תלמידיכם מתקשים להביע דעה? כך יפתחו חשיבה ביקורתית

2811
תלמידיכם מתקשים להביע דעה? כך יפתחו חשיבה ביקורתית

לפי פתגם ספרדי עתיק: "החכם משנה דעה והטיפש מתעקש". על פי האקדמיה ללשון עברית, דעה היא עֶמדה התלויה בגישה האישית לעניין, חוכמה וכושר חשיבה. יכולות אלו אנו רוצים להקנות לתלמידינו, כמורים מקצועיים וכמחנכים, על אחת כמה וכמה בעידן בו הידע נגיש ומצוי כמעט בכל מרחב, כך שתפקיד המורה בהנחלת ידע הופך לשולי יותר ויותר.

תובנות אלו צוברות תאוצה גם במשרד החינוך ולראייה, בחינות הבגרות בשלוש השנים האחרונות כוללות שאלות בהן התלמיד נדרש להביע את דעתו ולנמקה. כלומר, שאלות ברמת הערכה – קודקוד פירמידת הטקסונומיה של בלום. שאלות מסוג כזה מכונות שאלות עמ"ר (ערך, מעורבות, רלוונטיות) והמלצת המזכירות הפדגוגית היא לכלול שאלות כאלו, אשר מעודדות חשיבה מעמיקה, לאורך כל שנות הלמידה ולא רק לקראת בחינות הבגרות.

ישנן דרכים מגוונות לטיפוח חשיבה ביקורתית והבעת דעות באמצעות שאלות עמ"ר, בעיקר בכתב, אך אם רוצים לטפח יכולת זו גם בעל פה, עלולים להיתקל לא פעם בקושי. בכיתה גדולה קיים קושי להביא את מרבית התלמידים לכדי ביטוי ולרוב הדיון מתנהל בין המורה למספר תלמידים, כאשר היתר הם שומעים פאסיביים, שאינם מביעים דעתם.

אחת הדרכים לעודד תלמידים לשיח ביקורתי להבעת דעה, היא ליצור בכיתה קבוצות דיון קטנות  ואינטימיות ועל ידי כך ליצור סביבה יותר מאפשרת, יותר מחייבת, אך גם פחות מאיימת עבור התלמידים. שיטה זו מכונה מיקרו-דיון והיא מושתת על שיטה שפותחה על ידי ארגון ה-NSRF.

 

איך זה עובד?

1. מחלקים את הכיתה לשלשות. ניתן, לפחות בתחילת התהליך, ליצור שלשות שיהיו נוחות לתלמידים לעבודה. למשל, של תלמידים החשים יותר בטוחים זה עם זה. מחלקים לתלמידים מספרים: 1, 2, 3.

2. מציגים לתלמידים שאלה או סוגיה לדיון ומקצים להם פרק זמן לחשוב על עיקרי תשובתם ולכתוב אותם (זמן מומלץ: 90 שניות). כך, במהלך הדיון, התלמידים יותר עסוקים בהאזנה לאחר ופחות במחשבה על הדברים שיאמרו. אם כי, יש ביכולתם לשנות את תשובתם תוך כדי האזנה.

3. תלמיד מספר 1 הוא הדובר הראשון ומביע דעתו לגבי הסוגייה שהוצגה. הוא מקבל זמן קצוב (זמן מומלץ: 60 שניות) להביע את דבריו. יתר חברי הקבוצה קשובים ומנועים מתגובה.

4. בתום הזמן, מקבל תלמיד 2 את זכות הדיבור למשך אותו פרק זמן ויכול להביע את דעתו בסוגיה או להתייחס לדברי תלמיד 1.

5. בתום דברי תלמיד 2 מקבל תלמיד מספר 3 את זכות הדיבור למשך אותו פרק זמן ומוסיף דעה משלו.

6. בשלב הבא מציגים סוגיה נוספת בנושא הנידון, אך הפעם לתלמיד 2 זכות הדיבור הראשונה, אחריו תלמיד 3 ואחריו תלמיד 1.

7. בשלב הבא תלמיד 3 הוא הראשון, תלמיד 1 הוא השני ותלמיד 2 מביע דעתו אחרון.

 

כעת ניתן לתת לקבוצות פרק זמן מעט ארוך יותר, על מנת להתייחס לדברי אחרים במידת הצורך ולסכם בכתב או בעל פה את התובנות מהדיון. ניתן להיעזר בטבלת נימוקים תומכים בטיעון מסוים, לעומת נימוקי נגד. כמו כן, נבקש מהקבוצה לכתוב רפקלציה קצרה על הפעילות, בה יתארו כיצד בחרו להגיב לדברי חבריהם.

 

חלוקת הכיתה לקבוצות דיון קטנות יוצרת סביבה יותר מאפשרת ופחות מאיימת

דוגמאות לעבודה בכיתת הביולוגיה

להלן שאלות עמ"ר בתחום הביולוגיה, שנדונו באופן זה בקרב תלמידי כיתות יב' הלומדים במגמה הביולוגית:

1. למרות ההסכמה הגורפת בקהילה המדעית לחשיבות החיסונים, ישנם הורים בודדים המתנגדים לחיסון ילדיהם. הצג טיעונים שמשמשים את המתנגדים לחיסון.

2. יש הטוענים שהמסרבים לחסן את ילדיהם, מסכנים את ילדיהם של האחרים. הסבר טענה זו.

3. האם לדעתך יש לחייב את המתנגדים לחיסון לחסן את ילדיהם? נמק דעתך.

כל אחת משלוש הסוגיות נידונה על ידי כל אחד משלושת התלמידים, אך סדר הדוברים השתנה משאלה לשאלה. כאמור, התלמידים הדוברים יכלו להתייחס לדברי קודמיהם, להוסיף עליהם או להתנגד להם או שיכולים להציג טיעונים ונימוקים חדשים שעדין לא הועלו.

ניתן לכלול במיקרו-דיון גם שאלות ידע והבנה, המובילות לשאלת עמ"ר. באופן זה אנו מקדמים גם הבניית ידע על גבי מידע. כלומר, הדובר הראשון מציג מידע המבוסס על הידע שלו, הדובר השני מוסיף למידע או מעשירו בדוגמאות ואילו הדובר השלישי עושה שימוש בדברי שני הקודמים לו. באופן זה לומדים התלמידים להבנות ידע על גבי מידע קודם שהוצג להם. לדוגמה, תלמידים שלמדו על מגוון ביולוגי ועל חשיבות השמירה על מגוון המינים בטבע, דנו במיקרו-דיון ששאלותיו היו:

1. מגוון המינים בטבע מבוסס בין היתר על שונות גנטית. תאר תהליכים ביולוגיים אשר עשויים להגדיל את השונות הגנטית בקרב אורגניזמים ולפיכך, את המגוון הביולוגי.

2. הצג סיבות לחשיבות של שמירה על מגוון המינים בטבע.

3. "אתם חוששים שמא איזו לטאה תידרס בדרך?" את השאלה הזו הפנה השבוע שר התחבורה לארגוני הסביבה שמתנגדים לפרויקט הענק של הרכבת לאילת. בישיבת הממשלה ביטל כץ את הטענות על נזק סביבתי כבד באמירה ש"זה רק מִדְבָּר" ואחריה העלה בדף הפייסבוק שלו תמונה של לטאה וכתב "ההחלטה עברה בממשלה. ללטאה שלום (אביב לביא, עיתון גלובס, 16.10.2013).

חווה דעתך על האמירה, "אתם חוששים שמא איזו לטאה תידרס בדרך?" בהקשר של הקטע המובא ובהקשר של שימור מגוון המינים. ניתן לסכם את הפעילות בדיון כיתתי, אשר בו כל קבוצה תגבש מסמך דעה, עם טיעונים שהעלו חברי הקבוצה.

 

מה מרוויחים?

1. ניתנת הזדמנות לכל תלמידי הכיתה להתבטא בפרק הזמן בו מתנהל השיעור.

2. ניתן לקבץ מגוון רחב יותר של טיעונים, נימוקים ודעות.

3. ניתן לדון בכמה סוגיות עמ"ר במהלך השיעור, כאשר כל קבוצה דנה בסוגיה אחרת ולאחר מכן מתקיים דיון מסכם.

4. האינטראקציה שנוצרת בין התלמידים בקבוצה מפתחת אצלם את יכולת הלמידה זה מזה, את החוש הביקורתי שלהם, את דרך הקיום של שיח תרבותי ואף את האמפתיה, שעל פי הפסיכולוג היהודי-אמריקאי, ד"ר מרשל רוזנברג - "אמפתיה נמצאת ביכולת שלנו להיות נוכחים בלי דעה." לעומת דיון במליאה רבת משתתפים, מיקרו-דיון מאפשר למורה, מתוך התבוננות בקבוצת תלמידים קטנה, לעמוד יותר בדייקנות על מקורה של אי הבעת הדעה. האם מדובר בחוסר ביטחון או בקושי בחשיבה או האם מדובר באמפתיה וכך לנתב ביעילות לדרכים אשר יקדמו כל תלמיד באופן אינדיבידואלי.

 

לסיכום, הכלי של מיקרו-דיון יכול להיות מיושם בכל מקצועות הלימוד, אף במתמטיקה – לשם הצעת דרכים שונות לפתרון בעיות. הכלי מיושם בהצלחה בקהילות מורים מקצועיות לומדות ובמסגרות שונות בבית הספר: בשיעורי חינוך או בפגישות צוותיות – צוותי מקצוע, צוות מחנכים או צוותי הנהלה  - לדיון בסוגיות חברתיות ומקצועיות.

 

השתתפה בכתיבת המאמר: דינה ברטוב, ביה"ס עתיד ע"ש יוענה ז'בוטינסקי, באר יעקב, מנחת קהילת מורי ביולוגיה מובילים, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע.

מקורות מידע:

הדפסת סיפור זה

מורה לביולוגיה ולכימיה בתיכון, רכז מגמת ביולוגיה בתיכון הראשונים בהרצליה, מפתח ומוביל התכנית הייחודית בביולוגיה 5 יח"ל - ביולוגיה חוקרת.

מרכז את קהילת מרכז של מורי הביולוגיה. 

מפתח חומרי למידה ומעבדות מולקולריות במרכז לפיתוח ותמיכה במעבדות בית הספר, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן.

מוביל יוזמות חינוכיות.

משורר.