נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
בשנים האחרונות יותר נבחרות תלמידים ותלמידות מייצגות את מדינת ישראל בגאווה באולימפיאדות בינלאומיות ותחרויות מדעיות שונות ברחבי העולם. נבחרות אלו הן נכס לאומי ומהוות קהילה איכותית של תלמידים שוחרי מדע בתחומי המתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, ביולוגיה, מדעי כדור הארץ ופילוסופיה.
האולימפיאדות הבינלאומיות הן 14 תחרויות בתחומי המדע, ובכל אולימפיאדה מתחרים תלמידים עד גיל 20 המייצגים את מדינתם. לכל אולימפיאדה תקנון משלה, צוות מנהל, ועדות ויו"ר. מדי שנה, בכל תחום, האולימפיאדה מתארחת באחת המדינות המשתתפות בתחרות. נכון לשנת 2023, ישראל משתתפת ב-8 מתוך 14 האולימפיאדות, בשאיפה להגדיל את המספר הזה בשנים הקרובות.
מהם היתרונות של השתתפות ישראל באולימפיאדות הבינלאומיות? קידום מעמדה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית בחינוך המדעי, עידוד תלמידים בעיסוק מוגבר במקצוע מדעי, יצירת מודלים לחיקוי בקרב בני נוער בחברה הישראלית, ואף יצירת קשרים של תלמידים מצטיינים בישראל בינם לבין עצמם ועם תלמידים מצטיינים מכל העולם.
כיום קיימות שש נבחרות ישראל במדעים, והמצטיינים מכל נבחרת נשלחים כמשלחת ממלכתית המייצגת את ישראל באולימפיאדות הבינלאומיות. בחמש הנבחרות הבוגרות, כיתות ט' עד יב', יש כ-50 תלמידים בכל נבחרת. הנבחרת הצעירה, כתות ח'-ט', מהווה עתודה לנבחרות אלו ויש בה כ-200 תלמידים.
בשנים האחרונות יותר נבחרות תלמידים ותלמידות מייצגות את מדינת ישראל בגאווה באולימפיאדות בינלאומיות ותחרויות מדעיות שונות ברחבי העולם.
שלב א' מתקיים כמתכונת של מבחן מקוון באורך של 90 דקות. הכניסה לבחינה דרך אתר נבחרות ישראל במדעים שבפורטל התלמידים באמצעות הזדהות אחידה של משרד החינוך. בשלב זה מוצעים שני מועדי בחינה לבחירה וניתן לגשת לשתי הבחינות. הציון הגבוה מבין השניים הוא הציון שיילקח לטובת תהליך המיון. הבחינה מתאפשרת בשפות עברית וערבית. בחלק מהבחינות התלמידים נדרשים לחשיבה יצירתית, מדעית למתן פתרון שאינו תלוי ומבוסס על ידע מוקדם בתחום האקדמי. בחלק מהבחינות נדרש ידע מוקדם נרחב בתחום האקדמי, ידע מתקדם לתוכנית הלימודים הנלמדת בבית הספר.
שלב ב' מתקיים באופן פיזי במספר מוקדי היבחנות בפריסה ארצית (למעט הנבחרת הצעירה), ושלב ג' מתקיים במוסד האקדמי האמון על הנבחרת במתכונת של יום עיון הכולל בחינה. במתמטיקה לא נדרשת הכנה מיוחדת לקראת השלבים המתקדמים, בעוד שבביולוגיה, כימיה ובפיזיקה התלמידים נדרשים ללמוד עצמאית, לקרוא מאמרים ולהתעמק בנושאים ספציפיים. במדעי המחשב מתקיימים מפגשי הכנה מקוונים בהם נלמדת כתיבת פסאודו-קוד בין שלב א' לשלב ב' ותכנות בסיסי בין שלבי ב' ו-ג'. התלמידים שעברו את שלב ג' קבעו את מקומם בנבחרת ישראל במדעים. חומרי הלימוד הנדרשים ללמידה לקראת השלבים הבאים מפורסמים באתר הנבחרות שבפורטל התלמידים ונשלחים ישירות לתלמידים שעברו את שלב א'.
התקופה לאחר גיבוש הנבחרת ועד האולימפיאדה הבינלאומית נקראת תקופת ההכשרה או האולימפיאדה הלאומית, ובה התלמידים לומדים, מתאמנים ומתחרים זה בזה על מקומם במשלחת שתייצג את מדינת ישראל.
כאמור, הנבחרת הצעירה מהווה עתודה לנבחרות ישראל הבוגרות וכוללת תהליך הכשרה שנמשך כשנתיים. במהלך כיתה ח' התלמידים לומדים ארבעה תחומי ידע: מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעי המחשב. בכיתה ט' התלמידים מתמקצעים בשני תחומים מתוך הארבעה. הבחירה בהתאם להעדפות התלמידים ובתיאום עם הצוות האקדמי. בסיום כיתה ט', ארבעת המצטיינים נבחרים לייצג את מדינת ישראל באולימפיאדה מדע לצעירים IJSO. באולימפיאדה זו נבחנים התלמידים בתחומי הפיזיקה, כימיה וביולוגיה גם יחד. במסגרת ההכנות לאולימפיאדה זו, התלמידים משלימים את לימודי הביולוגיה שלא נלמדו במהלך ההכשרה בנבחרת הצעירה.
בדומה לנבחרות הבוגרות, גם לנבחרת הצעירה שלושה שלבי מיון, כאשר שני השלבים הראשונים מקוונים. בעוד שבמבחן שלב א' נשאלות שאלות מתמטיות הכוללות תשובה מספרית או שאלות רב בררה, במבחן שלב ב' נדרשים התלמידים להציג את דרך הפתרון. שלב ג' מתקיים במוסד האקדמי האמון על הנבחרת במתכונת יום עיון הכולל ריאיון אישי ומספר בחינות במטרה לבדוק יכולות כגון חשיבה מתמטית, הבנת הנשמע והבנת הנקרא.
רבים מבוגרי הנבחרת הצעירה צולחים את מבחני המיון לנבחרות הבוגרות. חלקם אף משתלב בנבחרות הבוגרות בהיותם חברי הנבחרת הצעירה ובהתאם ליכולתם ורמת מוכנותם הרגשית והאקדמית.
בהליך הלימוד ניתן דגש על למידה חווייתית ומשחקית המתקיימת בחברת תלמידים הדומים להם ביכולות ובתחומי העניין, הליך המקדם את כל חברי הנבחרת להישגים גבוהים יותר. בדרך זו רוכשים התלמידים את הכלים הנדרשים וביניהם את החוסן הנפשי והאקדמי. כלים אלו מוטמעים בתלמידים והופכים לחלק מהווייתם ולחלק ממסלול חייהם ומשרתים אותם הן בנבחרות והן בהמשך דרכם האקדמית.
מלבד הכלים הנרכשים בתהליך ההכשרה והאימון, חברי הנבחרות זכאים להטבות נוספות שאין להקל בהן ראש:
המורים הם הגורם המשמעותי בתיווך האולימפיאדות והנבחרות לתלמידים. הם הגורם המניע והעיקרי להשתתפות התלמידים והצלחתם במבחני המיון. מורים המביעים התלהבות, עניין, מעורבות ואכפתיות לנושא ישפיעו על תלמידיהם ויובילו אותם להשתתפות במבחני האיתור תוך מתן מוטיבציה להמשך התהליך.
טרם תחילת שנת הלימודים, עם היוודע להנהלות בתי הספר על מועדי מבחני האיתור, מומלץ למנות מורה שיהיה אחראי על קיום הבחינות בבית הספר. בנוסף, רצוי לקבוע בתוכנית העבודה הבית ספרית את מועדי מבחני המיון, כך שבימים אלו לא ישובצו מבחנים או פעילויות נוספות. על בית הספר להיערך ולהקצות את המשאבים הנדרשים לקיום המבחנים, משאבים כגון הקצאת מעבדת מחשבים עם קישור יציב לרשת האינטרנט (ו/או חדר כיתה לטובת הנבחנים באמצעות הטלפון הנייד) ושיבוץ מורים להשגחה.
בתחילת שנת הלימודים חשוב כי יינתן הסבר ע"י המורים המקצועיים בכיתות ובמגמות הרלוונטיות על הנבחרות והאולימפיאדות ועל הדרכים להתקבל אליהן. עד למועד הבחינה, במהלך השיעורים השוטפים, יש לחשוף את התלמידים לאתר הנבחרות ולמאגר מבחני התרגול בו, לתרגל בשיעורים שאלות מתוך מאגר זה ולהתמקד בלימוד אסטרטגיות פתרון. כמו כן חשוב ליידע את ההורים על התהליך בכללותו.
איך התלמידים בבית הספר שלכם יוכלו להצטרף לנבחרת?
כאמור, ישנן שתי אפשרויות היבחנות בשלב א', כך שהתוצאה הגבוהה מבין שני המבחנים היא זו שתילקח לצורך המיון. על כן, בתום המועד הראשון חשוב לפתור יחד עם התלמידים בכיתה את בחינת המועד הראשון כחלק מההכנה לקראת המועד השני.
עם קבלת התוצאות, הנשלחות ראשית למורים, אם התלמידים עברו שלב, למורה היכולת לתווך את התוצאה לתלמידים ולהפוך את הבשורה לרגע מכונן על ידי פרסומה בצורה חגיגית ובנוכחות אנשי ההנהלה ושיתוף ההורים. מנגד, אם התלמידים לא עברו שלב, המורים יכולים לתמוך ולעודד השתתפות בתוכניות הצטיינות אחרות הקיימות בבית הספר ובאקדמיה.
אנו מאמינים כי מתן במה במרחב החברתי הבית ספרי לתלמידים שעלו שלב ו/או התקבלו לנבחרת, מעלה את קרנם והופך אותם למודל ודוגמה המעודד תלמידים נוספים להתמודד על מיקומם בנבחרת ואף להשקיע יותר בלימודי המדעים והמתמטיקה.
להשקעה בנבחרות ישראל ערך רב. לעיתים ערך זה אינו מדיד באופן ישיר, אך ערכו רב ויקר מפז. דרך האולימפיאדות ונבחרות ישראל, גדלים דורות של מתמטיקאים, פיזיקאים, אנשי תוכנה וכימאים הנמצאים בצמרת התעשייה והאקדמיה.
משרד החינוך מממן ותומך באולימפיאדות לאורך מספר עשורים מתוך הבנה בצורך הלאומי, הביטחוני והכלכלי, כמו גם בצורך האינטלקטואלי שיש לספק לתלמידים המצטיינים והמחוננים בתחומי המדע והמתמטיקה. נוכחות מדינת ישראל באולימפיאדות הבינלאומיות והישגי המשלחות הישראליות מייצבים את מערכת החינוך הישראלית כמערכת חינוך מובילה ומתקדמת בזירה הבינלאומית.
פרטים על כל נבחרת ניתן לקרוא בפורטל התלמידים – נבחרות ישראל במדעים. באתר זה, תחת לשונית שם המקצוע, ניתן לאתר את כל המידע הנדרש בכל אחד מהתחומים הבאים: כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה, והנבחרת הצעירה.
תודה לפרופ' יהודית גל-עזר על הסיוע בכתיבת המאמר.
