כיצד מיישבים סכסוכים עם התלמידים?

מאמר זה מציע להתייחס לקונפליקטים כמעין "חדר כושר" לתקשורת בין אישית. כמו בחדר הכושר, מילים לא מספיקות, צריך להתאמן. חינוך לניהול אי הסכמות בדרך דיאלוגית מהווה הזדמנות לפיתוח מיומנויות רגשיות-חברתיות ולחיזוק ביטחונם העצמי ותחושת המסוגלות של התלמידות והתלמידים.

יש להכיר בקיומם של הקונפליקטים ובחשיבותם להתפתחות התלמידים. מורה שבוחרת בדיאלוג על פני השימוש בסמכות תגלה שלמרות שזו הדרך הארוכה והמורכבת, יש לה יתרונות רבים. בנוסף לפיתוח אישי של התלמידים, היא תזכה באווירה טובה יותר, הפחתה באלימות, חיזוק קשרים בין אישיים של הילדים, ביסוס אמון, הזדמנות להיכרות מעמיקה עם התלמידים ועוד.

להלן כמה דרכים לניצול סיטואציות שכיחות בבית הספר לצורך חינוך ליישוב סכסוכים בדרך דיאלוגית.

קונפליקטים בין תלמידים

קונפליקטים שכאלה מתקיימים בזמן שיעור, בהפסקה, בדרך מביה"ס וכמובן גם אחר הצוהריים. כדי ללמוד לפתור אי הסכמות בדרך דיאלוגית, יש להתנסות בזה, בתחילה בעזרת אדם שלישי, מורה או מגשר.ת צעיר.ה. בתי ספר רבים נעזרים בעזרים תומכים שמסייעים לתהליך (שביל פיוס, שולחן גישור או אף חדר מתאים ומיוחד לזה).

מורה שבוחרת לגשר, מוותרת על הסמכות ועמדת השיפוט שלה, אינה מחפשת אשמים ולא חותרת למתן עונשים. הגישור מתבצע מתוך אמון ביכולתם של התלמידים לאורך כל התהליך, עד שבסיומו הם שמחליטים כיצד לפעול.

שלבים מעשיים בגישור בין ילדים:

1. הזמיני את התלמידים לגישור וברכי אותם על נכונותם לבחור בדיאלוג לפתרון הסכסוך.
2. בקשי מכל אחד לספר מה קרה מזווית הראייה שלו/שלה. חשוב להקשיב לילדים ללא התערבות.
3. כשיסיימו לספר, בדקי אם יש להם שאלות האחד לשני ושאלי אותם גם את. חשוב שהשאלות יהיו סקרניות ולא מחנכות. 
4. בקשי מהילדים להסביר מה חשוב להם.
5. לאחר שהבנתם כולכם את מה שקרה, מה הילדים הרגישו ומה חשוב להם, חשבו יחד מה אפשר לעשות כדי שכולם ירגישו טוב. לאחר שהסכימו על הפתרון ולפני שאתם נפרדים, ברכי אותם על התהליך.

דוגמה מחצר בית הספר: תלמידים משכבות ח' ו- ט' רבים במגרש. המורה ניגשת ומבקשת לשמוע מה קרה ומה חשוב להם. תלמידי שכבה ח' מספרים שהיום תורם במגרש ושהם חיכו בקוצר רוח להפסקה מכיוון שיש להם טורניר בהמשך השבוע והם רוצים להתאמן. עוד הם מספרים שתלמידי שכבה ט', שתפסו את המגרש, נחשבים טובים בספורט ולכן לדעתם לא חייבים להתאמן. המורה פונה לתלמידי שכבה ט' שיספרו מה קרה מבחינתם. הם מסבירים שהחג שחל השבוע יוצא ביום שהמגרש שלהם ולדעתם מגיע גם להם זמן במגרש ולכן תפסו אותו היום. כל התלמידים זכו להקשיב לתחושותיהם של האחרים, להבין את צרכיהם ולשתף באילו שלהם. הילדים העלו רעיונות לפתרון ויחד החליטו כיצד לפתור את הבעיה.

קונפליקט בין מורה לתלמיד.ה

כשהמורה מנהלת קונפליקט עם תלמיד.ה בדרך דיאלוגית, היא מהווה עבורם דוגמה אישית. באותה הזדמנות היא מחזקת אצלם מיומנויות חשובות: ההקשבה לתלמיד.ה והכבוד שהיא מעניקה לדבריהם, במיוחד כשדעתם שונה משלה, מחזקים את כושר החשיבה העצמאית, יכולת הביטוי והאמונה העצמית.

שהמורה משתפת את התלמיד.ה כיצד היא רואה את הדברים ומה היא חשה כלפי הסיטואציה, היא מאמנת אותם בהקשבה ובראיית האחר. שיחה כזו מייצרת אמון בין המורה לתלמיד.ה, וההסכמות שנקבעות יישמרו היטב.

שלבים בניהול דיאלוג עם תלמיד.ה:

1. פני זמן משמעותי.
2. התחילי בכמה מילות הסבר: "יש ביננו אי הסכמה, וחשוב לי שנדבר כדי שנוכל לשתף אחת את השנייה בדרך בה אנחנו רואות את הדברים, ושיחד נחפש פתרון לבעיה שנוצרה."
3. הזמיני את התלמידה לספר מה קרה. אם אינה יודעת כיצד להתחיל, אפשר לשאול באופן ספציפי על הנושא: "מה הסיבה שרצית לצאת מהכיתה?" "מדוע לא הכנת שיעורי בית?" "למה את לא רוצה לשבת ליד מיכל?"
4. שאלי את התלמידה שאלות מתוך סקרנות ולא מתוך ניסיון לחנך. שאלות על מידע שחסר לך, על רגשותיה ומה חשוב לה.
5. ספרי לתלמידה איך את רואה את הדברים ומה חשוב לך: "חשוב לי שתכיני שיעורי בית כדי להשתלב היטב בשיעור." "רציתי שתשבי בשורה הראשונה משום שאני יודעת שקשה לך להתרכז מאחור וחשוב לי שתלמדי היטב." כדאי שתצייני בדבריך צרכים שחשובים לשתיכן: "לשתינו חשוב שתרגישי טוב." "לשתינו חשוב שתצליחי בלימודים."
6. חשבי יחד עם התלמידה כיצד אפשר לפתור את הבעיה תוך מתן כבוד לצרכים שלה ושלך. היו יצירתיות בחיפוש פתרונות.
7. ולסיום כדאי לסכם את ההחלטות ולהודות לה על שיתוף הפעולה, הפתיחות, ההקשבה, היצירתיות והנכונות לפעול בדרך שהסכמתן עליה.

דוגמה מהכיתה: דניאלה מבקשת מהמורה לעבור מקום. המורה שואלת על הסיבה והיא זוכה לשמוע על מצבה החברתי. ליה, שהייתה חברתה הטובה, כבר לא כזו ומכיוון שהיא נחשבת מקובלת, בנות רבות נמצאות בקרבתה. לדניאלה חשוב לחזק את הקשר עם הבנות שחברות שלה. לאחר שהמורה מקשיבה ומתייחסת לדבריה, היא משתפת את דניאלה בסיבה שהושיבה אותה ליד יעל, שהרי הן לומדות היטב יחד. המורה מספרת על דאגתה למצב הכיתה והחשיבות של מוכנות התלמידים לקראת המעבר לתיכון. בשיחה בין השתיים, הן היו כנות, שיתפו והקשיבו זו לזו, הבינו את הצרכים האחת של השנייה, ויחד מצאו פתרון טוב עבור דניאלה, המורה וגם עבור הכיתה.

ניהול דיאלוג קבוצתי

קבלת החלטה שקשורה לתלמידים בכיתה, זו הזדמנות לדיאלוג ו"אימון בחדר הכושר" של קבלת החלטות קבוצתית. דוגמאות לנושאים מתאימים: כיצד יחגגו ימי הולדת בכיתה, מי יוזמנו למסיבת הסיום, וגם נושא יומיומי כמו מה עושים כדי שלכולם בכיתה יהיה נעים (לא קר ולא חם מדי).

בניהול הדיאלוג הכיתתי חשוב לאפשר לכולם להביע את דעתם, וגם המורה משתפת. הדיון מאפשר אימון בהבעת דעה, שיתוף ברגשות, הקשבה וכבוד לדעת האחר. ההחלטה שמתקבלת על ידי הקבוצה, מבוצעת ונשמרת בצורה טובה בהרבה מזו שנקבעת על ידי גורם סמכותי.

שלבים בניהול דיאלוג רב משתתפים:

1. מומלץ ככל הניתן לשבת במעגל. משדר מסר של שותפות ומאפשר שיח שוויוני ומכבד.
2. העלי את הנושא לדיון ובקשי מהתלמידים לשתף ברגשותיהם כלפיו ומה חשוב להם. שתפי אותם בשלך. כדאי להיעזר בלוח ולחלק אותו לשניים. בצד אחד כתבי את הדברים החשובים לכם. הקפידי להקדיש זמן לשלב הזה ולא למהר לשלב הבא. חשוב לשים לב שכל מי שרוצה מתבטא.ת, ויש בפניכם את התמונה הרחבה ביותר שניתן בנושא הנידון.
3. התבוננו יחד על הרשימה והעלו רעיונות לדרכי פעולה. רשמו את הרעיונות בצד השני של הלוח, תחת הכותרת: רעיונות לפתרון. חשוב לאפשר לכל הרעיונות להירשם, כך נעודד יצירתיות.
4. דונו ברעיונות ובחרו יחד את הרלוונטים והמתאימים.
5. כדאי לסכם את הדברים ולחזק את התלמידים על התהליך שנעשה.

דוגמה מהכיתה: מסיבת סיום בית הספר מתקרבת, והמורה מעלה לדיון את נושא המוזמנים לאירוע. תלמידה מבקשת להזמין את חברותיה מבתי הספר האחרים ומסבירה שהן הזמינו אותה וחשוב לה שלא ייעלבו. קבוצת תלמידים שמופיעים חוששים שאם יגיעו ילדים מבחוץ, הם יעשו רעש וחשוב להם שההופעה תתבצע ללא הפרעות. תלמיד מבקש להזמין את סבו וסבתו ומסביר שהם עלו לאחרונה לארץ ולא היו אף פעם באירועים שלו וחשובה לו נוכחותם. המורה משתפת שחשוב לה שהאורחים יכבדו את האירוע. האווירה בה מתנהל הדיון מאפשרת לכולם לשתף ברגשות, בחששות, בדברים שחשובים להם, ולאחר מכן להעלות רעיונות מגוונים כיצד לפעול ולהחליט יחד כך שכולם ירגישו טוב.

עבודה קבוצתית

ביצוע ניסוי בשיעור מדעים, הכנת עבודה קבוצתית בהיסטוריה או כתיבת יצירה משותפת בספרות דורשים עבודת צוות. כדי להצליח, על חברי הקבוצה לשתף בדעותיהם, להקשיב בכבוד ומתוך רצון להבין את חבריהם ולקבל החלטה משותפת כך שכולם יהיו מרוצים. במהלך העבודה ייתקלו בקונפליקטים ויתנסו בניהולם. היכולת לעבוד יחד תלויה בתקשורת הבין אישית של חבריה.

דוגמה מהכיתה: קבוצת תלמידים מתבקשת לבצע עבודת חקר במדעים. בשלב ראשון עליהם לבחור נושא מתוך רשימה מוצעת. ליאל בוחרת את הנושא הראשון ברשימה ומיכאל מעדיף את נושא מספר 4. כדי להחליט השניים בוחרים להסביר האחד לשני מה חשוב להם. לליאל חשוב נושא שאפשר לחקור מחוץ לכיתה, ומיכאל מבקש לחקור נושא שרלוונטי לחייו. הם דנים בנושא, מעלים רעיונות ומקבלים החלטה משותפת. זהו הקונפליקט הראשון בעבודתם המשותפת, והם צלחו אותו ויצאו ממנו מחוזקים לקונפליקטים העתידים להגיע.  

שיעורי חינוך

שיעורי חינוך הם הזדמנות ללמידה תאורטית והתנסות בסימולציות, וחשיבותם גדולה כתמיכה להתנסות האמיתית. הם אינם יכולים להוות מקור הלמידה היחיד של הנושא, כפי שהסבר תאורטי על חשיבות הספורט, חשוב ככל שיהיה, אינו יכול להחליף אימון בחדר כושר.

כדי לגדל ילדים עצמאיים, בטוחים ביכולתם ושיהיו מבוגרים שמנהלים באופן דיאלוגי קונפליקטים עם בני ובנות זוגם, עם השכנים, בעבודה ובכל ממשקי החיים, עלינו לחנך ולאמן אותם כיצד עושים זאת. לשם כך אין להירתע מקונפליקטים הקיימים בכל הממשקים ויש לנצלם לצורך למידה והתפתחות.