ישראל במלחמה
באוקטובר 2011 ביקרתי בבית הספר בעיירה דוג'יאנגיאן במחוז סצ'ואן שבסין. העיירה הפסטורלית כאילו לקוחה מסיפור אגדה. מקווי מים טבעיים צלולים בלבם של שטחים ירוקים, צמחיה שופעת, אינספור חיות בר ומגוון אתרים היסטוריים מרתקים. היה ממש קשה להאמין שזו אותה עיירה אשר שלוש שנים קודם לכן כמעט נחרבה לחלוטין ברעידת האדמה הטרגית.
יותר מ-8,500 תושבים נהרגו וכ-10,000 נפצעו ברעידת האדמה שתקפה את האזור במחוז סצ'ואן בעוצמה אדירה של 7.9. שמונה בתי ספר במחוז קרסו על תלמידיהם ומוריהם. בית הספר בו ביקרתי בעיר דוג'יאנגיאן התמוטט וקרס לחלוטין ברעידת האדמה. שנתיים לאחר מכן, הוא נבנה מחדש.
לבניית בית הספר נרתמו אנשים ותורמים רבים. ההיענות העצומה והיקף התרומות, ממחישים עד כמה המוסדות החינוכיים והחינוך בכלל חשובים וקריטיים בסין ועד כמה הממשל והציבור מתייחסים אליהם כמרכיב חיוני.
לצד הבנייה והחידוש המבני של בית הספר, הוחלט גם להעשיר את המוסד החינוכי בתוכן מודרני עדכני יותר. כבעלים של קרן אינפיניטי המסמלת יזמות וחדשנות, נתבקשתי ע"י משרד החוץ הסיני להעביר לתלמידי בית הספר הרצאה בנושא חדשנות וחשיבה יזמית.
אני זוכר עד היום את השקט המופתי שנכח בכיתה בעת שנכנסתי, את הארגון והסדר. מחברות מאורגנות בערימה מסודרת, זו מעל זו, וספרי הלימוד מיושרים בהתאם. תלמידי הכיתה לבושים בתלבושת אחידה מיושרת ומגוהצת הביטו בי בריכוז והערכה. אפילו תנוחת הישיבה שלהם היתה אחידה.
בתום ההרצאה המתנתי באופן טבעי לשאלות, אבל אף תלמיד לא פצה פה. ניכר שהתלמידים היו עסוקים יותר בהקפדה על משמעת מאשר בתוכן ההרצאה. חשבתי לעצמי שיש כאן פספוס אדיר של תוכן. ניסיתי לעודד את התלמידים לשיח בכך שפניתי בכל פעם לתלמיד מסוים והפניתי אליו שאלה ישירה. גם במקרה הזה, כל תלמיד שנשאל שאלה מיד הסתכל על המורה כדי לקבל אישור לענות.
לימים הבחנתי כי התנהלות זו לא היתה שונה גם בהרצאות מקצועיות שהעברתי למנהלים וקולגות איתם עבדנו בסין. החלטתי שמוכרחים לשנות זאת ולמצוא דרך לערב את הנוכחים בהרצאותיי. כך שבקורס יזמות שהעברתי לסטודנטים באחת האוניברסיטאות בבייג'ין, הדרך בה השתמשתי כדי להגדיל מעורבות היתה לפנות לסטודנטים במפתיע ולבקש מהם לשאול אותי שאלה בנושא להרצאה. כדי להיות הוגן, עדכנתי אותם כבר בתחילת ההרצאה כי אעשה זאת והמלצתי להם להכין שאלות מראש. זה לא היה פשוט גם במקרה הזה. נושא המשמעת והציות לסמכות כל כך חזק ומובנה בסין, עד כי עליך ממש לצאת מגדרך כדי לעודד את קהל המאזינים שלך להתעניין ולשאול שאלות.
תפיסת אנשי החינוך בסין כבעלי סמכות וכבוד היא מהגבוהות בעולם. מדד סטטוס המורה העולמי לשנת 2018 שפורסם על ידי קרן Varkey, שסקר את רמת הכבוד שניתנה למורים בעולם, מצא כי מעמד המורה גבוה יותר ביבשת הסינית מאשר בכל אחת מ-34 המדינות האחרות שנסקרו. 81% מהנסקרים בסין אומרים שתלמידים מכבדים את המורים שלהם. לצורך השוואה - הממוצע העולמי הוא 36%, כשברוב מדינות אירופה מרבית הנשאלים סברו שתלמידים נוטים יותר לזלזל במורים מאשר לכבד אותם. מעבר לכך, הסקר מצא שמחצית מהמשפחות הסיניות צפויות לעודד את ילדיהן להיות מורים, והתפיסה הרווחת בסין היא שרופאים הם המקצועות הקרובים ביותר למורים, בעוד שבמדינות אחרות התפיסה היא שמורים עומדים בקנה אחד עם אחיות, ספרניות ועובדים סוציאליים. תפקידו המכובד והבלתי מעורער של מורה בסין, מכתיב ציות ומתן כבוד. כך בהתאם, תלמידים וסטודנטים בסין החל מבתי הספר היסודיים ועד לאוניברסיטאות, מצייתים למורה ומעניקים לו כבוד רב. הם אינם מפריעים במהלך השיעור ולא קוטעים את דבריו על ידי שאלות. הם קשובים, מרוכזים ופתוחים ללמוד.
סין רואה בחינוך מרכיב חיוני והכרחי מתוך ההבנה כי ציבור מלומד ומשכיל הוא זה שייקח אותה קדימה ויסייע לקדם את האג'נדה המדינית להפוך למעצמת על בעיקר בתחומי המדע, הרפואה, הטכנולוגיה, וכמובן החינוך. הידיעה כי חינוך ממלא תפקיד חיוני בצמיחתה הכלכלית של אומה מוכר במשך עשרות שנים ואינו זר לסין.
מערכת החינוך בסין מחולקת לשלוש קטגוריות: השכלה בסיסית, השכלה גבוהה וחינוך מבוגרים. על פי החוק, על כל ילד להיות בעל תשע שנות חינוך חובה, 6 שנים מבית ספר יסודי ו- 3 שנים מחטיבת הביניים. החינוך הבסיסי בסין כולל חינוך קדם-בית ספרי (בדרך כלל 3 שנים), חינוך יסודי (שש שנים, בדרך כלל החל מגיל שש) וחינוך על-יסודי (שש שנים).
החינוך למבוגרים בסין כולל בתי ספר יסודיים לאנשים שאינם בעלי השכלה, איכרים למשל, והוא מיושם במטרה להעלות את רמת האוריינות באזורים מרוחקים כדי להקטין את פערי ההשכלה בין כל אזרחי סין. חינוך תיכוני למבוגרים מציע בתי ספר תיכוניים מיוחדים למבוגרים, וההשכלה הגבוהה למבוגרים כוללת אוניברסיטאות רדיו/טלוויזיה מסורתיות (או מקוונות) שרובן מציעות דיפלומות אך חלקן מציעות תארים רגילים (תואר ראשון).
מטרתה של ממשלת סין להקטין פערי השכלה בין אוכלוסיות שונות, במדינה הכוללת את האוכלוסייה הגדולה בעולם, אינה מטרה פשוטה בלשון המעטה. ועל כן פעמים רבות, נדרשים צעדים דרמטיים ומרחיקי לכת לביצוע. שנת 2021 תיזכר לתמיד כשנת 'המהפכה הרגולטורית' בסין, כשמול חברות הטכנולוגיה והחינוך הסיניות, בעיקרן המצליחות ופורצות הדרך, הוצבה רשימה של תקנים מחמירים והם נאכפו בזה אחר זה על ידי סנקציות מחמירות.
המדיניות החדשה של הממשל הסיני אסרה כל שירות חינוך למטרת רווח, לרבות שירותי עזר המתמקדים בתכנית הליבה המרכזית של בתי הספר הציבוריים במדינה. חל איסור מוחלט על שירות הכנה לבחינות כניסה לתיכון ולאוניברסיטה, ובנוסף, נקבעו מגבלות זמן לשיעורים: לא יאוחר מהשעה תשע בערב בימי חול, והשתתפות בקורסים שהם מחוץ ללימודים רק בסופי השבוע. הרגולטורים הוציאו מחוץ לחוק שיעורים פרטיים באינטרנט ובמקומות לא מורשים כגון בתי מלון, בתי קפה ובתים פרטיים.
תפיסת אנשי החינוך בסין כבעלי סמכות וכבוד היא מהגבוהות בעולם
השפעת הרגולציה והתקנים החדשים על תעשיית ה-EdTec בסין היתה דרמטית. 50-80 אחוזים מההכנסות של חברות כאלה הגיעו מחונכות ושיעורי הכנה - פעילויות שנאסרו כעת. המניות של חברות סיניות מובילות בתחום, צנחו באופן משמעותי עד לצניחות של 86% אחוזים.
המהלכים הרגולטוריים המחמירים של ממשלת סין על חברות החינוך למטרת רווח, נבעו בעיקר כתגובה לתלונות העקביות של הציבור בנוגע לאי שוויון חינוכי בסין שנוצר כתוצאה מכך. הלחץ על ההורים בסין לצייד את ילדיהם בכלים שירחיבו את פוטנציאל הלמידה שלהם הוא עצום, וחברות החינוך 'קפצו על ההזדמנות' והפעילו לחץ ואשמה על הורים שאין ביכולתם לממן תכניות עזר אלו. אי שוויון חינוכי לצד המנטליות הסינית שמאלצת את ההורים לתמוך בחינוך ככל האפשר, הובילו משפחות לסחרור. אי השוויון החברתי המתרחב הפעיל את הממשל לבצע שינויים מהירים ואקוטיים.
תפיסת חשיבות ההשכלה הגוברת בסין הובילה בין היתר ל'חישוב מסלול מחדש' במערכת החינוך, על פי התפיסה שיש לאזן את פערי ההשכלה בין האוכלוסיות השונות בסין ובנוסף לקדם את החינוך המדעי-טכנולוגי כולו.
בשנים האחרונות ממשלת סין מיישמת מדיניות של חינוך מחדש. התוכנית הלאומית לרפורמה ופיתוח בחינוך לטווח הבינוני והארוך קבעה יעדי הישג שאפתניים בחינוך היסודי והתיכון, בדגש על הגברת הידע המדעי והטכנולוגי כבסיס המשאב האנושי של סין. המטרות המוצהרות כוללות הפיכת החינוך לגיל הרך לאוניברסלי כדי שאנשים מאזורים ומאוכלוסיות שונות יזכו לו באופן שווה, ושיפור מערכת חינוך חובה בת תשע שנים באמצעות הקצאה רציונלית של משאבים ותמיכה מיוחדת באוכלוסיות הזקוקות לכך.
גם מערכת ההשכלה הגבוהה עברה מהפיכה בסין, מתוך הבנה כי אוניברסיטאות, מכללות ומעבדות מחקר חיוניות לעמידתה של סין בתחרות הכלכלה העולמית. המדינה עשתה צעדים ניכרים לקידום החינוך העל יסודי באמצעות הכפלת מספר מוסדות הלימוד, יוזמות שונות לעידוד מחקר, ותכניות פיתוח לסטודנטים בעלי כישרון.
האוניברסיטאות המובילות בסין הן בררניות ביותר. למועמדים מבייג'ינג, על פי הפרסומים, יש סיכוי של 0.5 אחוזים להתקבל אליהן (אחוז גבוה עד פי 40 מאשר מועמדים ממקומות אחרים במדינה). שיעור הקבלה הנמוך לאוניברסיטת פקין מקשה על כניסת סטודנטים חדשים. אם ניקח בהשוואה לדוגמה את אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת סטנפורד, להן על פי הפרסומים יש שיעורי קבלה של כ-5%. הקושי להתקבל לאוניברסיטאות המובילות בסין ומספר הסטודנטים המצומצם שמתקבל אליהן, אינו מאפשר האצה מהירה וגוברת של חדשנות.
הפערים בהזדמנויות שמקבלים התלמידים המצטיינים לבין אלו שמקבלים התלמידים הבינוניים בסין, עצומים. במדינה הגדולה והתחרותית יש מעט מאוד מוסדות לימוד בעלי מוניטין כלל ארצי ובין לאומי ורק בודדים יזכו לגישה למוסדות אלו ובהתאם לכך למשרות איכותיות בהמשך. אלו שכן משיגים גישה לאוניברסיטאות המובילות, יבטיחו את עתידם ועתיד משפחתם.
מכיוון שהישראלים (אנשי המערב בכלל), מאופיינים בחשיבה יצירתית ונועזת, היתרון שהם יכולים לספק לסינים מהותי ואדיר. חינוך הילדים בסין החל מהגן, דרך בית הספר ועד הלימודים באוניברסיטה, מבוסס על למידה ממוסגרת של שינון מידע וזכירתו בעל פה למבחנים. זאת בניגוד לחינוך המערבי והישראלי בפרט, המעודד הבנה מעמיקה של החומר הנלמד, שאילת שאלות, הצגת זוויות שונות וחשיבה 'מחוץ לקופסה'.
זאת ועוד, הדרך בה אנשי עסקים סינים חושבים מבוססת פעמים רבות על הדרך בה הם למדו וחונכו במסגרת בית הספר. הראייה שלהם הרבה יותר 'צרה' ו'ממוקדת' והם נוטים להעריך יצירתיות, פתרונות יצירתיים וזוויות ראיה חדשות, גם בכך יכול לסייע לסינים הבדל הגישות בין זו הישראלית לזו הנהוגה אצלם.
מוזמנות ומוזמנים להאזין לפודקאסט "זמן סין", לפרק בעניין חינוך ולסדרה כולה: להאזנה בספוטיפיי, להאזנה בגוגל, להאזנה באייטונז.
