נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
ללמוד להיות מורה זה קשה ומורכב. מדובר בתהליך מתמשך, שאינו נגמר עם קבלת תעודת ההוראה. למעשה, מורים רבים חשים שעיקר למידתם על "איך להיות מורה" מתרחשת לאחר קבלת תעודת ההוראה שלהם.
המפגש הראשוני עם תלמידים, המורכבויות הבינאישיות, הדינמיקות הקבוצתיות שמשתנות מקבוצה לקבוצה ומכיתה לכיתה, כל אלו הם רק רשימה חלקית מן המיומנויות והידע שהמורה נדרש/ה ללמוד וליישם בעבודתו/ה. לכך מתווסף המובן מאליו - שליטה בחומר הנלמד, העברתו באופן חוויתי ומעניין, תוך התאמה לצרכים השונים של התלמידים, לשעה של היום ועוד…
איך ומתי יכול/ה המורה ללמוד את כל הידע והכלים הללו? מעט מאד זמן מיועד לכך, אם בכלל. לרוב למידה זו מתרחשת בהשתלמויות שמתקיימות אחרי יום עבודה ארוך או לפני יום עבודה ארוך, כאשר הלמידה מתבצעת בדרך כלל באופן מנותק מהשטח באופן יחסי, ודורשת מהמורה לעשות התאמה של מה שלמד/ה בהשתלמות לשטח, מבלי לדעת אם יישם/ה אותה כהלכה.
ללמוד הוראה בצורה אחרת – צפייה בשיעורי עמיתים
אחת מן הדרכים האפשריות לסייע למורה ללמוד, היא על ידי צפייה במורה אחר/ת. זוהי צפייה שמטרתה למידה ולא נתינת משוב למורה המעביר/ה, בשונה ממרבית התצפיות אליהן אנחנו מורגלים (חשוב להבהיר זאת מראש למורה הצופה ולמורה הנצפה). צפייה בשיעורים שמעבירים מורים אחרים הינה ללא ספק דרך שיכולה להיות קשה ליישום מבחינה ארגונית, אך היא טומנת בחובה רווחים רבים, וברגע שארגון חינוכי מחליט שזו אחת מן הסדירויות שלו - היישום הופך לפשוט יותר.
אז מה מרוויחים מצפייה במורה אחר?
1. יצירת הזדמנות משמעותית ללמידה – זהו כמובן הרווח הברור ביותר. המורה הצופה לומד ומוסיף לרפרטואר הניסיון שלו את ההתנסות של מורה נוספת, בה הוא צפה. מורה אשר צופה במורה אחרת מלמדת, ומכוון בצפייתו לשים לב לתגובות, לאופן ההוראה, לדו שיח ועוד, מייצר לעצמו אפשרות משמעותית ללמוד מה עבד היטב ומה עבד פחות טוב. זו הזדמנות לשאול שאלות לגבי הבחירות של המורה המלמדת והאפשרויות העומדות בפניה. כמו כן, זוהי הזדמנות לראות ייצוג ידע של מורה אחרת, שאולי שונה מהדרך בה אני הייתי בוחר לייצג את הידע. למידה מצפייה בשיעורים של מורים אחרים הינה משמעותית במיוחד למורים בראשית דרכם, וכן למורים לקראת סיום לימודי ההוראה שלהם.
צפייה בשיעורי עמיתים הינה דרך למידה משמעותית ויעילה במיוחד, שכן אם ניזכר בתאוריית הלמידה החברתית של בנדורה ועמיתו ריצ'רד ווטרס, הרי ששניהם ציינו כי תהליך הלמידה מושפע מחיקוי. השלב הראשון המוצג בתיאוריה ככלי ללמידה, הינו התבוננות במודלים, והשלב השני הוא חיקוי התנהגות המודלים. כאשר אדם מתבונן ומחקה מודל, הוא יכול ללמוד התנהגות חדשה ללא ניסוי וטעייה. הפרט מתנסה באופן עקיף, דבר החוסך זמן וחוויות לא נעימות. כך מורה יכול להסתמך על ניסיון של אחרים ולפעול בהתאם לכך.
2. יצירת "פסק זמן" מההוראה והקדשת זמן לרפלקציה – מעטות הן הפעמים בהן מורה מקבלת הזדמנות לעצור את עבודתה האינטנסיבית ולחשוב על המעשה החינוכי שבו היא מעורבת. בכל שיעור נתון מורה חווה ארועים מרובים ומקבלת החלטות רבות (איך להגיב לבקשות של תלמידים, מה לומר או לא לומר, כמה להתעכב על החומר הנתון או להמשיך ועוד). עצירה מעשייה זו והתבוננות על שיעור מבלי שיהיה צורך להגיב - היא הזדמנות פז לגדילה. זהו זמן שהייה אשר מזמן רפלקציה אישית.
3. התבוננות על מרחבים לימודיים של מורה אחרת או מסגרת חינוכית אחרת – מה המורה בחרה לשים על הקיר? מה זה מלמד אותי על תהליך ההוראה בכיתה שלה או על הערכים שלה? הסתכלות זו מזמנת שוב התבוננות עצמית - האם אני משתמש במרחב שלי כמרחב לימודי? האם ישנן "קירות מדברים" במרחב שלי? מה בחרתי או לא בחרתי לשים ולמה?
4. צפייה בעמיתים היא כר פורה לשיתופי פעולה – מספר הפעמים שבהן מורים נחשפים לעבודה של עמיתיהם הן מועטות ביותר, בעיקר בגלל העומס בו הם מצויים כל הזמן. עצירה וצפייה בעמית יכולה להביא לידי שיתוף פעולה, ללמידה משותפת או דברים דומים לכך.
5. שייכות לקהילה - כאשר מורה צופה במורה אחר, היא יוצאת לרגע "מן הקופסה השחורה" שלה, מהכיתה הסגורה, ועוברת ממצב בודד שבו היא נמצאת מרבית הזמן, למצב של "שותפות". על אף העובדה שזו לא עבודה משותפת, ברור לשני המורים (כל עוד שניהם מבינים שזו לא תצפית לשם ביקורת, אלא למידה משותפת) שהם יכולים לתמוך אחד בשני רגשית או מקצועית. לרגע אחד הם לא נמצאים לבד עם עשייתם, אלא בסוג של חברותא שיכולה לייצר שיח חינוכי מעניין אם ירצו בכך.
צפייה בשיעורי עמיתים היא למעשה הזדמנות לסייע למורה לצאת מחוץ לדפוסי החשיבה שלו/ה, ולראות אפשרויות נוספות, לגלות עוד דרכים ללמד, ולבחון עוד דרכים להתמודד עם תלמידים.
לצערי, אנחנו לא מצליחים לייצר מספיק הזדמנויות כאילו עבור מורים בתהליך הכשרתם או במסגרת עבודתם.
אבל, כמו בכל דבר, גם כאן לא הכל ורוד וצריך להיות מודעים לכך:
צפייה של גורם זר בתלמידים גורמת פעמים רבות לשיעור להיות פחות טבעי. הצפייה מזמנת לחץ מודע או בלתי מודע בקרב המורה הנצפה וכן בקרב התלמידים. כתוצאה מכך המורה הנצפה יכול למצוא את עצמו בשיעור עסוק ב"מה חשובים עליי" ופחות בשיעור. לעיתים הדבר יכול להכביד על המורה הנצפה, מאחר וזה דורש ממנו להיות מודע יותר לגבי התגובות שלו. גם התלמידים יכולים לעיתים לחוש לא בנוח, להשתתף פחות בדיונים ולהיות עסוקים בנוכחות של גורם "זר" בכיתה ומטרת ביקורו. כתוצאה מכך, המורה הצופה "מקבל" איכות קצת אחרת של שיעור, לא תמיד אותנטית.
בנוסף לכך, צפייה מזמנת פעמים רבות שיפוטיות מצד הצופה, ומעמידה את המורה הנצפה בעמדה לא נעימה. על אף הגדרת מטרת הצפייה כלמידת עמיתים (שאינה לשם מתן משוב למורה המלמד/ת), מרביתנו נופלים "בבור הביקורת" וכשאנו נשאלים איך היה, מעבר למחמאה אנו משתפים גם בדברים שהיו בעייתים בעינינו ולא תמיד באופן קונסטרוקטיבי. תגובות מסוג זה מקטינות את הרצון של המורים שיצפו בהם ומפספסות את המטרה שלשמה נערכה התצפית.
אז איך עושים זאת? 6 עקרונות למקסום היעילות של צפייה בשיעורי עמיתים
1. קבלת ההחלטה
על מנת לקיים צפייה סדורה של מורים בעמיתיהם, חשוב שהארגון או בית הספר יקבל החלטה שמוריו ילמדו לשפר את הוראתם על ידי צפייה במורים אחרים.
2. יצירת זמן לתצפיות
אחרי שהתקבלה ההחלטה, יש ליצור לשם כך סדירות בארגון, כך שיוקצה לצפיית עמיתים זמן ומקום ייעודיים.
3. בחירת רכז/ת
על מנת שהתהליך יצליח, חשוב להגדיר מורה שתלווה ותוביל את התהליך ברמה הטכנית והתוכנית. חשוב שמורה זו תהיה בעלת ניסיון בהוראה, יכולת הצמחה ויכולת לקיים שיח רפלקטיבי מעצים. מורה זו תעסוק ברמה הטכנית בבחירת האנשים המתאימים לצפייה ותיאום בינם לבין המורה הצופה.
4. תיאום ציפיות בין צופה לנצפה
הבחירה במי יצפה המורה דורשת חשיבה מוקדמת: ההחלטה יכולה להסתמך על נקודות הדורשות שיפור בהוראה של המורה הצופה או בתחומי עניין שלו בהוראה והתפתחותו המקצועית (מקצוע זהה או גישה חינוכית זהה, שיטת לימוד, רצון להתמקצע בתחום מסויים וכדומה). רצוי לבצע התאמות בהתבסס על מידת הניסיון שיש למורה הנצפה, כך שלא יחוש לא בנוח בזמן הציפייה. כמו כן, כדאי לשקלל בבחירה את הנכונות של המורה הנצפה לזמן שיח חינוכי לאחר הצפייה (אם המורה הצופה יהיה מעוניין בכך).
5. הכנה לפני צפייה לפני הצפייה
חשוב להכין הן את המורה הצופה והן את המורה הנצפה
6. דיון לאחר הצפייה
לאחר הצפייה, חשוב מאוד שתתקיים שיחה בין הרכזת למורה הצופה. שיחה זו תהווה עיבוד של תהליך הצפייה, תאפשר למידה עמוקה יותר כמו גם חשיבה כיצד ניתן ליישם דברים מתוך הצפייה. העיבוד יהווה הזדמנות לבחון את מה שראה המורה הצופה דרך נקודת מבטו האישית וכן דרך נקודת מבטה של הרכזת. חשוב לתת למורה הצופה תחושה שלא כל מה שראה הוא מחוייב ליישם, וכי עליו לעבור תהליך של בחירה והתאמה בין דברים שראה לתפיסות ולדרך שלו.
כשם שאנו רוצים שתלמידינו יתקדמו, ילמדו ויצמחו בכל רגע, כך גם נרצה עבור מורינו. יצירת הזדמנויות ללמידה משמעותית עבור מורים דרך תצפיות, הינה אפשרית וברת השגה בכל מסגרת חינוכית. למידה כזו מעבירה מסר חשוב למורים, לתלמידים ולקהילה שאנו בונים: "אתם חשובים לנו - אנחנו סומכים עליכם - אתם מקור הידע - הכל נמצא כאן תחת קורת הגג שלנו. אנחנו לומדים זה מזה בכל רגע נתון, בכדיי שנהיה טובים יותר". כמה עוצמה יכולה להיות במעשה אחד פשוט.
