מורה למתמטיקה, רופא מנתח וסנדלר נכנסים לבר...

10653
מורה למתמטיקה, רופא מנתח וסנדלר נכנסים לבר...

מורה למתמטיקה, רופא מנתח, וסנדלר מהמאה ה-19 הגיעו במכונת זמן למאה ה-21, ונכנסו כל אחד למקום עבודתו בהווה. המורה התמקם בראש הכיתה והחל להרצות מול שורות של תלמידים בכיסאות. לעומתו, בחדר הניתוח, הרופא התבלבל ולא ידע היכן הוא נמצא. והסנדלר? הוא מצא דלת מאובקת וסגורה שעליה מתנוססת שלט ישן עם הכתובת "תכף אשוב".

בעולם המשתנה במהירות, בו בעלי מלאכה כמו סנדלרים מאבדים את מקור פרנסתם, ועבודתם של רופאים משתנה ללא הכר בעקבות התפתחות הטכנולוגיה, נותרה הכיתה כמעט ללא שינוי – בעיצוב המרחב הלימודי, בחלוקת הזמן של השיעורים, או באופן הקניית החומר.

כאנשי חינוך, עלינו לשאול את עצמנו, כיצד אנו מכינים את התלמידים לעתיד - לעולם המשתנה והכאוטי, עולם בו אין לנו מושג במה יעבדו התלמידים שנכנסים בספטמבר הקרוב לכיתה א' כשייצאו לשוק העבודה ב-2028, שוק שיהיה שונה לגמרי מהמוכר לנו.

עם זאת, אנו כן יודעים כמה דברים על עולם העבודה של המאה ה-21. שני חוקרים באוניברסיטת אוקספורד [מקור] סקרו את סיכוייהן של מלאכות שונות לשרוד בעולם. בסיכום המאמר ניתן לראות שכל מקצוע שלא מאופיין בעבודת צוות, ייצור והצגה של ידע חדש ויכולת למידה עצמית מהירה, הינו בעל סבירות גבוהה יותר לתחלופה על ידי רובוטים, מחשבים ובינה מלאכותית.

המסקנה הנובעת מכך, היא שהמיומנויות החשובות בעשורים הקרובים יהיו יצירתיות, יזמות, עבודת צוות ויכולת למידה עצמאית ודינמית.

אז איך מחנכים לעבודת צוות? ליצירת ידע חדש? איך מייצרים לומד עצמאי?

אלו האתגרים של המאה ה-21.

מעבר לאתגרים אלו, בפני המורים עומד האתגר כיצד ניתן לעורר בתלמידים מוטיבציה ובכך להעביר אליהם את האחריות ללמידה.

כבר בשנות ה-80 היטיב טרל בל (Terrel H. Bell) לתאר זאת:

"There are three things to emphasize in teaching:
The first is motivation, the second is motivation, and the third is motivation."  

"יש להדגיש שלושה דברים בנוגע לחינוך:
הראשון הוא מוטיבציה. השני הוא מוטיבציה. השלישי הוא מוטיבציה".

בכתבה זו אתאר את מודל הנבחרת שפותח על ידי ארגון "ערי חינוך" ומיושם כיום בכיתות רבות ברחבי הארץ. מודל שלדעתי מציע פיתרון לאתגרים הללו - מעלה את המוטיבציה של התלמידים, תוך הקניית מיומנויות המתאימות למאה ה-21.

מה הוא מודל הנבחרת?

הנבחרת היא מודל פדגוגי ללמידה שיתופית, השם דגש על חוזקות הפרט ועל טיפוח ערבות הדדית ואחריות התלמידים על תהליך הלמידה.

כמו בנבחרת ספורט, שבה לכל השחקנים יש מטרה משותפת ולכל אחד תפקיד ייחודי, תפקיד אשר מגדיר את חיוניותו להצלחת הקבוצה, כך גם בכיתת נבחרת. לכיתה יש מטרה משותפת, מטרה שניתן למדוד במדדי הצלחה כמותיים. באמצעותה מביא המאמן - הוא המורה - לגילויי מוטיבציה אצל התלמידים.

 

רוצים לדעת מה אומרים מורים ותלמידים על כיתת הנבחרת? לחצו כאן

איך זה עובד?

לקבוצת נבחרת שני חוקים: לומד מלמד ומטרה משותפת

1. לומד מלמד – כל מורה הוא גם תלמיד, וכל תלמיד הוא גם מורה. כאשר התלמיד צריך גם ללמד את חברו - למשל מתמטיקה - עליו להבין לעומק את השיח המתמטי ואז לתרגם את הידע לשפתו, להפוך את הידע לשלו. בנוסף, הנבחרת מעודדת כל אחד לבטא את חוזקותיו הייחודיות בבואו ללמד אחרים. מי שלא יכול ללמד מתמטיקה, יכול ללמד אנגלית, או היסטוריה ואף לתרום לנבחרת ללא ידע בתכנים הלימודיים כמו ניהול המדד השבועי, פתיחת וניהול כלי המדיה כווטסאפ ופייסבוק, הובלת פעילויות לגיבוש חברתי, ועוד. הלמידה השיתופית לא הומצאה היום - "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו" (ילקוט שמעוני פרשת ויצא רמז קיט'). החברותא ידועה כטכניקה המעודדת אינטראקציות חברתיות בתהליך הלמידה, מעמיקה ומאיצה למידה, עוד מימי חז"ל. Paul Kruchoski שמנה 10 מיומנויות הכרחיות לתלמידים במאה ה-21, מתאר את הלמידה השיתופית כנוכחת כבר למעלה ממאה שנה האחרונות בארה"ב. לכן החידוש במודל הנבחרת נעוץ בעיקרון השני.

2. מטרה משותפת – לכיתת נבחרת יש מטרה משותפת, מוצהרת ומדידה, המשמשת כמנוע ללמידה השיתופית. באמצעות המטרה המשותפת התלמידים מגלים אחריות הדדית ורמת המוטיבציה עולה. האחריות ללמידה יוצאת מאחריותו הבלעדית של המורה.

את המטרה המשותפת, יחד עם המורה, מתרגמים התלמידים למדד הצלחה. לדוגמה: אם המטרה המשותפת היא להעלות ציונים, ניתן לקבוע ממד הצלחה המבוסס על הציון ממוצע, עם סטיית תקן. הנתונים מוזנים מדי שבוע על גרף, וכך הנבחרת יכולה להתבונן בתוצאותיה ועל פיהם להחליט כדי לפעול. מטרה משותפת לא חייבת להיות מבוססת השגי לימודיים. ניתן לתרגם כל ערך חברתי למטרה ולהציב בגרף. לדוגמא: ממוצע 8 ברמת המוטיבציה המבוססת על דיווחי תלמידים.  

זהו ייחודו של מודל הנבחרת, המעלה על נס ערכים חברתיים והישגים לימודיים בכפיפה אחת. למעשה, מודל הנבחרת לא רק משלב בין ערכים חברתיים להישגיות לימודים, הוא יוצר מצב בו ההישגים והערכים תורמים האחד לשני.

משרד החינוך, ביחד עם ארגון ערי חינוך, מובילים זו השנה השנייה את "תכנית שר החינוך לנבחרות מתמטיקה", המיישמת את מודל הנבחרת. בשנה"ל תשע"ו נרשמה הצלחה ביותר מ-50 כיתות ברחבי הארץ.

במחקר הערכה, התגלה כי בכיתות נבחרת מתמטיקה בשנת תשע"ו, יכולת הלמידה העצמית של התלמידים גדלה, מספר התלמידים שעלו ל-5 יחידות עלה, ולמרות הגידול במספר התלמידים, גם ממוצע הציונים הכיתתי עלה. ואולי ההישג הכי משמעותי הוא הקטנת הנשירה, שמצביעה על הערבות ההדדית שנוצרה בכיתה - ערבות הדדית המשקפת לקיחת אחריות ומוטיבציה גבוהה של התלמידים שמרגישים שמאמינים בהם ומבחינים בייחודיותם.

בשנה"ל תשע"ז יתקיימו במסגרת תכנית השר 2 מסלולי למידה:

  1. מסלול השתלמות רחב היקף לכל מורה המעוניין בכך - יתקיימו השתלמויות מקבילות ב-6 ימים מרוכזים בצפון, במרכז, בדרום ובירושלים. במקביל יזכו המורים המעוניינים בכך גם לליווי וירטואלי.

  2. מסלול ליווי צמוד בבית הספר - מיועד ל-50 מורים שייבחרו מתוך משתלמי המסלול רחב ההיקף.

המורים המשתתפים בתכנית יזכו לליווי וירטואלי לבחירתם, לתמיכה בתהליך היישום בכיתות, ולתמיכה אישית בביה"ס בתהליך היישום בכיתות.

 

הדפסת סיפור זה
אמרי אביטן - Imry Abitan

שמי אמרי, חוקר ויועץ ארגוני בתחום החינוך.
ב- 2008 הקמתי את "מרכז סופיה - לפילוסופיה יישומית", מתוך אמונה שתפקידנו כאנשי חינוך הוא לעורר את הילדים להשתומם ולהתפלא. לעורר את הסקרנות הטבעית, במקום להעביר להם ידע או למלא אותם בתשובות שלנו. "הרי להשתומם הוא סימן ההיכר של הפילוסוף(אפלטון) "וכל פעם שאלמד את תלמידיי דבר כל שהוא, אמנע מהם את היכולת לגלות את הדבר בעצמם" (פיאז'ה).

כיום אני עובד בארגון 'ערי חינוך', אשר מבחינתי משלב מהויות של השתוממות, רצון ומוכנות לאתגר, להעיז, לחלום ולפרוץ אל מעבר לידוע ולבטוח ובכך יוצר חיבור בין הצד החוקר, המשתומם והמתפרץ שבי, לתפיסתי החינוכית הרואה בכל ילד יצור מושלם שזקוק לכמה שפחות הפרעה בתהליך הלמידה.

 כשנשאר לי קצת זמן אני פעיל חברתי באתגרים לוקאליים וארציים. נשוי 3. מפרדס חנה. במסגרת הדוקטורט, אני חוקר בבית ספר לחינוך של אוניב' ת"א, את הקשר בין עירוניות, קהילה ומסגרות חינוך בלתי פורמליות.