גם איינשטיין נכשל: למה חשוב ללמד על כישלונותיהם של אנשים מעוררי השראה?

10150
גם איינשטיין נכשל: למה חשוב ללמד על כישלונותיהם של אנשים מעוררי השראה?

תומס אדיסון ביצע למעלה מ-1000 ניסיונות כושלים בניסיון להגיע לנורה פועלת; הסטארט-אפ הראשון של ביל גייטס היה כישלון חרוץ; מארי קירי עבדה במשך למעלה מ-12 שנים עד שהצליחה לבודד 0.1 מ"ג של פולוניום; ג'יי קיי רולינג עבדה שש שנים על הספר הראשון בסדרת הארי פוטר, בעודה נתמכת בדמי רווחה, וקיבלה למעלה מ-12 דחיות מהוצאות ספרים עד שהצליחה להוציא את ספרה. היא סיפרה על עצמה כי "בכל סטנדרט מקובל, אני הייתי הכישלון הכי גדול שהכרתי"; המתמטיקאי והאסטרונום יוהנס קפלר בילה שנים בניסיון להשיג מדידות אסטרונומיות מהבוס שלו – ברהה. לאחר שהוא השיג את המדידות, הוא ביצע 69 ניסיונות כושלים, לאורך 7 שנים, לפרש את המדידות. רק בניסיון ה-70 הוא הצליח וניסח את שני חוקי קפלר הראשונים. לקח לקפלר עוד כמה שנים טובות, במהלכן אשתו ובנו נפטרו, עד שניסח את חוק קפלר השלישי; על ג'ניס ג'ופלין, אלביס פרסלי ובוב דילן נאמר בתחילת דרכם פעמים רבות כי יש להם קול נוראי ולעולם הם לא יהיו זמרים; רבים ניבאו כי "דבר לא יצמח" מאלברט איינשטיין כשהיה ילד, שכן הוא התקשה ללמוד לדבר ולכתוב. בגילאים מאוחרים יותר הוא נכשל במבחני המיון לאוניברסיטה אליה ביקש להתקבל, ולאחר שלבסוף התקבל וסיים את לימודיו (לא ממש בהצטיינות) הוא לא הצליח למצוא עבודה במשך שנתיים.

הדבר שמחבר בין כל האנשים הללו הוא שהם לא הפסיקו לנסות. הם לא נתנו לכישלונות ולקשיים לעצור אותם ולא נכנעו גם כשאנשים בסביבתם חשבו שהם לעולם לא יצליחו. הם התמודדו לעיתים קרובות עם תחושות קשות של כישלון ודיכאון, אך המשיכו לקום מדי בוקר, לנסות להתקדם להשגת המטרות שקבעו לעצמם ולמצוא דרכים חדשות להתקדם.

ובכל זאת, למרות הקשיים הרבים עמם התמודדו כל האנשים הללו, רוב המידע שאנו מכירים אודותיהם מתמצה בהצלחותיהם ובהישגיהם הגדולים.

 

כולנו נוטים להאמין שאנשים דגולים ומעוררי השראה הנם אנשים בעלי כישרון יוצא דופן
תלמידה נהדרת בכיתה י' הסבירה לי לא מזמן ש"אנחנו סוגדים להצלחה ללא מאמץ וחושבים שאם אתה צריך להשקיע, זה אומר שאתה לא מספיק טוב כי אתה צריך להתאמץ", והיא קלעה בול. לרוב אנחנו לא חושבים על המאמץ, הקשיים והכישלונות הנדרשים בדרך להצלחה. אנו נוטים להאמין שגיבורינו הם מוכשרים במיוחד ואלא אם כן נתעמק בסיפור חייהם, נחשוב שדרכם לפסגה הייתה סלולה על ידי יכולותיהם המופלאות. אך המציאות מראה כי בדרך של מרבית האנשים הללו להצלחה קידמו אותם נחישות, התמדה ומאמץ, הרבה יותר מאשר כישרון. ובכל זאת, למרות שבמציאות מאמץ וההתמדה חשובים יותר להצלחה מכישרון, בגלל שאיננו נחשפים כמעט לקשיים ולכישלונות של גיבורינו, האמונה שמי שמצליח הינו בעל כישרון רק מתחזקת. מתוך אמונה זו נוצרת אצל כולנו סגידה להצלחה ללא מאמץ, ובגללה אנו מניחים שאם אנו צריכים להתאמץ – אנו לא מספיק טובים באותו התחום.

 

 כישלונות מפורסמים - סרטון מעולה להצגה בכיתה

 

האמונה שמי שמצליח הינו בעל כישרון מולד מפריעה לתלמידים בדרך להצלחה
מחקרים מראים כי בדרך כלל תלמידים יודעים להגיד שהשקעה ועבודה קשה הם חשובים, אבל כששואלים אותם לגבי עצמם, מגלים שלעיתים קרובות הם בוחרים שלא ללמוד מקצועות מאתגרים, כמו למשל מתמטיקה, מדעים ותכנות, גם אם הם מוצאים אותם מעניינים וחשובים לעתידם, בשל אמונה בחוסר כישרון שלהם בתחום. הם אומרים דברים כמו "אין לי ראש מתמטי" או "אני יותר הומאנית" או פשוט "אין לי את זה" ובכך מבהירים לנו שהם מאמינים, לפחות באופן סמוי, שכישרון חשוב הרבה יותר מעבודה קשה.

כלומר, גם אם התלמידים שלך יודעים להגיד שמה שחשוב הוא עבודה קשה ומאמץ, סביר להניח שעמוק בפנים הם עדיין מאמינים שההצלחה בלימודים מאתגרים, במיוחד מתמטיקה ומדעים, תלויה לא במאמץ שלהם אלא דווקא בכישרון יוצא דופן (או בחסרונו...). אמונה זו משפיעה על המוטיבציה שלהם ללמידה, על המוכנות שלהם להשקיע ועל האופן בו הם מתמודדים עם האתגרים והכישלונות המלווים את הלמידה. תלמידים שמאמינים שצריך כישרון ייחודי על מנת להצליח, יראו בכל כישלון וקושי כעדות לכך שהם אינם כישרוניים במיוחד, ולכן יאמינו שהם ככל הנראה לא יצליחו בלמידה בטווח הארוך ויהיו מוכנים להתאמץ ולהשקיע פחות בלמידה ו/או יבצעו ניסיונות פחות מוצלחים בלמידה.

 

חוקרים פיתחו שיטה פשוטה כדי להתמודד עם האמונה המגבילה שכישרון חשוב יותר ממאמץ
מורות, מורים, חוקרות וחוקרים בכל העולם מנסים להתמודד עם האמונה כי כישרון חשוב יותר ממאמץ, המגבילה את הצלחתם של תלמידים רבים (כאן וכאן ניתן לקרוא על חלק מהניסיונות הללו).

מחקר חדש מציע לבעיית הכישרון והמאמץ פיתרון פשוט, שכל מורה יכול/ה ליישם בכיתה בקלות רבה. החוקרים מצאו כי על התלמידים ללמוד ולהכיר היטב לא רק את הצלחותיהם ותגליותיהם של האנשים הדגולים עליהם הם לומדים, אלא גם את הכישלונות שלהם, את הקשיים עמם התמודדו ואת הדרכים בהן הם פעלו על מנת להתמודד עם הקשיים והכישלונות הללו.

לפי החוקרים, מורים בוחרים בדרך כלל ללמד את תלמידיהם אודות הישגיהם הידועים של ממציאים, מתמטיקאים ומדענים, אך הם כמעט אף פעם לא מספרים להם על הקשיים, הכישלונות והמאמצים הממושכים של אותם האנשים. כך, התלמידים מפתחים את האמונה כי אנשים אלו היו גאונים שהגיעו להצלחה בקלות, מבלי לדעת שגם אנשים מעוררי השראה אלו היו אנשים בשר ודם, עם חסרונות ומגבלות, שנדרשו לעבוד קשה ולהתמודד עם ביקורת, עלבונות וכישלונות צורבים.

מתוך כך, החוקרים החליטו לבדוק מה קורה כאשר מלמדים את התלמידים אודות הקשיים, האתגרים והכישלונות של מדענים מעוררי השראה – אלו המקצועיים (כישלונות בלימודים, שנים של ניסויים ללא הצלחה, טעויות בתיאוריה, אבטלה וכו') והאישיים (עוני, דיכאון, התפרקות התא המשפחתי וכו'). החוקרים השוו למידה זו ללמידה על אותם המדענים, תוך התמקדות בהצלחותיהם וגילוייהם, ללא עיסוק בכישלונות ובקשיים.

החוקרים מצאו שהלמידה על הקשיים, האתגרים והכישלונות של המדענים מעוררי ההשראה גרמה לתלמידים לחוש מוטיבציה ללמוד מדע, להאמין ביכולתם ולהגיע להישגים גבוהים יותר בלמידה בטווח הארוך. לעומת זאת, הלמידה אשר התמקדה רק בהישגיהם של המדענים לא שיפרה את הישגי התלמידים ואמונתם ביכולתם, ולעיתים אף פגעה במוטיבציה של התלמידים ללמידה ובהישגיהם. חשוב לציין כי הם גם מצאו שהשפעת הלמידה על הקשיים והכישלונות של המדענים הייתה גדולה יותר בקרב תלמידים שהתקשו בלמידה.

בלמידה על אנשים מעוררי ההשראה התלמידים מקבלים מודל לחיקוי המדגים את הרעיון כי המאמץ משתלם וכי כישלון וקושי הם בלתי נמנעים בדרך להצלחה. מודל לחיקוי כזה הינו משמעותי הרבה יותר מאמירות של המורה כי המאמץ משתלם ללא דוגמאות.

זאת ועוד, התלמידים סיפרו כי הלמידה על המאבק והמאמץ של המדענים גרמו להם להרגיש חיבור רגשי למדענים וכי מתוך חיבור זה הם רצו ללמוד על עבודת המדען/ית.

 למידה על קשיים, אתגרים וכישלונות של מדענים מעוררי השראה גורמת לתלמידים לחוש מוטיבציה ללמוד מדע, להאמין ביכולתם ולהגיע להישגים גבוהים בטווח הארוך

3 דרכים ללמידה על הקשיים והכישלונות של אנשים מעוררי השראה ללמידה
1. למידה בעזרת קטע קריאה / סיפור פרונטאלי
הדרך הפשוטה ביותר, בה החוקרים השתמשו במחקר, הינה העברת המידע אודות חייהם, הקשיים והכישלונות של האנשים שתבחרו, באמצעות דפי מידע או סיפור המידע באופן פרונטאלי בכיתה. כך למשל, ניתן לראות בתמונות הבאות דפי מידע אודות הקשיים והכישלונות עמם התמודדו שניים מהמדענים שהחוקרים הציגו במחקריהם – אלברט איינשטיין ומארי קירי.

 

2. למידת חקר
בתחילת כל נושא חדש הקשור לאדם מעורר השראה, תכננו עבודת הגשה בה התלמידים מתבקשים לחקור אודות האדם מעורר ההשראה שהוביל את התחום או קשור אליו. בהנחיות לעבודה בקשו מהתלמידים להתמקד לא רק בהישגים ובתגליות אלא גם באתגרים האישיים והמקצועיים של אותו אדם, במקומות בהם הוא נכשל וטעה, וכן באופנים בהם הוא התמודד עם קשיים וכישלונות אלו.

 

3. למידת חקר והצגה בכיתה
בחרו מספר אנשים מעוררי השראה הקשורים לנושאים הנלמדים לאורך השנה, וחלקו לכל קבוצת תלמידים קטנה (עד 3 תלמידים) אדם מעורר השראה אחד עליו עליהם יהיה לבצע עבודת חקר ולאחר מכן ללמד את שאר הכיתה אודותיו כשיעור פתיחה לנושא הקשור לאותו אדם. בהנחיות לעבודת החקר וההצגה בכיתה בקשו מהתלמידים להתמקד לא רק בהישגים ובתגליות, אלא גם באתגרים האישיים והמקצועיים של אותו אדם, במקומות בהם הוא נכשל וטעה, וכן בדרכים בהן הוא התמודד עם קשיים וכישלונות אלו. 

 

שימו לב: חשוב לבחור מספר דומה של נשים וגברים מעוררי השראה, ולשים לב שהתלמידים מתארים הן קשיים אישיים והן קשיים מקצועיים אצל הגברים והנשים, שכן הטיה רווחת ומזיקה היא לתאר בקרב הנשים אתגרים אישיים ובקרב הגברים אתגרים מקצועיים.

 

השיטה חשובה בכל תחום, אך משמעותית במיוחד במדעים ומתמטיקה
החוקרים מציעים כי חשוב שתלמידים יכירו את האתגרים, הקשיים, הכישלונות וההתמודדויות של אנשים מעוררי השראה בכל תחום. עם זאת, הם מציעים שהדבר חשוב במיוחד במתמטיקה ומדעים, שם ניתן לראות שתלמידים (ובמיוחד תלמידים בחינוך העל יסודי) מאמינים הרבה יותר שיש צורך בכישרון מולד לשם הצלחה.

 

בכיתה שלך יתכן שיושב/ת מדען/ת בסדר הגודל של איינשטיין או מארי קירי, או אומן/ית במימדים של ג'ניס ג'ופלין או בוב דילן. ההיסטוריה והמחקר מלמדים אותנו שאחד הדברים החשובים ביותר שיקבעו האם הם אכן יהפכו להיות כאלה, הינו האם הם יהיו מוכנים להתאמץ ולהתמיד מול כל מכשול. את/ה כמורה יכול/ה להשפיע על ההתמדה והמאמץ של התלמידים הללו, ובכך לסייע להם למצות את היכולות האישיות שלהם בצורה הטובה ביותר שיוכלו.

האם אתם מלמדים את תלמידיכם את סיפורי ההתמודדות והכישלון של אנשים מעוררי השראה? נשמח לשמוע כיצד אתם עושים זאת בתגובות! כך תוכלו לסייע לאלפי מורים נוספים!

הדפסת סיפור זה
אור ב. שמש

עורכת מגזין "הגיע זמן חינוך".

פסיכולוגית קלינית מתמחה, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ותואר ראשון בספרות עברית ופסיכולוגיה.