המיומנות של הבוגר העתידי שאנחנו לא מדברים עליה

4326
המיומנות של הבוגר העתידי שאנחנו לא מדברים עליה

"It's Not What You Know, It's Who You Know"

אנחנו מדברים הרבה על המיומנויות שנדרשות במאה-21, והכנת הבוגר לעולם העבודה שבחוץ. מיומנות אחת, החשובה ביותר לעובד היום, שכמעט לא מדברים עליה, היא נטוורקינג.

מיומנות הנטוורקינג הינה היכולת להרחיב את הקשרים שלך, ליצור שותפויות, להגיע לאנשים חדשים וארגונים חדשים שיש להם זוויות שונות על מה שמעניין אותך. כפי שהמשפט הפותח את הכתבה אומר וכפי שכולנו יודעים מהניסיון שלנו, בשלב זה אחר בחיים – מיומנות הנטוורקינג של אדם, כלומר "את מי הוא מכיר", לעיתים משפיעה על היכולת שלו להתקדם ולהשפיע לא פחות, ואפילו לעיתים יותר, מאשר "מה הוא יודע". לכן, מיומנות הנטוורקינג היא דבר נצרך, לכל אדם שחייב ללמוד ולהתקדם (כלומר: כולנו).

למה זה כל כך חשוב?
כי כולנו יצורים חברתיים. ואנחנו חשים בנוח עם אנשים שאנחנו מכירים. יותר מכך, בכל תעשייה אליה תלמידינו יגיעו בעתיד (ואנו לא יודעים כיום מה היא תהיה, שכן לפי כל ההערכות כיום, מרבית תלמידינו יעבדו בעבודות שטרם פותחו), סביר להניח כי הדרך הטובה ביותר לשכור  עובד – תהיה (כפי שהיא היום) להכיר אותו מראש זאת ועוד, רכישת המיומנות של יצירת קשרים ושותפויות הינה חשובה אף ביתר שאת היום, כאשר מחקרים שונים מראים שיכולותיהם החברתיות של ילדים ובני נוער הולכות ומתדרדרות. מתוך כך, מורים המסייעים לתלמידיהם לרכוש מיומנות חברתית חשובה כל כך לחייהם – מקדמים אותם בצורה ייחודית ומקנים להם יתרון אדיר יחסית לבני דורם.

אז איך מחנכים לנטוורקינג?
דוגמא אחת לעבודה על נטוורקינג ניתן לראות בעבודתו של מורד שטרן, איש טכנולוגיה, יזם ומרצה. מורד נתן לסטודנטים שלו מטלה שתעבוד בדיוק על המיומנות הזאת. הוא מספר על המטלה: "שאלתי את הסטודנטים שלי איפה הם רוצים להיות כשהם יסיימו את הלימודים (באיזה תעשייה, תחום העיסוק), ולבחור שני מובילים בעלי שם באותו תחום. אז, באמצעות מייל, לינקדאין, או כל פלטפורמה אחרת – הם צריכים ליצור קשר עם האנשים המובילים שבחרו, ולבקש לעצתם המקצועית. הנחיתי אותם איך הם צריכים 'לעצב' את המסרים שלהם. לא ארוך מדי, ללא טעויות כתיב ו/או דקדוק, והחשוב ביותר - להציג ענין אמיתי בפעילות המקצועית שלהם.

כתוצאה מהמטלה, הרבה סטודנטים קיבלו תשובות עם טיפים ומספרי טלפון מאותם מובילי דרך שבחרו. והיו עוד 3 דברים מעניינים: אחד הסטודנטים קיבל הזמנת VIP לפגוש את מנהל השיווק של קוקה קולה; סטודנט נוסף קיבל תשובה ישירות מדובר צה"ל; וארבעה סטודנטים נכנסו כסטז'רים לסוכנות יחסי ציבור ידועה ונחשקת. באופן כללי, הסטודנטים הרגישו יותר מועצמים, וכיום יותר נוח להם ליצור קשר עם המומחים שהם רוצים".

מורד מספר כי הוא מאמין ש"נטוורקינג, כמו כל דבר אחר, הוא עשייה. מכתיבת מכתב, ועד ללגשת למישהו בכנס מקצועי. המאמצים לנטוורקינג צריכים להתחיל בשלב מוקדם".

אז איך מלמדים (ועושים) נטווורקינג?
כיצד מורים מנסים להקנות מיומנויות נטוורקינג לתלמידים? בתכנית "רשתות", שפותחה ופועלת ברשת אורט, עושים בדיוק את זה. התכנית, שפועלת בקרב "נוער בסיכון", מכינה את התלמידים לעולם העבודה, ומקנה להם ידע בסיסי להתנהלות נכונות בשוק העבודה.

אירוע השיא של התכנית הוא אירוע נטוורקינג (הם קוראים לזה "התרשתות") התלמידים - חלקם דוברי ערבית כשפת אם (שימו לב לקושי!), נדרשים לגשת למתנדבים מחברות גדולות ומצליחים כמו ארנסט ויאנג, BDOO וצה"ל, ולפתוח עימם בשיחה, להציג את עצמם ולספר על השאיפה התעסוקתית שלהם. התלמידים נדרשו גם לייצר "מותג" ולשווק את עצמם דרכו.

עבור מרבית בני הנוער, זאת הייתה הפעם הראשונה שבה הם מדברים, עין בעין, עם איש מקצוע מומחה בתחומו, שהם לא מכירים, ולדעתי הסיבה לכך אינה שהם "נוער בסיכון", אלא כי זהו המצב הרגיל של מרבית בני הנוער בישראל. לאחרונה השתתפתי באירוע כזה, וזו הייתה חוויה מיוחדת לשני הצדדים – הן לתלמידים והן לנציגי החברות.

תלמידים במהלך שיח ההתרשתות

 

התייעצות עם מומחים בכתיבה לוויקיפדיה
קבלו עוד דוגמא מענינת - שבכלל לא התחילה מתוך קונטקסט של נטוורקינג:

ד"ר דבורה הרפז, מנהלת הוראת מקצוע הלשון באורט, התחילה בשנה שעברה בפרויקט בו התלמידים כותבים ערכים לוויקיפדיה. הפרויקט מדהים, ולא כאן המקום להרחיב (קראו באתר אורט), אבל שימו לב לדוגמא אחת מתוך הפרויקט:

תלמיד החליט לכתוב על ערך מתמטי. הוא יצר קשר עם פרופסור מאוניברסיטת בר אילן, שאכן נענה לו, וליווה אותו בכתיבה. מדהים, לא? גם זה נטוורקינג.

התלמיד הצליח לפנות לאדם מקצועי, שאינו מכיר, בדרך ראויה, ולקבל את המלצתו. ועל למידה משמעותית בכלל לא דיברנו כאן...

תלמיד מאורט חולון, בשיפוצים אחרונים של ערך הוויקיפדיה אותו כתב

אז איך עושים את זה?
לאחר פרסום הדברים, העיר לי יואל רוטשילד, מנהל המו"פ של אורט, שהקושי הגדול בלימוד מיומנות הנטוורקינג הוא המתודה שלה, והעובדה שיש בה הרבה רכיבים של פסיכולוגיה חברתית. כלומר – נשאלת השאלה איך מורים יכולים ללמד בכלל מיומנות חברתית מורכבת כזו?

אני מאמינה שכל מורה יכול/ה ליצור את הדרך בעצמו, לפי ההיכרות עם תלמידיו/ה ולפי אופן העבודה שלו/ה. אני באופן אישי אהבתי את המטלה של מורד, ובעצמי התנסיתי במשהו דומה במסגרת הלימודים שלי.

כמורים, האם תוכלו לשלב בתכנית הלימודים שלכם גם את המיומנות הזאת? איך? באיזה שלב? ועוד שאלה שקשה בפני עצמה- איך תעריכו אותה?...

 

הפוסט המקורי התפרסם כאן

הדפסת סיפור זה
בשמת וייס

מנהלת מוצר ומאפיינת חווית משתמש במרכז המחקר והפיתוח של רשת אורט ישראל. מתעסקת בעיקר עם אפיון לmoodle ו-wp, תוך דגש על תוכן עבור למידה חוויתית. 

בעלת תואר ראשון בטכנולוגיות למערכות למידה מ-HIT, ותואר שני בלימודי מידע מבר אילן. בוגרת קורס האפיון ב create. נהנית ליצור (דיגיטלית, אבל לא רק) ומתחזקת את הבלוג קו לקו