"אני רוצה! אני יכולה!
אני בוחרת את הדרך שלי!
אין דבר שאני לא יכולה להיות או לעשות!"
(ציטוטים מאת בנות שכבת ט' ביוזמה "נערות לשליחות במדע" בכפר סבא)
השנה 2048. מדינת ישראל חוגגות 100 שנים של עצמאות. כותרות העיתון היומי מספרת את סיפורה של ראשת הממשלה הנבחרת. בחדשות מכריזים על שתי מדעניות ישראליות מובילות שזכו בפרס נובל. במדורי הכלכלה מדווחים על הכנסות שיא מתחום הבינה המלאכותית במדע, תחום המורכב מ-65% נשים.
58% מיזמי הסטארט אפים בשנה האחרונה הן נשים.
72% מבוגרי הפקולטות להנדסה בטכניון הן נשים.
נשמע כמו חלום?
לא באנו לספר על חלומות, אלא לשנות את העולם. אנו מאמינות כי בימים אלה מתרחשים ניצני מהפיכה של ממש, שאת פירותיה נזכה לראות בעוד כמה שנים. הכל קורה מתחת לאף, בעיר כפר סבא, בה נערות צועדות בביטחה לכבוש עוד הר ביוזמה חדשה: נערות לשליחות במדע.
מדובר ביוזמה חינוכית חדשנית המיועדת לבנות חטיבות הביניים, בכיתות ז'-ט', ומטרתה להגדיל את מספר הנערות שבוחרות ללמוד במקצועות טכנולוגיים מדעיים בתיכון: סייבר, פיזיקה ומחשבים. החזון הוא למתג את כפר סבא כעיר שמצמיחה מדעניות בתחומי מדע וטכנולוגיה אשר בעתיד ישתלבו בעולם ההייטק וההנדסה. שהרי מצד אחד, ישראל הפכה ל"מֶכָּה" של הטכנולוגיה העילית. ועם זאת, ההייטק הישראלי סובל מבעיה מגדרית, שכן חלקן של הנשים במערך הטכנולוגי הישראלי נמוך בכל קנה מידה.
עובדה מצערת היא שמספר הנערות שבוחרות ללמוד מדעים בתיכון נמוך לעומת מספר הגברים. היוזמה שלנו מבקשת לשנות זאת, והיא מבוססת על שלושה אפיקים שבהם אנו עובדות עם הנערות במהלך שנה שלמה של פעילות באשכול:
- פיתוח וחיזוק מסוגלות אישית.
- מפגשים של הנערות עם נשים מעוררות השראה מעולם ההייטק.
- עבודת חקר בשולחנות עגולים בדגש על מיומנויות 2030.
בנות שלקחו חלק בתוכניות השונות הרגישו הרבה יותר משמעותיות, בטוחות בעצמן וביכולתן להצליח בקריירה ובלימודים בהמשך הדרך. בקבוצה שהתגבשה היו בנות שרוצות לבחור מגמות מדעיות ומקבלות חיזוק ותיחזוק לבחירה שלהן. לצידן בנות שמתלבטות והתוכנית עוזרת להן בתהליך בחירת מגמה מושכל ומובנה שמעניק להן נתונים, חוויות, התנסויות, מפגשים עם נערות כמותן ועם נשים בעולם ההייטק. הנערות מגיעות אלינו למרחב למידה א-פורמאלי באשכול הפיס, יום למידה שכולו חוויה חושית של ריחות, טעמים ומפגשים, מלקטות חוויות והמון אמונה בעצמן.
מה מתוך היוזמה אפשר לאמץ כדי לעודד נערות לבחור במגמות מדעיות וטכנולוגיות בתיכון?
- סדנאות בפיתוח וחיזוק מסוגלות אישית
מסוגלות אישית הוא מושג שפיתח הפסיכולוג החברתי אלברט בנדורה, והוא מתייחס לדרך בה אנו תופסים את היכולת שלנו לבצע התנהגות שתביא לתוצאה מסוימת. אדם בעל תחושת מסוגלות עצמית גבוהה מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה כגבוהה, וזה מוביל אותו להשקיע מאמץ בביצוע גם לנוכח קשיים ומכשולים. תפיסת המסוגלות העצמית מושפעת ממספר מקורות, בהם חסמים חברתיים - למשל העובדה שנערות רבות רואות את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים בעלי אופי גברי; או חסמים אנושיים - בנות רבות תופסות את המגמות הללו כקשות, ומאחר ולנערות יש טבע פרפקציוניסטי ורצון לקבל ציונים גבוהים, הן פורשות מהר יותר אם לא מקבלות ציון גבוה, בהשוואה לבנים; בנוסף קיים חסם תהליכי - הנטייה של בעלי תפקידים בבית הספר, כמו יועצים ומנהלים, לייעץ לתלמידות לבחור במקצועות עיונים ורכים ולא ללכת ללמוד במגמות מדעיות טכנולוגיות.
פנו זמן במערכת הלמידה לקיים סדנאות חיזוק מסוגלות אישית במהלך כל השנה. ישנן שלל סדנאות שאותן ניתן לקיים, עם כיתה שלמה או רק עם קבוצת בנות, שאמורות לאפשר לכל אחת ואחד בכיתה למצוא את החוזקות שיש בו, להאמין בעצמו, לגלות במה הוא טוב ומה הוא יכול לעשות בכדי להתחזק ולהשתפר.
- מודלינג - If you can see it you can do it
קיימו מפגשים של נערות עם נשים מעוררות השראה: יזמיות, חוקרות, מדעניות, נשים מעולם ההייטק, מהנדסות ומתכנתות. המפגשים יכולים להתקיים בתוך בית הספר או במקום העבודה של נשים אלה: חברות היי טק, בתי חולים ועוד. אותן נשים ישתפו את הנערות בסיפור חייהן, נקודות ציון שבהן נדרשו לקבל החלטות כולל בחירה של מגמה בתיכון ואיך הן בחרו, איך משלבות בית וילדים עם קריירת עבודה תובענית, משמעות העבודה לחייהן, ההתלבטויות שהיו להן בדרך והתרומה של העבודה שלהן לאנושות. הנשים שיקפו לבנות את נתוני התעסוקה של נשים בהשוואה לגברים ומה לדעתן יוצר את הפער. חלקן סיפר על תרומתן בליווי כמנטוריות לנשים בחברה, תהליך שעזר להגדלת מספר הנשים בהייטק.
- גיוס חדר המורים וקהילת היועצות/ים לשותפים
לחדר המורים ישנה חשיבה מכרעת בדרך שבה נערות רואות את עצמן. זה כמובן מתורגם לבחירה שלהן במגמות בתיכון. יש להעלות את הנושא בקרב כלל חדר המורים וצוות היועצות והיועצים בבית הספר. יש לשים לב לדרך שבה אנו מנהלים את השיעור, מספר הפעמים שאנו פונים לבנות ולבנים. כמה זמן אנו מאפשרים לכל נערה לענות, איך אנו מעצימים את הבנות בהשוואה לבנים בכיתה.
עוד יש לשים לב כיצד היועצות מדברות לנערות כשאלה פונות אליהן בשעת קושי או בעיה, האם הן פונות באותה מידה שבה בנים פונים, יש לפנות זמן בהשתלמויות בית ספריות להעלות את הנושא המגדרי על סדר היום, לשים לב איך אנו מנסחים מבחנים וכיצד אנו מנהלים שיעור מבחינת הזמן שאנו מעניקים לבנות ולבנים.
"למדתי לא לפחד! להעז! ולזכור שאני רק בן אדם".
"אני, ורק אני, יכולה לקדם את עצמי. לא לחכות שמשהו אחר יקדם אותי".
"להאמין בעצמי, להקשיב לעצמי ולעשות מה שהלב אומר לי".
(מתוך דברים שכתבו בנות לאחר מפגשים עם נשים מעוררות השראה)
