איך מוציאים פיל מתוך כיתה?

8135
איך מוציאים פיל מתוך כיתה?

באמצעהּ של כל כיתה יושב פיל גדול שמפריע לנו להקנות לתלמידים כישורי חשיבה. בואו להכיר כלי כחול-לבן, חינמי, שיכול להוציא את הפיל מהכיתה בחלק מהמקרים.

בתחילת כל שנה אנחנו מבטיחים לעצמנו שהשנה נקדיש יותר זמן לפיתוח כישורי החשיבה של התלמידים. אבל קצת אחרי סוכות, כששנת הלימודים מתחילה באמת, רובנו מגלים ששאיפות לחוד ומציאות לחוד. בתוך הכיתה שלנו יושב פיל ענק שמפריע לנו להוציא את התוכנית לפועל. הפיל שאני מדבר עליו הוא הזמן הרב שנדרש מאיתנו לתת משוב אישי על תוצרי התלמידים.

באופן מפתיע עד היום הפיל הזה לא זכה להתייחסות מפורשת, כנראה בגלל שלא הייתה דרך להוציא אותו מהכיתה. 

פ

איור 1: פיל שנמצא בכיתה י"ב-4, בתיכון במרכז הארץ בשנת 2018

ב-20-30 השנים האחרונות, עם התפתחות כלכלת הידע, חלה עליה ניכרת במאמצים להקנות לתלמידים כישורי חשיבה. אנחנו רוצים שהתלמידים שלנו ידעו לקשר פיסות מידע לכדי רעיון בעל משמעות, להבדיל בין עיקר לטפל, לשאול שאלות פוריות, לחשוב בביקורתיות, ועוד שלל כישורים שיסיעו להם במאה ה-21. וכשמתאמצים כמובן גם משווים בין תלמידים ממקומות שונים (ראה PISA ו-TIMSS), מה שהגביר עוד יותר את הדרישה להקניית כישורי חשיבה, ואת... הפיל שמסתובב איתה בכל מקום.

בואו נדבר על הפיל
המשוב הנדרש על תוצרי לימוד המערבים כישורי חשיבה הוא לרוב אישי, שכן רבות מהשאלות הדורשות כישורי חשיבה הן בעלות מרכיב פתוח במידה מסוימת. גם אם המורה תקדיש לכל תלמיד דקה אחת בלבד, בכיתה טיפוסית בת 30+ תלמידים, תוכפל עבודת המורה. וכך, מדי שנה, שבועות ספורים לאחר תחילת השנה, כשההתלהבות של תחילת השנה פוגשת את השגרה, מתמקם הפיל במרכז הכיתה ומחזיר מורים רבים לפרקטיקות הוראה שממעטות בהקניית ותרגול כישורי חשיבה.

להתחיל להוציא את הפיל מהכיתה
למרות הצורך המובהק בכלי המאפשר משוב אישי על תשובות לשאלות עם מרכיב פתוח, עד לאחרונה לא היה בנמצא כלי כזה. השונות העצומה בתכנים, בתשובות ובמשובים האפשריים מציבה אתגר משמעותי מאוד בפני אנשי מחשבים שינסו לפתור את הבעיה.

הכלי שאציג מיד מתמודד עם הבעיה בגישה חדשה. הוא לא מתיימר להוציא את כל הפיל כל הזמן, אבל חלק ממנו, בחלק מהזמן - בהחלט.

זהו כלי שעושה שימוש מפתיע ויעיל במפות מושגים. אז לפני שנמשיך, הנה מספר מילים על מפות מושגים ועל מה אפשר לעשות איתן.

מפות מושגים, לא מה שחשבתם
לפני כחמישים שנה הגדיר דיוויד אוזובל, פסיכולוג חינוכי אמריקאי, את המושג לימוד כתהליך בו אנחנו מקשרים פיסות מידע חדשות לקיימות בצורה בעלת משמעות. הבנה, שהיא התוצאה של לימוד, היא המצב בו מושגים מקושרים בצורה בעלת משמעות בתודעת התלמיד.

אם תלמיד למד בעל פה את שלושת המושגים דלק, חמצן ובעירה, זה לא אומר שהוא מבין מה זאת בעירה. אבל אם הוא יודע שחמצן ודלק נחוצים לבעירה, וכיצד שלושתם ביחד קשורים לעולם המושגים שלו, זה כבר סיפור אחר לגמרי. עכשיו הוא מבין מה זאת בעירה (אגב, הדוגמה הזאת לא מדויקת, כי יש בעירה גם ללא חמצן).

לאור ההגדרה של אוזובל, קל להבין למה מפות מושגים, כמו זאת באיור למטה, הן יצוג גרפי של הבנה.

איור 2: מפת מושגים מייצגת הבנה

איור 2: מפת מושגים מייצגת הבנה. צילום מסך מתוך סרטון הדרכה על מפות מושגים וכרטא

השימוש במפות מושגים בהוראה נחקר לעומק והתוצאות פורסמו בעשרות אלפי מאמרים בחמישים השנים האחרונות. בשימוש נכון מפות מושגים הן בעלות אפקטיביות לימודית גבוהה בטווח רחב של תחומי ידע וגילאים, בעיקר לארגון ידע (סינטזה).

אך תכונה נוספת של מפות מושגים, אולי חשובה יותר מארגון ידע, זכתה עד היום להכרה פחותה, והיא ייצוג הבנה.

שלוש תכונות של מפות מושגים שמשנות את כללי המשחק
כרטא היא כלי ממוחשב למשוב על מפות מושגים (לכתבה הראשונה על כרטא ראו כאן), המאפשר למורה לתת משוב מותאם אישית לכל תלמיד על המפה הייחודית לו, תוך חיסכון ניכר בזמן. כרטא עושה זאת על ידי ניצול של שלוש תכונות של מפות מושגים בעת ובעונה אחת:

  1. שימוש במפות מושגים לייצוג הבנת התלמיד. כל תלמיד בונה מפת מושגים המייצגת את ההבנה שלו את התשובה לשאלה. כך ניתן להרחיב את השימוש בכרטא לפיתוח קשת רחבה של כישורי חשיבה בנוסף לארגון ידע.
  2. מודולריות. כלומר, היכולת לתת משוב על כל היגד (מושג-קישור-מושג) בנפרד. במקום לתת משוב על תשובה ארוכה ומורכבת, המורה נותנת סדרת משובים על מושגים והיגדים בודדים.
  3. קביעות המשוב. כאשר היגדים מנוסחים לפי הכללים שקבעו אוזובל ושותפיו, המשוב על ההיגד והמושגים הבונים אותו ישאר לרוב קבוע ללא תלות בשאר מרכיבי המפה. במילים אחרות, אם מורה נותן משוב על מושג או היגד מסוים במפה של תלמיד אחד, אותו משוב יהיה נכון עבור אותו מושג או היגד, גם במפות אחרות שהן תשובה לאותה שאלה.

שילוב של שלוש התכונות האלו מאפשר למורה לתת משוב על מושג או היגד אחד כל פעם, מה שמקל ומאיץ מאד את תהליך המשוב, ולעשות את זה פעם אחת בלבד עבור כל התלמידים. כאשר מושג או היגד יחזרו על עצמם, המערכת תמחזר את המשוב שהמורה כבר נתן ותחסוך למורה זמן. מנתונים שנצברו עד כה עולה שגם כאשר מספר התלמידים העונים על השאלה אינו עולה על כמה עשרות, המערכת יכולה לחסוך למורה כ-40% מהמשובים. 

יתר על כן, כרטא מנצלת גם את הידע המצטבר מקהילת המורים, הנאסף באופן בלתי תלוי, כדי להגביר את האוטומציה של המשוב, כלומר ניתן להשתמש באופן אוטומטי במשובים שמורים אחרים הכניסו למערכת. מורה יכולה להגדיר את מידת ההסכמה שהיא דורשת מקהילת המורים (היחס בין מספר המורות ומורים שחשבו שזה המשוב הנכון לעומת מספר המורות והמורים שחשבו שהמשוב לא נכון) כדי לקבל באופן אוטומטי את דעת הרוב לגבי המשוב. עם זאת, המורה יכולה בכל שלב לדרוס את התשובה האוטומטית שהתקבלה. כך בשימוש נרחב כרטא יכולה להגיע לאוטומציה מלאה או קרוב לכך.

איך משתמשים בכרטא?
בכתבה הקודמת שהתפרסמה כאן תואר אופן השימוש בכרטא באופן מילולי ובתמונות. אבל צפייה בסרטונים הבאים תסביר לכם הכול במהירות:

 

המדריך למערכת המורים

 

המדריך לאפליקציית המורה

 

המדריך לאפליקציית התלמיד

כיצד מכניסים את כרטא לכיתה בכיף?
למרות האפקטיביות הלימודית הגבוהה של מפות מושגים, הן אינן פופולריות בקרב מורים בשל הזמן הרב הנדרש לבדיקה שלהן וכן בשל המיומנות הנדרשת מהמורה והתלמידים כאחד כדי להשתמש בהן. מתוך עבודה עם מפות מושגים בכיתות רבות פיתחתי שיטה יעילה ונעימה להכנסת מפות מושגים/כרטא לכיתה. הנה השיטה בקצרה:

לפני השיעור, בבית

  1. בחרו פסקה אחת מספר הלימוד, או שקופית מתוך מצגת, ובעזרת דף ועט, בנו לה מפת מושגים אשר מצייתת לכלל אחד: כל היגד (מושג-קישור-מושג) יוצר משפט שהינו בערך תקני. בגלל שלא כל המשפטים בעברית מתחילים במושג ומסתיימים במושג, יתכן שתצטרכו לשנות מעט את מבנה המשפט. נסו לבנות מספר מפות לפני שאתם עוברים לסעיף הבא.
  2. תרגול עם כרטא:
    • הרשמו למערכת המורים, כתבו במערכת המורים שאלה פשוטה מסוג "תארו את הפסקה שבמוסף באמצעות מפת מושגים", הזינו במוסף את הפיסקה הרלוונטית והתחילו סשן לימודי עם השאלה. תוכלו להיעזר בסרטון ההדרכה למערכת המורים (אותו תמצאו בכתבה זאת למעלה).
    • התקינו את שתי האפליקציות של כרטא אצלכם ותרגלו בניית מפה באפליקציית התלמיד ונתינת משובים באפליקציית המורה. תוכלו להיעזר בסרטוני ההדרכה לאפליקציות (סרטון כזה תמצאו בכתבה זאת למעלה).

בכיתה

  1. הקרינו לתלמידים את הסרטון "למה לי כרטא?" (אותו ניתן למצוא בהמשך כתבה זו).
  2. בצעו את התרגיל מסעיף 1 עם התלמידים בכיתה, כשעל הלוח כתוב הכלל היחיד שעליהם לציית לו: כל היגד (מושג-קישור-מושג) יוצר משפט שהינו בערך תקני. ניתן לסייע לתלמידים עם רשימת מושגים. הזמינו תלמידים להוסיף מושגים וקישורים למפה הנבנת על הלוח.
  3. בקשו מהתלמידים להתקין את אפליקציית התלמיד והזמינו אותם להיכנס לסשן שפתחתם עבור השאלה הזאת. חיזרו על התרגיל כעת בתוך כרטא, כאשר אתם נותנים להם משובים, ועוברים ביניהם תוך הסברים והדרכה על אופן שימוש נכון.

לאחר שתרגלתם בנייה של מספר מפות מתוך טקסטים פשוטים, ניתן לעבור לכתיבת תשובות לשאלות פשוטות, ובהדרגה לטפס עם דרגת הקושי לפי יכולות התלמידים.

רוצים להרחיב? (מומלץ) בקרו בפוסט ההדרכה הרלוונטי.

סרטון - למה לי כרטא

בגלל שמפות מושגים פתוחות הן כלי דיאגנוסטי מהשורה הראשונה, יתכן שתופתעו מההיקף והמגוון של התפיסות השגויות שתראו בדוחות שכרטא מייצרת (צפיה דרך מערכת המורים, ראו סרטון הסבר למעלה). 

איך מתחילים?
המרכז הארצי של מורי הביולוגיה והיחידה הביולוגית של פרויקט PeTeL, שניהם ממכון ויצמן, כבר משתפים פעולה. היחידה להוראת מדעים במט"ח כבר עובדת על פיילוט. אתם מוזמנים להצטרף באתר הבית של כרטא.

בהצלחה!

 

 

הדפסת סיפור זה
צחי בר

לפעמים אני מורה ולפעמים מדען

לפעמים אני הורה ולפעמים יזם

לפעמים אני נחמד ולפעמים נרגן

לפעמים אני חרוץ ולפעמים עצלן

אבל אני, תמיד נשאר סקרן, תמיד נשאר סקרן, תמיד נשאר סקרן

אבל אני, תמיד נשאר סקרן, תמיד נשאר סקרן, תמיד נשאר סקרן


מ 2010 מורה לביולוגיה בתיכון

עד 2017, במקביל לעבודתי בהוראה, מדען בתעשיית הביוטק

מ 2011, ועוד יותר מ 2015 הורה לבת ובן מקסימים

מ 2017 יזם של כרטא הב, המפתחת של כרטא

מ 1970 סקרן :o)