יזמות ופרסונליזציה – הילכו שניים יחדיו?

2328
יזמות ופרסונליזציה – הילכו שניים יחדיו?

פעמים רבות אנו נותנים לתלמידינו משימה, אישית או קבוצתית, הם מפגינים יצירתיות, חשיבה מקורית ועבודת צוות, אבל ניכר כי חסרות מיומנויות ביצוע. אז מה עושים? במילה אחת - יזמות. בשתיים – פרסונליזציה ויזמות.

לפני ארבע שנים ביקשה ממני מנהלת בית הספר להנחות קבוצת תלמידים ותלמידות משכבת ח׳ במסגרת התכנית ״גם אני יכול״, שמטרתה לתכנן ולייצור פתרונות לאנשים עם צרכים מיוחדים. בתהליך המשותף הפגינו התלמידים יצירתיות ויכולת למידה, אבל לקו במיומנויות ביצוע של הפתרונות. דרכי המרתקת בעולם החינוך, באקדמיה ובתעשייה הובילה אותי לחקור מדוע למעשה תלמידים ותלמידות מתקשים במיומנויות ביצוע? בניסיון למצוא את הפתרון פיתחתי תוכנית לחינוך ליזמות עבור תלמידי חטיבת ביניים שמטרתה לעודד אותם ללמוד מדע וטכנולוגיה בחטיבה העליונה. במאמר זה ברצוני לשתף אתכם בכמה תובנות והתלבטויות שצצו, ועוד יצוצו, בתוכנית.

 

1. הדרך היא העיקר

לב ליבו של החינוך ליזמות היא הדרך, לא התוצאה. בעולם בו התוצאה היא העיקר נשאלת השאלה איך נמדוד הצלחה? מבחינתי, העובדה כי תלמידים ותלמידות ממשיכים ללמוד יזמות שנה אחר שנה, ומספרם רק עולה, היא סימן להצלחה. המטרה שלי היא ללמד יזמות כאתגר, ולכן לא חשובה התוצאה הסופית, אלא הדרך שיעשו התלמידים. בדרך אני חושף את תלמידי למגוון תוכניות (גם אני יכול, יזמים צעירים, רחפנים, חדרי בריחה ועוד), למיומנויות מתקדמות ולחוויות חוץ בית ספריות. בנוסף, הבחנתי גם כי למידה של חשיבה לוגית ומערכתית ופיתוח מיומנויות היא אפקטיבית יותר באמצעות התנסות ועיצוב תוצרים מוחשיים.

בחינוך ליזמות כאתגר חשובה הדרך שיעשו התלמידים והתלמידות ולא התוצאה הסופית 

 

2. מישחוק הוא כלי להשגת פרסונליזציה

ידוע כי משחק היא דרך הלמידה האפקטיבית ביותר בגילאים צעירים, אבל היא הולכת ומצטמצמת הבית הספר היסודי ובתיכון כמעט ונעלמת לגמרי. דרך אחת להמשיך ולשחק בגילאים מבוגרים טמונה בתופעה שצברה פופולאריות רבה בשנים האחרונות, והיא חדרי הבריחה.

תופעת חדרי הבריחה (Escape Room) צמחה בשנים האחרונות כאתגר המשלב בילוי חברתי וגיבוש קבוצתי למבוגרים ולבני נוער. התופעה נכנסה גם לבתי הספר דרך מורים ומורות יצירתיים, שבונים ערכות בריחה לסיכום של נושא לימודי. איך נעשה זאת? יחד עם תלמידים שהם מומחים בתחום (Game Masters), ולאחר התייעצות עם המורים המקצועיים, נתכנן ונבנה ערכות וחדרי בריחה לתלמידים, לעמיתים או לתלמידים צעירים במסגרת פרויקט חניכה.

בנייה נכונה ויצירתית של חדר בריחה מהווה מזנון עשיר ומגוון לתחומי העניין של התלמידים. בתהליך התלמידים מתנסים בתחומים רבים החל מבניית סיפור, תפאורה, תאורה, חידות אתגר מתחומי דעת שונים, צילום או ווידאו, עיצוב והדפסה בתלת מימד וכלה בבניית אתרים, בקרה ואלקטרוניקה (bbc microbit, Arduino), מציאות  מדומה או רבודה (AR/VR), רובוטיקה פשוטה (Thymio) ועוד. פנייה למגוון תחומי העניין של התלמידים הוא לב לבה של תאוריית הפרסונליזציה בחינוך ועולה בקנה אחד עם תאוריית האינטליגנציות המרובות של גארדנר.

  

3. למידה עצמית ועצמאית

למידה עצמית אתגרה אותי כבר בהיותי ילד וכעת מאתגרת אותי כמורה, וכתלמיד תמידי. למידה עצמאית מעוררת את הסקרנות של הלומד, מפתחת את החשיבה ועוזרת להתמודד עם אתגרים. כדי להצליח בלמידה עצמאית יש להתאימה לאופי התלמיד וליכולות שלו, ולהסתמך על מקורות אמינים כגון: אתרים, משחקים ולומדות. ניתן לשלבה בשלב הוראת המיומנויות השונות: עיצוב, תכנות, נגרות, בניית אתרים, תפירה, סריגה, צילום או עריכת וידאו. גישה הנוקטת בלמידה עצמית מטילה את האחריות ללמידה על התלמיד, דרך למידה אקטיבית ומתבססת על התיאוריה הקוגניטיבית ההתפתחותית של פיאז׳ה הטוענת כי ידע נבנה באמצעות הפעילות החופשית של הילד או הילדה.

 למידה עצמאית מעוררת את הסקרנות של הלומד, מפתחת את החשיבה ועוזרת להתמודד עם אתגרים

 

4. חונכות ככלי מעודד מוטיבציה

בתוכנית אני משתמש במודל חונכות, בו תלמידי כיתות י׳-יב׳, ממגמות מדעים וטכנולוגיה, חונכים תלמידים מכיתות ו׳. המודל התברר תוך זמן קצר כהצלחה. מודל החונכות מאפשר העמקה של הידע ושל הגברת מוטיבציה ללמידה. הקשר האישי שנוצר בין התלמידים אפשר יצירת אינטראקציה לימודית מקדמת תוך העלאת הביטחון העצמי של החניכים והסיפוק האישי של החונכים. כששאלתי תלמידת כיתה י"א במדעי המחשב למה היא חונכת, היא ענתה "כי אני אוהבת ללמד ובעיקר למשוך תלמידות צעירות למדע וטכנולוגיה".

 

אז מה השלב הבא?

לאחר שקראת את העקרונות אתה אולי חושב כי אין לך זמן, את אולי חושבת שאת לא מתאימה ללמד יזמות, או איך בכלל להתחיל? זה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לך! כל מורה שיבחר להיות יזם חינוכי יוכל לעשות זאת. ראשית יש להכין תוכנית כללית עם אבני דרך ובהתאמה למערכת בית הספר ולאירועים חיצוניים מהתחום (אליפויות חדרי בריחה, רחפנים, סייבר, הקאתון או מייקאתון). בשלב הוראת המיומנויות ניתן להשתמש במערכי שיעור מסודרים צריכה, וגם שם יש להותיר מרחב ליצירתיות של החונכים והחניכים. לאחר יצירת התוכנית אני ממליץ להתחיל בתכנון ובניית ערכת בריחה ולהמשיך בבניית חדר בריחה. כאמור, לדעתי, חדרי בריחה הם הזדמנות נהדרת ליישום יזמות חינוכית, שתאתגר את המורה ואת תלמידיו. למי שמעוניין להעמיק את הידע הטכנולוגי אני ממליץ ללמוד את הנושא בסדנה מצוינת שהשתתפתי בה.

לסיכום, חינוך ליזמות מאפשרת מנעד רחב של תחומי עניין עבור תלמידים ותלמידות בעלי כישרונות מגוונים. יזמות מזמנת גישה אישית לתלמיד, לקשיים האישיים והמקצועיים ובעיקר לחלומות שלו. חינוך ליזמות מאפשר לתלמידים לממש את החלומות והתחביבים שלהם דרך סיוע במציאת הנישה המקצועית המתאימה להם במסגרת הפרויקט הקבוצתי. בנוסף, יזמות מאפשרת הצטיינות אישית וקבוצתית, מעודדת את תחושת המסוגלות העצמית  של התלמידים ותורמת לתחושת סיפוק רב בקרב המורה, במימוש תפקידו כמנטור ומורה דרך. לדעתי, אין  דרך מתאימה ממנה לאפשר פרסונליזציה בחינוך.

--

תודות מיוחדת: פרופ' איגור ורנר (טכניון), ד"ר אורן צוקרמן (הבינתחומי –הרצליה), פרופ' אינה בלאו וד"ר תמר שמיר (האונ' הפתוחה), אבי סלמון (אינטל חיפה), ד"ר שלומית אלעד (מנהלת מחלקת חינוך - מטה אשר) איגור בייגל (מנהל מחשוב חינוך- מטה אשר), רגינה אבירם, ענת וייס (מנהלות בי"ס סולם צור), רויטל אופק (מנהלת בי"ס חופי הגליל).

הדפסת סיפור זה
SamuelChaushu
שמוליק צ'אושו-מהנדס (31), מורה (7) ומנהל פיתוח חינוך ליזמות