להקשיב לשטח
מה הופך מורה, למורה טוב?
לא מעט מחקרים בדקו את השאלה הזאת עם השנים. באופן לא מפתיע, רוב המחקרים הללו בדקו דברים הקשורים להוראה. לדוגמא - מחקרים רבים בדקו ומצאו שמחויבות ומסירות של מורים להוראה, התלהבות ועניין בתחום התוכן ותחושת מסוגלות ואמונה של מורים בכך שהם יכולים להשפיע על חייהם של תלמידיהם, קשורות להוראה יעילה יותר וכן להישארותם של מורים יותר זמן במערכת, כלומר – לפחות פרישה מההוראה.
למרות המחקר הענף על דברים הקשורים להוראה באופן ישיר, מסתבר שדברים שפחות קשורים להוראה, כמו כיצד תכונות או נטיות אישיות משפיעות על איכות ההוראה ועל נטייתם של מורים להישאר במערכת - פחות נחקרים באופן משמעותי. למעשה, בשנת 1963 חוקרים בשם גצלס וג'קסון בחנו מהן תכונות האישיות שהופכות מורים ליעילים ומאז, במשך כמעט 50 שנים, הנושא כמעט ולא נחקר. האם הדבר אומר שאישיותו של מורה לא משנה דבר? כנראה שלא.
שתי חוקרות- קלייר רוברטסון-קראפט ואנג'לה לי-דוקוורת' מתחילות לשנות את התופעה הזאת. החוקרות, בוחנות תכונה שנקראת Grit, שמשמעה הנטייה להתמיד בחתירה לעבר מטרות ארוכות טווח, מתוך תשוקה אליהן. אנשים בעלי התכונה בוחרים מטרות וממשיכים לחתור להשגתן גם מול קושי משמעותי, כישלונות ושעמום. גם כשהם לא רואים פירות מיד – הם ממשיכים לנסות להגיע למטרה במשך זמן רב. למעשה, על אותה התכונה סיפרנו לכם בשבוע שעבר, כתכונה שנמצאה כמקושרת להצלחה, הרבה יותר מאינטליגנציה או כישרון (לקריאה נוספת על התכונה ואיך מפתחים אותה אצל תלמידים).
החוקרות מספרות כי אחד המקצועות הראשונים עליהם חשבו בהקשר של Grit היה הוראה. "זה היה המקצוע המאתגר הראשון שחשבנו עליו. הוראה היא מאתגרת במיוחד, צריך להתמודד עם הרבה קשיים ואת התוצאות של העבודה אפשר לראות רק אחרי זמן רב, כאשר את חלקן המשמעותי של התוצאות, המורים לא רואים כלל".
אחת החוקרות, לי-דוקוורת', שהייתה בעברה מורה, חוותה את הקושי בהתמדה מול האתגר המתמשך והקשה שבהוראה באופן אישי. היא מספרת שחוויותיה כמורה והקושי שלה להתמיד במשרה, גרמו לה להחליט לבחון האם התכונה מסייעת למורים. היא מספרת כי "עבדתי במספר עבודות, חלקן מאוד נחשבות, כגון עוזרת מחקר בסטנפורד ויועצת בחברת ייעוץ עסקי בין-לאומית מהנחשבות בעולם, אך אף עבודה שעשיתי לא דרשה ממני כל כך הרבה, כשהתוצאות של העבודה הקשה מגיעות רק בעתיד הרחוק". כך, מהיות ההוראה מרתון ולא ספרינט, הניחו החוקרות שתכונה המבטאת נטייה להתמדה ודבקות במשימה גם אם היא נמצאת רק בעתיד הרחוק - תהיה יעילה ביותר למורים.
החוקרות בדקו האם התכונה עוזרת למורים חדשים, שכן לפי מחקרים רבים, אלו הן השנים הקשות והעמוסות ביותר בהוראה והשנים בהן אחוזי הפרישה של מורים ממקצוע ההוראה אדירים – כמעט מחצית מהמורים החדשים פורשים ב-5 השנים הראשונות לעבודה. זאת ועוד, הן החליטו לבדוק את יעילות ההוראה של המורים הללו – מי מהם היו יותר יעילים בהוראתם בשנותיהם הראשונות לעבודה.
ב-5 מחקרים שונים שביצעו השתיים, בהם נבדקו מורים חדשים בשנתיים הראשונות לעבודתם, הן בחנו את התכונה הנ"ל באמצעות שאלוני דיווח עצמי כמו גם דרך קריאת קורות חייהם של המורים החדשים. החוקרות מצאו שמורים חדשים שהיו גבוהים בתכונת ה-Grit, פרשו משמעותית פחות מהוראה, יחסית לממוצע הפרישה מהוראה של מורים בשנות עבודתם הראשונות וכן ביחס למורים שהם בעלי פחות Grit. זאת ועוד – המורים בעלי התכונה היו יעילים יותר בהוראתם.
Grit הצליחה לנבא את הצלחת המורים בשנות עבודתם הראשונות, כאשר מדדים רבים אחרים, כגון ציוני SAT (הפסיכומטרי האמריקאי), ניסיון מנהיגותי ושלל מאפיינים דמוגרפיים שהחוקרות בחנו, לא הצליחו לעשות זאת, ולמעשה לא נמצאו כקשורים בכלל להצלחת המורים ולהישארותם במערכת...
אז האם אישיות המורה משנה? כמובן שכן. יתרה מזאת, בעוד שהתלהבות מהמקצוע כמו גם אמונה ביכולת להשפיע על התלמידים עלולות להשתנות, תכונות אישיות הן דבר די קבוע ולכן הן מהוות מדד יציב ומבטיח.
החוקרות מציעות שכדאי להמשיך לחקור על תכונות אישיות שעוזרות למורים להיות יעילים, אך לבחון את הנושא בכל מחוז ומדינה, שכן ייתכן שלא בכל מקום התכונות משפיעות באופן זהה. עם זאת, ייתכן מאוד שבתי ספר ותוכניות הכשרה להוראה יוכלו לאמץ את ממצאי המחקר, וכבר בשנים הקרובות למיין מועמדים תוך התחשבות גם בתכונות האישיות שלהם, בין השאר בתכונת ה-Grit.
להמשך קריאה בנושא אתם מוזמנים לקרוא את המאמר המלא של החוקרות, שמסכם את חמשת מחקריהן בנושא - כאן.
