מה עובד בחינוך? 8 דברים שכל בית ספר יכול לעשות כבר מה-1 לספטמבר

10502
מה עובד בחינוך? 8 דברים שכל בית ספר יכול לעשות כבר מה-1 לספטמבר

איך נבטיח שכל תלמיד, בכל בית ספר ובכל גיל יתקדם בכל שנה את מלוא ההתקדמות אליה הוא מסוגל בפרק זמן זה?

ממשלות בכל העולם מוציאות מיליארדי דולרים בכל שנה על מנת לשפר את מצב החינוך, אבל, כפי שהסתבר לאחרונה – חלק הארי של ההוצאות והמאמצים שמושקעים בניסיון "לתקן את החינוך", מופנים לפתרונות שהם אומנם פופולארים ונראים טוב, אבל לא ממש יעילים (לקריאה נוספת ניתן לקרוא את הכתבה - מה לא עובד בחינוך: 5 טעויות קריטיות של מקבלי ההחלטות).

חוקר החינוך הידוע, פרופסור ג'ון האטי, פרסם מאמר דעה ובו הוא מציע 8 דברים שכל מערכת חינוך יכולה לעשות על מנת להבטיח שכל תלמיד יגיע ללמידה המרבית לה הוא מסוגל – בכל שנה. בלי רעש וצלצולים, בלי להגיד את המילה "רפורמה" – הנה 8 הדרכים היעילות להפליא שהאטי מציע:  

1. שנו את הנרטיב
השלב הראשון חייב להיות לשנות את השיח שלנו; הישגים, ציונים ואפילו דירוג במבחני פיז"ה הם לא המטרה עצמה. כולנו צריכים להתמקד בהתקדמות של התלמידים ובלמידה משמעותית שלהם. כל הגורמים הנוגעים בחינוכם של התלמידים – מורים, מנהיגים בית ספריים, הורים ומחוקקים צריכים לעבוד יחד על מנת להבטיח שכל תלמיד ימצה את פוטנציאל הלמידה וההתקדמות הגלום בכל שנה – באופן מקסימלי.

2. החליטו מהי ההתקדמות שכל תלמיד יכול לעשות בכל שנה
רוב מערכות החינוך בעולם, קובעות יעדים לכל התלמידים באותה שכבת גיל, לכל שנה. האטי טוען שזה לא מספיק; לטענתו, צריך להתקיים גם דיון פרטני - לגבי כל כיתה וכל תלמיד, מה הן המטרות להתקדמות שמתאימות להם ספציפית בשנת הלימודים הנוכחית. האטי מוסיף שהדיון בנוגע למטרות וליעדים חייב להתייחס ברצינות לנקודת הזינוק של כל תלמיד. כמו כן – ברור שלא תמיד כל המחנכים הנוגעים בדבר יגיעו להסכמה מלאה, אך דיון משמעותי צריך להתקיים וצריכות להיות החלטות בנוגע לכך – החל ממטרות למערכת כולה, דרך כל בית ספר, שכבת לימוד, כיתה ותלמיד. ההבנות המשותפות יפחיתו את השוני בראיית המורים השונים של היכולות, היעדים ומה ייחשב כהתקדמות שיש לעודדה ולטפחה – וכך תוכל להיות התקדמות אמיתית. עם זאת – נראה שכדאי לשמור על גמישות מסוימת גם אל מול מטרות שנקבעו ברצינות רבה. כמו רופא טוב – על המחנכים לאבחן שוב ושוב האם המטרות שנקבעו מתאימות לתלמיד, האם הן באמת המרב אליו הוא יכול להגיע? אולי יש מורה שחושב שניתן לקחת את התלמיד רחוק יותר או שמא גילינו באמצע השנה דרך בה ניתן לקדם אותו אף יותר ממה שחשבנו מלכתחילה?

כל תלמיד הוא ייחודי ולכן ההתקדמות המקסימלית שלו צריכה להיות מוגדרת באופן ספציפי לו

3. צפו בכל שנה למקסימום צמיחה מכל תלמיד ומורה – ביחס לעצמו
מחקרים רבים, כמו גם מאות אלפי מורים ומנהיגים חינוכיים בכל העולם, מגלים שוב ושוב שכאשר מציבים ציפיות גבוהות (אך ריאליות) לכל תלמיד ומורה ושואפים אליהן במהלך השנה כולה – הם נוטים להשיג את המטרה ולעמוד בציפיות. כאשר לתלמידים יש מורים שמאמינים בהם ומצפים מהם להרבה – הם יעמדו במטרות וביעדים שהציבו להם. כאשר למנהיגים החינוכיים יש ציפיות גבוהות מכל מורה והם מציבים מטרות מדידות וברורות – המורים יתקדמו וילמדו – ויגיעו להישגים מדהימים עם תלמידיהם.

4. השתמשו בכלי הערכה חדשים ומגוונים
אנחנו חייבים להתחיל להשתמש בהערכת תלמידים כדרך להתאמת ההוראה והלמידה לתלמידים, ולא לשם דירוג התלמידים על טווח. אנו שמים משקל גדול מדי על השימוש שלנו במבחנים כצורת הערכה. במקום ליצור מקום לשוני, תמיכה רחבה יותר והתאמת הלמידה וההערכה לנושאים השונים ולתלמידים – אנו מתמקדים בצורה אחת בלבד. כלי ההערכה שלנו צריכים לעצב את ההוראה והלמידה ולא רק למדוד אותה.

5. תגרמו למורים להבין שהם משפיעים
מנהיגים בית ספריים צריכים להראות למורים שיש להם את הכוח להשפיע ולמקד אותם ביכולת הזאת, כך שהמורים יזהו מראש איך ההצלחה תראה עם כל תלמיד וכיתה – וישאפו אליה כל השנה. בנוסף, הם צריכים ליצור אווירה בית ספרית שמעודדת הוראה מעולה ותקשורת תדירה ורבה בין המורים, התלמידים וההורים – כך השפעת המורים תהיה יותר בולטת והם יוכלו גם לקדם זה את זה.

6. הביאו לכך שכל מורה יהיה מומחה בהערכה, אבחון והתערבויות מתאימות
באופן לא מפתיע בכלל, ההתערבויות החינוכיות שיש להן את ההשפעה הגדולה ביותר -  כמעט תמיד התחילו מהמורה. מורים צריכים לדעת לאבחן מה התלמיד יודע כבר ולאן הוא צריך להגיע בשלב הבא, ואז כמובן, להיות מומחים בהתאמת התערבויות שיעזרו לתלמיד להגיע ליעד. במהלכו של כל שלב כזה, המורה צריך להעריך את התלמיד באופן תדיר כדי לדעת איך לקדם אותו בצורה המייטבית. אלו הם דברים שלא פשוט לדעת לעשות, ואינם אינטואיטיביים לרוב האנשים. לכן על מערכת החינוך והמנהיגים החינוכיים שלנו לדאוג ללמד את המורים לעשות זאת ולגרום לכך שכל המורים שלנו יהיו מומחים בהערכה ודיאגנוסטיקה של התלמידים כמו גם בהתאמת סוגי ההתערבויות לתלמידים ולצורכיהם השונים.

המורים צריכים לדעת שהם משפיעים ולחלוק ביניהם איך הם הגיעו לתוצאות

7. הפסיקו להתעלם ממה שכבר ידוע
העקביות שבחינוך מהווה יתרון לא קטן – בכל שנה תלמידים מתמודדים עם אתגרים דומים לאלו שעמדו בפני תלמידים אחרים בשנה שעברה, מה שגורם לכך שלמורים הולך ונבנה גוף ידע רחב בקשר לבעיות ולצורות התמודדות אפשריות עמן. זאת ועוד – גם המחקר מציע כמות ידע אדירה לגבי איך לעזור לתלמידים להתמודד עם האתגרים שעומדים בפניהם. על כן, המערכת צריכה לעודד מורים להשתמש במידע ובשיטות הקיימות שהוכחו כיעילות בקידום תלמידים – שיטות שהם פיתחו, שהתפתחו בבית הספר על ידי עמיתיהם וכן בשיטות המוצעות במחקר.

8. חברו חופש פעולה ותהילה עם צמיחה מקסימלית של התלמידים
מורים שמצליחים להביא את כל תלמידיהם למטרות שהוצבו בתחילת השנה ובכך למקסימום הצמיחה השנתית שיועדה להם – צריכים לקבל את חופש הפעולה והאוטונומיה להמשיך לעשות את הדברים שהם עושים על מנת להמשיך ולקדם את התלמידים. יתרה מזאת – האסטרטגיות שלהם ודרכי פעולתם צריכים להחגג ולהילמד על ידי שאר המורים בקהילת בית הספר, על מנת לעזור ולחזק את המיומנויות של כל המורים. כך – המורים שמצליחים לקדם את תלמידיהם באופן מרבי זוכים לחיזוק וגאווה מול עמיתיהם, והמורים כולם זוכים לחלוק זה עם זה מיומנויות ואסטרטגיות.

 

לטענתו של האטי, אם מקבלי ההחלטות והמנהיגים החינוכיים יחליטו להשקיע משאבים רציניים במטרות אלו ולהציבן בראש סדר העדיפויות, וזאת למרות שהן לא "סקסיות" או בולטות מאוד וגם אם קשה לקרוא להן רפורמה ולהיזכר בספרי ההיסטוריה -  יהיה ניתן להגיע למקסום הלמידה של כל התלמידים בכל שנה.

הדפסת סיפור זה
הגיע זמן חינוך

רוצים לקבל את הניוזלטר שלנו למייל שלכם?

בכל שבוע תוכלו לקבל את הניוזלטר החינוכי המוביל בישראל,
אליכם למייל ללא מאמץ.

פשוט מלאו את הטופס:
http://bit.ly/EduNowSignUp