מדד בגרות טק: מעכשיו כל עיר בישראל תדע מה הסיכוי של הילדים שלומדים בה לעבוד בהייטק

"שאלו 400,000 עובדי הייטק מה הם למדו בתיכון: לא רק מתמטיקה, אלא גם אנגלית, פיזיקה או מדעי המחשב," כך הציג אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, את מדד בגרות טק שהושק בוועידת השלטון המקומי שנערכה באוניברסיטת תל אביב בשבוע שעבר. "מעכשיו כל עיר בישראל תדע מה הסיכוי של הילדים שלומדים בה לעבוד בהייטק, ואנחנו כתושבים נוכל לבחור באיזו עיר לגור לפי זה: מה הסיכוי של ילדיך לעבוד בהייטק? למשל, פתח תקווה (13%) מול שוהם (25%). יש גם את ירוחם (14.1%) ושדרות (13.2%), ערי דרום עם הנהגה חזקה שהצליחו לעבור ערים מהמרכז שם לכאורה הסיכויים אמורים להיות גבוהים יותר."

בהמשך הכנס ולאחר דברי הפתיחה של הורביץ, הציגה מנהלת רשת ערי מצוינות סיון לנדמן את מדד בגרות טק: "המדד מתאר את המצרף של תלמידים שזכאים לבגרות 5 יח"ל מתמטיקה, 5 יח"ל אנגלית, 5 יח"ל פיזיקה ו/או מדעי המחשב. המדד הזה הוא למעשה ברומטר למצב המצוינות של לימודי מתמטיקה ומדעים בישראל. הוא נוצר במטרה לעודד למידת עמיתים, חשיבה משותפת, הבלטה של מצוינות, עיגון ידע ומשאבים – שהרשויות יקבלו כלים לקידום מצוינות.

"צריך להבין שחדשנות טכנולוגית היא מחולל מרכזי של צמיחה במשק. בהחלטה ממשלה מס' 172 הוצב יעד להגדיל את מספר התלמידות והתלמידים שזכאים לבגרות טק מ-9% ל-15% עד 2028. כעת אנחנו מביאים כאן את הממצאים לראשונה ומציגים את עשרים הרשויות המובילות במדד בגרות טק לשנת 2022."

"בעוד ששיעור הזכאים ב-5 יח"ל מתמטיקה יותר מהכפיל את עצמו, במדד בגרות טק השיעורים נמוכים יותר. מה שמבדיל בין שני המדדים הוא המקצוע השלישי של פיזיקה או מדעי המחשב. יש פער של 7,500 תלמידות ותלמידים שיש להם את היכולת ללמוד את אותו מקצוע שלישי ורק צריך לאפשר להם לעשות את זה.

"מבחינתנו המדד הזה הוא פריצת דרך וכלי משמעותי לכל רשות שרוצה לקדם מצוינות – תנו לתלמידות ולתלמידים שלכם לממש את הפוטנציאל שלהם ולהשתלב בעתיד בתחום ההייטק." 

זכות הציבור לדעת

במושב שהנחה ליאור דטל, כתב החינוך בדה מרקר, עלו תובנות מעניינות לגבי מדד בגרות טק:

ד"ר סרגיי סומקין, חוקר בכיר במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן: "חשוב שהציבור ידע, שההורים ידעו, שלילדים שעושים את הבגרות הזו יש 90% סיכוי להגיע לאקדמיה ו-50% סיכוי להגיע להייטק. ומי שעשתה בגרות טק, לא משנה איפה היא תעבוד, השכר שלה יהיה גבוה מתלמידות אחרות. בפברואר 2024 הממשלה אימצה את כל המלצות הוועדה וכעת יש לנו יעדים, אך אני מוטרד כי מדינות כמו ארה"ב בונות תוכניות מסודרות איך להשיג את היעדים במשותף עם הרשויות, ואילו כאן אנחנו פועלים הרבה פעמים בנפרד."

מוהנא פארס, לשעבר סמנכ"ל חינוך טכנולוגי במשרד החינוך: "אני בעד יעדים אגרסיביים, זה אפשרי. כמו שב-5 יח"ל מתמטיקה קפצנו מ-9% ל-18%, גם בבגרות טק זה אפשרי. בגרות טק זה המדד הכי נכון כיום. לדעתי פיזיקה או מדעים מנבאים יותר טוב ממדעי המחשב, אף שבקרב הבנות מדעי המחשב מנבאים עיסוק טכנולוגי בעתיד, באקדמיה ובמשק. המהפכה של 5 יח"ל מתמטיקה היא הבסיס להכול."

נירה פרידמן, מנהלת אגף החינוך עיריית קריית אונו: "בקריית אונו, במשך שנים החינוך הוא במעלה סדר העדיפויות, ולכן אנחנו גם מובילים במדד. התושבים מביעים התעניינות רבה מאוד בשדה החינוכי. אנחנו מאמינים שחינוך טוב מתחיל בגן הילדים, ויש לנו תוכניות ייחודיות לכך. משקיעים במצוינות כבר מהגן ולאורך כל הדרך, ביסודי ובחטיבה – יש לנו מסלולי מצוינות בכל חטיבות הביניים. התוצאות הנהדרות הן תולדה של שיתופי פעולה נרחבים עם כל הגורמים: מחוז ת"א, ההורים, החינוך הלא פורמלי."

שגיא בר, מנכ"ל המרכז לחינוך הסייבר: "אנחנו עובדים עם מעל 100 רשויות בפריפריה. התיאור של נירה הוא תיאור של רשות שמבינה לאן צריך ללכת ומתחילה כבר מהגן. מחקרים מראים שזו ההשקעה הכי נכונה. בפריפריה אני רואה שיש חוסר בראייה מתכללת, חוסר במגמות, חוסר בכיתות מצוינות בחטיבת ביניים. כשיש רשות חזקה, זה עובד. חטיבת ביניים היא הצומת הכי משמעותי שבה ילדים הולכים לאיבוד."

ליאור: האם חטיבות זה המקום להתמקד בהן?

מוהנא: "אני מסכים פעמיים. זה הגיל להתחיל לפני שבוחרים מגמות בתיכון. חטיבת ביניים זה מקום מבוזבז, ואם ננצל את הוואקום הזה בחט"ב ונצליח לפגוש את התלמידות והתלמידים ולהתחיל לדבר על מצוינות, מיומנויות, תמונת עתיד – הם ידעו לבחור יותר נכון בכיתה י'. כיום אין מחסור במורים ל-5 יח"ל מתמטיקה, וזה משהו שאפשר ליישם גם במדד בגרות טק."

סרגיי: "ב-70% מבתי הספר בישראל, אחוז התלמידים שלומדים מדד בגרות טק הוא אפסי. יש בעיה כי בתי ספר קטנים מתקשים להנגיש את כל סלי מקצועות המדעים. נדרשת כאן שותפות של הרשויות עם הממשלה.

"כששואלים בנים ובנות למה אתם לא בכיתת מצוינות, הם עונים שלא הייתה כיתת מצוינות. צריך לבדוק מדוע אם יש תקציבים, הכיתות האלה לא נפתחות. ב-2024 מערכת החינוך בישראל לא מנגישה לכל ילד וילדה ללמוד בגרות איכותית, וצריך לשנות את זה."

מוהנא: "לכל מנהלת יש אופציה לפתוח כיתת מצוינות, אבל תוכניות סדורות כמו עמ"ט קיימות ב-250 רשויות. הסיפור הוא לא מדיניות ולא תקציבים, אלא מודעות. היו מנהלים ששאלו בזמנו: 'למה צריך 5 יח"ל מתמטיקה? 4 יח"ל זה מספיק.' צריך לשנות את זה גם ביחס לבגרות טק, להעלות את המודעות לחשיבות הנושאים האלה."

החינוך בידי הרשויות המקומיות

בשיחה שנערכה בין אופיר פז פינס לגדעון סער מיד לאחר שהודיע על היפרדותו ממפלגת כחול לבן, דובר על החשיבות להגדיל את אחוזי ההצבעה לרשויות המקומיות, שנפגעו בעקבות המלחמה, ועל ייצוג משמעותי יותר לנשים הן בשלטון המקומי ובעיקר בשלטון הלאומי. גדעון סער הוסיף ואמר כי יש רשויות מקומיות שיכולות לנהל את החינוך שלהן בעצמן ולא צריכות את המדינה. תפקיד המדינה בהקשר זה הוא לבנות סטנדרטים ולא לנהל, וצריך לתת לרשויות החזקות יותר כוח.

על סיום היחסים עם בני גנץ, אמר את הדברים הבאים: "כשאני מסיים שותפות, אני בוחר לעשות זאת בכבוד. לצערי זה לא הצליח. קרה משהו במדינת ישראל שסדר היום הלאומי השתנה, והפוקוס עבר מניסיון ההפיכה המשטרית, שגם אנחנו וגם כחול לבן התנגדנו אליו, היינו על אותו דף. אני לא יכול להגיד את זה במאה אחוז על האתגרים המדיניים והביטחוניים שקיימים היום וימשיכו איתנו לשנים הבאות. זה מה שהייתי חייב לעשות. אולי אפילו עשיתי את זה מאוחר מדי."

להילחם על החינוך

בריאיון עם ליאור דטל, ראש עיריית בית שמש היוצאת, ד"ר עליזה בלוך, דיברה על הכוח של הציבור להשפיע על הגזרה החינוכית: "מדינת ישראל הוציאה אלפי אנשים לרחובות על רפורמה משפטית. ביום שבו נוציא אנשים לרחוב על צמצום פערים, על חינוך, על עתיד – זו התשובה. לכן אני חושבת שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו על מה אנחנו כחברה מוכנים להילחם? באיזו חברה אנחנו רוצים לחיות? ועל זה להשקיע. ככל שאנחנו כחברה נדבר את השפה הזאת, אם הציבור יחשוב שזה מה שחשוב, זה מה שיקרה.

"בכל סוגיה אנחנו עסוקים בלחפש מי אשם: משרד החינוך, הרשויות. אין ספק שאנחנו צריכים לתת לכל ילד הזדמנות להוציא מעצמו את המקסימום בלי קשר למקום שבו הוא נמצא. הכלים הם הלחץ הציבורי ולא שר החינוך שמתחלף כל שנה. אנחנו בתוך מסע של בניית המדינה. אין לנו את הפריווילגיה להתלהב כשאנחנו מצליחים או להתפרק כשיש לנו משבר. צריך להמשיך למרות הכול. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם עשינו את המקסימום כדי שיהיה פה טוב."