המקצוענים השקטים: למה מורים מצטנעים ואיך זה משפיע על מעמד המורה?

4448
המקצוענים השקטים: למה מורים מצטנעים ואיך זה משפיע על מעמד המורה?

 

מעמד המורה עלה לאחרונה לכותרות, לאחר פרסומו של מחקר שהצביע על כך שמעמד המורה בישראל, נכון לשנת 2013, היה הנמוך ביותר מבין 21 המדינות שנמדדו (לכתבה בנושא שהתפרסמה עם פרסום המחקר). בהקשר זה, הבאנו לכם את נאומו של ג'ף צ'רבונניו, שנבחר למורה הטוב בארה"ב, העוסק ב"קוד הצניעות של מורים" – נאום חשוב, שטוען כי צניעותם של המורים מקבעת את מעמד המורה הנמוך במדינות שונות בעולם. בעוד שברוב התחומים, אנשי מקצוע מתפארים במקצוענות שלהם ומראים אותה לכל – באמצעות השתתפות בכנסים, פרסומי מאמרים מקצועיים, מדים ועיטורים, מורים נוטים להצטנע ולא להדגיש את הכשרתם, ניסיונם ואת עבודתם הקשה והחשובה; בכנסי חינוך כמעט לא רואים מורים מרצים, מורים נמנעים, על פי רוב, מהגשת מועמדותם לפרסים ומלגות וזקוקים לעיתים קרובות לכך שעמיתיהם ימליצו עליהם, ולבסוף - הפרסומים אודות חינוך בישראל ברובם אינם נכתבים על ידי מורים.   

במאמץ להבין לעומק את התופעה ולדעת האם עליה להשתנות ואיך, שוחחנו עם ארבע מורות, מהמקצועיות והטובות בישראל, מורות שזכו בפרס טראמפ להוראה איכותית. שוחחנו על צניעות בהוראה, מקצוענות ומעמד המורה בישראל.

"צניעות היא חלק מהמקצוענות של מורים", כך מבהירה לנו כבר בהתחלה מיכל ולטר - מורה לפיזיקה בקרית החינוך אמי"ת עתידים אור עקיבא, מנחת קהילת מורים בית ספרית וקהילה מקצועית של מורי פיזיקה. "הצורך שלנו כמורים להעצים את תלמידנו גורם לכך שקל ונעים לנו להעניק את הקרדיט לתלמיד או למורה המקביל לנו. האלטרואיזם הזה טבוע בנו ותחושת השליחות המאפיינת מורים רבים ניזונה בחלקה מאלטרואיזם זה".

סמדר לוי, מורה לפיזיקה מתיכון 'הדרים' בהוד השרון ומנחת מובילי קהילות מורי פיזיקה במכון ויצמן למדע, הסכימה: "אני חושבת שעבודתנו כמורים מאופיינת בצניעות, במחשבה על תלמידינו והצלחתם ולא במחשבה על עצמנו כ'כוכבים'". "מעבר לזה", המשיכה אותה מיכל ולטר, "הצורך שלנו להמשיך ללמוד כל חיינו והתובנה כי אין גבול לידע ולהתמקצעות (אותה אנו רוצים להעביר גם לתלמידנו), מניחים אותנו במקום בו אנו מודעים ל'חסר' שיתקיים תמיד. המודעות הזו מצעידה אותנו קדימה להתנסות באסטרטגיות חדשות, ללמוד עוד על קשיי התלמידים ועוד. והמודעות הזו קשורה באופן טבעי לצניעות. בנוסף. קשה מאוד לייצר קשר אישי עם התלמידים ללא צניעות. לבסוף, הצורך של מורים לעבוד עם עמיתים וללמוד בצוותים, דורש צניעות. זה מאפשר לנו לעבוד טוב יותר יחד, ללמוד מעמיתים צעירים וותיקים כאחד ולשמור על 'ראש פתוח' בשביל לשנות את ההוראה שלנו בהתאם".

"עבודתנו כמורים מאופיינת בצניעות, במחשבה על תלמידינו והצלחתם ולא במחשבה על עצמנו כ'כוכבים'" - סמדר לוי

ד"ר טלי דבורה, מורה למתמטיקה בתיכון כצנלסון בכפר סבא, מדריכה פדגוגית ומרצה במכללת לוינסקי, טוענת כי "אנחנו עובדים באחת העבודות הקשות והחשובות: מידי יום אנו נפגשים עם ילדים ובני נוער, יוצרים עימם קשרים המבוססים על אמון, כבוד ופתיחות, נמצאים שם בשבילם עבור כל בעיה שתצוץ, מחנכים אותם לחשוב, ללמוד, להיות יצירתיים וגאים מאוד בדרך שהם עושים ובהצלחות שהם קוצרים. אז נשאלת השאלה איפה הצניעות? אנחנו כל כך עסוקים בעבודה השוטפת שלנו, שאנחנו מעמידים במרכז את התלמידים ולא את עצמנו. אבל זה לא משום שאנחנו לא מעריכים את עצמינו, ממש לא, בדיוק ההיפך! אנו יודעים שאנחנו טובים ומקצועניים ולכן אנחנו מעוניינים ללמד ולהעביר את מה שאנו יודעים הלאה, לדור הצעיר".

איריס כהנא, מורה למתמטיקה מבית הספר שרת בנתניה, מנחת סטודנטים להוראה ומדריכה מחוזית למתמטיקה במשרד החינוך, טוענת כי "מורים הם זן שונה. אני לא חושבת שמורים לא מבקשים לעצמם פרסים בשל דימוי עצמי נמוך או בשל צניעות. כל מורה יודע מה ערכו. מורים אינם מונעים מגמולים חומריים. הם מונעים מתחושות של שליחות ואהבת אדם. מרביתנו לא יודעים לדרוש גם את התשלום המגיע לנו על עבודתנו. רובנו יכולים לעבוד במקומות אחרים ולהרוויח הרבה יותר כסף ולא עושים זאת. למורים חשובה בעיקר הצלחת התלמידים. את הכרת התודה וההערכה אנו מקבלים מתלמידנו ומהמערכת שסביבנו וזה מספיק לנו, מרומם אותנו, גורם לנו להיות מאושרים וצעירים".

אבל מה עם מעמד המורה? אתן לא חושבות שהצניעות הזאת, המוכנות לעבוד בכל תנאי כדי לקדם את התלמידים, ההתרחקות מאור הזרקורים וההצטנעות מול הציבור, משפיעה על התפיסה של מורים במדינה, על התנאים שמורים מקבלים וגם על הפנייה של אנשים צעירים להוראה?

מיכל ולטר: "אני מסכימה שיש נזק שהצניעות הזו מסבה למעמד המורה, אך אני חוששת הרבה יותר מהנזק שיגרם אם היא תיעלם... בעולם אוטופי הייתי מבקשת להשאיר את המורים צנועים (ובמקביל בטוחים בעצמם, מקצוענים, מועצמים ובעלי תחושת מסוגלות גבוהה) ומצפה מקובעי המדיניות, המנהלים וכל האחרים להוקיר את פועלם. בפועל הבעיה היא שבדרך כלל זה לא נעשה. למזלנו קיים המגזר השלישי, יוזמות חברתיות ופילנתרופיה, שמסייעים במאמץ לחיזוק מעמד המורה".  

סמדר לוי טוענת כי: "בחברה שבה אנו חיים הרבה יותר נפוץ לשמוע ביקורת על מערכת החינוך וחוסר הערכה למורים. ההתייחסות למורים כמקצוענים, שאת עבודתם ראוי להעריך ולחשוף בפומבי, היא בעיני אחד ההיבטים המיוחדים והחשובים של פרס טראמפ להוראה איכותית."

איריס כהנא ביקשה לפנות למורים: "מורים צריכים להבין שמה שנראה להם מובן מאליו, לא נתפס כך בעיני האנשים שמחוץ למערכת. כל מורה אשר יודע שהוא עושה משהו ייחודי, שתורם להצלחת תלמידיו, חייב להציגו בפני כולם". היא ממשיכה ומספרת דוגמא לחשיבותה של חשיפה זאת - "עצם הזכייה בפרס הביאה לכך שהוזמנתי להרצות במקומות רבים. בהרצאות אלה הצגתי למורים ולצעירים רבים את מקצוע ההוראה מהזווית שלי ופתחתי להם צוהר לעולם קסום, דינמי וצעיר. לאחרונה הופתעתי לפגוש שתי סטודנטיות שבחרו ללמוד תעודת הוראה במתמטיקה, לאחר ששמעו אותי מרצה. יכול להיות שבהרצאות נוספות השפעתי על עוד צעירים לבחור בהוראה כמקצוע וזה מאוד משמעותי עבורי".

איריס כהנא בהרצאה על הוראה - "לאחרונה הופתעתי לפגוש שתי סטודנטיות שבחרו ללמוד תעודת הוראה במתמטיקה, לאחר ששמעו אותי מרצה"

ד"ר טלי דבורה מצטרפת לדבריה של איריס וטוענת: "חובתנו כמורים לקחת חלק בשינוי התדמיתי שלנו. הציבור הרחב לא מודע למה מתרחש יומיום בבתי הספר, אין לו מושג. ההשקעה האדירה של מורים בהכנת חומרי למידה, ביצירת רעיונות חדשים, בגיוון דרכי ההוראה והמאמצים הכבירים שהם עושים למען הצלחת תלמידיהם, חייבים לצאת את כתלי ביה"ס: מורים צריכים להשתתף בכנסים, לתת הרצאות ולשתף רעיונות חדשים, לחשוף סיפורי הצלחה ולהעלות למודעות הציבורית את מה שהם עושים (זה יכול להיות גם בתור אצל הספר ובארוחת ערב עם חברים). אולי כרגע זה נשמע משונה, אך זה מה שקורה בכל תחום אחר. השיווק והחשיפה ממש קריטיים, כי קיים פער גדול בין מה שקורה בשטח לבין הדימוי הציבורי. בהיבט זה, התחרות בפרס טראמפ מעלה על סדר היום את חשיבות עבודת המורים והכבוד המגיע להם. זו דרך להעלאת המודעות כך שקיימים מורים מעולים ולחשיפת העבודה המבורכת שלהם"

 

כולכן קיבלתן הכרה מאוד משמעותית למקצוענות שלכן. הזכייה בפרס טראמפ שינתה משהו מהבחינה הזאת?

איריס כהנא: "לדעתי לא הפרס או ההכרה הם אלה שמזכים אותנו בתואר 'מורה מומחה' או 'מקצוען', אלא הצלחתם של כלל תלמידנו והביטחון שלהם ביכולת שלנו להובילם להצלחות".

ד"ר טלי דבורה: כשאת משקיעה ועסוקה בעשייה ובהתפתחות, סביבת העבודה שלך עדה לכך. לאורך שנותיי כמורה נתפסתי כמקצועית וכמומחית בתחום הדעת שלי וזכיתי להערכה ופרגון. אולם, הזכייה בפרס נתנה את "החותמת הרשמית" ואת החשיפה הציבורית. אחד ההיבטים המרגשים בפרס הוא הפרגון והאהבה הגדולה שקבלתי ממורים, קולגות, תלמידים, בוגרים, הורים, חברים ושכנים והחשיפה הגדולה בעיר שלי, כפר סבא. אני עדיין מקבלת טלפונים ופניות מרגשות בפייסבוק מאנשים ברחבי הארץ שאינני מכירה וכל פעם זה מפתיע אותי מחדש (כך למשל ניתן לראות בכתבה הזאת). בנוסף, חשוב לזכור שהזכייה בפרס היא עוד שלב בדרך, עוד הישג שצברתי אך במהות היא לא משנה דבר. אני עדיין קמה כל בוקר וצועדת לעבר הכיתה וממשיכה לעשות את מה שאני אוהבת יודעת הכי טוב. וזה היופי שבדבר".

ד"ר טלי דבורה: "חובתנו כמורים לקחת חלק בשינוי התדמיתי שלנו. הציבור הרחב לא מודע למה מתרחש יומיום בבתי הספר, אין לו מושג"

סמדר לוי: "קבלת הפרס לא שינתה את תפיסתי את עצמי כמקצוענית, אבל אני חושבת שהפרס שינה את ההתייחסות של הסביבה אלי כמקצוענית. ההתנהלות המקצועית שלי, שסביבתי מורגלת בה, הפכה פחות מובנת מאליה. פתאום הייתה הכרה "רשמית" לכך. בנוסף, פרס טראמפ היה עבורי הזדמנות לגלות עד כמה התלמידים והתלמידות, הבוגרים והבוגרות שלי במהלך שנות ההוראה הרבות, חושבים שהשפעתי עליהם. גיליתי זאת דרך הפרגון העצום שקיבלתי במהלך ההתמודדות ולאחר הזכייה - יש המון תלמידים שמעריכים את מוריהם ומוקירים אותם, אבל כמה מהם מעבירים את המסר למורים עצמם? לא הייתי מודעת לזה עד כדי כך וזו מתנה נפלאה שקיבלתי. בנוסף, אחד החלומות שלי, שעדיין לא הצלחתי להגשים, הוא שיום יבוא ומישהו מתלמידיי או תלמידותיי יהפוך למורה לפיזיקה. אולי אם הוראה תיתפס בציבור כמקצוע מכובד וראוי להערכה – יהיה יותר סיכוי לכך. אני מקווה שעיסוק פומבי בנפלאות ההוראה ופרסום של סיפורי הצלחה יעודדו דור חדש של צעירים מוכשרים לבחור במקצוע.

לסיום דיברנו עם המורות על התקופה בה הגישו את מועמדותן לפרס. כמעט כולן סיפרו כי הן לא היו מגישות עצמן כמועמדות אם הסובבים אותן לא היו מעודדים ואף לוחצים על כך שהן מורות איכותיות שחייבות להגיש מועמדות. אז עם כל הצניעות ועם כל מעלותיה, אם את/ה מורה מעולה מתחומי המתמטיקה והמדעים- אל תוותרו על הגשת מועמדות לפרס. ממש בימים אלה נפתחה ההרשמה לפרס טראמפ להוראה איכותית לשנת 2016. השנה מנהלות ומנהלי בתי ספר יכולים להמליץ על מורים, ולכן אם אתם מכירים מורה מעולה, עודדו אותו/ה להגיש מועמדות וסייעו לו/ה בתהליך - אל תתנו לו/ה לחמוק מתחת לרדאר

וכמובן - אם אתם מורים מעולים שמשפיעים על תלמידיכם – הגישו מועמדות לפרס וחזקו בכך את שיח המקצוענות והמצוינות של מורים בכל הארץ!

 

הדפסת סיפור זה
פרס טראמפ להוראה איכותית

בישראל ישנם מורים מעולים הממלאים את תפקידם ללא ליאות, מאמינים ביכולות של תלמידיהם ומעודדים אותם למצות את הפוטנציאל שלהם. הכישרון, הידע והניסיון של המורים המצויינים הללו היא אבן הראשה לכל ניסיון לשיפור איכות החינוך בישראל. ישראל זקוקה לדמויות המופת הללו כדי שיסמנו כיוון ודרך, ולשם כך הציבור צריך להכיר את אומנותם, להבין טוב יותר מהי הוראה אפקטיבית, וכל זאת כדי שיגבר האמון של הציבור במוריו.

החל משנת 2012 מעניקה קרן טראמפ לפרס להוראה איכותית, בסכום של 100,000 ש"ח, למורים מתחומי המתמטיקה והמדעים, המדגימים הוראה איכותית הלכה למעשה. זוכי הפרס נבחרים על ידי וועדת הפרס המורכבת ממורים מעולים, מומחים בהכשרת מורים ובכירים במשרד החינוך, ובהתאם לאמות המידה להוראה איכותית כפי שנקבעו על ידי ווע