לקדם מצוינות
מדי שנה יוצאים בני הנוער לטיולים במסגרת בתי הספר. מערכת החינוך רואה בטיול הבית ספרי הזדמנות לימודית חשובה, בזכות האפשרות שהם מזמנים להמחיש את הנלמד בכיתה ולבקר באתרים המוזכרים בתכנים הלימודיים. בנוסף, בפן החינוכי, הטיול מהווה כלי להקניית ערכים כגון: אהבת הארץ, חיזוק הקשר והשייכות של התלמידים לעם היהודי ומורשתו ופיתוח אחריות סביבתית וחברתית לשמירת הטבע והסביבה, כל זאת בצורה ישירה, חווייתית ובלתי אמצעית.
עם זאת, בשטח קיימת במקרים רבים תחושה של החמצה. המורים אינם מצליחים לממש את הפוטנציאל הגלום בטיולים והתלמידים אינם מפיקים את התועלות אשר לשמן מתקיימים הטיולים. חדשות לבקרים מתפרסמות בעיתונות כתבות המתארות התנהגויות בלתי ראויות של תלמידים בטיולים ואף דרישה של הורים לבטל טיולים, בטענה שהם הפכו לכר פורה לאלימות וונדליזם. למיותר לציין כי אווירה זו מפחיתה עוד יותר את העשייה הלימודית – חינוכית בטיולים.
מתוך שאיפה להשיג את המטרות בשמן מתקיימות הטיולים, ביצענו בחינה מעמיקה של האופן בו מתוכנן, מתבצע ומסוכם הטיול הבית ספרי. ביקשנו לגרום לטיולים להיות בעלי השפעה על עיצוב תפיסות ערכיות ועמדות של תלמידים, תוך שימת דגש על היותו כלי חינוכי ייחודי המשיג תועלות לימודיות, פדגוגיות, חברתיות וערכיות. לתפיסתנו, על הטיול להפוך למסע משמעותי להפנמת ערכים ויישום חווייתי של תכנים לימודיים. לשם כך, בדקנו האם מוגדרים מדדים לבחינת מידת ההצלחה בהשגת מטרות הטיול בפן הערכי או הנחיות לשילוב יעדים פדגוגיים בטיולים.
מצאנו כי קיימים פערים משמעותיים בין ההצהרות הרעיוניות לבין הכלים המעשיים שניתנים לאנשי החינוך, כדי להגשים את מטרות ויעדי הטיולים, לצד הצעות ודרכי פעולה רבות, אשר קיימות – אך אינן מיושמות הלכה למעשה. כדי לקדם את הטיולים ולהפכם לחוויית הלמידה הערכית שהם נועדו להיות, אספנו וניסחנו מחדש שבע המלצות מעשיות להובלת טיול, משלב התכנון, דרך הביצוע וכלה בסיכום הטיול.
1. קשרו את הטיול לתוכניות הלימודים. ניתן לעשות זאת עם מגוון תחומי דעת, כגון: גיאוגרפיה, היסטוריה, תנ"ך ומדעים וכן לחבר אותו לחזון החברתי-ערכי של בית הספר. הטיול הינו חלק אינטגרלי מהעשייה הבית ספרית הרציפה.
2. הפכו את הטיול לתהליך של בניית פרויקט. הטיול עצמו הוא רק שלב אחד במסע המשמעותי, הלימודי, חינוכי וערכי, אשר כולל רצף שלבים: תכנון, הכנה, ביצוע הטיול, עיבוד וסיכום חוויות הטיול, בקרה ובחינת מידת השינוי שהשיג הטיול.
3. ערבו את כולם. הפכו את הטיול למסע של התלמידים, המורים המקצועיים, מחנכי הכיתות, בעלי התפקידים וההורים. מעורבות כל השותפים למסע המשמעותי תתקיים לאורך כל רצף השלבים, משלב התכנון הראשוני, דרך הוצאת הטיול לפועל ועד לשלבים המתקיימים לאחר הטיול בעצמו, במסגרת היותו חלק מהמסע המשמעותי.
4. בחרו מסלולים מגווים לטיול. דאגו שהטיול יכלול סוגי מסלולים שונים: טיול שטח ברמות קושי שונות, ביקור באתרים, צפייה במיצגים, פעילויות במרחב, עשייה עצמית של התלמידים והתמודדות עם ה'חוץ', פעילויות חברתיות ועוד.
5. חלקו תפקידים. מסע משמעותי מתבסס על שיתוף פעולה של כל השותפים, לכן לכל אחד מהם (ולא רק לנציגי כל קבוצה) יהיו תפקידים מעשיים, שיהפכו אותם לשותפים פעילים לאורך כל רצף השלבים של המסע. תרומתו של כל שותף להצלחת המסע תבוא לידי ביטוי בצורה שונה אמנם, אך לא יהיה שותף שאינו תורם או אינו בעל חשיבות להצלחת המסע.
6. שלבו דיונים ופעילויות אקטיביות לאורך כל שלביו של המסע. המטרה להפוך את כל השותפים לפעילים בהובלת המסע, כדי להמחיש את יכולת ההשפעה של כל משתתף על המסע, על החוויה ועל תוצאותיו. המלצה זו הינה בעלת חשיבות רבה במיוחד, שכן עיצוב זהות דורש מעורבות פעילה.
7. בצעו הערכה ומהלכי בקרה לכל אורך המסע. זאת כדי לבחון את מידת ההצלחה בהשגת יעדי המסע וביצוע התאמות ושינויים בהתאם לצרכים שיזוהו בזמן אמת.
במסגרת פיילוט שבוצע למסע המשמעותי, יושמו שבע ההמלצות במלואן והתקיים תהליך בקרה שהקיף את הטיולים משך תקופה ארוכה. בפיילוט נוכחנו לראות עד כמה טיול המתוכנן היטב ובעל מבנה מגוון, המהווה חלק ממסע גדול יותר שחווים התלמידים, מצליח להשיג היטב את מטרות הטיול בתחומים החברתי, החינוכי, הלימודי והערכי. כל זאת לצד הגברת נכונות התלמידים לקחת חלק פעיל בטיול, לשמור על הכללים וחשוב מכל – להפוך אותו למסע משמעותי בעבורם.
תפקידנו כאנשי חינוך הוא למצות את הפוטנציאל הלימודי, הערכי והחברתי העצום הגלום בטיול. לאחר ההתנסות במסע המשמעותי, ברור כי בכוחו של שינוי תפיסתי מצדנו להביא להפיכת הטיולים ממעמסה אשר התועלת שלה מוטלת בספק לחוויה מעצימה ומספקת לתלמידים ולמורים כאחד.
