4 הקשיים הגדולים של מוסבים להוראה ו-4 דרכים להתמודד אותם

3968
4 הקשיים הגדולים של מוסבים להוראה ו-4 דרכים להתמודד אותם

"לפני שלוש שנים החלטתי לעשות הסבה להוראה. עזבתי משרה משתלמת בחברת הייטק מצליחה כי הרגשתי שאני פשוט לא מאושרת. רציתי לעשות משהו משמעותי יותר, להרגיש שאני לא רק עובדת בשביל כסף אלא כדי לעשות טוב בעולם. מאז ומעולם אהבתי הדרכה, מתמטיקה ובני נוער. אפילו שקלתי להיות מורה למתמטיקה כשסיימתי את השירות הצבאי, אבל בגלל התשלום הנמוך שמקבלות מורות החלטתי לפנות למקומות אחרים. ולכן כאשר שמעתי על הצורך שנוצר בתחום הוראת המתמטיקה, על כך שחסרים מורות ומורים מעולים כדי להעלות את מספר התלמידים שבוחרים ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה, התחלתי לחשוב על מעבר להוראה. כשגיליתי שמשרד החינוך מוכן להכיר בוותק של הייטקיסטים שיעברו להוראה וכך לשפר את שכרם כמורים, החלטתי על המעבר.

אבל כשנקלטתי לבית ספר, אחרי ההכשרה, גיליתי שלא 'הכל דבש'. במקום ללמד תלמידים מעולים ברמת 5 יחידות מתמטיקה, דרשו ממני ללמד כיתה ברמת 3 יחידות, בה נראה שחלק ניכר מהתלמידים פשוט לא מעוניינים ללמוד. היה לי קשה מאוד להתחיל ללמד – ליצור מערכי שיעור, לבנות תוכנית שנתית, להבין מה קורה בכל חלק של השנה, להתמודד עם בעיות המשמעת של התלמידים והטענות הבלתי פוסקות של הוריהם... מעבר לזה, גיליתי שאין לי דקה לעצמי בבית הספר. אין שום מקום וזמן בו אני יכולה להיות לבד. פעם היה לי משרד משלי ובהוראה אני פשוט רצה ממקום למקום. ומעל לכל, לא הצלחתי להתמודד עם הבירוקרטיה הנדרשת כדי שיכירו לי בוותק שלי, ובמשך שנה השתכרתי בשכר זעום וכמעט מעליב. בגיל 41 חזרתי למשכורת שקיבלתי בגיל 22.

לאט לאט למדתי להתמודד עם הקשיים. זה לקח זמן אבל אזרתי אומץ וביקשתי עזרה מהמורות סביבי. חלקן עזרו לי בנדיבות וחלקו איתי מערכי שיעור וטיפים לניהול הכיתה. אחת המורות גם עזרה לי ולימדה אותי איך למצוא את הידיים והרגליים בתוך הבירוקרטיה האין סופית. כך, לקראת השנה הראשונה שלי בהוראה, התחלתי להרגיש שאני מצליחה להבין מה קורה ומדי פעם גם ליהנות. בהמשך אני מקווה שהדברים ילכו וישתפרו". מור (שם בדוי) – מורה שביצעה הסבה להוראה.

מור אינה לבדה. בשנים האחרונות הצטרפו למערכת החינוך מורות ומורים רבים שביצעו הסבה להוראה. חלק ניכר מהם הגיעו מתחום ההיי-טק, לתחומי הוראת המתמטיקה והמדעים. המצטרפים החדשים חווים לא מעט קשיים. עיקר הקשיים נובעים מהשוני בין התרבות הארגונית ממנה הגיעו לתרבות הארגונית במערכת החינוך ומפערי הציפיות שעמן הם מגיעים, למצב בבתי הספר הקולטים אותם לעבודה.

בשנים האחרונות הצטרפו למערכת החינוך מורים רבים שביצעו הסבה להוראה

4 הקשיים הגדולים של המוסבים להוראה
1. הבירוקרטיה - קשה למוסבים החדשים להתמודד עם הבירוקרטיה. בבואם לבקש את ההכרה בוותק, למשל, או כאשר הם מבקשים לקבל את רישיון ההוראה שהובטח להם, הם נאלצים להתמודד עם מערכת שלא הכירו, שהינה מערכת בירוקרטית מאוד מסורבלת.

2. מתחילים מהבסיס – כשהציעו להם לעבור להוראה, נאמר להם "שמשרד החינוך זקוק להם כדי ללמד מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה, כדי להעלות את אחוזי הלומדים בחמש יחידות מתמטיקה ופיסיקה" ועוד. בפועל, חלקם מוצאים את עצמם מלמדים לפעמים מתמטיקה בכיתה ז' ובהקבצות ג' וב', בכיתות ח' וט'. לעיתים הם נשלחים לכיתות המאתגרות ביותר למרות ניסיונם הדל. מצב זה מוביל לתסכול גדול.

3. כניסה למציאות אחרת - המפגש עם הכיתות העמוסות, התלמידים שלא תמיד רוצים ללמוד, עם בעיות המשמעת בכיתה, עם ההורים המתערבים ועם חדר המורים שלא תמיד מסביר פנים מכביד מאוד. המורים החדשים חשים שהם נכנסים למציאות חדשה, שהם לא ציפו לה. הם שמעו על הדברים האלה, אבל הניחו שיוכלו להתמודד עם זה בקלות יחסית, וכאשר הם מגיעים לבתי הספר מתגלה כי אלו הם אתגרים תובעניים.

4. הם רגילים למצב אחר לגמרי – כשאנו מדברים על מוסבים להוראה, לא מדובר במורים צעירים הנכנסים למעגל ההוראה בשנות ה-20 שלהם. מדובר במהנדסים ובעלי תארים בשנות ה- 30, 40 וה-50 שלהם. הם היו במעגל היצרני של תעשיות שונות, ביניהן תעשיות ההייטק מהמתקדמות בעולם. הם התרגלו לסביבת עבודה ותרבות ארגונית אחרת לגמרי. כל אחת ואחד מהם עזבו את עולם העבודה הקודמת שלהם מסיבות שונות וההסתגלות לעולם החדש לא קלה. יותר קשה להיכנס להוראה בגיל 45.

 

בגלל הקשיים שתוארו לעיל, החליט משרד החינוך להקים, יחד עם מכון מופ"ת וקרן טראמפ, את "מנהלת מהייטק להוראה", שתסייע למוסבים שהגיעו מההייטק להוראה ותתמוך במהלך באופן כללי. אני עומד בראש המנהלת עם ניסיון רב בשדה החינוך והשלטון המקומי.

בעבודתי אני נתקל לעיתים קרובות בקשיים אלו, אך גם גיליתי בתי ספר שבהם נעשים מאמצים משמעותיים לשם קליטת המוסבים, מאמצים שמפחיתים את הקשיים ומאפשרים למורים החדשים קליטה טובה יותר. בכתבה זו אני רוצה להציע לכם, מנהלים, מנהיגים חינוכיים ומורים עמיתים, דרכים יעילות במיוחד לסייע למוסבים להשתלב בצורה המיטבית בהוראה.

ישנם בתי ספר שעושים מאמץ משמעותי לקליטת המוסבים, המפחית את הקשיים ומאפשר למורים החדשים קליטה טובה יותר

 4 דרכים באמצעותן תוכלו לתמוך במי שעשו הסבה להוראה
1. היו שם למענם – הדבר הראשון והחשוב ביותר שכל אחד ואחת מכם, החל ממנהל/ת בית הספר ועד לכל מורה בצוות, הוא לפתוח את ליבכם אליהם. התחילו בכך שכשאתם נכנסים בבוקר לחדר המורים, פנו אליהם, שאלו אותם לשלומם. הביטו בהם. לעיתים קרובות הם מרגישים מבודדים והיחס שלכם אליהם יהיה משמעותי ביותר. בהמשך – נסו להיות קשובים לצרכים ולקשיים שלהם ולסייע להם במידת האפשר. בכתבה 5 דרכים בהן מורים וותיקים יכולים לשנות את חייהם של מורים חדשים תוכלו למצוא שלל רעיונות דרכם תוכלו להיות שם למען המורים החדשים.

2. וודאו שהם מקבלים חניכה וליווי כראוי – מנהיגים חינוכיים ומנהלי בתי הספר, חשוב שתדאגו שהחונכים של מורים אלו יעשו את מלאכת החניכה בצורה מוקפדת. שרכז/ת המקצוע ילווה וידריך אותם וכן שיועצת בית הספר תפנה להם זמן ותיפגש איתם מדי פעם. מאוד חשוב שגם אתם תלוו אותם בהצלחות ובקשיים ותהיו נגישים עבורם. דאגו להבהיר להם שהם מוזמנים לפנות אליכם בכל עניין וקיימו עמם שיח מתמשך כדי לוודא שהדבר קורה.

3. תנו להם משוב מועיל – אם במסגרת תפקידכם אתם מעריכים מורים חדשים בשנת ההתמחות, חשוב שתקפידו על המשוב שלכם, כי הוא אחת החוויות המשמעותיות ביותר שמורים אלו יחוו בשנה זו. הכינו אותם לצפייה שתבצעו בהם בכיתה בה הם מלמדים. תנו להם משוב מסודר והקשיבו לדברים שלהם יש להגיד בנוגע אליו. העריכו אותם בהגינות ובהתאם לשלב המקצועי שלהם.

4. צרו עבורם מערכת מאפשרת - קבעו את מערכת השעות של המורים החדשים כך שיתאפשר להם להתפתח. אל תתנו להם כיתות חלשות במיוחד. דאגו שהמערכת לא תהיה עמוסה מדי, ולא פחות חשוב – שהעומס עליהם יהיה מבוקר – כדאי לא לתת להם יותר מדי כיתות שונות, המחייבות להכין סוגי שיעורים רבים מדי.

 

הניסיון מלמד שמי שעשו הסבה להוראה ונקלטו בהצלחה למערכת החינוך תורמים תרומה חשובה לתלמידים, לחדר המורים ולבית הספר. הם חשובים למערכת החינוך בהביאם עוד סוג של חשיבה וניסיון אל ההוראה.

אני מזמין אתכם לפנות אלי בכל שאלה או בעיה הנוגעת לנושא בטלפון 052-8899844 או בדוא"ל nahum@macam.ac.il.

הדפסת סיפור זה
נחום חופרי

ראש מנהלת "מהייטק להוראה" שבמכון מופ"ת המטפלת בהסבת אנשי הייטק להוראת מתמטיקה ומדעים.

נחום כיהן כמנהלם של בתי ספר "אוסטרובסקי" ברעננה ו"שש שנתי עין-גדי" בקיבוץ עין-גדי.

בשנים 2003-2013 היה מנהל אגף החינוך וראש עיריית רעננה.

נחום הגיע למערכת החינוך אחרי שירות ממושך בחיל האוויר כטייס וכמפקד ולמד בבית הספר למנהיגות חינוכית שבמכון מנדל.

הוא בעל תואר ראשון בניהול וכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.