לחלום בגדול
"שלום לכל מחנכות בית הספר. לפני זמן לא רב היה לכיתתנו ביקור בבית ספר בעיר טייבה, כידוע לכם בטייבה גרים ערבים. היינו עם הילדים, שיחקנו איתם, צחקנו איתם ומיד נהיינו חברות שלהם", כך כתבו נעמי, אביב ושירה, תלמידות כיתה ו' בבית ספר בשרון, לצוות המורות.
בסקר שערך מכון אקורד באוניברסיטה העברית לאחר מאי 2021 עלה כי 74% מבני הנוער סבורים שאין סיכוי ליחסים טובים בין יהודים לערבים בישראל. עם זאת, הניסיון באזורי סכסוך לאומי אחרים בעולם מלמד כי שותפות חינוכית היא בעלת ערך רב להפחתת עוינות בין קבוצות בקונפליקט ובכוחה להגביר אמון בין הקהילות.
המפגשים עליהן סיפרו התלמידות התקיימו במסגרת תוכנית לימוד משותף במחוז מרכז, שנוסדה כמענה לניכור בין שתי הקבוצות. מדובר בתוכנית המקדמת שותפויות בין בתי ספר יהודים וערבים, וכוללת הכשרה מקצועית משותפת של מנהלים ומורים, שבעקבותיה המורות והמורים מלמדים יחד יחידה מתוך תוכניות הלימודים בשפות עברית וערבית או אנגלית.
גישת הלימוד המשותף פותחה בצפון אירלנד לאחר חתימת הסכם שלום. במשך 30 שנה התחוללה בצפון המדינה מלחמת אזרחים בין קתולים לפרוטסטנטים, והנתק בין הקהילות נמשך גם לאחר החתימה על הסכם השלום ביניהן ב-1998. בערים מעורבות כמו בלפסט אף נבנו חומות בין שכונות, ואלו התרבו דווקא לאחר ההסכם. "על רקע השסעים בחברה שלנו, לימוד משותף סיפק הזדמנות לקשר דיאלוגי בין קהילות בדרכים שהיו קודם ארעיות, לא נפוצות או לא קיימות כלל", כתב פרופ' טוני גלגר, הוגה הגישה. כיום, בצפון אירלנד לימוד משותף הפך לחוק והוא מוטמע בשני שלישים מבתי הספר במדינה, במימון ממשלתי.
בישראל, מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית אימצו את המודל ב-2014 והתאימו אותו לאזורים שונים בארץ. מחוז מרכז במשרד החינוך מטמיע את התוכנית בתוכניות הלימודים של כ-30 בתי ספר ברמלה ובשרון והמשולש. הלימוד המשותף משולב בלימודי עברית לדוברי ערבית וערבית לדוברי עברית, ובלימודי אנגלית. התוכנית עברה התפתחויות בהתאם לצורכי בית הספר, נעשתה התאמה לתוכנית הלימודים ולנושאים הקרובים לליבם של התלמידים והמורים מתוך מחשבה שלמידה רגשית חברתית מקרבת והופכת ללמידה משמעותית.
עובדים יחד, מנפצים סטריאוטיפים
"ימי הלמידה המשותפים הופכים את הלימוד המשותף ללימוד משולב בתוכנית הלימודים והמורים אינם חווים 'מפגש' אלא אורח חיים", אומרת זהבית דבס, מדריכה מחוזית לערבית המלווה ומדריכה את בתי הספר המשתתפים בתוכנית, לצד צוות מט"ח. "מטרת הלימוד המשולב היא לחזק בקרב התלמידים והמורים את היכולת לדבר בערבית ביניהם על שגרת היום ועל הנושאים הקרובים לליבם תוך התבססות על תכנית הלימודים. אחסן מען أحسن معًا היא הדרך לשבירת המחסומים והיא הכלי ללמידה רגשית חברתית והלימוד הוא חוויתי ומעשיר".
המדען הראשי של משרד החינוך חקר את תוכנית הלימוד המשותף באנגלית ברמלה. במחקר נוסף של דפנה יצחקי, מיכל טננבאום ואילנה שוהמי עלה כי לימוד משותף מקדם סובלנות כלפי "האחר" ומפחית דעות קדומות וסטריאוטיפים, תוך קידום ההוראה והלמידה של שפה דבורה. הממצאים חוזקו גם במחקרה של סמר חאג' יחיא מאוניברסיטת תל אביב, שהצביעו על כך שלימוד משותף אפשר לתלמידים הערבים והיהודים להיות במגע ולשנות תפיסות ועמדות שליליות על האחר/ת. מבחינה לשונית, לימוד אנגלית משותף אפשר לתלמידים להתנסות בשפה ולחזק מיומנויות דיבור באנגלית.
בעשורים האחרונים חלה עלייה דרמטית בעיסוק בלמידה רגשית-חברתית. במערכת החינוך מרבים לדבר על הצורך בטיפוח כישורים רגשיים וחברתיים, תפיסות עצמי חיוביות, ערכים ועמדות. השיעור המשותף מאפשר ומעורר מוטיבציה לתלמידים היהודים והערבים להכיר זה את זה, ובו בזמן מטפח את תחושות המעורבות והמחויבות בעת ביצוע משימות לימודיות משותפות.
ואשר לתלמידות מבית הספר בשרון - הן עברו בכיתות בית הספר, סיפרו על תוכנית הלימוד המשותף ועודדו את ילדי בית הספר לצייר ציורים הקשורים לשלום ולחיים ביחד. "אנחנו רוצות להזמין את כל ההורים והמורות, שיסתכלו ויופתעו. אנחנו רוצות שכל העיר תשמע על הפעילות המדהימה". ילדי בית הספר הסתקרנו ונענו, והתערוכה השלימה את המהלך. בתי ספר שמעוניינים להצטרף לתוכנית מוזמנים לפנות לנציגות המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים, לצוות ההדרכה והפיקוח על השפות ערבית, עברית או אנגלית במחוזם או למט"ח.
---
תודה למובילי התוכנית: מנהלת מחוז מרכז, ורדה אופיר; מפקחת מחוז מרכז, גלית חרובי; מנהלת המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים, דניאלה פרידמן ורפרנטית מחוז מרכז, מיכל נמני; מפמ"רית אנגלית, ציונה לוי ומפקחת אנגלית, מרכז, גלית יונה; מפמ"רית ערבית, סיגלית שושן ומדריכה מחוזית, זהבית דבס; מפמ"ר עברית, ד"ר האני מוסא והמרכז לחיים משותפים, מכללת בית ברל ולשותפים: הרשויות המקומיות ירושלים, רמלה, טייבה, הוד השרון, עכו וגלבוע ויוזמות אברהם.
