כשיכולת הלמידה חשובה מהידע: מה כולנו יכולים ללמוד משינוי ההכשרה שעשו ב-8200?

40657
כשיכולת הלמידה חשובה מהידע: מה כולנו יכולים ללמוד משינוי ההכשרה שעשו ב-8200?

כותבים ד"ר אלעד שגב וירדן פינטו

**

אם היו שואלים אותנו לפני שלוש שנים האם שימוש בשיטות הוראה כמו: למידה מבוססת פרויקטים וכיתה הפוכה יכולות לקדם יצירתיות ויכולת למידה עצמית מבלי לפגוע בהישגים, כנראה שהיינו עונים שאנחנו מאמינים שכן. אחרי עבודה של שלוש שנים עם בית הספר למודיעין, אנו כבר ממש בטוחים בכך.

מתברר שבסיסי הדרכה בצה"ל הם מקום מצוין לבחון את האפקטיביות של שיטות למידה לאורך זמן - שכן בסיום ההכשרה החיילים נשארים במערכת וניתן להעריך את השפעת ההכשרה על השרות הצבאי.

בית הספר למודיעין בצה"ל, הצליח במשך שנים להביא את בוגריו לרמת הידע המודיעיני בצורה הטובה ביותר. אבל בשנים האחרונות התחילו להבין שם כי הידע לבדו אינו מספיק. לאחרונה התעצם הצורך של אנשי המודיעין להתמודד עם מציאות המשתנה בקצב הולך ומתגבר, הדורשת מהם למידה מהירה ויכולת יוזמת תגובות אפקטיביות. השינוי במציאות הוליד צורך במיומנויות חדשות, עמוקות יותר, שמצריכות פתרון שהוא מעבר ל"שכלול הלמידה". הייתה נחוצה הוראה מסוג אחר, כזו שמציבה במרכז את יכולת הלמידה והחשיבה הביקורתית, ולא רק את הידע עצמו.       

צורך זה משותף גם לנו המורים, הנדרשים להכין את התלמידים למציאות דינאמית של המאה ה-21.

כדי להתאים עצמם לעולם המשתנה תכופות, מדריכי בית הספר למודיעין צמצמו את ההוראה הפרונטלית, והגדילו את השימוש בשיעורים הפוכים, הפחיתו את כמות הציונים והרחיבו את השימוש בהוראה דיפרנציאלית. הם הורידו את כמות שיעורי השינון ושילבו הוראה מבוססת פרויקטים. שיטות הוראה אלו לא רק שמקנות את הידע המקצועי הדרוש, הן גם מכשירות את החניכים להתמודדות עם אתגרים חדשים, הדורשים לימוד עצמי ואינטגרציה של הידע לכדי תמונה כוללת בהירה יותר.

התוצאות לא איחרו לבוא: משך ההכשרה המקצועית התקצר, אחוזי הנשירה מהקורסים ירדו ונמצא כי ההכשרה אפשרה התמודדות טובה יותר עם אתגרים מקצועיים במהלך השרות. בוגרי הקורסים פיתחו רעיונות לפתרונות חדשניים לבעיות מורכבות, והמוטיבציה שלהם להתקדם ולהתפתח בתפקיד עלתה. אחד השינויים המפתיעים ביותר היה דווקא מצד אנשי סגל הבסיס, אשר הביעו יותר ויותר רצון להאריך את שרותם ולעסוק בהדרכה.

לראשונה בישראל בחנו את ההשפעה של שיטות הוראה מתקדמות על הישגים בטווח הקצר ובטווח הארוך, ובכתבה זו אנחנו מביאים לכם את הממצאים החדשניים והחשובים. כתבה זו אינה מהווה מחקר אקדמי, אך היא כוללת נתונים מספריים על הישגי החניכים בשנתיים האחרונות בבית הספר למודיעין.

יצירתיות והPBL בבית ספר למודיעין

 

כששמים את הסגל במרכז
בבית הספר למודיעין הבינו כי תהליך עמוק של שינוי שיטות ההוראה חייב להתחיל במורים ומדריכים שמאמינים בדרך החדשה וביכולת שלהם להוביל את השינוי. השלב הראשון בהכשרת הסגל עסק בבחינה וערעור של המודל הפדגוגי הקיים. מהלך זה התאפשר רק אחרי שהצורך לשינוי ולעדכון שיטות ההוראה עלה מצד המדריכים עצמם.

ברגע שהצורך בשינוי נבע מסגל ההדרכה, ההבנה כי השינוי הוא באחריותם הייתה כבר טבעית. משלב זה הכל החל להסתדר: המוטיבציה והנכונות של הסגל ללמוד הייתה פשוט מדבקת. הם החלו לאסוף ידע על כל שיטות ההוראה המתקדמות המוכרות לנו המורים, שהיו חדשות להם, כמו למידה מבוססת פרויקטים (PBL), כיתה הפוכה, הערכה חלופית, הוראה אקטיבית והוראה דיפרנציאלית. הם התחילו לזהות לבד חולשות במערכי השיעור, יזמו שינויים ושיפורים, ומעל לכל, הם פנו לבקש סיוע ומשוב על השיעורים שלהם מעמיתים. כשעלה צורך, גם ידעו לפנות לעזרה מאנשי מקצוע בתחום.

מהירות ההטמעה של שיטות ההוראה הייתה גבוהה מאוד, והשאלה הראשונה בסיום התהליך הייתה מדוע התהליך היה כל כך פשוט ומוצלח?

 

בהתחלה היו חששות – אפילו לא מעט
לפני שלוש שנים, כשהתחלנו לעבוד יחד בבית הספר למודיעין, הבנו שאנו הולכים לקראת שינוי משמעותי. אנשי הסגל התרגשו מהאתגר, אך גם חששו. מצד אחד היה ברור לכולם כי ההכשרות שהם מעבירים הן מצוינות, הרי הן אלו שמכשירות את חיילי המודיעין כבר שנים בהצלחה. בהכשרות אלו לומדים שפות חדשות בפרק זמן של עשרה שבועות, ולומדים מקצועות אקדמיים בתחום התקשורת והסייבר בתוך שבועות בודדים. היה חשש מוצדק מפני שינוי. שינוי כזה, אם היה נכשל, היה מוביל לפגיעה באיכות המקצועית של בוגרי ההכשרות. מצד שני, כבר היה ברור כי מסלול ההכשרה אינו מספק מענה ראוי עבור האתגרים החדשים עמם יש להתמודד כיום. כמו כן, לאנשי בית הספר למודיעין היה ברור בשלב זה כי יכולת הלמידה והגמישות המחשבתית חשובות לא פחות מהידע עצמו, במציאות המשתנה כל כך מהר.

תחושות דומות קיימות גם בבתי ספר רבים כיום, בעיקר בקרב מורים המלמדים לבגרות ויודעים מניסיונם כי השיטות שלהם עובדות כבר שנים. במצב כזה, עולה החשש כי שינוי השיטה, עלול לדרדר את ציוני התלמידים.

 

למה ואיך - כשיכולת למידה חשובה מידע
כדי להתמודד עם הצורך התמידי בהתחדשות, הוחלט בבית הספר למודיעין כי בנוסף לידע הטכני הקלאסי, יש להכשיר את החיילים גם ליכולת למידה עצמאית, המעודדת חשיבה, מקוריות, יוזמה ויצירתיות. מתוך כך, באופן הדרגתי, אנשי הסגל החלו לנסות יותר ויותר שיטות חדשניות ללמידה אחרת. מהתנסות בשינוי של שיעור בודד, דרך פידבק חיובי ושיתוף המעגל הרחב במה שנלמד בהתנסות, צמחו רעיונות ליישום רחב יותר של השיטות ביחידות הוראה נוספות ומשם לתכניות הכשרה שלמות.

כיוון שהתובנה והשאיפה העיקרית של התהליך הייתה להכשיר את החניכים לחשיבה עצמאית ואוטונומית, הסגל היה חייב לשמש דוגמה אישית. על מנת שזה יקרה, היה חשוב לתת לסגל מרחב חשיבה עצמאית ואוטונומיה לניסוי וטעייה. בעוד שהפתרון הרווח במערכת צבאית הוא לתת פקודה המחייבת שינוי של שיטות ההוראה, היה ברור כי בסיטואציה הנוכחית פתרון זה יוביל לתוצאות בינוניות בלבד. במקום זאת, במטרה ליצור תהליך עמוק ורציני, בחרו בבית הספר לעודד צבירת ניסיון בפדגוגיות חדשניות בעזרת פידבק חיובי. מי שניסה משהו חדש, קיבל במה להציג את הצלחותיו וכישלונותיו בפני כלל אנשי הסגל - בכירים וזוטרים כאחד. אנשי סגל נבחרים התבקשו לכנס את רעיונותיהם לספר רעיונות והגיגים בחינוך שיצא תחת ידיהם. בשונה מהתפיסה שבה מחייבים את אנשי הסגל לקחת חלק בפורומים וועדות, כאן הוצע לכלל אנשי הסגל להתנדב לקחת חלק, במידה והם מעוניינים בכך. מהר מאוד, ועדות אלו הובילו לשיתופי פעולה חדשים בין מדריכים, חלקם אפילו מתחומי דעת שונים אשר הובילו להוראה בין תחומית, ואווירה של יוזמה וחדשנות שטפה את המקום.

 

תוצאות חדות וברורות
השינוי הפדגוגי הוביל מהר מאוד לתוצאות טובות, מעבר לצפוי:

  1. משך ההכשרה התקצר בכ-15%. למעשה, מספר הכשרות בולטות, בהן יישמו את שיטות ההוראה המתקדמות בצורה הטובה ביותר, קוצרו ב-50%.
  2. אחוזי הנשירה המקצועיים מההכשרות ומהתפקיד ירדו בכ-80%. חניכים רבים העידו כי ההזדמנות להעביר שיעור בעצמם העלתה להם את המוטיבציה להתגבר על הקושי המקצועי שחוו.
  3. מעדויות שעלו מהשטח, התברר כי איכות עבודתם של הבוגרים בסיום ההכשרה עלתה. בוגרי ההכשרות שלאחר השינוי התאפיינו ביכולת שיתוף פעולה גבוהה יותר, גילו יכולת חשיבה רב-תחומית, גמישות מחשבתית ויכולת מתן פתרונות יצירתיים לבעיות מורכבות. דוגמא בולטת לכך היא יכולתם של בוגרי הכשרה לעבור בין תפקידים ותחומים שונים בצורה מהירה ויעילה.
  4. המוטיבציה בקרב אנשי הסגל עלתה, והביקוש להמשיך ולשרת בתפקידי הדרכה עלה בכ-300%.

 

סיכום
הכתבה מציגה מקרה בוחן, בו אנשי הדרכה למדו ויישמו שיטות פדגוגיות מתקדמות, על אף האתגרים והחששות הרבים שבדרך. שינוי זה הוביל לתוצאות מוכחות, הן ברמת ההכשרה והן בזמן הנדרש להגיע לרמה זו.

מהעבודה המשותפת עם בית הספר למודיעין, למדנו כי כשם שהמוטיבציה של ילדים ללמידה והלמידה עצמה משתפרות, כאשר הם חשים תחושת מסוגלות ומקבלים מרחבי אוטונומיה, כך גם המוטיבציה והעשייה החינוכית של מורים גדלה והופכת להיות איכותית יותר כאשר הם מקבלים מרחב להתנסות לצד ליווי מקצועי ופידבק חיובי שמאפשרים להם בניית תחושת מסוגלות.

חשוב מכך, הניסיון של בית הספר למודיעין מלמד אותנו ששימוש במתודות הוראה מתקדמות לא רק יכול לשפר את רמת היצירתיות של הילדים, אלא גם משפיע באופן חיובי על רמת הלמידה והידע שהם רוכשים. לא תמיד ניתן לראות את התוצאות של התהליכים בטווח הקצר, אך מהתנסות זו ברור לנו כי יש להם השפעה משמעותית מאוד בטווח הארוך.

יישום תהליכים דומים בבתי הספר יכול להתחיל במתן אוטונומיה לניסוי וטעייה למורים ואפשרות להתייעץ עם אנשי מקצוע כשהדבר נדרש. את הגדלת תחושת המסוגלות של המורים, שהיא תנאי הכרחי לתהליך, ניתן לקבל על ידי פידבק חיובי על עצם ההתנסות החדשה והלמידה ממנה. תהליך הלמידה של השיטות והבחינה שלהן יכולים להתבצע בצוותים של מורים שנפגשים על בסיס עניין או חברות, כמו למשל בקהילות מורים מקצועיות – כפי שמובא בכתבה זאת.

אנו כותבים כתבה זו בחיוך גדול, המסכם תהליך של שלוש שנים של עבודה עם מדריכים ומורים בעלי אמונה עמוקה בחשיבות עשייתם. תהליך זה התבצע הודות לקצינים, מורים וחיילים רבים, שנבצר מאתנו להזכיר את שמם באופן אישי. כמו כן, לקחו חלק משמעותי בתהליך זה אודליה כהן-אופנהיים ומיכל קרופניק-גוטליב, שתיהן מנהלות בתי-ספר למחוננים, ואיתי איפרגן ממכללת לוינסקי.

על הכותבים

ד"ר אלעד שגב – מומחה לפיתוח יצירתיות, מנהל תוכנית מצטיינים, חוקר ומרצה למתמטיקה שימושית, ואת זמנו הפנוי מעדיף לבלות בים.

ירדן פינטו – מתמחה בפיתוח תכנים לחינוך א-פורמלי, וייעוץ בהטמעת פדגוגיות מתקדמות בארגונים.

 

הדפסת סיפור זה
אלעד שגב

ד"ר אלעד שגב, אחרי שנים של עבודה עם תלמידים, למדתי שאנו יכולים (וצריכים) לקדם ולעודד יצירתיות בכל שיעור ובכל מקצוע. כיום אני עוסק רבות בפיתוח יצירתיות,  בעיקר בבתי ספר, ומעט בתעשייה ובצה"ל. בנוסף אני מנהל תוכנית מצטיינים,  מרצה למתמטיקה שימושית במכון הטכנולוגי בחולון, חוקר בתחומי רפואה ומתמטיקה, ואת זמני החופשי מעדיף לבלות בים... . מוזמנים להכנס ולקרא יותר באתרhttp://www.segevelad.com