מורים מעולים
בחודשים האחרונים, לצד כאב המלחמה הכבד מנשוא, התוודענו גם לאור גדול ולב מתרחב בדמות עשייתה האיתנה של החברה האזרחית. העם שלנו, המורכב מאנשים שונים שכולם מתגייסים ועוזרים בלב חפץ בכל דבר, יוזמים ומבצעים באופן מעורר השראה. גם בני הנוער נרתמו לעשייה ענפה ומרוממת רוח בהתאם לצו השעה. כדי להרחיב, לחזק ולהשריש תנופת עשייה זו ארצה להציע את מודל למ"ה שפיתחתי: למידה מוכוונת השפעה. בעזרתו אפשר ללמד נושאים רבים לאורך השנה כאשר הלמידה היא האמצעי – והתכלית היא עשייה ואקטיביזם חברתי.
עם כניסתי להוראה חיפשתי דרך לשלב את שלוש האהבות הגדולות שלי: עבודה קהילתית, עשייה אזרחית וחינוך. לכן יצרתי את מודל למ"ה. לצד הריצה לקידמה ולטכנולוגיות בינה מלאכותית, האירועים האחרונים הוכיחו לנו שאין תחליף לעשייה אנושית קהילתית ואין תחליף לבני אדם.
המודל בנוי כך שיכול להתאים למגוון נושאים לימודיים וערכיים שרוצים להתייחס אליהם. בכל נושא ניתן להפוך את מרכז ותכלית הלמידה לעשייה. הנה כמה דוגמאות:
ימי לוח אזרחי: יום זכויות הילד, יום אלימות נגד נשים, יום זכויות לבעלי מוגבלויות, יום זכויות להט"ב, יום מניעת גזענות, יום הסובלנות.
ימי לוח לאומי: יום רבין, יום ירושלים, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל, יום העצמאות, עשרת ימי תודה.
נושא שנתי במשרד החינוך, רשות מקומית, בינלאומית: לכידות חברתית ומנהיגות בזמן משבר, ערבות הדדית וסולידריות, אקלים, רשות שחוגגת מספר שנים להיווסדה.
נושא שכבתי: שנת בר/בת מצווה, שנת גיוס, שנת מסע לפולין, שנת התנדבות.
נושאי רוחב או נושאים בוערים בעקבות אירוע או אווירה ציבורית: מלחמה, אירוע אלימות נוער קשה, מחאות פוליטיות או חברתיות, תאונות דרכים, בחירות.
נושאים סביב חגי ישראל: גבורה, הודיה ואור בחנוכה, שמחה ומתנות לאביונים בפורים, עבדות וחירות בפסח, עשיית חסד בשבועות, עשרת ימי תודה בין שואה לעצמאות.
נושאים העולים מתוכנית הלימודים: מסר משיר/סיפור בספרות, אקלים ואיכות הסביבה במדעים וגאוגרפיה, מסר מטקסט בלשון, נושא אזרחי שנלמד באזרחות ועוד רבים.
המודל מאפשר למידה ועשייה קבוצתית שמעניקה חוויית למידה מהנה ובנוסף מחזקת מיומנויות חברתיות חשובות כגון: התמודדות עם דעות ורעיונות שונים, האצלת סמכויות והובלה, משא ומתן, שיתוף פעולה.
המודל מפתח כלים רלוונטיים לחיים הבוגרים. עבודה על מיזם – החל משלב תכנון, דרך ייזום ביצוע ומישוב בלוח זמנים תחום ובתוך קבוצה – מאפשרת לתלמידים להתנסות במיומנויות חשובות ושימושיות להמשך חייהם: יצירתיות, קבלת החלטות, שיתוף פעולה, סדר וארגון, אחריות, עמידה בזמנים, פנייה אל גורמי קהילה, גיוס משאבים ותרומות, גיוס מתנדבים, פרסום ושיווק, מכתבי תודה ועוד.
בית הספר מתקיים במרחב קהילתי וארצי. המודל מאפשר ומעודד חיבור לגורמי קהילה שונים ובכך מחזק את יחסי הגומלין והקשר של הקהילה ובית הספר. לעומת מודלים פדגוגיים אחרים שנשארים בתחומי בית הספר – מודל למידה זה מחבר את התלמיד.ה לקהילה ומאפשר הן התנסות אישית חשובה והן אפשרות לשווק את העבודה החינוכית.
דווקא היום, כשהעולם צועד אל עבר קידום טכולוגיות וקידוש "הבינה מלאכותית" ודומיה, ישנה חשיבות לחזק תוכניות חברתיות הרותמות ומפתחות את היכולות של התלמידים של היום והאזרחים של העתיד ליצירת תחושת קהילתיות, ערכיות ומשמעות במרחבי החיים ולאפשר לתלמידים ולקהילה להיות שחקני משמעות אחד עבור השני.
לא כולם נולדו לשנות את העולם עם מיזמים גדולים ורבי השפעה, אך כולם נולדו לתרום ולעשות כפי יכולתם גם אם זה בקטן. מיזמים במודל זה מאפשרים היתכנות להצלחה בשל היותם קטנים, מעשיים, משפיעים ומעלים למודעות. בהיותם כאלו הם קלים יחסית להוצאה לפועל, מאפשרים עירוב מספר משתתפים גדול מתוך הקהילה ומלמדים את תלמידינו להיות אזרחים שותפים ופעילים גם בהמשך חייהם.
המודל מאפשר בחירה הן לתלמידים והן למורה, על איזה נושא ובאיזה אופן ללמוד. לאחר מכן, בכניסה למיזמים, התלמידות והתלמידים בוחרים איזה מיזם הם רוצים ליזום בהתאם למה שבוער בהם, מעניין אותם ועונה על חוזקותיהם. מתקיים הלכה למעשה שיתוף של התלמידים בבחירה ובעשייה: במקום לקבל שיעור או פעילות מוכנה, המודל מעודד את התלמידים לבחור את הדרך בה היו רוצים לציין ולקדם את הנושאים הנלמדים, תוך שמתאפשר להם מנעד גדול של בחירה לאורך כל שלבי העשייה.
מעצם טבעו של מיזם, אפשר להגיע לאותה מטרה בדרכים רבות שיוכלו להיבחר על ידם: לדוגמה, לגייס כסף למטרה מסוימת אפשר דרך איסוף בקבוקי מחזור לפיקדון, קיום דוכן מכירה, קיום אירוע קהילתי עם עלות כניסה סמלית שתלך לתרומה ועוד. הלמידה היא דרך החוויה וההתנסות עצמה.
שלבי העבודה במודל מפורטים באיור הבא לפי סדרם. ראשית, נבחר נושא ונלמד אותו בכיתה בצורה ובעומק שנבחר. לאחר מכן נחלק את הכיתה לקבוצות עבודה של 4-6 תלמידים להם נציג כלים לייזום תכנון וניהול פרויקטים ורעיונות שונים שאפשר להעלות יחד איתם כדי שיבינו את סדר גודל הפרויקט המצופה – לא גדול מדי ולא קטן מדי אלא כזה שמאפשר מספיק מרחב עשייה והתנסות לכל המשתתפים, וכן מכוון להעלאת מודעות לנושא הנלמד דרך עשייה משפיעה באחת או יותר מהקהילות: בית ספרית, קהילתית או ארצית.
לאחר שכל קבוצה בוחרת לה מיזם שעבר את אישור המורה, היא עובדת עליו במסגרת השיעורים ומחוצה להם. בשלב זה חשובה מאוד הנחיית המורה ומעקב שלה אחר הביצוע: פתיחת קבוצת וואטסאפ, חלוקת משימות בין התלמידים עם דדליין, עדכון המורה וחברי הקבוצה כל אחד במשימה שלקח על עצמו ותכנון משימות המשך, העלאת דילמות ופתרונן. לפעמים יש צורך לשנות את הרעיון המקורי תוך כדי ביצוע בשל סיבות שונות – על המורה לכוון את תלמידיה שאם היא רואה שהדברים לא מצליחים להתרומם במועד או בכיוון המיוחל, יש לחשוב על רעיון אחר על מנת לייצר תחושת הצלחה. במיזמים יש מגוון אינסופי של רעיונות ואפשרויות וזה חלק מהלמידה שלא תמיד מה שחלמנו מתאפשר או משתפים איתנו פעולה.
יש להעניק מצד אחד מרחב אחריות ופעולה לתלמידות ולתלמידים (ולא שהמורה תעשה במקומם) ומצד שני לעזור, לתווך וכן לעשות להם "פולואואפ" – שלא יווצר מצב שהם אומרים שהדברים סגורים אך הם לא באמת כך. תשאלו אותם שאלות עד לפרטים הקטנים כדי לראות שחשבו על הכול ותבקשו לראות "הוכחות": אם היו צריכים להיפגש עם רכזת נוער, אז בקשו לשמוע מה היא אמרה, מה היא מצפה מהם ועוד. זכרו כי אחריות מעבירים בתהליך ולא בבת אחת, ולרוב התלמידים זו פעם ראשונה שהם מתנסים בסוג עשייה שכזה.
לאחר שכל הדברים מוכנים יש להוציא את המיזם לפועל ולתעד אותו. תיעוד יכול להיות לצורכי זיכרון, פרסום ברשתות להעלאה נוספת למודעות וכן לצורכי הערכה מילולית או מספרית בסופו של המיזם. ניתן לבקש גם תיעוד מהשלבים השונים במהלך העבודה. בסיום, חשוב מאוד לבצע תהליכי מישוב קבוצתיים בהם כל אחת ואחד ידברו. כדאי שהמשוב ייערך בתוך השיעור כדי שהמורה תוכל לשמור עליו ענייני ולא פוגעני. מומלץ למשב בשלושה מעגלים: אופן העבודה הקבוצתית, המיזם עצמו שיצא לפועל ומיומנויות שלקחו מהלמידה והעשייה.
יום השואה: הפקת זיכרון בסלון בבתי התלמידים בערב יום השואה כולל מציאת עדות, בית מארח, תוכנית אמנותית ודיון, הפקת תערוכה ליום השואה שכולה פרי תוצר למידה ועשייה של תלמידי הכיתה ופתיחתה לסיורי תלמידים וקהילה מקומית בהדרכתם.
עשרת ימי תודה: שרשור תודה קהילתי ברשתות, סיירת תודה בגני שעשועים עם משחקי תודה, איסוף תרומות לעמותות בהתאם לצורך כאות תודה על פעולתן, קריוקי שירי תודה בהפסקה פעילה ושילוט מרחב בית הספר באווירת הכרת תודה.
יום הזיכרון: לנופלים מבית הספר או הקהילה, לאחר למידה על הנופל, הכנת משחק לבתים בדמות הנופל, מיזם בדמות ערך שאיפיין אותו, עיצוב מתכון שאהב שכולם יאכלו באותו יום בבתים, יצלמו ויתייגו או ארוחה כיתתית, ערב שירים לזכרו בו הילדים יופיעו עם שירים שאהב, "צלצול אחד ליום" שבו כל יום משמיעים בצלצול שיר שהנופל אהב ומייצרים עליו שיח שחרית.
למידה מוכוונת השפעה היא למידה היוצרת תחושת משמעות וסיפוק גדולים למשתתפיה – שהם שינו, תרמו, השפיעו, קידמו למודעות נושא מסוים, והכול הם עשו במו ידיהם, פרי עמלם להתגאות. זוהי למידה שתיזכר אצלם ותבנה אותם שנים קדימה.
בהזדמנות זו ארצה להגיד תודה למנהלת פסג"ה לוד, ד"ר שרון רחמים, על העזרה בזיקוק וכתיבת המודל, וגב' ליאורה שימשוביץ, מנהלת חטיבת חצב, על מתן המרחב להתנסות מעשית במודל.
יחידות לימוד בנושאים שונים שנכתבו על פי מודל למ"ה ניתן למצוא באתר פסג"ה לוד.
