איך טעות אחת יכולה להפוך את השיעור שלך להצלחה מסחררת?

6182
איך טעות אחת יכולה להפוך את השיעור שלך להצלחה מסחררת?

 

אנחנו בעיצומו של שיעור מתמטיקה בנושא מורכב. בשיעור רגיל בנושא זה, התלמידים עלולים להיות מותשים, מתוסכלים ומבולבלים. יש שקט בכיתה ובעיני המורה לעיתים יש חשש שבובות וודו שלו ושל התחום נרקמות במוחם של התלמידים שמבטם מזוגג.

 אבל זה ממש לא שיעור רגיל.

התלמידים נלהבים, בכיתה מתקיים דיון סוער, בו חלק ניכר מהתלמידים משתתפים, קריאות מרחבי הכיתה נשמעות והתלמידים כמעט מתקשים לשבת. בדרך, כמובן, התלמידים מבינים על בוריו את הנושא הנלמד וגם רושמים לעצמם, על הדרך, כמה טיפים לבגרות, שיסייעו להם לא להתבלבל בשעת הבחינה.

אז מה קרה שם בשיעור הזה? כיצד המוטיבציה וההתלהבות של התלמידים הרקיעו שחקים למרות הנושא המורכב? והאם אפשר לשכפל את הפלא הזה, או שמדובר בנס גלוי שאינו ניתן לשחזור?

ובכן – את המתודה שביצעתי בשיעור זה ניתן ליישם בקלות במגוון רחב של שיעורים, במתמטיקה ותחומי תוכן רבים ונוספים – היסטוריה, פיזיקה, ביולוגיה, לשון, ספורט ועוד....

כוחה העצום של הטעות

המתודה בה אני משתמש כדי לעורר את התלמידים, להלהיב אותם ולקדם את המוטיבציה שלהם בשיעור, הינה הטעות. אני כותב תרגיל על הלוח (כולל הפיתרון שלו), ומשתיל במהלך הפיתרון טעות יחידה, בשקיפות מלאה וביודעין. או אז, אני אומר לתלמידיי שבתרגיל המוצג ישנה טעות (יש לציין כי לפעמים אין בתרגיל טעות, אך אני אומר לתלמידים שיש טעות בתרגיל, במכוון, על מנת לבדוק את תגובותיהם).

כיצד הטעות מסייעת לתלמידים ולשיעור?

אני מאמין שכדי לעודד למידה, הבנה ותשוקה, יש לעודד חשיבה ביקורתית ולבנות דרכה לתלמיד "עמוד שדרה" – ידיעה ברורה של החומר וביטחון בו, שיאפשרו לו להתמודד עם כל אתגר. מתוך כך, אני מבקש לעודד את התלמיד לעודד את התלמיד לחשיבה מעמיקה ומאומצת וליחס חשדני בפעולות מתמטיות, כך שהוא יתהה תמיד האם הן נכונות או שגויות.

כאשר אני מטפח ביקורתיות כלפי דרך הפיתרון שלי כמורה, הנתפס בעיני תלמידים רבים כאדם שיודע את כל מה שצריך לדעת בתחום הנלמד, כמי שתמיד צודק, אני למעשה מעודד את התלמידים להתייחס ב"כבדהו וחשדהו" – כלומר בכבוד המהול בספקנות וביקורתיות גם כלפי הפיתרונות שלהם. הרי אם המורה יכול לטעות וללמוד מכך משהו, אם על הלוח יכולה להופיע שגיאה, הרי שבטח ובטח התלמידים יכולים לטעות ולהתקדם באמצעות הטעות.

פועל יוצא נוסף שמתקבל מעבודה זו ברמת התפיסה של התלמידים, הוא כי התלמידים מבינים שתהליך הלמידה הינו שיח אקדמאי בין המורה לתלמידים, כשהלמידה בפועל הינה סביב התלמידים והצעותיהם בשיעור.

זאת ועוד, מעבר לשינוי התפיסתי, העבודה באמצעות איתור טעויות מקנה לתלמידים אסטרטגיות עבודה של בקרה ובכך מטפחת גם את החשיבה הביקורתית של התלמידים כלפי עצמם – כלומר את יכולת הבקרה והמשוב העצמיים שלהם. כפועל יוצא מרכישת אסטרטגיות הבקרה העצמית של התלמידים, התלמידים מבצעים בהמשך מינימום טעויות, שכן הם מכירים את ה"מלכודות הנפוצות" ויודעים לא ליפול בהן, אך גם אל מול "מלכודות חדשות, כאלו שבהן לא נתקלו בעבר, יש להם כלי התמודדות יעילים.

כשהמורה טועה, כולם רוצים לקחת חלק בחגיגה

מעבר לכלים החשובים והתפיסה המשמעותית שהעבודה דרך טעות מאפשרת בכיתה, מתודה זו יוצרת אווירה ייחודית בכיתה. האתגר למצוא את טעותו של המורה קורץ לכל התלמידים, ובכיתה נוצרת אנרגיה גבוהה, כך שרובם המכריע של התלמידים אקטיביים בשיעור ומתלהבים מהניסיון לפתור את התרגיל.

אז איך אני עושה את זה? כמה דגשים מרכזיים לעבודה עם טעות בשיעור

  • בפתיחת השיעור אני מציג את נושא השיעור ומסביר מדוע הוא חשוב וכיצד הוא יכול להשתלב בבחינת הבגרות. זוהי הצגה קצרה שלוקחת כ-5 דקות, שמטרתה להסביר לתלמידים את הרציונל העומד בפני השיעור.

  • אני מסביר לתלמידים בשקיפות מלאה שבתרגיל הכתוב על הלוח ישנה טעות ששתלתי מראש. בשלב זה אני גם מסביר לתלמידים מדוע אני עושה זאת – אני מבהיר שחשוב לי לפתח את הביקורתיות שלהם גם כלפי מה שאני כותב על הלוח וגם כלפי התוצרים שלהם – הפיתרונות שהם מציעים.

  • הפעילות במשימה הינה עצמית בתחילתה ולאחר מכן יוצרים דיון כיתתי. בתחילת המשימה כל תלמיד מנסה לבדו לפצח את המסתורין ולאתר את הטעות שעל הלוח. בשלב זה אני עובר בין התלמידים על מנת להשיב על שאלותיהם באופן פרטני; לאחר 5 דקות אנחנו עוברים לדיון כיתתי בנושא.

  • לאחר שמיעת דעות רבות מתלמידי הכיתה, במידה והתלמידים לא הצליחו לאתר את הטעות השתולה בתרגיל, בשלב זה אני מסביר את הטעות שעל הלוח. מיד לאחר מכן, אני מסביר כיצד לאתר טעות זו וכיצד להימנע ממנה בהמשך.

  • בסיום העבודה, חשוב להפיק לקחים – כיצד לאתר טעות כזו בעתיד, גם ברמת בגרות.

 

לסיכום, המתודה של טעות מושתלת בתרגיל יכולה לקדם את תלמידיכם בכמה רמות: ראשית, היא תגביר את המוטיבציה והעניין בשיעור, ושנית, היא תיצור אצל תלמידיכם חשיבה ביקורתית, שהינה קריטית לחייהם בכלל ולהתפתחותם הלימודית-אקדמית בפרט.  זוהי אסטרטגיה פשוטה ויעילה ואני ממליץ מאוד על השימוש בה.

לקבלת שיעור שנבנה כדוגמא ליישום המתודה לחצו כאן.

 

הדפסת סיפור זה
yarivsadeh

יריב שדה,

רכז המתמטיקה של ישיבת בני עקיבא ברעננה.

מלמד בתיכונים בארץ החל משנת 2002.

הייתי חבר בוועדת חינוך בעיריית רעננה.

לימדתי קורס ערב 5 יח"ל בקמפוס אנקורי ברעננה, בלימודי הבוקר לימדתי את תלמידי אנקורי והייתי רכז מעורבות חברתית.

לימדתי בהפרטת מערכת החינוך כ4.5 שנים בעיקר ברוב התיכונים בנתניה ובהוד השרון. 

מנהל את מועדון היזמות של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה.

מרצה במנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה ומרכז קורסים מטעם האוניברסיטה הפתוחה במנהל עסקים ויזמות.