מה מתכנת לנו את המוח?

6294
מה מתכנת לנו את המוח?

בשבועות האחרונים התפרסמו ב'הגיע זמן חינוך' סדרת מאמרים העוסקים בגישת ה- Growth Mindset (דפוס חשיבה מפתח או מתפתח). הגישה, שהתפתחה בארצות הברית בהשפעת מחקרים בפסיכולוגיה חינוכית ובתחום המוטיבציה ללמידה, תופסת תאוצה גם בבריטניה ומושכת עניין מצד בתי ספר רבים ואף מצד עיריות המבקשות להטמיע את הגישה באופן מערכתי.

בשנים האחרונות משפחתי ואני מתגוררים בלונדון והילדים שלנו לומדים בבית ספר שעובד על פי גישה זו. לאחר שראיתי את ההשפעה שיש לגישה על ילדיי ועל כל עבודת בית הספר, חקרתי את הנושא יותר לעומק גם מהפן התאורטי וגם מהפן המעשי. נפגשתי עם מנהלי בתי ספר, ראיינתי מורים, צפיתי בשיעורים והשתתפתי בכנסים העוסקים בהטמעת הגישה. בעקבות חקירה זו השתכנעתי שזו גישה אפקטיבית ביותר עבור תלמידים רבים בהתמודדותם עם למידה אקדמית בבית הספר, וגם עם אתגרים נוספים בחייהם. יתרה מזאת, הגישה מתאימה להטמעה בכל גיל ובכל בית ספר ואני חושב שיש מקום לכך שאנשי חינוך בישראל יכירו את הגישה ואת הדרכים להשתמש בה.

למרות שהכתבות הקודמות בנושא ב'הגיע זמן חינוך' התמקדו יותר בהוראת מתמטיקה, אני חושב שניתן לעשות שימוש בגישה זו לא רק במתמטיקה, אלא כגישה חינוכית כוללת שמתאימה לטיפוח האישיות ויכולות הלמידה בכל התחומים. הגישה אינה מתאימה רק לתלמידים אלא גם למורים ולמבוגרים בכלל. למעשה, ברחבי העולם כבר משתמשים בגישה זו גם בתחומים נוספים כמו הכשרה תאגידית או ספורט הישגי.

אז מה זה בעצם מיינדסט?

מיינדסט (mindset) – דפוסי חשיבה – אלו ההנחות, האמונות והציפיות שהאדם מחזיק ביחס לעצמו ולאחרים. דפוסי חשיבה אלו מנחים את ההתנהגות שלנו ומשפיעים על התגובה שלנו לאירועים שקורים לנו.

עשורים של מחקר שערכה פרופ' קרול דואק, כמוצג בספרה משנת 2006 "כוחה של נחישות", מראים שכולנו, כל אחד מאיתנו, מחזיקים בשני דפוסי חשיבה בנוגע לעצמנו. שני הסוגים הם "דפוס חשיבה מקובע" (fixed mindset) ו"דפוס חשיבה מתפתח" (growth mindset).

'דפוס חשיבה מקובע' משקף אמונה שתכונות או יכולות (רמת אינטליגנציה למשל) אינן ניתנות לשינוי. 'דפוס חשיבה מתפתח', לעומת זאת, הוא האמונה שביכולתנו להתפתח ולהשתנות בעזרת מאמץ ולמידה.

דפוסים אלו מובילים להתנהגויות ולתוצאות שונות. דפוסי החשיבה בהם אנו מחזיקים (לגבי כל תחום בחיינו) משפיעים על מידת העמידות והנחישות שלנו מול אתגרים באותו תחום – כמה מאמץ נשקיע? האם ניקח סיכונים? כיצד נתמודד במידה שניתקל בקשיים?

חשוב להדגיש שאין לאדם דפוס חשיבה אחד בלבד בכל התחומים אלא שאנחנו מחזיקים בתערובת של דפוסים אלו לגבי תחומים שונים בחיינו. לדוגמה, אני יכול להחזיק בדפוס חשיבה מקובע לגבי יכולותיי בתחום לימודי הפיזיקה, בעוד שבכל הנוגע ליכולות הבישול שלי אני מחזיק בדפוס חשיבה מתפתח.

כפי שניתן להבין, לדפוסי החשיבה יש השפעה עצומה על הלמידה של התלמידים. לדוגמה, תלמידים עם דפוס מקובע מאמינים שהם "לא טובים במספרים" או "לא יודעים לכתוב טוב". כשהם מאמינים בזה, הדבר הופך לנבואה שמגשימה את עצמה. כך, כשהם נתקלים בקושי בלימודי המתמטיקה זה מאשר את האמונה הפנימית שלהם ומוביל לכך שירימו ידיים בקלות. באופן פרדוקסלי, יש תלמידים שמחזיקים בדפוס חשיבה מקובע לא בגלל כישלונות חוזרים, אלא דווקא בגלל הצלחה שבאה בקלות. הם עשויים לחשוב "תמיד הצלחתי במתמטיקה מבלי להתאמץ וכולם חושבים שאני טוב בזה. לכן, אני לא מתכוון לקחת סיכונים ולשים את עצמי במצב שייראו אותי נכשל". תלמידים אלו השקיעו בתדמיתם כאשפים במתמטיקה ועתה הם חוששים לסכן זאת. או למשל, "תמיד שיבחו אותי על הכתיבה שלי, ועכשיו המורה הזה מבקר את התשובות שלי – אולי אני לא באמת כזה טוב בכתיבה". ההצלחה הקלה בתחילת הדרך עלולה להשאיר תלמידים ללא אסטרטגיות להתמודדות עם קשיים.

תלמידים בעלי דפוס חשיבה מתפתח, לעומת זאת, בין אם הם מצליחים בלימודיהם ובין אם לאו, ממשיכים לחפש אתגרים. כישלון מבחינתם הוא דבר פרודוקטיבי מפני שהוא מלמד אותם כיצד להשתפר בפעם הבאה. האמונה שהניסיון הבא עשוי דווקא להסתיים בהצלחה מחדירה בהם מוטיבציה, ולאחר זמן, התוצאות שלהם גבוהות יותר.

לדפוסי החשיבה יש השפעה לא רק על הישגים בתחום הלימודי, אלא במגוון תחומים, כמו ספורט, עסקים או יחסים בין-אישיים. דפוס החשיבה משפיע גם בפן המנטלי. לדוגמה, אנשים חווים כישלון באופן שונה בתכלית. בדפוס חשיבה מקובע, אם אתה נכשל, זה הופך להיות מי שאתה. האמירה "נכשלתי" הופכת אוטומטית ל"אני כישלון". תחושה כזו מובילה לא פעם לדיכאון, ובעקבותיו לשיתוק הפעילות ולהגברת תחושת הכישלון. בדפוס חשיבה מתפתח כישלון הוא דבר כואב, אבל הוא מהווה גם מוטיבציה להמשיך ללמוד ולהתפתח, מתוך מחשבה שאם נשקיע ונתאמץ, התוצאה בפעם הבאה עשויה להיות שונה.

אז מה עושים? האם אפשר לשנות דפוס חשיבה?

הדבר החשוב והמשמעותי שעולה ממחקריה של פרופ' דואק הוא שאנחנו יכולים לפתח דפוס חשיבה מפתח, זו אינה תכונה מולדת. מחקריה מראים שכשאנשים מבינים שביכולתם לפתח את היכולות והכישורים שלהם דרך למידה והתנסות, הם מתחילים לחפש יותר אתגרים והזדמנויות ללמידה משמעותית ומשקיעים יותר מאמץ בהתמודדות עם קשיים, כך שהם מגיעים להישגים גבוהים יותר.

המחקרים מראים שהגברת המוטיבציה, שיפור יכולת ההתמדה ושיפור ההישגים יכול להתרחש באמצעות הוראה ולמידה בדבר קיומם של דפוסי חשיבה והיכולת לשנותם. כלומר, אפשר וצריך לעודד תלמידים ללמוד על דפוסי החשיבה, על מנת לפתח דפוס חשיבה מתפתח.

מעדויות של אנשי חינוך ומניסיונם של בתי ספר שמלמדים בגישת הדפוס המתפתח במשך מספר שנים, ניתן לסכם שכדי שתהיה תלמיד או אדם עם דפוס חשיבה מתפתח עליך:

  1. לפתח אמונה ביכולת שלך ללמוד ולהתפתח.
  2. להבין כיצד המוח עובד וכיצד למידה מתרחשת.
  3. להבין שללמוד ולהשתפר חשוב יותר מ"איך שאתה נראה".
  4. לחפש אתגרים (גם אם הם נראים מאיימים).

במאמר הבא בסדרה אספר כיצד עובדים על פי גישת הדפוס המפתח בבתי ספר בבריטניה וכיצד הדבר משפיע על התלמידים (ומשפחותיהם).

הדפסת סיפור זה
אסף צבן

עוסק בחינוך והוראה מזה 20 שנים ומחזיק בתואר שני בהוראת המדעים. ניהל את תיכון ליפתא בירושלים וכיום עובד בתחום הטכנולגיה החינוכית. מתעניין בפיתוח אסטרטגיות וטכניקות למידה בהתאם למחקרים עכשוויים (מדעי המוח, Growth Mindset, Visible Learning ועוד).