ישראל במלחמה
"חייבים לשפר את החינוך בישראל" – היא אמירה שכנראה כל אחד ואחת מאיתנו נסכים עמה. כולנו מאמינים שמערכת החינוך צריכה להשתפר. אבל איך?
רעיונות ל"דבר" שיביא לשינוי יש רבים: הקטנת הכיתות, הגדלת שכר המורים, גיוס מורים איכותיים, מעורבות הורים, אימוץ תוכניות לימוד חדשניות, הוספת שעות לימודים, הוספת או הפחתת שיעורי בית, מחשב לכל תלמיד, חיזוק האוטונומיה של בתי ספר ועוד.
אולם האם עצות אלו יעבדו? האם בכוחן לשפר את מצב החינוך? ומה המחיר של כל רעיון כזה?
כך, לדוגמא, כמורה בעברי, אני סבור ששכר המורים בתחילת דרכם לא מאפשר להם קיום בכבוד וכי תקציב החינוך צריך להיות מוקדש למטרה זו. אולם, הדברים אינם כל כך פשוטים ולא ניתן במטה קסם פשוט להעלות את שכר המורים החדשים. לכל פעולה יש השלכות. התקציב להעלאת שכר המורים החדשים צריך להגיע ממקום כלשהו, ולכן יבוא על חשבון רעיון אחר, תוכנית קיימת או תקצוב מתוכנן.
כך למשל – יתכן שיהיה צריך לבחור בין העלאת שכר המורים החדשים להקטנת הכיתות או לציוד הכיתות במחשבים.
בהנחה שהתקציב מוגבל (וכך המצב כיום כמובן) – לאן כדאי יותר להפנות את התקציב?
כדי להחליט זאת, עלינו להבין מה תהיה התרומה של כל אחד מהצעדים למצב החינוך בישראל, ולהבין היכן תהיה התרומה היחסית גדולה יותר.
איך נדע מה יתרום יותר למצב החינוך? מה היא היעילות הצפויה של כל אחד מהצעדים, ועוד ביחס לאחרים?
אין חכם כבעל ניסיון
הדרך הטובה ביותר בעזרתה אנו יודעים לענות על שאלות אלו ולדעת איזה צעד יכול לשפר בצורה הטובה ביותר את מצב החינוך בישראל, היא להיעזר בניסיון קודם – הניסיון הנצבר בישראל ובמדינות אחרות.
איפה ניתן למצוא את המידע בכל הנוגע לניסיון הנצבר הנ"ל?
כיום, ריכוז המידע הגדול ביותר בעולם בנושאי חינוך, שמאפשר למידה מהמתרחש בשמונים מדינות מסביב לעולם, הוא מאגר המידע של מנהל החינוך של ה-OECD, שהחלק המפורסם והפורה ביותר בו הוא מבחני פיז"ה. פיז"ה (ראשי תיבות של Programme for International Student Assessment) נערך כחלק ממחקר בינלאומי בתחום החינוך. במסגרתו נבחנים חצי מיליון תלמידים בני 15 במתמטיקה, מדעים וקריאה. יחד עם המבחן נאסף גם מידע על רקע התלמידים, עמדותיהם, תפיסותיהם והסביבה החינוכית בה הם לומדים. מנהלי בתי הספר משתתפים גם הם וממלאים שאלון אודות מדיניות בית הספר והאקלים הבית-ספרי.
המידע הרב שנאסף במבחן פיז"ה מאפשר להסביר את התרומה היחסית של כמעט כל רעיון שעולה לשיפור החינוך בעולם, באמצעות משתני רקע ומשתנים אחרים. כך אנו יכולים לבצע החלטה מושכלת מבוססת ניסיון.
את המידע הזה ניתן למצוא באתר פיז"ה פתוח, כולל ציונים של חצי מיליון תלמידים (מתוכם 6,600 בישראל) ותשובות למאות שאלות רקע של כל אחד. האתר מאפשר לפלח את הנתונים ולהשוות ביניהם. חלקו הראשון של האתר מוקדש למיומנויות. ההתבוננות במיומנויות מלמדת על מגמות ארוכות טווח: האם בתי הספר מתקדמים בשיטות ההוראה; כיצד המגדר והמצב הסוציואקונומי משפיע על הישגי התלמידים; מה מאפיין את המתקשים ומה מאפיין את המצטיינים. כל הנתונים הללו מופיעים בגרפים, המסכמים את הנתונים לממוצע משוקלל אשר מראה את רמת הידע. מתחת לגרפים תוכלו למצוא הסבר על המיומנויות הקוגניטיביות שמאפיינות כל אחת מהרמות בכל אחד מהמקצועות. ניתן להשוות גם את ישראל למדינות אחרות בעולם, וכך אנו יכולים ללמוד מניסיונן ולראות האם ההסברים שתקפים לישראל נכונים גם לגבי מדינות אחרות.
לדוגמא אנו יכולים לראות שבישראל ישנו הבדל ברמת אוריינות הקריאה של בנים ובנות.
האם פער זה מופיע גם במדינות אחרות?
מסתבר שכן.
החלק השני של האתר מוקדש לשאלות הרקע. ישנן כאלף שאלות המחולקות לנושאים. בפיז"ה 2015 הושם דגש על נושא המדעים. השאלות נותנות לנו מבט מקיף על מערכת החינוך. כך למשל, אנו מגלים כי בישראל תלמידים רבים חושבים על קריירה מדעית, הרבה יותר מאשר במדינות אחרות.
אנחנו מגלים גם שהתלמידים בישראל חשים כי הם יכולים להתבטא בשיעורי בשיעורי המדעים (האם זה הפתיע אתכם?).
ומה חושבים המנהלים? לפי מענה המנהלים על השאלונים, מסתבר שכמעט כל תלמידי ישראל מתנדבים. הרבה יותר מאשר מדינות אחרות.
כיצד המאפיינים משפיעים על ההישגים? לשם כך נבדוק את המתאם בין מאפיין כלשהו לבין כישורי התלמידים. בדוגמא למטה בחנו את הקשר בין ההנאה ממדע להישגים בשיעורי מדעים. כל נקודה בגרף מייצגת תלמיד/ה אחד/ת. ציר ה-X הוא מדד ההנאה וציר ה-Y הוא הציון.
ניתן לראות כי ישנו מתאם חיובי בין ההנאה להישגים – כלומר – ככל שהתלמידים נהנים יותר מהלמידה כך הישגיהם גבוהים יותר.
עם זאת, חשוב לזכור שגם אם היינו מקבלים תוצאה שהייתה מראה כי דווקא תלמידים ששונאים מדע וסובלים מהלמידה שלו מקבלים ציונים גבוהים - לא היינו מעודדים את המורים לגרום לתלמידים לשנוא את המקצוע. מבחן פיז"ה מודד הרבה דברים, אולם ישנם מרכיבים רבים שהוא אינו מודד, ואת חלקם אנו מאמינים שלא ניתן למדוד. במשוואה של החינוך, נתונים הם חלק אחד. הם משקפים את המציאות אולם ההחלטות החינוכיות מתבצעות גם על בסיס ערכים (במקרה זה האושר של התלמידים חשוב ללא קשר לתרומתו ללימודים).
אני מזמין אתכם לחפש עוד גרפים מעניינים ואשמח אם תעתיקו אותם ותוסיפו אותם בהערות לכתבה זו. בנוסף, תחרות מלגות המיועדות לסטודנטים (מכל החוגים) המתבססת על ניתוח הנתונים באתר פיז"ה פתוח יצאה לדרך וכל סטודנט מוזמן להגיש מחקר בתחום ואולי גם לזכות בפרס של אלפי שקלים. אם אתם סטודנטים ומעוניינים לנסות להשתתף בתחרות – תוכלו למצוא פרטים נוספים כאן.
פרויקט פיז"ה פתוח פותח במרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה בשיתוף פעולה עם קרן טראמפ.
