נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
בקצה מסדרון בית-ספר התיכון בחולון, בו למדתי כנערה בשלהי שנות השמונים, עמד קיר ועליו תמונות בשחור לבן של אנשים שלא הכרתי. מתחת לכל תמונה הופיע שמם, יום לידתם ויום נפילתם, ומעליהם התנוסס שלט "פינת הנצחה".
בפעם הראשונה כשעברתי ליד הקיר, התבוננתי בצילומים הדהויים, תוהה על השמות ועל הפנים, שאף אחד מהם לא הכרתי ועל אף אחד מהם לא שמעתי. מדי פעם עוד השתהיתי שם, מול הקיר, בחרדת קודש, אך עם הזמן התמונות הללו הפכו לחלק מהנוף הבית ספרי, נטולי משמעות, זמן או מקום.
פינת הנצחה בית ספרית היא אחד הכלים להנצחה אישית ולאומית, לצד מבנים, אנדרטאות, מוזאונים, אתרים מקוונים, שטרות, שמות של רחובות, בולים, שירים, יצירות אומנות, מלגות, תפילות, ספרי זיכרון, מחקרים, פעילויות ספורט וטבע ועוד.
הנצחה נובעת מהצורך לשמר את זכרם של אלו שאינם עימנו עוד. אלה יכולים להיות אנשים יקרים לנו, חברים קרובים או בני משפחה, ואלה יכולות להיות דמויות עלומות שאנחנו מבקשים להביא מעט מאורן לקדמת הבמה, להנציח אותן ואת פועלן – לזכור, להזכיר ולא לשכוח.
מצורפות כמה נקודות למחשבה המאפשרות "הנצחה פדגוגית", כזו שניתן לשלב בחיי בית הספר, במהלך השיעורים, במפגשי צוות ועם התלמידות והתלמידים. במרכזה אזרחות פעילה וחינוך לערכים.
לפני היציאה לדרך, הציגו מעט רקע על תוכנית הפעולה שלכן.ם ובדקו עם הלומדים:
נושא ההנצחה הוא רגיש ופוגש את התלמידות והתלמידים שלנו בצמתים שונים של חייהם. שאלו, הניחו את האתגרים על השולחן ועשו ככל יכולתכם לרתום את הלומדים ממקום נכון, מכבד ומתוך המפגש שבין הצרכים שלהם לבין ההנצחה.
כאשר אנחנו עוסקות ועוסקים בהנצחה חשוב ללמוד את ההקשר. אם מדובר בחלל שנפל במלחמה, אם מדובר בפיגוע, אם מדובר באסון טבע או מחלה קשה, למדו את ההקשר המדויק של הנסיבות, הזמן והמקום.
את פרטי האירוע יכולים הלומדות והלומדים לחקור במטלת חקר: ניתן להנגיש את הפרטים לתלמידים וללמד אותם. נקודות מרכזיות שעולות ממטלת החקר ניתן לפרסם לקהל לצד פעילות ו/או מרחב ההנצחה (אתר, פינה בבית הספר, פינה בכיתה, מרחב ציבורי וכדומה).
חשבו באיזו מסגרת ניתן לקיים את הלמידה: אם מדובר בחלל מלחמה אולי לשלב בשיעורי ההיסטוריה? אם מדובר במחלה קשה, אולי לשלב בשיעורי המדעים? אם מדובר חלילה בתאונת דרכים, אולי בשבוע הזהירות בדרכים? הרי אין לנו שיעור שכותרתו "הנצחה" וגם לא נרצה שההנצחה תשהה בשיעור אחד. נסו ליצור את החיבורים ואת הרלוונטיות לתחומי הדעת, לחיי התלמידים ולתוכנית הלימודים, בהתאם לתוכן ולערכים שתרצו לקדם.
הנתונים שתאספו יהוו מסגרת עובדתית לתהליך ההנצחה האישי והערכי אותו תוכלו להוביל: מהו הרקע לאירוע? היכן התרחש? מה היו הנסיבות? מה קרה שם? מי היו מעורבים? מה היו התוצאות? מה היו התגובות?
התאימו את הלמידה ואת רמת ההעמקה לגיל הלומדים ולאופייה של הקבוצה.
למדו על ערכיו ועל חייו של מי שאיננו איתנו עוד. האדם הוא מכלול רחב של תכונות, מעשים, מאווים, ערכים. אל תתמקדו רק ברגע בו נגדעו החיים, אלא הביאו לקדמת הבמה את החיים.
זה הזמן ללמוד מתוך אתרי חדשות, אתרי הנצחה, הרשת החברתית או לשמוע באופן ישיר את המשפחה, את החברים ואת הקרובים, לאפשר להם לשתף, לפרוק להתגעגע וללמוד מהם: מי היו ואינם עוד? מה היו תכונותיהם הבולטות? באיזה בית/תרבות/משפחה גדלו? מה היו התחביבים שלהם? מה אהבו לעשות? ממה סלדו? מה היו הערכים שלאורם גדלו ולאורם פעלו? אם הוא או היא היו כאן ביננו, מה היו רוצים להשאיר אחריהם?
"במקום שאליו אני הולך, היו רבים כבר לפני. השאירו שביל, השאירו עץ, השאירו אבן לרגלי. ומה אני אשאיר אחרי, האם אשאיר איזה דבר? איני רואה את צעדי! איני רואה את צעדי - ומי יראה אותם מחר?" (יורם טהרלב)
כאשר אתן.ם מזמינות.ים את התלמידות והתלמידים ללמוד על חייהם של אחרים, נסו ליצור אמפתיה, רלוונטיות והזדהות, שיאפשרו לעמוד על המאחד ועל המייחד בין חייהם שלהם לבין אלו שאינם עוד. שאלו:
ניתן לשאול את השאלות בזמן שיח בכיתה וניתן לאפשר ללומדים להביע את דעותיהם באמצעות כתיבת שיר, ציור, צילום, יצירה טכנולוגית במחולל תמונות וכדומה.
התאימו את דרך ההנצחה לאופיו של האדם אותו תרצו להנציח – זהו פעולה, תשוקה או ערך שליוו אותו בחייו, העמיקו בהם והמשיכו את דרכו.
אם עסק בנתינה, בחרו הנצחה הקשורה בערך הנתינה וקדמו פעילויות ערכיות של עזרה ונתינה לזולת; אם אהב ספורט, חשבו על ערכים הלקוחים מעולם הספורט והיו חשובים לו כמו התמדה, מצוינות או עידוד והנציחו אותו באמצעותם; אם אהב אומנות, חשבו על דרכים בהם ניתן להשתמש בכלי האומנותי או הטכנולוגי שייצג אותו, כדי להנציח את דרכו ופועלו.
עודדו פעילות שאינה סטטית, אלא פעילות ערכית המערבת אזרחות פעילה. התאימו את הדרך, המשיכו את הדרך וצרו דרכים חדשות, שיעמיקו שורש ויהוו הנצחה משמעותית - לצד המונומנטים הסטטיים בחרו בפעולות הנצחה שיש בהן פעולה, שיש בהן מעורבות ויש בהן ערך.
בחרו בדרך אותה תוכלו לשמר ולהפוך למסורת – קבעו תאריך זיכרון שנתי ומסורת שניתן לקיים לאורך זמן ולא אירוע חד פעמי. קחו בחשבון זמן היערכות, תקציבים והון אנושי נדרש. מומלץ להימנע מפעילות נקודתית וחד פעמית, שאינה עולה בקנה אחד עם הרעיון של זיכרון והנצחה.
אם אתן.ם מלווים משפחות, לומדים מהן ותומכים בהן, עשו זאת בעקביות. לא רק לצורך פעילות אחת. אמצו את המשפחות, שמרו איתן על קשר, הזמינו את נציגיהן לשיח ולטקסים, לימדו מהם והפכו אותם לשותפים פעילים.
כמו כן, קבעו עם המשפחות את מועד ההנצחה הרשמי: האם יהיה זה מועד לאומי? אולי תאריך יום ההולדת? אולי אירוע משמעותי החשוב ליקר שאיבדו?
בישוב בו אני מתגוררת, לדוגמה, מתקיים כל שנה מרוץ הנצחה שרבים מבני היישוב לוקחים בו חלק. בהתחלה כולם הכירו את הדמות ששמה נקשר בשם המרוץ. עם השנים, עזבה משפחתה את היישוב, התחלפו הדמויות, הצטרפו חדשים, נפרדו ותיקים, וכל שנותר הוא שמו של המרוץ בלי דעת עוד על מה, למה ואיך.
הקפידו שכלי ההנצחה לא יעמוד בפני עצמו אלא יהיה מחובר לדמות שבעקבותיה נוצר. חברו בכל פעם מחדש, הזכירו את המסגרת העובדתית והאישית ונמקו את הבחירה. אל תהפכו את הזיכרון וההנצחה לסטטיים – הניעו אותם בכל פעם מחדש, משל התחילו כעת.
את פעולות ההנצחה שלכם תעדו, פרסמו והפיצו, ותרוויחו רווח משולש: גם תחזקו את המשפחות, גם תנציחו את האהובים שאינם עימנו עוד, וגם תעוררו השראה באחרים.
פומביות היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההנצחה. היא במה והיא קול עכשווי למי שאיננו עוד כאן ולדרכו שעודנה נמשכת.
פרסמו את מאמצי ההנצחה כדי לעורר השראה באחרים, אך השתמשו בשיקול דעת סביב פרטים רגישים. הנצחה וזיכרון הם נושאים רגישים, שלא אחת מתערבבים בתוכם האישי והציבורי. בדקו היטב מה הם הצרכים העולים מהמשפחה ואם הם בהלימה לצורכי הארגון שלכם: בררו מה אתן.ם מבקשות.ים מההורים; מה על בית הספר ואנשי החינוך לעשות; מה יש להנחות את התלמידים לעשות. הגדירו את גבולות החשיפה מול התלמידות והתלמידים – מה מותאם גיל ומה מותאם לאופיים של הלומדים. לא הכול מתאים. לא לכולם הכל נכון.
תהליך ההנצחה כולל רצף של פעולות למידה וזיכרון שבאמצעותו ניתן למקסם את הלמידה ואת החיבור הרגשי של התלמידות והתלמידים. יהיו בו פעילות מטרימה ללמידה ולהכנה של התלמידים, פעילות בזמן האירוע (שותפות, דף צפייה, דף לימוד וכדומה) ופעילות רפלקטיבית, כדי לייצר רצף לימודי וחיבור רגשי ותכני מותאם גיל.
פעילות רפלקטיבית יכולה לכלול התייחסות לשאלות כמו:
תוכלו למצוא דוגמאות להנצחה פדגוגית באתר מרכז פסג"ה לוד ובו רצף דמויות שבחרנו להנציח את מורשתן ביחידות לימוד והוראה המותאמות לבית הספר.
