חרדה ממתמטיקה: מי מפחד ממתמטיקה? ולמה בעצם?

9586
חרדה ממתמטיקה: מי מפחד ממתמטיקה? ולמה בעצם?

"...לקראת סוף כיתה י"א, בסתר חשבתי את עצמי לטיפש. דאגתי מעניין זה, במשך זמן ארוך..."

רבים מהקוראים יוכלו להזדהות עם משפט זה. אם לא בכיתה י"א, אז בכיתה אחרת או בשלב אחר כלשהו בחיים. ילדים ומבוגרים רבים מרגישים חשש ופחד כאשר הם עוסקים במידע מספרי - במתמטיקה. אולי יפתיע אתכם, אם כן, שאת המשפט הזה כתב דווקא פרופסור לורן שוורץ, מתמטיקאי נודע ומצליח שזכה בפרס היוקרתי ביותר בעולם למתמטיקאים – מדליית פילדס (פרס המקביל לפרס נובל).

ואכן, מיומנויות מתמטיות חיוניות לתפקוד יעיל בחברה המערבית בעידן זה, המתבסס על  מדע, תקשורת, טכנולוגיה, מחשוב ומידע. יחד עם זאת, רבים חשים "חרדה ממתמטיקה", אפילו מתמטיקאים דגולים.

חרדה ממתמטיקה כוללת סימפטומים רגשיים וגופניים, אשר באים לידי ביטוי במערכת הגופנית וגם בשינויים בפעילות מוחית. פחד ממתמטיקה עשוי להביא לפגיעה זמנית בתהליכי החשיבה והתפיסה. פגיעה זו מתבטאת בבלבול, קשיי ריכוז וקשיים בעיבוד המידע - בעיקר מידע אשר קשור במספרים, בחשבון ובמתמטיקה.

מתחיל להישמע מוכר לחלקכם? כנראה שאם את/ה לא חווית את התחושות הללו, תלמידות ותלמידים רבים שלך חוו זאת...

כיוון שחרדה ממתמטיקה היא תופעה נפוצה ובגלל שהיא לרוב קשורה עם מיומנויות מתמטיות נמוכות, יהיה זה חיוני להבין אותה ואת מקורותיה, ללמוד מתי פחד ממתמטיקה מתחיל להופיע ולמה, ובעיקר לדעת מה אפשר לעשות בכדי למנוע חרדה ממתמטיקה בקרב תלמידי בית הספר.

 

מהי חרדה ממתמטיקה?

ביטויים גופניים
חרדה ממתמטיקה היא תת סוג של הפרעת חרדה. היא מאופיינת בהופעה של סימפטומים גופניים של חרדה שכוללים בדרך כלל הזעה מוגברת, דפיקות לב, סחרחורות ובחילות. סימפטומים אלו, במקורם האבולוציוני, מהווים תגובה תקינה של הגוף לאיום - הכנה להילחם או לברוח, בעקבות מפגש עם אירוע מסוכן. אך התגובה הפיזיולוגית הזו, כמובן, אינה יעילה כאשר מדובר בהתייחסות לאירוע שאינו מסכן חיים (כמו מטלה במתמטיקה) כאירוע מסוכן ומלחיץ שהגוף צריך להילחם או לברוח ממנו. 

ביטויים רגשיים ופדגוגיים
במישור הרגשי, חרדה ממתמטיקה באה לידי ביטוי ברגשות של מתח, פחד ועצבנות, אשר מופיעים אל מול עיסוקים שקשורים במספרים או אפילו עולים יחד עם מחשבות עתידיות על עיסוק במספרים ובפתרון בעיות חשבוניות ומתמטיות. הרגשות הללו נעים בטווח של תחושות מתונות של חוסר נוחות ו/או חוסר ביטחון כאשר עולה הצורך לעסוק במתמטיקה ועד רצון להימנעות מוחלטת מעיסוק כזה.  לכן, חרדה ממתמטיקה לרוב, משמשת כמכשול להישגים מתמטיים.

ברמת החשיבה, חוקרים מראים שחרדה ממתמטיקה יכולה לגרום לירידה אפילו ביכולות הבסיסיות ביותר כמו ספירה וייצוגים מנטליים של גודל ושל ציר המספרים, זאת בנוסף להישגים פדגוגיים נמוכים במתמטיקה.

 

 


אם כן - האם חרדה ממתמטיקה היא פשוט שם אחר ל"להיות גרועים במתמטיקה"? 

 

לא בהכרח!

אנשים שחרדים ממתמטיקה לא בהכרח סובלים במקור מקשיים במתמטיקה או בחשבון. מה שקורה בדרך כלל הוא שהחרדה עצמה היא זו שמובילה לירידה משמעותית ביכולות החישוב. מדוע? כיוון שמטבעה של החרדה, ברגע שהיא נמצאת, קשה לאדם להתרכז בכל דבר אחר מלבד הפחד (בשל מחשבות כדוגמת "מה יהיה אם לא אצליח?!", "אני אכשל – בטוח!" "אני לא אצליח בחיים!", "אני כישלון!", "כולם יבינו כמה אני גרוע!"). מרוב מחשבות שליליות – זיכרון העבודה, שהוא זיכרון לטווח קצר אשר מעורב בוויסות של מידע החיוני לביצוע מטלה כמו מטלה בחשבון, אינו פנוי לעשות את הדבר שהוא אמור לעשות במהלך פתרון תרגיל במתמטיקה - הוא אינו פנוי לחשב!

כל משאבי החשיבה ובעיקר המשאבים של זיכרון העבודה, מופנים לדאגה וחרדה ואין פניות לעסוק במטלה המתמטית.

כך, לאורך זמן, נוצר מעגל שבו כל ניסיון לעסוק במתמטיקה בשלב זה מעורר עוד חרדה, הן בשל החשש הראשוני והן בשל חוסר היכולת הזמני, אשר נוצר בעקבות החרדה, להתמודד עם המטלה.

כלומר, החרדה ממתמטיקה היא זו שמובילה לירידה במשאבי החשיבה, מה שמוביל לירידה בביצועים במטלות מתמטיות. 

מכאן שחרדה ממתמטיקה אינה שם אחר ל-"להיות גרועים במתמטיקה": ייתכן מאוד כי האדם יכול היה להצליח במתמטיקה אם לא היה/תה חרד/ה ממנה!!

  

כמה זה נפוץ?
כ-20% מהאוכלוסייה, ככל הנראה, סובלים מחרדה גבוהה ממתמטיקה. במדינות שבהן ילדים פחות מצליחים במבחני מתמטיקה סטנדרטים (כפי שנמדד באמצעות PISA), רמת החרדה ממתמטיקה גבוהה יותר (לקריאת המחקר לחצו כאן). כמו כן, רוב התלמידים מדווחים שהייתה להם לפחות חוויה שלילית אחת שקשורה במתמטיקה במהלך תקופת הלימודים שלהם.

שימו לב לבנות
רוב המחקרים בתחום של חרדה ממתמטיקה מדווחים על רמות גבוהות יותר של חרדה בקרב בנות בהשוואה לבנים. ממצאים שכאלו יכולים אולי להצביע על אחת הסיבות המרכזיות לנוכחות הנמוכה של נשים בכוח העבודה בתחומי המדע וההנדסה. למשל, למרות הישגים דומים במתמטיקה או אפילו הישגים גבוהים יותר בקרב בנות בהשוואה לבנים, בארצות הברית, נשים היוו רק 28% משוק העבודה בתחומי המדע וההנדסה (כפי שפורסם על ידי ה- National Science Foundation בשנת 2013)

הפער המגדרי הזה בחרדה ממתמטיקה, הוא אחת מהסיבות המרכזיות לכך שחשוב מאוד שמורים יטפלו בנושא ובעיקר ינסו למנוע חרדה ממתמטיקה טרם הופעתה!

 

מורים שיבדקו האם התלמידות שלהם סובלות מחרדה ממתמטיקה ויעזרו להן להתגבר עליה יכולות לשפר את הישגיהן בתחום פלאים!

מדוע קיימת חרדה ממתמטיקה?
 הסביבה החברתית משחקת תפקיד מרכזי בהתפתחותה של חרדה ממתמטיקה מכמה סיבות: 

  • תפיסות חברתיות מערביות: בחברות מערביות, מתמטיקה קשורה עם עמדות אליטיסטיות. לכן, מיומנויות מתמטיות משמשות כסוג של מכניזם אשר מאפשר לאנשים לדרג חלק מהילדים והמבוגרים כחכמים וחלק כפחות חכמים. עניין זה יכול לשמש כסיבה טובה מאוד לחרדה ממתמטיקה.

  • לחץ זמן: בחלק מבתי הספר, המסר הוא שעליך להיות מהיר כדי להיות טוב במתמטיקה - או לפחות שזמן משחק תפקיד חשוב מאוד בדרך להצלחה. עדויות מדעיות מצביעות באופן עקבי על כך שלחץ זמן (באופן כללי) קשור לרמות גבוהות של חרדה! לכן, הרעיון שמתמטיקה דורשת חישובים מהירים, מציב הרבה מאוד מהתלמידים ברמות גבוהות של לחץ - דבר שמוביל לחרדה ממתמטיקה.
    חשוב לציין שמחוץ לכותלי בית הספר, בעולם האמיתי של המתמטיקאים, בעיות מתמטיות נפתרות דווקא לאורך זמן, לעיתים אפילו לאורך זמן רב. מתמטיקאים אם כן, חושבים או פותרים בעיות מתמטיות לאט!

  • קליטת רמזים של לחץ או חוסר הערכה מהסביבה (מורים, הורים או חברים): במחקר שהתפרסם באחד מהירחונים החשובים ביותר במדע, חוקרים  בחנו חוקרים את רמות החרדה ממתמטיקה בקרב מורות לכיתות א' וב', ומצאו שהחרדה של המורות השפיעה באופן מובהק על הישגי התלמידות (אבל לא התלמידים) במתמטיקה בסוף שנת הלימודים. כלומר, ככל שהחרדה של המורות הייתה גבוהה יותר, כך התלמידות הצליחו פחות בחשבון בסוף שנת הלימודים. כמו כן, המחקר מראה באופן עקבי שתפיסות כמו "בנות יותר טובות בשפה ובנים יותר טובים בחשבון ובתפיסה מרחבית" עוברות באופן משמעותי לילדים ולילדות בכיתה, אשר מתפתחים בהתאם לתפיסות אלו. מחקרים שכאלו מראים שיש העברה של תפיסות שליליות כלפי מתמטיקה מהסביבה לתלמיד ובעיקר לתלמידה! (לקריאה נוספת בנושא ההשפעה החשובה שיש לדעת המורה כדאי לקרוא את הכתבה הזו).
    אפילו פרופסור Maryam Mirzakhani - מתמטיקאית משפיעה, שהייתה האישה הראשונה לזכות במדלית פילדס היוקרתית, הרגישה במהלך חטיבת הביניים חוסר ביטחון ואיבדה עניין במתמטיקה כיוון שהמורה שלה למתמטיקה בחטיבת הביניים, חשבה שמריאם אינה כישרונית בכלל.

  • חוסר עניין בתחום: מחקרים מראים שכאשר הילדים מתעניינים בתחום הנלמד, מזהים את היופי שבו ומרגישים שהנושא קשור לחייהם בצורה זו או אחרת, רמות החרדה שלהם יורדות והמוטיבציה עולה. העניין הזה של חוסר אהבת המקצוע הוא אמנם לא הגורם המרכזי לחרדה ממתמטיקה - אך אין ספק שמורים שמצליחים להדביק את התלמידים שלהם באהבה (ולא בחרדה) למקצוע המתמטיקה ולהראות להם את היופי, היצירתיות והחשיבות שיש למתמטיקה בזיהוי דפוסים בעולם, יכולים בהחלט למנוע חרדה ממתמטיקה, להקל עליה ולהוציא מהתלמידים את הפוטנציאל המתמטי האמיתי שלהם.  

יחד עם זאת ואחרי כל הדברים דלעיל, חשוב לומר כי ישנן שיטות טיפול מתקדמות ומעניינות שלקוחות מעולם הפסיכולוגיה הקלינית והקוגניטיבית שנמצאו יעילות מאוד בטיפול ובמניעה של חרדה ממתמטיקה!

 

לסיכום: איך נזהה חרדה ממתמטיקה בקרב התלמידים והתלמידות שלנו?

  • בגוף: בחילות, סחרחורות, הזעה, דפיקות לב, חיוורון.

  • בהתנהגות: ניסיון להימנע מהמקצוע. הבעת לחץ ופחד כולל אמירות כמו "איזה לחץ", "אני לא טובה במתמטיקה" או "אני לעולם לא אצליח", כמו גם חוסר הצלחה עקבי במטלות המתמטיות.

  • בסביבה: סביבת הורים, מורים וחברים שהיא לא תומכת (למשל - אמונה כי בנות לא טובות במתמטיקה) וחרדה בקרב הסובבים או חוסר אהבה משמעותי למקצוע בקרב מורים והורים.

 

איך עוזרים לתלמידים להתמודד עם החרדה ממתמטיקה? על כך תוכלו לקרא בכתבה הבאה! 

בינתיים, ספרו בעצמכם כיצד אתם מסייעים לתלמידים שלכם להתמודד עם חרדה ממתמטיקה?

הדפסת סיפור זה
דר. אורלי רובינשטיין

מרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה והחוג ללקויות למידה, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה

ראו אתר המעבדה של דר. אורלי רובינשטיין לחקר המוח ויכולות מתמטיות:  http://langnum.haifa.ac.il/HRubin.php


סיפורים נוספים של דר. אורלי רובינשטיין