סודות ההוראה – סקרן, הנחה ושחרר: איך נעורר סקרנות בקרב התלמידים והתלמידות?

9305
סודות ההוראה – סקרן, הנחה ושחרר: איך נעורר סקרנות בקרב התלמידים והתלמידות?

אני זוכרת את עצמי יושבת בתסכול עמוק במהלך בדיקת מבחנים, בודקת שאלה שמהותה כמעט זהה לשאלה אחרת שפתרתי על הלוח, וממטירה דמעות תנין תוך שאני ממלמלת לעצמי: "אבל לימדתי!" שנים רבות הייתי עסוקה מאוד ב"מה שאני מלמדת", עד שבאיזה רגע מכונן, ומאוד מתסכל, עלה בי הספק שאולי עלי להחליף את השאלה "מה אני אלמד?" ל"מה הילדים ילמדו?".

השינוי הקטן הזה בנקודת המבט הוליד מהפכה של ממש בתפקוד שלי בכיתה. בעבר השקעתי שעות ארוכות בבחירת התרגילים שאפתור ברצף ההסבר בכיתה, ב"הופעה" שתהיה לי מול התלמידים על מנת לשלהב או לעניין אותם, בעשייה שלי - של הלוליינית הפיזיקלית בקדמת הבמה. השינוי הזה סילק אותי מקדמת הבמה אל צידי הכיסא של התלמיד. אל המקום בו במקום לעשות בעצמי ולהציב את התלמידים בתפקיד הצופים – האתגר החדש היה לגרות את התלמידים שיעשו בעצמם ולהציב את עצמי בתפקיד המלווה.

הניסיון למצוא דרך חדשה לא חסך ממני כישלונות צורבים ורגעים מתסכלים רבים. התלמידים לא תמיד ששו לעבוד או לחשוב במהלך השיעור, לא תמיד מצאתי את הדרך המתאימה להניע אותם לעשייה עצמאית. ולעתים כשמצאתי את הדרך לגייס את ההתלהבות שלהם מהעשייה, גיליתי שהתמודדות פתוחה מידי והאתגרים בהם היא כרוכה הובילו אותם לתסכולים עמוקים שלעתים הסתכמו בנסיגה. אבל אז, יום אחד, הפעמון צלצל, כמה תלמידים המשיכו לעבוד וכמה תלמידים מבוהלים הרימו עיניים מבולבלות ושאלו: "מה? כבר הסתיים שיעור?", באותו רגע נשטפתי אושר עילאי ועניתי בחיוך נבוך בעצמי: "לא. הסתיימו כבר שניים."

רגע האכזבה האבסורדי הזה. בו תלמידים כמעט כעסו ששמעו צלצול, שינה את חיי כמורה. הוא הוכיח לי שתלמידים לא חייבים לספור דקות לתום השיעור. מסתבר שיש מציאות בה הצלצול רק מפריע להם להמשיך בלמידה. נשמע הזוי? לא תאמינו כמה פשוט זה יכול להיות.

 

 

עשה זאת בעצמך

הנוסחה שנמצאה כמנצחת קיבלה את הכותרת: "סקרן, הנחה שחרר!"

1. סקרן - התפקיד שלנו כמורים הוא למצוא את החלק הכי מעניין בנושא הנלמד. לדוגמה, אם אנחנו רוצים לגרום לתלמיד לקרוא ספר לא יעזור אם נספר לו כמה אנחנו אוהבים לקרוא או נטיף כמה זה חשוב. אבל, אם נקרא את הפסקה הכי מותחת בפרק, ורגע לפני השיא נקטע את הקריאה, ופשוט נניח עותקים של הספר בסביבה – הסיכויים שלנו לגייס את התלמידים לקריאה, יעלו עשרות מונים. בפיזיקה זה קל, כל מה שצריך לעשות הוא לחשוף את התלמידים והתלמידות למציאות המפתיעה מסביבנו. במופעים זה נקרא "קסם" - במעבדה ״פיזיקה". אבל, הפטנט הזה לא שמור למורי הפיזיקה בלבד. החידות, האתגרים וההפתעה מצויים בכל אחד מתחומי הדעת והמומחים המדויקים ביותר לזיהוי של כל אלה הם המורים.

2. הנחה - אחרי שעוררנו את הסקרנות הראשונית ההצלחה כבר כמעט מובטחת, אבל היא עדיין יכולה לחמוק בקלות. הסוד הוא לא לשחרר אותה החוצה. בשלב זה נדאג להשאיר לתלמידים שביל שיאזן בין הצורך שלהם להתגבר על אתגרים לחשש שהקושי יוביל לייאוש. מהרגע שהתלמידים נשבו ב"שביל הפירורים" יש רק פעולה אחת אחרונה שחשוב מאוד להקפיד עליה. לא להפריע!

3. שחרר – בשלב זה חשוב כי התלמידים יעשו בכוחות עצמם. ייתכן אולי כי התפקיד החשוב ביותר של המורה, הוא להוביל את התלמידים לעשייה – בה הוא אינו תלוי יותר במורה. כחולת שליטה החלק המורכב ביותר עבורי היה חד משמעית החלק הנוכחי. ממקומה האופייני של המורה היה לי, ועדיין יש לי, הצורך לתת מענה, לכוון למנוע טעויות. מכל אלה הייתי צריכה להיפרד בשלב זה, כי את כל אלה בדיוק עכשיו, חשוב שהתלמידים יעשו בכוחות עצמם.

מאחלת לכולנו הצלחה רבה בדרך לרגע בו איננו נחוצים.

הדפסת סיפור זה
הגיע זמן חינוך

רוצים לקבל את הניוזלטר שלנו למייל שלכם?

בכל שבוע תוכלו לקבל את הניוזלטר החינוכי המוביל בישראל,
אליכם למייל ללא מאמץ.

פשוט מלאו את הטופס:
http://bit.ly/EduNowSignUp