למידה – האם היא יכולה להתרחש מעצמה?

7439
 למידה – האם היא יכולה להתרחש מעצמה?

ענת אידלברג  - ערי חינוך 
נסו להיזכר במצב שבו נזרקה לחלל "שאלה גדולה", כזו שאין עליה תשובה מיידית, בוודאי לא אחת נכונה, שאין "מי שיודע" ואפשר פשוט לשאול אותו. בוודאי שמתם לב כי הטבע האנושי מגיב לאתגר שכזה בהתלהבות, בתחושת חוסר זמן וזרימה ובאנרגיה מלאת שמחה. כולם מנסים את כוחם, מציעים רעיונות "משוגעים" ומתלהבים מרעיונות חדשים. כל זאת ללא פחד או חשש מפני שידוע לכל שזו שאלה גדולה, כל כך גדולה עד כי מותר להשתולל ולוותר על הדרכים המוסכמות והכובלות.  

פסקה זו מתארת "למידה המתרחשת בעצמה".
פרופסור סוגטה מיטרה, מפתח שיטת SOLE, לא רק טוען שלמידה כזו אפשרית אלא אף מוכיח שלמידה בארגון עצמי הינה הלמידה המשמעותית ביותר.
וכעת, בואו נדבר על ילדים. במציאות היומיומית בכיתה, השאלה הכי גדולה תהיה "מה יהיה במבחן?" העיסוק העיקרי הוא בשאלות שעליהן תשובות כל כך ידועות וברורות עד כי הן ניתנות לשינון ולבחינה. נסייג ונאמר שלתלמידים ולמורים רבים, גם במערכת כובלת, יש רוח חופשית ויכולת למידה מופלאה, ועם זאת, נשאלת השאלה כיצד מושפעת הלמידה מעיסוק תמידי בתשובות הנכונות במקום בשאלות עצמן ובתהליך החיפוש.   
פרופסור סוגטה מיטרה העוסק מזה שלושה עשורים במחקרים וניסויים רבים, ביניהם כאלו הקשורים לאוריינות מחשב והתפתחות קוגניטיבית, מתמקד בדיוק בשאלה הזו. הוא מתאר בפשטות והומור בהרצאתו המפורסמת ונושאת הפרסים בTED, הרצאת חובה לכל איש חינוך, כיצד בתנאים מתאימים ילדים יכולים ללמוד, בעצמם ובקבוצה וכיצד ללא הדרכה וידע קודם הם עוברים תוך זמן קצר מפעילות כאוטית אל למידה מסודרת, רבת עומק ויצירתיות.

בעוד גישות עכשוויות מבקשות, בצדק, אחר דרכים להגברת מעורבות הילדים בלמידה, מיטרה טוען כי הם יכולים לקבל עליה שליטה מוחלטת ולא רק מעורבות. הניסוי המפורסם ביותר שלו נקרא "HOLE IN THE WALL" שבמהלכו הוא התקין מחשב בגומחה בקיר המפעל שלו, בשכונת עוני בהודו. קבוצת ילדים, חלקם לא ראו מחשב מימיהם, החלה להתנסות ולחקור את המחשב עצמו ואת העולמות הרבים שאליהם הוא מחבר, ללא הדרכה כלשהי. הדרך שהם עברו, וההישגים שאליהם הגיעו בלמידה עצמית שהתחילה ממקום כאוטי לחלוטין, לימדו אותו רבות על למידה בארגון עצמי.

בעקבות התנסויותיו פיתח פרופ' מיטרה את – SOLE  (סביבת למידה בהתארגנות עצמית) הפועלת ומתפתחת באוניברסיטת ניו-קאסל באנגליה. זוהי סביבה המבוססת על שאילת "שאלות גדולות" ויציאה לחקר ולמידה משותפת, בעזרת תנאים מתאימים ללמידה. תפקיד המורה בגישה זו הוא לארגן את הסביבה הפיזית, לעזור בכיוון התהליך ותנועת הלמידה, לאפשר להם להתרחש בטבעיות ואז לעמוד מהצד או מאחור. זאת מבלי להתערב בכיווני הלמידה ובתכניה, אלא בעיקר לעודד ולתמוך.


SOLE
בכיתה בשלושה שלבים
סביבת SOLE פועלת בשלושה שלבים:

1. בשלב הראשון שואלים שאלה גדולה. לשאלות גדולות אין תשובה נכונה אחת, לעיתים אין להן תשובה כלל. הן יכולות להוביל לשאלות נוספות, הן מערערות את המובן מאליו, אין להן פתרון קל דרך חיפוש באינטרנט ולכן הן המענה האידאלי למגפת  ה"העתק הדבק". שאלה גדולה מעודדת שיחות עומק, חשיבה יצירתית, עיבוד קבוצתי ועוד. לדוגמא על השאלה "מהו חרק?" יש תשובה ברורה, אך השאלה: מה יקרה לכדור הארץ אם כל החרקים ייעלמו? מצריכה התייחסות אינטגרטיבית, רבת חשיבה ודמיון.

 

2. בשלב השני יוצאים לחקר ולמידה בעקבות השאלה הגדולה. הילדים מתארגנים בקבוצות (במקרים מסוימים, מורים מדווחים כי התהליך עובר טוב יותר כאשר הם מסייעים ביצירת הקבוצות). מרגע זה, המחנך נותן להרפתקה להתחיל: תלמידים מתחילים לחקור בכיוונים שונים, מתייעצים, משוחחים, יכולים לעבור בין הקבוצות ונעזרים במחשבים (מחשב אחד לכל ארבעה ילדים) על מנת לחפש תשובות. לכל קבוצה אפשר שיהיה מוביל מתחלף מבין הילדים. שאיפתו העיקרית של המורה היא כאמור להיות צל. התיווך, אם נדרש, יכול להיות דרך שאלות פתוחות ותומכות, החזרת המנדט לפתרון למוביל הקבוצה וכמובן בצורת הרבה, הרבה עידוד. המורה מתבונן, צובר ניסיון, ולומד: כיצד ליצר סביבת למידה המתנהלת מעצמה.

 

3. בשלב השלישי מציגים וסוקרים את הממצאים. הפרזנטציה מעניקה לילדים אפשרות לחלוק את מה שמצאו ולספר כיצד הגיעו לכך. ניתן להדגיש את  ריבוי הגילויים והתשובות, להתעכב על היבטים של שיתוף פעולה, לעודד יצירתיות, להדגיש את תרומתו הייחודית של כל ילד ולבחון איך כדאי יהיה לפעול בפעם הבאה.

 

איך תדעו שזה מתאים לכם ולכיתה שלכם?
כשתתנסו בשיטת SOLE תגלו במהרה כי ישנם שלושה סימני היכר המבטיחים כי אתם בתחילת הדרך הנכונה:

1. בכיתה ישרור כאוס מוחלט. מכל עבר יישמעו קריאות "המורה, לא הבנתי, מה לעשות".

2. בקבוצות למידה רבות יהיו מריבות ו"פיצוצים": הילדים יתווכחו, יעסקו במאבקי כוח או יפרשו מהפעילות.

3. עם סיום ההתנסות תצאו מותשים ותאמרו לעצמכם שחבל על הזמן שאבד, שלא הייתה כאן שום למידה ושבכיתה הזאת, ספציפית, זה לא מתאים.

אם כל זה קרה, אז כן, בכיתה הזאת ספציפית זה מאד מתאים! כי זה בדיוק מה שחסר בה. לא חסר עוד שיעור במקצוע זה או אחר. בכיתה זו זקוקים הילדים לפיתוח מיומנויות למידה. נדרשת סביבה שתעודד את חזרתן וצמיחתן הטבעית של יכולות אלו. סימנים אלו, יספרו כי הילדים בכיתה זו עשו זה עתה יחד איתנו את צעדיהם הראשונים בלמידה עצמאית, בשיתופי פעולה, בחקירה ביקורתית וחשיבה יצירתית, (אותן מיומנויות ששוב ושוב אנו שומעים כי בעיקר להן, יזדקקו יותר מכל בעתיד) ושעוד נכונו לילדנו ולנו צעדים רבים במסע מרתק ומלא הגילויים.

 

על המערכת כולה להתגייס
יש לשער שמורים רבים היו גאים ומרגישים התרחבות לב לו היו רואים את תלמידיהם עסוקים בלמידה עצמאית מתוך סקרנות ומעורבות. עם זאת, גם למורה החדשן ביותר לא יהיה קל לאפשר לשינוי כזה להתרחש ללא תמיכה של המערכת כולה. נדרשים שינויים רבים – מערכת השעות, בניית המבחנים, חומרי הלימוד ועוד. כל אלו צריכים להשתנות כדי לאפשר למידה עצמאית.

פרופסור סוגטה מיטרה, המודע לקפיצה הגדולה הנדרשת כדי ליישם את תפיסת עולמו, יגיע בסוף מרץ לישראל, ל-IDEC, הכנס הבינלאומי לחינוך דמוקרטי ואלטרנטיבי. אנו מזמינים אתכם להגיע לכנס, לשמוע את דבריו ולהשתתף בהאקתון בהנחייתו.

הדפסת סיפור זה
אידק כנס החינוך הדמוקרטי הבינלאומי

כנס אידק ה 24 מתארח השנה בישראל ,מאות אנשי חינוך מהמובילים בעולם יגיעו ל5 ימים של כנס שעוד לא היה כדוגמתו, מוזמנים להצטרף לחגיגה.

סיפורים נוספים של אידק כנס החינוך הדמוקרטי הבינלאומי