איך לגרום לתלמידים הנעה לשם הנאה?

מי מאתנו לא נתקל בקשיי משמעת בחיי היום יום, בעיקר כשאנו נכנסים ללמד כיתה חדשה? וכיצד עלינו לפעול בכדי להמעיט את בעיות המשמעת ולגרום לתלמידים להיות קשובים לשיעור? האם בעת מציאת פתרונות אנו מנסים גם להגביר את הסקרנות בקרב התלמידים ואת רצונם הפנימי ללמוד או שמה אנו מחפשים פתרונות לשקט בכיתה בלבד?
תעודה שבועית... גביע... דו"ח מעקב.. אלו רק חלק מהאמצעים בהם אנו נעזרים בכדי לעודד את התלמידים להשקיע יותר מאמצים. האם כל אלה יוצרים תחרות חיובית בכיתה או שמה שלילית? ומה כאשר אנו מחליטים לתת את הצ'ופר דווקא לתלמיד שלרוב לא שומר על כללי התנהגות מקובלים בכיתה ולהניע אותו כי השבוע שיפר את התנהגותו, למרות שיש תלמידים אחרים שתמיד, אבל תמיד שומרים על כל הכללים ולהם לא החלטנו להעניק את הצ'ופר? מהו המסר שאנו מעבירים בעצם?

שאלות אלו ועוד גרמו לי להרהר על הדרכים ליצירת משמעת בכיתה ועל מידת ההנעה החיצונית שבה אנו יכולים לנקוט בכדי להביא לתועלת ולא לנזק.

על הנעה פנימית וחיצונית

הנעה פנימית מדברת על אותו כח פנימי המניע את האדם לעשות דברים בחייו. סיבת העשייה היא מעצם ההנאה במובן הכי בסיסי. אין פה רצון וכוונה להשיג דברים אחרים, חיצוניים, אין כאן רצון לקבל גמול חיצוני, אלא יש כאן רצון פנימי אמיתי ליהנות מעצם העשייה ולממש את העצמי. האדם עושה דברים מתוך תחושת שליטה ובחירה פנימית אמיתית.

הנעה חיצונית היא עשיית הדברים כדי להשיג משהו בתמורה. פרס, גמול או כל דבר חיצוני. אדם המונע ממוטיבציה חיצונית, ישבר רגשית מהר יותר במצבים של אי הצלחה ולא ידע לראות את הרווחים הפסיכולוגים ממצבים קשים.

תלמידים השואפים להצלחה מתוך תחרות עם אחרים, פועלים מתוך מניע חיצוני. לעומתם, תלמידים השואפים להצלחה מתוך צורך ההישג, פועלים על בסיס קנה מידה להצלחה שהם קבעו לעצמם וללא השוואה לסביבה. זאת אומרת שאם תלמיד פועל מתוך רצון לקבל תעודת הצטיינות מתוך תחרות עם חבר אחר מהכיתה הוא פועל מתוך מניע חיצוני ואילו תלמיד אשר הציב לעצמו מטרה לקבל החודש תעודת הצטיינות, פועל מתוך מניע פנימי להצלחה שהוא קבע לעצמו.
ההנעה הפנימית היא זו הגורמת לו לפעול למען השגת המטרה כדי להרגיש שהוא הצליח להשיג את מבוקשו ובכך להשיג סיפוק ולא לשם השגת התעודה עצמה.

ההנעה הפנימית מניעה את התלמיד לפעול למען הנאה או אתגר הטמונים בתוך הפעילות, ולא למען קבלת הטבות חיצוניות, עמידה בלחצים או זכייה בפרסים.
ההנעה הפנימית הוכרה לראשונה במחקרים על התנהגות בעלי חיים. מסתבר שאורגניזמים רבים עסוקים בפעילות של חקר, משחק והתנהגויות אחרות המונעות מסקרנות, גם ללא קבלת פרסים או חיזוקים ממשיים.

אף שהנעה פנימית היא סוג חשוב של הנעה, רוב הפעילויות שבני אדם עושים אינן מונעות מבפנים. זה קורה בייחוד לאחר הילדות המוקדמת, כאשר האוטונומיה, החופש לבחור ולהיות מונע מבפנים, פוחת והולך ומדוכא על ידי דרישות חברתיות ותפקידים המצריכים לקחת אחריות על משימות שאינן מעניינות מבחינה פנימית. על כן בבתי ספר למשל, המוטיבציה הפנימית הולכת ונחלשת ככל שעולים לכיתה גבוהה יותר.

שני סוגים של הנעה חיצונית

ההנעה החיצונית מתקשרת לכל פעילות אשר מתבצעת על מנת להגיע לתוצאות שאינן גלומות בפעילות עצמה אלא נפרדות ממנה. ההנעה החיצונית מנוגדת להנעה הפנימית, המוגדרת כעשייה למען הנאה ולא למטרת ערך מוחשי. יחד עם זאת, גם המוטיבציה החיצונית אינה נטולת חופש בחירה לחלוטין ויש בה שונות גבוהה במדד זה. כך למשל, תלמיד המכין שיעורי בית רק מכיוון שהוא פוחד מהסנקציות ההוריות או של המורה בכיתה במקרה של אי-עשייתם, מונע חיצונית, כיוון שהוא פועל על מנת להשיג תוצאה נפרדת של הימנעות מהסנקציות; אך תלמידה המכינה שיעורי בית מכיוון שהיא  מאמינה שיש לכך תרומה לקריירה שבה בחרה - מונעת אמנם גם היא על ידי הנעה חיצונית, שכן היא לא מתעניינת בהם אלא בערך האינסטרומנטלי של הפעילות, אך יש לה תחושה של בחירה ואוטונומיה מסוימת. שתי הדוגמאות הללו מציגות התנהגות מכוונת, שתיהן מייצגות סוגים שונים של הנעה חיצונית השונים ברמת האוטונומיה היחסית שלהן.

ישנן מספר תיאוריות המדברות על הנעה. אחת התיאוריות המרכזיות הינה תיאוריית ההכוונה העצמית (self determination theory ) תיאוריה זו טוענת כי המוטיבציה הפנימית היא תוצר של שרשרת סיבתית הכוללת גורמים בינאישיים: רגשות ומחשבות הקשורים לסיפוק צרכים בסיסיים וגורמים סביבתיים. לכל אדם יש צרכים שסיפוקם יביא לקידום המוטיבציה הפנימית ללמידה.
המודל מדבר על שלושה צרכים בסיסיים-

1. הצורך בתחושת יכולת, מסוגלות והשפעה.

2. צורך באוטונומיה.

3. צורך בקשר, שייכות וביטחון.

איך נגרום לתלמידים הנעה פנימית ללמידה בשלושה צעדים פשוטים?

1. תמיכה בתחושת יכולת ומסוגלות

• הבניית ידע תוך חשיפת מטרת השיעור ודיון על הקשיים והפתרונות
• מתן משימות מאתגרות אך לא מתסכלות
• התמודדות עם מצבי כישלון תוך התייחסות לאסטרטגיות למידה
• מתן מושב חיובי לתלמיד ללא השוואה לאחרים

2. עידוד חופש הבחירה

• מתן ביטוי לרפלקצייה אישית בתהליך הלמידה והכוונה עצמית.
• שיתוף במטרות הלמידה, דרכי הלמידה וההערכה.
• היעדר כפייה והפעלת שליטה תוך יצירת היקשרות חיובית
• עידוד בחירת שאלות או נושים לימודיים.

3. יצירת שייכות וביטחון

• חיזוק רגש האמפטיה וההתחשבות.
• הקדשת זמן לתלמיד.
• יצירת קשר המאפשר פתיחות גם לגבי התחושות המקשות במציאת עניין בלמידה.
• הפחתת תחרותיות.

בספר "חינוך לחשיבה" מתייחסים לשילוב בין הנעה פנימית להנעה חיצונית: הנעה חיצונית מתייחסת למערכת תגמולים חיצונית לאדם, כמו כסף או פחד מעונש.
בעלי הנעה פנימית לומדים מתוך חוויה, הרפתקנות ואתגר. לעומתם בעלי הנעה חיצונית מחפשים למידה קלה, נוחה ובטוחה. אנשים בעלי הנעה פנימית מעדיפים מסרים חדשים על פני מוכרים, מעדיפים מסרים מורכבים על פני פשוטים, לוקחים סיכונים מחושבים, מעדיפים לקבוע לעצמם את תכנית המשימות ומינון ההצלחות, לומדים באופן יעיל יותר, משתמשים ביתר יעילות במה שלמדו ומעדיפים אחריות ואתגר מאשר קלות, נוחות, ביטחון ואפילו כסף.

למידה יעילה היא תוצאה של שילוב עדין ומאוזן בין הנעה פנימית  (עניין ומשמעות בנושא הנלמד ) לבין הנעה חיצונית ( לקבל פרס או לפחד מעונש) .

חשוב לשים לב שמחקרים מראים כי תגמול חיצוני גבוה מדי פוגע בהנעה פנימית. כאשר פעילות לימודית היא גם מעניינת וגם מתוגמלת חיצונית, ההנעה הפנימית יורדת. במקום זה, המורה יכול להוות דוגמה ולעודד מוטיבציה על ידי הפגנת התלהבות והשקעה בשיעורים. אבל זה כבר לדיון אחר.