ישראל במלחמה
לכולנו יש את התלמידים האלה בכיתה: התלמידה שתמיד מסיימת כל משימה ראשונה; התלמיד שנראה משועמם להחריד בשיעורים אבל כשפונים אליו הוא יודע להסביר הכל בלי בעיה; התלמידה ששואלת שאלות מורכבות במיוחד או שאלות שגורמות לך להגיד "אני אגיע לדבר על זה בהמשך"; התלמיד שתמיד יש לו ציונים מעולים; התלמידה שכל התלמידים פונים אליה לקבלת סיוע בתחום התוכן.
תלמידים כאלו הם לכאורה חלומו של כל מורה – הם בדרך כלל מצליחים וכמעט שאינם דורשים דבר מהמורה לשם כך. אבל למעשה, כפי שכתב כבר יובל נבו בכתבה כמה מחשבות על מצויינות – התלמידים המצויינים בכיתה יתקשו למצות עצמם בלי תמיכת המורה: "חלקם יתרגלו לעצלנות, לא ילמדו איך לעמוד באתגר ולעבוד קשה. אחרים עלולים לסבול מקשיים חברתיים ורגשיים הקשורים להצטיינות. יהיו כאלה שלא יכירו את האפשרויות שיש להם לאור כשרונם. יהיו כאלה שיחוו את בית הספר כשעמום איום ומתמשך, שידכא את הסקרנות והרצון שלהם ללמוד. קשה מאוד לתלמידים מצטיינים להצליח בלי טיפוח..."
אז איך אפשר לקדם את התלמידים המצויינים בכיתה? לאתגר, לעניין אותם ולתמוך בהם באופן לו הם זקוקים, מבלי לאבד את כל הכיתה בדרך ובמשאבים מוגבלים?
במאמר זה נציג טכניקה שפיתחו חוקרי חינוך למצויינות ואותה כל מורה, בכל תחום תוכן, יכול/ה לאמץ על מנת לאתגר את התלמידים המצויינים שלו/ה – למידה קומפקטית.
נעים להכיר - למידה קומפקטית
הלמידה בכיתה מסורתית מכוונת לתלמידים הממוצעים, אך התלמידים המצויינים והמהירים יכולים ללמוד את אותו החומר באופן מהיר ועצמאי יותר, באמצעות פחות תרגול. כך, אם התלמידים הממוצעים צריכים לשמוע את הרעיון בכיתה לפחות פעם אחת, ולעיתים יותר מזה, ואז לתרגל את הרעיון בצורות שונות שוב ושוב, ההנחה היא שהתלמידים המצויינים יכולים ללמוד את הנושא בעזרת פחות הסברים או באמצעות חקירה עצמאית ולאחר מכן זקוקים לתרגול מועט בלבד על מנת להגיע להתמחות גבוהה בנושא. לאחר שלב זה התלמידים המצויינים יכולים להמשיך לנושא הבא או ליהנות מהעשרה בנושא. כלומר, בלמידה קומפקטית נבקש לכווץ את תהליך הלמידה הקלאסי על מנת להתאימו לתלמידים המצויינים, ולאחר מכן נציע לתלמידים פעילויות העשרה.
לדוגמה, כאשר הכיתה לומדת לפתור משוואות בשני נעלמים בשיעור מתמטיקה, המורה ככל הנראה תסביר את הרעיון הבסיסי של פתרון משוואות עם שני נעלמים ואז התלמידים יקבלו סט של תרגילים שעליהם לפתור כתרגול. לאחר תרגול ראשוני ואישי זה, המורה תסביר את הרעיון הבסיסי שוב, בהתבסס על התרגילים שהתלמידים תרגלו. או אז, התלמידים יקבלו סט נוסף של תרגילים לתרגול, הפעם תרגילים מורכבים יותר. לעומת זאת, בתהליך של למידה קומפקטית, התלמידים המצויינים בכיתה ילמדו פעם אחת את הרעיון הבסיסי, יתרגלו אותו מעט ואז יוכלו להמשיך לפתרון משוואות מורכבות יותר או יבצעו פעילות העשרה בנושא.
איך עושים את זה? 6 שלבים בדרך ללמידה קומפקטית
1. אתרו את התלמידים המתאימים ללמידה קומפקטית
לשם איתור התלמידים המתאימים ללמידה קומפקטית ניתן להבחין בשתי אסכולות – אסכולת בחירת המורה ואסכולת ההצעה הפתוחה:
לא משנה באיזו אסכולה תבחרו, ישנן שתי קבוצות תלמידים נוספות שכדאי להציע להן למידה קומפקטית בשיחה אישית גם אם הם אינם עונים על הקריטריונים שלעיל – התלמידים הפרפקציוניסטים והתלמידים המשועממים במיוחד:
בכל מקרה, כאשר אתם שוקלים האם תלמיד/ה מתאים/ה ללמידה קומפקטית, חשוב לשים לב לתחושת הבטן הן של המורה והן של התלמיד/ה, לשוחח באופן פתוח על הדברים ולנסות להבין מה עדיף לתלמיד/ה. לגבי כל תלמיד/ה שהחל/ה ללמוד בלמידה קומפקטית, חשוב לאפשר להתנסות פעם או פעמיים בלמידה קומפקטית של נושא ואז לבחון האם אכן דרך למידה זו מתאימה לתלמיד/ה. חשוב למנוע שיפוטיות ולהסביר שדרך למידה זו אינה טובה יותר מהדרך הרגילה אלא פשוט אחרת וכעת אתם בודקים יחד למי היא יותר מתאימה.
2. בדקו מה התלמיד/ה כבר יודע/ת ומה עליו/ה ללמוד
בתחילתו של כל נושא רשמו מה כל התלמידים צריכים ללמוד בתחום זה. לאחר מכן בדקו מה כל תלמיד/ה שאתם מייעדים ללמידה קומפקטית כבר יודע/ת. ניתן לבחון את ידע התלמידים באמצעות חידון, בוחן, משימה בוחנת ידע או בקשה מהתלמידים לכתוב חיבור בנושא. הבהירו מראש לתלמידים שהם לא אמורים לדעת את הנושא, לשם מניעת תסכול. לעיתים קרובות התלמידים המצויינים מגיעים עם ידע מוקדם בתחום. ידע מוקדם זה יוכל לסייע לכם באלימינציה של חומר למידה, כמו גם בתכנון דרכי למידה קבוצתיות של למידה קומפקטית.
3. אתרו מה ניתן לצמצם מה"למידה הרגילה"
אם התלמידים מגיעים עם ידע מוקדם, אין סיבה להתעכב על הדברים שידועים כבר, ואם הם תופסים מהר במיוחד, אין טעם לתרגל את הרעיון לאורך 30 תרגילים. ברגע שאתם יודעים מה התלמידים אמורים ללמוד וכיצד, ומה כל אחד ואחת מהם כבר יודע/ת, תוכלו לצמצם ולהקטין את תוכנית הלמידה באופן המתאים לכל תלמיד/ה. בסיומו של שלב זה אתם אמורים להחזיק באמתחתכם את החומר המצומצם שהתלמידים אמורים ללמוד.
4. תכננו את אופן למידת החומר המצומצם
כאן מפתחי השיטה מציעים כמה דרכים, אך כמובן שהשמיים הם הגבול בדרכי הלמידה האפשריות וכל מורה יודע/ת הכי טוב להתאים את דרך הלמידה לתלמידים הייחודיים.
5. בחרו דרך הערכה שתאפשר לכם לדעת שהתלמידים הגיעו להתמחות בחומר
חשוב לוודא שהתלמידים אכן הגיעו להתמחות בחומר. דרכי ההערכה יכולות להיות מגוונות כמובן וכך להתאים להעדפות המורה (עבודה, בוחן, מבחן, פרויקט, משימה, דגם וכן הלאה...). חשוב ביותר שדרך ההערכה תהיה זמינה לתלמיד/ה מיד לאחר שהגיע/ה לתחושת התמחות בחומר ולא רק כאשר כל הכיתה מסיימת את הלמידה. זאת ועוד, ניתן לאפשר לתלמידים לשלב את דרך ההערכה עם פעילות העשרה, למשל בעזרת יישום הרעיון בפרויקט.
במידה והתלמיד/ה אכן יודע/ת את החומר ברמה של 90% ומעלה ניתן להתקדם לשלב 6. במידה ולא, יש לנתח את תהליך הלמידה הקומפקטית בעצמך וכן יחד עם התלמיד/ה, להבין איפה הייתה הבעיה ולבחון האם למידה קומפקטית מתאימה לתלמיד/ה.
6. אפשרו פעילות או למידת העשרה
על מנת שהתלמידים ילמדו היטב בלמידה קומפקטית חשוב שהם יהיו בעלי מוטיבציה גבוהה ללמידה. למידת העשרה ופעילויות העשרה נועדו הן על מנת לעורר את המוטיבציה של התלמידים והן כדי לקדם אותם ולמצות את הפוטנציאל הגבוה שלהם. לאחר שהתלמידים הגיעו להתמחות בנושא, אפשרו להם להיפגש עם מומחים בתחום וללמוד מהם (למשל באמצעות מיזם לראות עולם), עודדו אותם ללמוד תכנים מורכבים יותר באותו הנושא, תנו להם שאלות או פרויקטים בהם יוכלו ליישם את הידע שלמדו בבעיות מהעולם האמיתי וכך הדגימו להם כיצד המידע שלמדו יוכל לקדם אותם בעתיד. בפעילויות ההעשרה ובלמידת ההעשרה השמיים הם הגבול מבחינת המגוון וההעמקה. השתמשו במגוון זה ככל האפשר שכן חשוב לאפשר בחירה מרובה לתלמיד/ה, על מנת להפוך את ההעשרה בפרט והלמידה בכלל למעניינת ומהנה ככל האפשר.
שלב ההעשרה חייב להיות מהנה ולהסעיר את מוחות התלמידים3 טיפים אחרונים בדרך לקומפקטיזציה
1. מינעו תיוג – כאשר מציעים לתלמידים למידה קומפקטית, חשוב לשים לב שלא יווצר תיוג בתוך הכיתה. הפרדה של התלמידים לתלמידים "טובים" ותלמידים "פחות טובים" באופן קבוע עלולה ליצור דפוס חשיבה מקובע הן אצל המצויינים ("אני חכם ולכן אני לא צריך ללמוד ולעבוד קשה") והן אצל התלמידים האחרים ("אני לא מצויין ולעולם לא אהיה ולכן אין טעם שאלמד ואעבוד קשה") וכך לעכב אותם בהמשך. לכן, חשוב ליצור ניוד בין דרכי הלמידה, כך שאם למשל אתם מבחינים שתלמיד מתקשה בלמידה קומפקטית בנושא מסוים – הוא יוכל לחזור ללמידה בכיתה ואם תלמידה שמתפקדת בדרך כלל ברמה רגילה מגלה מהירות והצלחה מיוחדת בנושא, היא תוכל לעבור במהירות ללמוד בלמידה קומפקטית של אותו הנושא (ואף בנושאים הבאים). דרך נוספת למנוע תיוג היא לבצע בדיקת ידע מקדים לכל הכיתה בכל תחילת נושא ועל פי תוצאות הבדיקה להציע לתלמידים שהנם בעלי ידע מוקדם מסוים בחומר ללמוד באופן קומפקטי. נוהל זה חשוב בקרב כל התלמידים, אך ככל שהתלמידים צעירים יותר כך חשיבותו עולה.
2. תעדו – חשוב לתעד את כל תהליכי הקומפקטיזציה, תוך דגש על תיעוד של כל שלב בנפרד. תיעוד זה יסייע לכם לדעת כיצד כל שלב הצליח עם אילו תלמידים. כך מצד אחד תשפרו את הקומפקטיזציה ואת התאמתה לתלמידים הייחודיים וגם תקלו על עבודתכם בפעם הבאה בה תלמדו נושא זה.
3. התחילו בקטן – התחילו את העבודה עם למידה קומפקטית בהוראת נושא אחד מצומצם בו יש לכם חומר וניסיון רב. התחילו את התהליך עם מספר תלמידים מצומצם. משם המשיכו להתפתח ולהתנסות.
לקריאה נוספת, עצות מועילות ודרכים נוספות בהן ניתן לבצע קומפקטיזציה של הלמידה, ניתן להיעזר במצגת המעולה שפיתחו באוניברסיטת ייל בשיתוף המרכז הלאומי לחקר הוראת המחוננים בארצות הברית בקישור זה.
מבצעים כבר למידה קומפקטית בכיתה? פועלים בדרכים אחרות על מנת לאתגר ולקדם תלמידים מצויינים – ספרו לנו בתגובות או שלחו כתבה בנושא להגיע זמן חינוך.
