן וכדאי ליישם שיטות שונות של למידה רב גילית, גם כאשר המבנה הבסיסי של בית הספר הוא בשיטת המפעל המסורתית. שילוב זה יאפשר ליהנות מהיתרונות הברורים של הלמידה הרב גילית עבור התלמידים והצוות החינוכי.

הדפסת סיפור זה
דר' עידית לוינץ- גילאי

דר' להתנהגות ארגונית, בעלת ניסיון עשיר ועשייה במספר מגזרים ובינהם גם המגזר השלישי ותחומי החינוך.


סיפורים נוספים של דר' עידית לוינץ- גילאי