הרשת החברתית של המורים כמתכון להצלחת המורה

כשחושבים על רשת הביטחון של המורה, חלקת האלוהים הקטנה שבה הוא אמור לאגור כוח ולנוח בין שיעור לשיעור, עיר המקלט ובסיס האם שממנו הוא ממריא לשיעור הבא, נראה שלא נגזים אם נצביע על האקוטיות שיש לחדר המורים על התנהגותו וכושרו הלימודי של המורה.

כמו תלמיד מוכשר שסובל מרעשי רקע רגשיים ולכן אינו פנוי ללמידה, כך גם מורה שלא מרגיש בטוח ובנוח בחדר המורים שלו, ימצא את עצמו מבזבז משאבים יקרים שבמקום שיוקדשו להשבחת ההוראה שלו, יטרידו אותו כזבוב ויגרמו לו לחוסר פניות ואי נחת שבוודאי תורגש בהוראתו.

בהמשך לכך מובן איפה מדוע אחד ממדדי הניהול החביבים על מנהלים הינו כל נושא המשפחתיות ותחושת המוגנות שהם רוצים להעניק לסגל ההוראה שלהם.

מה שחברות ההייטק השכילו להבין כבר מזמן אודות סביבת העבודה הנוחה והמאובזרת, מחלחל גם למערכת החינוך שחפצה למקסם את יכולותיה של מוריה. משיחות עם בכירים במשרד החינוך, נוכחתי לדעת שמושגים כמו בירוקרטיה פרוצדורלית מאיימת הקשורה לטפסולוגיה מתישה מעסיקה את המשרד וגורמת להתנעת תכניות שכל תכליתם לפשט את חיי המורים ולפנות את משאביהם לדברים החשובים באמת.

אחד מהסיפורים שמלווים אותי מרגע כניסתי להוראה הוא של חבר טוב שלי שעבד שנים בבית ספר אחד ונאלץ לחפש לעצמו מקום אחר, עקב יחסים מתוחים ואינטריגות רעילות בחדר המורים.
מדובר במקצוען, מורה בחסד, שלא שיער שסכסוך טריוויאלי יתפתח לכדי מחנאות שחצתה את חדר המורים ותייגה אותו כטרבלמייקר של ההנהלה. 

מעבר לאנטיליגנציות הבין אישיות והחברתיות הקיימות באינטרקציות של חדר המורים, ישנם גם כמובן הדברים הכי פשוטים והחומריים הנגזרים מחדר מורים מתפקד.

אני יכול להעיד שבמצבים מסויימים החשיבות של כוס קפה תעשה פלאים לאיכות ההוראה שלי וכשאין סוכר או קפה זמינים, הראש שלי משום מה, יוותר על הפדגוגיה החדשנית ויחפש נואשות את כוס הקפה הגואלת.

אחרי שנגענו קצת בהשלכות השליליות שעלולות להיות לחדר המורים, אני רוצה לגעת ביתרונות העצומים שיש לחדר מורים בריא ולרשת הביטחון המתגלה כשלם הגדול מסך חלקיו, כאשר ישנה תחושה של חברות מעבר לזו הקולגיאלית ולהמליץ לכם על 'מודל קבוצת הפידבק'.

 הצורך ממנו נולד מודל 'קבוצת הפידבק'.

 כל מורה מכיר את התחושה המתסכלת שמתלווה להחלטה שמגיעה מהבטן.

תלמיד התפרץ ופגע בנקודה רגישה שגרמה לתגובה אימפולסיבית. לעיתים המחיר שנצטרך לשלם בעבור אותה תגובה גבוה וגורם למורה להיכנס למגננה (למשל הצורך לספק הסבר למנהלת או להורי התלמיד)

במקום להבין איפה טעה, עסוק המורה בהדיפת האשמות.
מעכשיו זה הוא נגד המנהל או נגד הורים. אף אחד לא מבין אותו. אף אחד לא עובר את ההתמודדות שהוא עובר. ובכלל, אלף פעם הוא העיר לתלמיד הזה והוא פשוט לא שם עליו והזוי בעיניו איך אף אחד מהמערכת לא באמת מבין אותו.

במקום לנתח את הבעיה עניינית ולהפוך אותה לאתגר לצמיחה, תקוע המורה במיימד הרגשי שלה, עסוק בלרכז משאבים בכדי להוכיח את חפותו במקום ללמוד מהמקרה להבא.

בדיוק למקרים האלו נולד רעיון המולד של 'קבוצת הפידבק': במקום להאשים את המורה - לתת לו תחושה של מוגנות.
במקום להטיח ולהקטין אותו, להסביר לו מתוך מקום אמיתי ובונה מדוע טעה ואיך יוכל להשתפר בדיוק התגובה להבא.

הנחת היסוד של 'קבוצת הפידבק' טוענת שלביקורת בונה שתגיע ממורה חבר או עמית לעבודה, בניגוד גמור למשל ממנהל או ממישהו מבחוץ, יש השפעה רבה ותכליתית יותר על המורה המגיב.

מאחר שמורים עמיתים או חברים, דוברים את אותה השפה וחווים את אותה התמודדות יומיומית (ישבנו ביחד במארב, אכלנו מאותה הצלחת), הנכונות לקבל מהם גדולה וחשובה. 

 שלושת התנאים הדרושים להתחלת 'קבוצת פידבק':

 ישנם שלושה תנאים הכרחיים וחשובים ביותר בכדי שמורה יקבל ביקורת או פידבק מעמיתים:

1. המורה מכיר בחשיבותה של ביקורת אמיתית והיתרון המובנה שלה שמגיע ממישהו זר שאינו נגוע בדבר כמו המורה עצמו

2. המורה שכלפיו נאמרת הביקורת יודע שהמורה שאומר את הביקורת מכיר את הסיטואציה המדוברת וחוויות ההתמודדות היומיומית אינם זרים לו

3. הביקורת שנאמרת כלפיו מגיעה ממקום נקי כנה ובונה ולא חלילה בכדי לעקוץ או לקנטר.

 מצויידים בשלושת הדברים הללו, החליטו מורים באחד מבתי הספר באזור המרכז לפתוח מודל של 'קבוצת פידבק' שישמש כלי רב חשיבות בפירוק המוקשים שהם חווים במסגרת ההתמודדות היומיומית שלנו מול התלמידים ובתוך בית הספר.

 איך עובד מודל קבוצת הפידבק? – ששת השלבים לפיתרון

 אחת לשבוע נפגשים המורים לישיבה סגורה בינם לבין עצמם שלא אמורה לקחת יותר מחצי שעה, כאשר בכל פעם ניתנת הזכות למורה אחר להעלות בעיה או התמודדות שמקשה עליו ולשתף אותה לעמיתיו המורים. למחרת המורים נפגשים שוב לעיבוד השלב האחרון למשך עשר דקות.

 ששת השלבים של 'מודל קבוצת הפידבק' עד לפתרון

 1. העלאת הבעיה: בשלב הראשון נבחר מורה אחד שמעלה ומציף את הבעיה כמו שהיא. בלי מסננת. כל מה שהוא מרגיש מונח על השולחן.

2. הקשבה: בשלב השני כל מה שמצופה מהמורים הוא פשוט להיות שם בשבילו ולהקשיב מבלי להתחיל ולזרוק לו כל מיני פתרונות.

3. שיקוף: בשלב השלישי, שמגיע לאחר שלב ההקשבה, מתחיל תהליך השיקוף בו המורים משקפים את המצב מנוקדת מבטם האובייקטיבית:

למשל משפט כמו: "אלף פעם הערתי לו" מגיע אמנם ממקום כואב ולא מתוסכל אולם חוטא לאמת היות ומדובר בהגזמה:

למעשה ייתכן והמורה העיר לו רק פעמיים או שלוש ובתחושת החוויה שלו, מדובר על הרבה יותר, אבל די בהתחלת דיוק זה בכדי להעלות על מסלול הדיוק שיוביל להתמודדות מושכלת ותכליתית יותר למול הבעיה עליה קבוצת הביקורת מדברת.

4. עיבוד: בשלב הרביעי המורים מתחילים לדון בפתרונות אפשריים לאחר ששיקפו את הבעיה:

ייתכן שהתלמיד לא היה בסדר, אולם ייתכן וגם תגובות המורה לא היו מדויקות וגרמו לתלמיד להתנהג באופן חריג. אמנם מדובר בחכמה לאחר מעשה, אבל בוודאי שיש עניין לדון ולראות איך הדברים היו אמורים להתנהל מלכתחילה שהרי אפשר שאותו מורה יתמודד עם אותם התמודדויות שוב, רק כדאי שהפעם הוא יגיע מוכן ובשל יותר בעקבות הסקת המסקנות מהפעם שעברה.

5. יישום הפתרון: בשלב החמישי המורה אמור ליישם את הפתרון בפועל ולהוריד את העצות שקיבל מחבריו לרמת המעשה. רק הוא אמור לדעת ולהרגיש עד כמה העצות באמת עזרו לו.

6. פידבק ומעקב: בשלב האחרון המורים מתכנסים כאמור ושומעים מהמורה עד כמה הפתרון שהוצע לו באמת עזר לו ואלו דרכים לדעת המורה היו יכולים לעזור לו יותר. באותה ישיבה, המורים מחווים דעתם ובמידה ויש דברים ביישום הפתרון שהיו צריכים להיעשות אחרת הם מעלים אותם.

חשוב לציין שלאורך כל הישיבה, מורה אחד כותב ומתעד את הסיטואציה. כמובן ישנם דברים אוף דה רקורד ולא כל דבר נאמר אבל הדברים בכללותם נכתבים בכדי שיוכלו להצטרף לכדי בנק של דוגמאות וארגז כלים להבא.

יתרונות המודל

מעבר לתחושת הפתיחות והשיתוף בבחינת 'דאגה בלב איש ישיחנה', קבוצת הביקורת מאפשרת למורים לקבל פלטפורמה מוגנת ובטוחה לפירוק הבעיות באופן בונה.

בניגוד לשיחות נזיפה שבהם מוסבר למורה מה לא בסדר ועד כמה הוא שגה ובעצם מקטינות את קומתו ומכניסות אותו למצב מגננה, הנינוחות והתחושה ש'קבוצת הפידבק' לא באה לשפוט את המורה אלא לעזור לו מתוך דבקות חברים. התהליך יוצר כלי חשוב מאין כמוהו לשחרור רעלים, פיתוח מודעות בריאה לאיך הדברים נראים מבחוץ ובעיני עמיתיו ובעיקר, מציאת פתרונות מעשיים למורה בכדי להתמודד באופן יעיל יותר להבא.

עם הזמן, החלו להיווצר לאחר כל מפגש שורה של תרחישים וסיטואציות לצד פתרונות מעשיים. בצורה זו, כעבור תקופה של כמה חודשים, נוצר מאגר מרשים וגדול הייחודי ככפפה ליד לאקלים הבית ספרי ומאפשר בנוסף לכול, גם מעקב מתמשך אחר היעילות של 'קבוצת הפידבק'.

"טיפשות היא לחזור על אותה הפעולה וכל פעם לצפות לתוצאה אחרת." אמר אלברט  איינשטיין

אין ספק שככל שהרעיון של 'קבוצת הביקורת' יתפוס בקרב יותר ויותר צוותי הוראה ויטמע בהם, ההתהליכים בשדה החינוכי יתנהלו ממקום נכון ומדוייק באופן חכם הרבה יותר.