בלמידה של המאה ה-21, הגיע הזמן לשנות את שיטת ההערכה

הערכת הלומדים היא חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה. היא מהווה משוב מסכם ומסייעת ללומד למקם את עצמו על רצף הלמידה. עם ההתקדמות בתכניי הלימוד לעבר מיומנויות המאה ה-21, חשוב לבחון האם ניתן לשנות גישה גם לגבי שלב ההערכה.

הגישה המסורתית לתהליכי הלמידה וההערכה שרווחה מאמצע המאה ה-18 ועד לתחילת המאה ה-21, דגלה ברעיון כי על הלומד לגלות בקיאות בידע שהועבר אליו. הלומד נתפס כפאסיבי. לאחר שהידע הועבר אליו, היה עליו לשנן את החומר הנלמד על מנת להצליח לחזור עליו כמה שיותר במדויק בשלב ההערכה.

בעשורים האחרונים, התמורות בעולם המערבי שהביאו לשינויים גלובאליים בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והמידע, הובילו גם לשינוי בתפיסת הערכת הלמידה. הערכת הלמידה הוגדרה מחדש כאוסף של נתונים כמותיים ואיכותניים, המגדירים את ביצועי היחיד או הקבוצה. שיטה זו מבדילה בין הערכה מעצבת להערכה מסכמת. הערכה מעצבת נועדה בעיקרה לשפר תהליכים ואילו הערכה מסכמת נועדה לקבוע האם להפסיק את תהליך הלמידה משום שהמטרה הושגה או להמשיך להפעילו.

השינוי המשמעותי ביותר בתפיסת ההערכה חל בראשית שנות ה-2000 בארה"ב, אז הוחלט שהקניית כישורי למידה עדיפה על פני הידע עצמו.

במסגרת שינוי זה החלו לשלוט שתי גישות המשפיעות על אופן הלמידה וההוראה:

1. הערכה של הלמידה – סיכום של רמת הישגי הלומדים, לרוב באופן כמותי-מספרי.
2. הערכה לשם הלמידה – גישה המעניקה חשיבות להקשר בו בוצעה הלמידה. הגישה דוגלת בהענקת משוב מפורט למניעת טעויות ולטובת קידום הלמידה, ולרוב היא איכותנית. הערכה לשם למידה מתייחסת לתהליך הלמידה כתהליך ארוך טווח ומתמשך, והיא מתייחסת הן ללמידה והן לתוצרי הלמידה. ההערכה לשם למידה מתייחסת לתהליך הלמידה כולו, ומעבירה את האחריות והמודעות לתהליך הלמידה למורה וללומד כאחד. היא מייצרת שיח המתייחס לתהליך הלמידה עצמו; לאיסוף ראיות שמעידות על הבנה; לממדי שיפור ולממדי שימור בתהליך; ולחוזקותיו אל מול חולשותיו של הלומד. נמצא מתאם חיובי בין הערכה זו לבין עלייה במוטיבציה הפנימית של הלומד, עלייה ברמת הישגי הלומד, עלייה בתפיסת המסוגלות העצמית של הלומד ועוד.

לאור זאת, התווסף לתחום ההערכה מושג נוסף: הערכה מעצבת. הערכה זו כוללת את כל פעולות הלמידה שנעשו בכיתה הן על ידי המורה והן על ידי התלמיד, אשר יספקו משוב שיעצב את ההוראה והלמידה כאחד. חשיבותה של הערכה זו בכך שהיא נחשבת כמעצבת תהליכי למידה ולא רק כמסכמת תהליכי למידה.

מטרתה של הערכה מעצבת היא לסייע בתכנון הוראה אפקטיבית שתוביל לשיקוף אופן החשיבה של התלמיד, הן עבור עצמו והן עבור מוריו. שיקוף אשר ידגיש את מידת ההבנה של התלמיד, את הידע הקיים שיש לו, את מידת הבנתו ואת היכולת שלו ליישם ידע זה.

לעצב את הלמידה דרך ההערכה

הערכה מעצבת כוללת שלושה שלבים מעגליים, על פי פרופ' יצחק פרידמן:

1. זיהוי מטרות ההוראה: זיהוי זה מתבצע באמצעות כלי הערכה כמו מבחנים, ראיונות, משימות ושיחות. זיהוי המבוסס על תכנית הלימודים מחד ועל הידע המוקדם של התלמיד מאידך.

הלכה למעשה, על המורה לשאול עצמו מהי מטרת הלמידה? מהו מבנה הלמידה הנכון עבור התלמידים? עד כמה תכנית הלימודית שנבנתה תואמת את המציאות בכיתה? האם יש בידי התלמידים המיומנויות הדרושות ללמידה? בד בבד, חשוב לאתר קשיים הנצפים אצל התלמידים בהתאם לשונות הקיימת בכיתה, וכן לבחון מראש מהי תפיסת המסוגלות העצמית של התלמידים ביחס לתכנית הלמידה.

2. הוראה מושתתת הערכה: לאחר שהוגדרו מטרות ויעדים של ההוראה, חשוב לדייק אותה בהתאם למידע שנאסף בשלבי ההוראה השונים.

הלכה למעשה, על המורה לבדוק בתהליך הלמידה מה התלמיד יודע ומבין ומה לא; מה בהבנה ובידע שהתלמיד מחזיק רלוונטי ומהווה בסיס להמשך התקדמות. כך, אם התלמיד אינו מבין את הידע הנלמד עליו לבצע חזרה על החומר. כמו כן, חשוב לסייע לתלמיד בארגון הידע הנלמד.

3. משוב: יש להעריך את מידת הבנתם של התלמידים באמצעות משוב. את המשוב יש לבצע בהתאם למטרות הלמידה שהוגדרו מראש, והוא יכול להיות בעל פה או בכתב.

הלכה למעשה, כאשר משתמשים בכלי הערכה כלשהו (פעילות רלוונטית בכיתה, מבחן, חידון, מאמר) כדי למדוד את תהליך הלמידה, יש ליידע את התלמידים על אופן התקדמותם ועל הדגשים הרלוונטיים עבורם ללמידה.

מבנה מעגלי זה - זיהוי מטרות, הוראה מושתתת הערכה, משוב - מאפשר לראות כיצד תהליכי הלמידה מעצבים את ההערכה. מורה מציב מטרות למידה, מייצר תכנית לימוד בהתאם לידע המוקדם של תלמידיו ובהתאם למידת הבנתם את החומר בתהליך הלמידה. לאחר מכן, בונה המורה משוב שיבחן את ההבנה של התלמיד את החומר הנלמד. מבנה תהליכי זה מאפיין את הלמידה כמעצבת הערכה.

אך האם ניתן לייצר תהליך פדגוגי שבו ההערכה היא זו שמעצבת את הלמידה?

מעגליות התהליך מאפשרת בניית תכנית משוב תחילה כדי לבסס למידה. משוב והערכה חדשנית יעניקו מידע לגבי מה למדו והבינו התלמידים ורק לאחר מכן יתאפשר לבנות את תכנית הלמידה הבאה.

עלינו להמשיך לדון ולבחון את הסוגייה כיצד נכון לקדם את בניית המודלים הרצויים להערכה של התהליכים הפדגוגים ותהליכי ההוראה, כל זאת באופן ההולם ביותר למיומנויות הנדרשות מהלומד במאה ה-21.