"לצאת בחכמה" - חדרי בריחה ככלי פדגוגי

13529

במכללה להכשרת מורים אנו מנסים לחשוף את הסטודנטיות לדרכי הוראה ולמידה חדשניות, וזאת במטרה להרחיב ולשפר את ארגז הכלים הפדגוגיים שהן תצאנה איתו לשדה ההוראה. חשיפה יעילה לחדשנות פדגוגית מתבצעת כאשר הסטודנטיות מתנסות כלומדות בדרכי הוראה שונות, חוות בעצמן את הלמידה ומבינות את הפוטנציאל הגלום באלה. במאמר זה ברצוני לשתף את הקוראים והקוראות באתגרים העומדים בפני הלומד, ב"מאחורי הקלעים" של חדרי בריחה שתוכננו, הוקמו והופעלו על ידי סטודנטיות להוראה ולהדגים כיצד ניתן ליישם זאת בכיתה.

 

הסטודנטית כלומדת בחדר בריחה

במסגרת הקורס "חשיבה יצירתית", הנלמד בתוכנית ההכשרה לבית הספר היסודי במכללה האקדמית ע"ש קיי, קיימנו שיעור במתכונת של "חדר בריחה". "חדר בריחה" הוא משחק חברתי אשר החל לחלחל למוסדות החינוך מתרבות הפנאי, וכיום הוא משמש ככלי המאפשר למידה חווייתית, מאתגרת ואינטראקטיבית. מטרת השיעור הייתה שהסטודנטיות תזהנה ותארגנה את שלבי ההתפתחות של החשיבה היצירתית במהלך שנות הגן ובית הספר. הבחירה ב"חדר בריחה" כדרך הוראה אִפשרה הדגמה של השיטה באמצעות חוויה אישית.

לאחר שהסטודנטיות התנסו כלומדות בחדר בריחה ו"טעמו" את החוויה המאתגרת והמהנה, הן ביקשו להכין חדרי בריחה למטרות הוראה בכיתות שבהן הן מתנסות. בקשה זו לוותה בחששות רבים: האם זה מסובך? האם אצליח במשימה? האם התהליך כרוך בקשים? כיצד אמציא חידות הקשורות לנושא הלימוד? האם התלמידים ישתפו פעולה? כיצד צוות בית הספר יגיב? והאם דרך הוראה זו מתאימה לילדים?

ניתן ללמד כל נושא בעזרת חדר בריחה - אל תגבילו את עצמכם/ן  

אחת התפיסות שאני מרבה לשמוע, לצערי, בשיעורים העוסקים בחשיבה יצירתית, היא חוסר האמון של הסטודנטיות בעצמן, למשל, אחת הסטודנטיות כתבה  "לא חשבתי שיש בי את היצירתיות והתחכום להכנת חדר בריחה״. חלק מהסטודנטיות הביע חששות נוספים לגבי יכולתן "להמציא" חידות הקשורות בנושא הלימוד. מניסיוני, כאשר עומד בפנינו אתגר גדול, פירוקו ליחידות קטנות ומוגדרות מסייע "לנקות" את החששות ולהתמודד עם אתגר אחד קטן בשלבי עבודה המוגדרים מראש, וכמובן להתחיל להאמין במסוגלות שלנו להצליח.

הסטודנטיות החלו את התכנון בהתבססן על 7 דרכים לבניית שיעור בשיטת ״חדר בריחה" ועל כלים שנלמדו בקורס. הכלים נועדו לסייע להן לחשוב באופן יצירתי, למשל, סיעור מוחות, שימוש במילה אקראית, כובעי החשיבה של 'דה בונו' ועוד, נוסף על כך הן השתמשו באפליקציית Pinterest‏ לקבלת רעיונות של בניית הרמזים הניתנים ליישום מהיר ופשוט בכיתה. 

 

'חדר בריחה' הוא הכלי לא המטרה

חשוב לזכור שחדר הבריחה הוא הכלי, קרי, שיטת הלימוד ולא המטרה, ומכאן חשוב לנסח מטרות ברורות לשיעור. מה אני רוצה להשיג בשיעור זה? מה התלמידים משיגים בסוף השיעור?

הצבת מטרות לימודיות, אופרציונאליות מסייעת לבניית חדר הבריחה. למשל, בחדר בריחה בנושא פיתוח מוצר טכנולוגי המטרה הייתה כי "התלמידים יתנסו בתהליך התיכון המאפיין פיתוח מוצר טכנולוגי", בשיעור בנושא מתמטיקה המטרה הייתה כי "התלמידים יזהו חוקיות בסדרה נתונה" בחדר בריחה בנושא ייצוגים של מספרים בתחום המיליון ובשיעור בנושא מקרא "התלמידים יארגנו את סיפורי אברהם אבינו על פי סדרם" כמו בחדר בריחה בנושא אברהם אבינו.

לאחר שהסטודנטיות הגדירו את מטרות השיעור, הן בנו סיפור שנוסך מסגרת עלילתית לחדר הבריחה ומגדיר לתלמידים מה דמותם ומה תפקידם. למשל, בחדר בריחה בנושא עובדות על הים התיכון, דמותם של התלמידים הייתה שודדי ים ומטרתם, כפי שעלה מסיפור המסגרת, לעזור ל"ג'ק ספארו" למצוא את האוצר. לאחר מכן הסטודנטיות עבדו בצוותים על חידות, רמזים ומשימות המובילות באופן מתוחכם "ליציאה" מהחדר. ניתן קודם לתכנן את רצף ההתקדמות במשחק ואחר כך את תוכנן של החידות או להפך.

בניגוד ל"משימות" הניתנות בשיעור, האתגר בחדר בריחה, הוא יצירת רצף בין הרמזים. לכל רמז יש שני תפקידים: האחד עניינו הובלה אל החידה הבאה, האחר, שחשיבותו אינה פחותה, עניינו הובלה לשלב המקדם את הלומד להשיג את מטרת השיעור. למשל, בחדר בריחה העוסק בנושא המנהיגות התלמידים מצאו חלקי מפה של מדינת ישראל ולאחר הרכבתה נתגלה בגב המפה כתב סתרים עם תמונות של מנהיגים. פתרון כתב הסתרים הוביל לשלב הבא במשחק. חשוב לשים לב שהתלמידים יוכלו לעמוד בהצלחה באתגרי החידות ברצף שתוכנן. מומלץ לבדוק היטב את רצף המשחק ולוודא שניתן להגיע לרמזים רק באמצעות פתרון החידות בסדר הנכון (למשל, לא ניתן למצוא את הרמז האחרון לפני הקודמים לו). 

ככה התלמידים/ות שלכם/ן לא יהיו בשיעור בו תשלבו חדר בריחה

למרות חששותיהן של הסטודנטיות, התכנון והביצוע של חדרי הבריחה לווו ביצירתיות רבה ובהתלהבות. רעיונותיהן קרמו עור וגידים ובתהליך מאתגר ומשותף הן הקימו חדרי בריחה יצירתיים, איכותיים המביאים ללמידה במגוון רחב של נושאים. לצד התכנון והמחשבה הרבה בהכנת החדר, כל הסטודנטיות העידו על הסיפוק הרב וההנאה שהן חשו בדרך הוראה זו ובהנאה הרבה של תלמידיהן. הן ראו תלמידים ותלמידות מתעניינים, מתלהבים, לומדים תוך כדי משחק ותוך כדי שיתוף פעולה. גיוון הרמזים והחידות אִפשרו לכל ילדי הכיתה לחוות חוויה ייחודית ומשמעותית וללמוד ממנה. למי החושש לגבי עלויות, הסטודנטיות מצאו כי ההשקעה הכספית היא מינימאלית והרווח הוא גדול, כאשר חווים שיעור שבו כל התלמידים, ללא יוצא מן הכלל, פעילים בשיעור.

 

לסיכום, יישום חדר בריחה, כחלק מההוראה הינו כלי מתקדם בארגז הכלים של המורה, מותאם ללמידה במאה ה-21 ומקדם מיומנויות חשובות לתקופה זו, כגון: שיתופיות, עבודה בצוות, חשיבה יצירתית, אוריינות דיגיטלית, תקשורת בין-אישית וחשיבה מסדר גבוה. החשיפה לחדר בריחה ככלי פדגוגי הצליחה לעורר גל חדש של עבודת צוות, חשיבה אחרת, מוטיבציה גבוהה והנאה מרובה מההכנה ומהביצוע של חדרי הבריחה. חדרי בריחה למטרות הוראה ולימוד אומנם מצריכים תכנון והשקעה אינטלקטואלית, אך זהו אתגר בר פיצוח המסב סיפוק רב הן למורה הן לתלמיד, או כפי שניסחה אחת הסטודנטיות "השקעה בפיתוח וגאווה בתוצאה".

אני מזמינה אתכן ואתכם להיכנס לקישורים של חדרי הבריחה שהכינו הסטודנטיות בשנה ג בתוכנית ההכשרה לבית הספר היסודי במכללה האקדמית ע"ש קיי ולגלות שאפשר ללמד אחרת. הבלוג - אוגדן חדרי הבריחה נאסף, נערך ועובד על ידי הסטודנטיות שרון לוטן ונופר נאוגאוקר. לכניסה לחדרי הבריחה אנא לחץ כאן.

הדפסת סיפור זה
ד״ר אורית הוד-שמר


מרצה וחוקרת בתחום הגיל רך ויצירתיות בהוראה

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי

רשימת הפרסומים 

ליצירת קשר


סיפורים נוספים של ד״ר אורית הוד-שמר