מחקר חדש קובע כי כך מורים יכולים לשנות את חייהם של ילדים בישנים

5859
מחקר חדש קובע כי כך מורים יכולים לשנות את חייהם של ילדים בישנים

בכל כיתה ישנם כמה תלמידים ביישנים. אתם מכירים אותם היטב. הם יושבים בשיעורים בשקט, לא פוצים פה, לא מוכנים לענות לשאלות, לפעמים אפילו כשאתם פונים אליהם- הם יבחרו לשתוק לחלקם יש חברים קרובים, לחלק חברים בודדים בלבד וחלקם, באופן מצער, מבודדים למדי מבני גילם.

המחיר שביישנות גובה מתלמידים, לפי מחקרים שונים, עלול להיות גבוה ביותר. ילדים ביישנים הינם בסיכון גבוה יותר להתמודד עם בדידות ודיכאון והם גם נוטים להיות בעלי הישגים לימודיים נמוכים יותר (כמובן שלא תמיד – אלו הן רק סטטיסטיקות).

מחקר חדש מצא כי מורות ומורים יכולים לשנות את המצב הזה ולגרום לכך שהביישנות של תלמידים לא תגרום להם להישאר מאחור – לא מבחינה חברתית וגם לא מבחינה לימודית. המחקר, שהתפרסם במרץ 2017, בכתב עת מקצועי העוסק בפסיכולוגיה חינוכית, מצא כי תלמידים ביישנים שנהנו ממערכת יחסים טובה עם מוריהם, נטו להצליח יותר בלימודים ולסבול פחות מבדידות ודיכאון. למעשה, החוקרים מצאו שמערכת יחסים חיובית עם המורה יכולה להגן על תלמידים מהנזקים האפשריים שביישנות יכולה לגרום.

אז איך יוצרים מערכת יחסים טובה ומקדמת בין מורה לתלמידים ביישנים? פניתי למורים מעולים ושאלתי אותם בדיוק את השאלה הזו. בעזרתם ובעזרת ספרות מקצועית מתחום הפסיכולוגיה, אני מציעה לכם 10 דברים שכל מורה יכול/ה לעשות על מנת לקדם את התלמידים הביישנים בכיתה.

10 דברים שכל מורה יכול/ה לעשות על מנת לקדם תלמידים ביישנים

1. זהו אותם – השלב הראשון, מציע המורה תומר ברץ, הוא לזהות שמדובר בתלמיד ביישן ולא בתלמיד שקט. תומר נגע בנקודה חשובה – העובדה שתלמיד מדבר פחות בשיעורים אינה אומרת מיד שהוא ביישן וחשוב לזכור שתלמידים שקטים אינם בהכרח זקוקים לעזרה (יש גם יתרונות בלהיות שקט ומופנם בעידן שלנו). תלמיד ביישן הוא תלמיד שנמנע מליצור קשרים חברתיים או לדבר מול אנשים אחרים, למרות שהוא היה רוצה לעשות את הדברים האלו. הביישן נמנע מהנ"ל בשל חרדה שעולה בו כאשר הוא צריך לדבר עם אנשים אחרים, במיוחד בסיטואציות פומביות, כמו מול כל הכיתה או מול אנשים שאינו מכיר היטב, בשל החשש להביך את עצמם או לטעות. זאת ועוד, לעיתים קרובות הדימוי העצמי של תלמידים אלו פגוע. אז איך תזהו את הביישנים? תגלו שבכל פעם שאתם פונים אליהם, הם מובכים מאוד או מבועתים, גם אם, לדוגמא, הם בבירור יודעים את התשובה והיו מרוכזים מאוד בשיעור.

2. צרו איתם קשר – כל המורות והמורים עמם שוחחתי סיפרו כי הם מקדישים זמן ליצירת קשר עם תלמידים ביישנים בכיתתם. המורה רקפת קונוואי גליק, למשל, סיפרה כי עם תלמידות ביישניות היא קובעת "דייט" באחת ההפסקות ומביאה כיבוד למפגש, בו היא מבקשת לדבר עם התלמידה על כל דבר מלבד הלימודים. כמובן שגם שיחה "רגילה" אישית ופרטית בהפסקה תעשה את העבודה. בשיחה, חשוב לנסות להכיר את התלמיד/ה, להתוודע לתחומי העניין, לשאיפות ולרצונות שלו/ה אך לא להטיף על עניין הביישנות. המטרה כאן היא ליצור קשר אישי וחם ולא ליצור שינוי אישיותי.

3. תנו לגיטימציה למופנמות – פעמים רבות, מורים מרגישים ובצדק, שהתלמידים הביישנים עלולים "להתפספס להם" וללמוד פחות בשל הביישנות. לכן, מתוך רצון טוב וכוונות נהדרות, הם מנסים לגרום לתלמידים ביישנים להפוך ליותר מוחצנים. הרעיון הזה יכול לעבוד, אך הוא יכול גם לפגוע בקשר שלכם עם התלמיד/ה וליצור חרדה אפילו יותר גדולה אצל תלמידים ביישנים. זאת ועוד, כיוון שאנו יודעים כבר מתוצאות המחקר שהקשר איתך, המורה, יאפשר לביישנים ללמוד כראוי עם ולמרות הביישנות, לא בטוח שיש צורך משמעותי להתעקש על שינוי הביישנות. במקום זאת – כדאי לסמוך על כך שיצירת קשר משמעותי עם הביישנים ומתן אפשרויות שונות להבעה עצמית שלהם יקדמו אותם. יש מורים שמגדילים לעשות בתחום זה. כך למשל, המורה עומר וייסבלום סיפר כי לאחר שהוא משוחח באופן פרטי עם התלמידים הביישנים, הוא שולח הודעה בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית, בה הוא מספר על האיכויות והחוזקות של המופנמות. כך למשל, עומר מפנה את התלמידים לסרטון הטד של סוזן קיין, שמתארת את היתרונות הרבים של מופנמות בחברה שלנו.

 

 הרצאת הטד של סוזן קיין – הכוח במופנמות

4. עודדו אותם לדבר בכיתה, בעדינות – עם הרבה כבוד לנטייה האישית לביישנות, אתם עדיין יכולים ליצור הזדמנויות לתלמידים הביישנים להביע את עצמם בכיתה. פנו אליהם (אפשר ליצור קשר עין לפני כן ולסמן להם, על מנת שיהיו מוכנים) וספרו שאתם מאמינים שהם יודעים או החמיאו להם בצורה אחרת (חשוב להחמיא רק כשאתם מאמינים במחמאה). אם וכאשר תלמידים מוחצנים וקולניים יפריעו באמצע לתלמידים ביישנים – אל תאפשרו להם לקטוע את דברי הביישן/ית.

5. צרו אווירת למידה כיתתית שמאפשרת לכולם להשתתף בלי חשש – אווירה כיתתית שמעודדת פתיחות ומפחיתה חרדה בנוגע להשתתפות בכיתה יכולה לשנות את מצבם של הביישנים בכיתה. צרו בכיתה אווירה שמאפשרת מגוון תשובות לכל שאלה, הבהירו שאין תשובה אחת נכונה (גם במתמטיקה למשל, יכולות להיות מגוון דרכים להגיע לפיתרון), עודדו יצירתיות וחשיבה מגוונת והבהירו שטעויות הן מבורכות, שהן הדרך הכי טובה שלנו ללמוד ושתלמיד ששואל שאלה או מציע תשובה שגויה, למעשה מקדם את הכיתה כולה ולומד היטב (עוד על כך ניתן לקרוא בכתבה זו).

6. השתמשו בידע שלכם עליהם – לאחר שיצרתם קשר ואתם מכירים את תחומי העניין, התחביבים והחוזקות של התלמידים הביישנים, זה הזמן לשבץ נושאים אלו בשיעורים ובכך לאפשר ולעודד בזהירות השתתפות של תלמידים אלו בכיתה. כך למשל, המורה אודי מלכה, מספר כי כשהוא שומע על תחביב של תלמיד/ה ביישנים, הוא מנסה ליצור בכיתה שיחה או שאלה הקשורה לתחביב זה (כך למשל, שאלה בפיזיקה יכולה לשלב נתונים על התעמלות קרקע, מוזיקה או כדורגל). תוך כדי השיחה בכיתה, הוא פונה לתלמיד/ה הביישן/ית כמומחה לתחום.

7. אפשרו אפיקי תקשורת מגוונים – ישנם תלמידים שיהיה להם מאוד קשה לתקשר בכיתה ואפילו בשיחה של אחד על אחד, אך פתיחת אפיקי תקשורת חדשים, כגון תקשורת במייל או בוואטסאפ, תוכל לסייע להם להיפתח בפניכם. כך למשל, מספר תומר ברץ, כי לעיתים התלמידים הביישנים משתפים, משתתפים, שואלים שאלות ומדברים בפתיחות והרחבה בערוצים "שקטים", שאינם קוליים.

8. אל תגוננו עליהם יתר על המידה – לעיתים קרובות ישנה נטייה לגונן על תלמידים ביישנים ולמנוע מהם התמודדות עם מצבי חיים נפוצים. אומנם חשוב שתהיו שם, שתתמכו בתלמיד/ה, אבל אל תמנעו מהם התמודדויות חשובות. הציעו את עזרתכם ונוכחותכם בסיוע והתמודדות עם הקשיים, הבהירו שאתם כאן בשבילם ושאתם מאמינים בהם, אבל אל תפתרו למענם את בעיותיהם ואל תפטרו אותם מלעשות משימות.

9. אל תתייאשו, השקיעו בקשר לאורך זמן ובעקביות – תלמידים ביישנים עלולים להירתע בתחילה מניסיונות יצירת הקשר שלכם, אבל הם בדיוק התלמידים שזקוקים לקשר עמכם במיוחד. לכן חשוב שלא תתייאשו ובעדינות ועקביות תבהירו לילדים אלו כי הם מעניינים וחשובים בעיניכם, כי הלמידה שלהם ומצבם החברתי חשובים וכי תשמחו להיות שם בשבילם ולשוחח עמם.

10. היו ערניים לסימנים של חרדה חברתית – המורה מיכל מדמון סיפרה לי על תלמידה ביישנית שלמדה בכיתתה. דבריה הדליקו אצלי נורה אדומה. חשוב לדעת כי ישנו קו דק בין ביישנות לבין הימנעות מסיטואציות חברתיות שמובילה לפגיעה משמעותית בתפקוד וברווחה הנפשית של התלמיד, בשל חרדה חברתית. במצבי חרדה חברתית תראו פחד מאוד מוגזם, הימנעות משמעותית של התלמיד/ה מסיטואציות שונות שקשורות לדיבור ומהתנהגויות אחרות בנוכחות אחרים (למשל אכילה, שימוש בשירותים וכן הלאה). החרדה וההימנעויות של התלמיד/ה יגרמו לפגיעה משמעותית בתפקוד שלו/ה ולמצוקה רצינית (המצוקה יכולה להתבטא גם בכעס וקנאה גבוהים במיוחד). כאשר איתרתם תלמיד/ה שאתם חוששים שסובלים מחרדה חברתית, ישנה חשיבות גבוהה לידע את הוריהם ולעודד אותם לפנות לטיפול, שכן לעיתים קרובות ילדים אלו מתנהלים בביתם בצורה חופשית ולכן ההורים עלולים לא להכיר את חומרת הבעיה. במידה ואתם חוששים שיש לכם תלמיד/ה עם חרדה חברתית בכיתה, אני ממליצה לקרוא את העמוד הזה שמסביר בפירוט מהי חרדה חברתית ואז לפנות להורים. שימו לב – כדאי להציע להורים את שיתוף הפעולה שלכם, שכן תוכנית טיפולית לחרדה חברתית במתבגרים וילדים הינה יעילה הרבה יותר כאשר המורים משתפים בה פעולה.

לסיכום, זיכרו שאתם, מחנכים כמו גם מורים מקצועיים, יכולים לשנות את חייהם של תלמידים ביישנים ולקדם את למידתם ואת מצבם החברתי והנפשי, והכל בזכות הקשר שלכם איתם. אל תוותרו על כוח זה – היו המבוגר המשמעותי והרגיש שילדים ומתבגרים אלו זקוקים לו.

 

הדפסת סיפור זה
אור ב. שמש

עורכת מגזין "הגיע זמן חינוך".

פסיכולוגית קלינית מתמחה, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ותואר ראשון בספרות עברית ופסיכולוגיה.