ערוץ יוטיוב ומסיבת קריוקי: המדריך השלם לעידוד קריאה

ספר הוא עולם ללא גבולות. אפשר לפגוש בו דמויות מעניינות ועולמות רחוקים, להכיר יצורים דמיוניים, להישאב לעולם של פנטזיה, אוטופיה או דיסטופיה, להתארח בתרבויות אנושיות, חייתיות ורובוטיות. ספר טוב יפעיל את הדמיון, יגרום לנו לחשוב, להתרגש, לבכות, לצחוק, להרהר ולערער, להעשיר את השפה, ובעיקר לפגוש באחרים וגם לפגוש שוב את עצמנו. 

בתוך עולם של כותרות, מסרים חדים וקצרים, פוסטים בפייסבוק, הודעות בהברות קצרות בווטסאפ ותמונות אינסטגרם מעוצבות ששוות אלף מילים, איך נעודד את התלמידים לקרוא יותר? איך נסייע להם להתוודע לעולם הספרות וליהנות מהערך האדיר שהוא עשוי להוסיף לחייהם? לפניכם רעיונות שיישמתי בכיתתי בחטיבת הביניים ויכולים להתאים גם לשכבות גיל אחרות:

דוגמה אישית

היו אתם מודל לחיקוי של התלמידים שלכם: דאגו שתמיד יהיה לכם בתיק ו/או על שולחן העבודה ספר קריאה; שתפו אותם כאשר אתם משאילים ספר מהספרייה או רוכשים ספר חדש; התלבטו איתם בין שני ספרים שמעניינים אתכם וצרו בהם סקרנות; שתפו אותם בהתלהבות במפגש שלכם עם דמויות ספרותיות במהלך קריאה; הציגו לפניהם ציטוט מעורר מחשבה שקראתם, שיש בו מסר חשוב או חיבור לחומר הלימוד בו אתם עוסקים.


תלמידי כיתה ט'5 כותבים מחדש את ההיסטוריה של תוצאות מלחמת העולם הראשונה, בהשראת "דירה להשכיר" של לאה גולדברג

שלבו בין עולמות: כמורה להיסטוריה, כשלימדתי על גירוש ספרד, הזמנתי את התלמידים לקרוא במקביל את הספר "הנער מסביליה" שכתבה דורית אורגד וחיברנו יחד בין עולם הספרות וההיסטוריה; על המהפכה התעשייתית לימדתי באמצעות שירי ילדים; את יחידת הלימוד על האסלאם סיכמנו בשש מילים כ"סיפור בזק"; ואת סיכום מלחמת העולם הראשונה עשינו באמצעות הומאז' ל"דירה להשכיר" לצד קריאת קטעים מספרה של נאוה סמל "פאני וגבריאל". בנוסף, בכל יום ראשון בחרתי בספר קריאה אחר והקראתי להם את הדף הראשון או פרק ראשון ממנו, במטרה ליצור עניין וסקרנות.  דיברתי ספרות, הדגמתי ספרות, שילבתי ספרות - לדוגמה אישית יש כוח מעשי, הרבה מעבר לניסיונות שכנוע מילוליים. 

נראות ושותפות

חשבו כיצד להפוך את המרחב הבית ספרי והכיתתי למעודד קריאה. חשוב שספריית בית הספר תהיה פעילה, צבעונית ומזמינה; שיהיו בה ספרים אטרקטיביים ומפגשים לימודיים שיהפכו אותה למרחב חי ותוסס ולא רק בשבוע הספר; דאגו למפגש עם סופרים כריזמטיים שיספרו לא רק על הספרים שהם כותבים אלא גם על עצמם ועל תהליך הכתיבה שלהם; צרו פינת קריאה והחלפת ספרים ("קח-תן") בחדר המורים או בחדר הישיבות אליו מגיעים גם הורים ותלמידים. בדקו האם מסדרונות בית הספר שלכם מעודדים קריאה – האם יש בהם ציטוטים של סופרים? המלצות? מידע ספרותי? ספרים?

לא תמיד יש לנו שליטה על הספרייה ועל המרחב הבית ספרי, אך הכיתה היא הממלכה שלנו. כך למשל בכיתתי הצבנו ספרייה: הורים תרמו ספרייה וספרים, וועדת כיתה דאגה לרישום מסודר של השאלת הספרים והחזרתם; בנוסף, הוקצתה בכיתה פינת המלצה לקריאה ובה תלמידים המליצו על ספרים שקראו – ההמלצות נתלו כסיכום והן לוו בהרצאות מסודרות שהעבירו התלמידים בעקבות הספרים שקראו. ברוח התקופה, חלק גדול מההמלצות הפכו לסרטונים שיצרו תלמידים (כולל כתוביות ללקויי השמיעה), שבעקבותיהם יצרנו ערוץ יוטיוב כיתתי פעיל, בו גם תלמידים וגם הורים המליצו על ספרים שקראו. אגב, לא רק תלמידים הציגו ספרים – גם מורים מקצועיים הוזמנו לקחת חלק במהלך ועשו זאת בחדווה רבה. בנוסף, ביום ההורים ישנה התייחסות קבועה לסוגיית הקריאה ומעבר לחובות הלימודיות והקפדתי להתייחס לכך בהערכות התעודה. כל אלו עודדו קריאה וטיפחו תרבות כיתתית של קריאה ושיתוף. 

מתוך עמוד היוטיוב של תלמידי ז'5 והוריהם - המלצות על ספרי קריאה

משימות אטרקטיביות בעקבות קריאה

כתלמידה, למרות אהבתי הרבה לקריאה, שנאתי את חובת הקריאה ואת הדו"ח היבש שנדרשתי להגיש בעקבותיה. חשוב להמשיך ולהזמין את התלמידים לקרוא, גם כבחירה וגם כחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים, אבל את דו"ח הקריאה הטכני אפשר להחליף באין ספור אפשרויות בחירה יצירתיות שהתלמידים יכולים לבחור מהן ולתת ביטוי אמיתי לחוויית הקריאה שלהם מצד אחד, ולמי שהם מצד שני.

אפשר לסכם את חוויית הקריאה בסדרת ממים; אפשר ליצור דף פייסבוק או אינסטגרם לאחת הדמויות; אפשר לערוך תצוגת אופנה לדמויות הספרותיות ודרך הבגד לעמוד על אופיין; אפשר להציג מתכון ולשייך אותו לדמות כזו או אחרת ולהסביר מדוע הוא מתאים דווקא לה; אפשר להעמיד את אחת הדמויות למשפט ולהציג את דבר הסנגוריה והקטגוריה; אפשר לארח אירוח דמיוני את אחת הדמויות בעולמו של הקורא – בביתו, בחוג שהוא משתתף בו, בכיתה, בבית קפה, בקולנוע ועוד, ולנהל דיאלוג אישי בעקבות האירועים בספר והמקום בו הם פגשו את הקורא.


מסיבת קריוקי ותצוגת אופנה בעקבות פלייליסט של דמויות מתוך יומני הקריאה שהוצגו בכיתה

אפשר ליצור תעודת זהות מצולמת לאחת הדמויות, כדוגמת אלו המופיעות בתכניות ראליטי; אפשר ליצור חידות לזיהוי הדמויות כדוגמת התוכנית "הזמר במסכה"; אפשר את הדמויות כולן להציג כגיבורות באחת מתכניות הראליטי (דמיינו אותן ב"האח הגדול, "הישרדות", "מחוברים" או ב"דירה להשכיר" של לאה גולדברג) – מה הטיפוסים שייצגו? אלו תכונות יביאו איתן?; אפשר להזמין את אחת הדמויות לספת היועץ/הפסיכולוג שהוא הקורא, להקשיב לה ולהשיא לה עצות. באותה מידה אפשר להזמין את הדמות לראיון טלוויזיוני או עיתונאי או לראיון עבודה.


מסיבת עיתונאים בעקבות יומן קריאה

חפש את המטמון בעקבות ספרים וסופרים

אפשר להזמין את התלמידים לערוך כריכה חדשה לספר, לחשוב על כותרת ותמונה מתאימות יותר; אפשר להזמין את התלמידים לחשוב מה יגידו על הדמות שלהם אסטרולוג או נומרולוג או מומחה לגיבורי על; אפשר להקליט פודקסט בעקבות הקריאה, כזה המלווה בצלילי רקע מתאימים; אפשר להזמין את התלמידים להציג מופע תיאטרון, מופע מחול, ציור/קומיקס או שיר בעקבות הקריאה; אפשר ליצור לדמות פלייליסט של תכניות טלוויזיה ומוסיקה הקשורות לעולמה; אפשר להזמין את התלמידים ליצור חדרי בריחה, קופסאות בריחה, אימוג'י, אפליקציה, גרפיטי או חידונים בעקבות הקריאה ועוד ועוד... רק שימו לב, בכל משימה בה תבחרו, הקפידו על מחוון מסודר ומובנה, כך שחוויית הדיווח תהיה גם חוויה ספרותית משמעותית.

אפשר להוציא את התלמידים מאזור הנוחות שלהם ולהזמין אותם ל"פגישה עיוורת עם ספר" – בחרו עבורם ספרים המותאמים לגיל שלהם, עטפו את הספרים כך שלא ידעו מה מסתתר בתוכם והזמינו אותם להעז בחזקת "מה שיוצא אני מרוצה". כך יקראו ספר שאולי לא חשבו עליו או מסוגה ספרותית שהם פחות מתעניינים בה ותתרחב עבורם היריעה.


משפט מבוים

חיבור הספרות לחיים

ספרות, מעבר ליתרונותיה האורייניים והקוגניטיביים, היא כלי ללמוד עוד על עצמנו ועל סביבתנו ולא רק למידה פאסיבית, אלא כזו המניעה לפעולה. הזמינו את התלמידים לקרוא, אך יותר מכך, שוחחו על הספרים, על הדמויות, על הערכים ועל המסר העומד מאחורי כל אלו.

כך, קראנו בכיתה בקריאה משותפת את ספרה של גלילה רון פדר "רק לא בחגורה", למדנו יחד על אלימות במשפחה בישראל, שילבנו שירים שונים מתוכנית הלימודים כמו "כף יד רשעה" של דליה רביקוביץ ויצאנו יחד למסע חקר בחברה הישראלית, על המצוי ועל הרצוי.

בעקבות החקר, יזמנו בזאר, אספנו תרומות כספיות, בגדים, ספרים וצעצועים, אשר כולם הועברו למעון לנשים מוכות. את הכיתה ואת מסדרון השכבה מלאנו בכרזות המעוררות מודעות לאלימות במשפחה והפצנו את הטלפון של אגודת אל"י, האגדה להגנת הילד, לכל מי שזקוק. 


פעילות התנדבותית

בהזדמנות אחרת, אחד התלמידים הציג בכיתה את הספר "לראות בגובה העיניים" מאת הסופרת עפרה גלברט-אבני, על  נערה בת 12 וחברותה עם נער עיוור. הצגת הספר עוררה עניין רב בכיתה, בעקבותיו יצאנו לחקר על מוגבלות ושוויון. בעקבות החקר, חברנו לבית ספר "און" בתל אביב, בו לומדים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, העברנו פעילות בכיתות סביב השיר "איך זה שכוכב" ודיברנו על חלומות ותקוות. לאחר הפעילות הכיתתית העברנו חידון מוסיקלי לכל באי בית הספר.

המפגשים היו משמעותיים מעצימים, פרו-אקטיביים והפכו את דפי הספר לדף יומן של כל אחד ואחת מהשותפים בפעילות - הספרות חברה לחיים והחיים חברו אליה.

הספרים נוכחים בכל התהליכים החינוכיים בבית הספר ומחוצה לו - לפני יציאה לטיול שנתי, לסיור במוזיאון, למפגש חברתי, בכל אחד מאלו חשוב להקפיד ולהציג ספר רלוונטי, להקריא ציטוט נבחר, לחבר בין העולמות וליצור סקרנות ועניין, גם לסיפור וגם לספר – סקרנות ועניין שמיד לאחריהם דיווחה הספרנית על רשימת המתנה שהתחדשה בספרייה...  

בין קריאה לכתיבה

מחקרים רבים מצביעים על כך שהכתיבה מעצימה את הקריאה, ועל כן, הרבו במשימות כתיבה, אבל דאגו שתהיינה חווייתיות, מעניינות ומסקרנות, כאלו שבעקבותיהן ירצו התלמידים לכתוב ולקרוא עוד יותר. לדוגמה:

• סיפורי בזק: הזמינו את התלמידים לכתוב סיפורים קצרים בני שש מילים, כדוגמת זה של המנגווי: "למכירה, נעלי תינוק, מעולם לא ננעלו". 
  
  
• פטפוטי ביצים: חלקו לכל תלמיד ביצה, בקשו מהתלמידים לכתוב קורות חיים מלאים לביצה ולעצב אותה בהתאם ואחר כך בקשו מהם לשתף. ככל שיכתבו התלמידים יותר פרטים על הביצה, כך הם יקשרו אליה בסוף מאחר שהביצה תהפוך לדמות עגולה. בתום המשימה, בקשו מהם לשבור את הביצים – לאורך השנים, אף תלמיד לא נעתר לבקשה.
  
  
  הייתם שוברים? ביצה עם אופי
  
  
• סיפור בהמשכים: אפשרו לתלמידים לכתוב סיפור בהמשכים, כל תלמיד מתחיל בכתיבת שורה אחת לסיפור והבא בעקבותיו צריך לכתוב את השורה השנייה וכן הלאה. האתגר הוא שכל תלמיד רואה רק את השורה שלפניו, מה שמייצר סיפור משעשע לחלוטין.
  
  
• קוביות סיפור: כלי נפלא בכל גיל, כך שבעקבות האייקונים מחברים התלמידים סיפור שלהם. אפשר לרכוש את הקוביות ואפשר להיעזר בתמונות אייקונים מהרשת.
  
  
• בימאים צעירים: עודדו את התלמידים לכתוב סצנות ספרותיות, כך שיעשירו את הכתיבה בכל מערכת החושים: מה רואים, מה מריחים, מה שומעים, מה אוחזים, איפה נמצאים, מה בסביבה, מה מזג האוויר... כתיבה זו מאפשרת הרחבה של נקודות המבט ומעשירה את תוכן הכתיבה.
  
  
• הפכו כל שאלה לטריגר כתיבה: כל קלפי השיח של היועצות והכל התמונות הרפלקטיביות הן טריגר נהדר לכתיבה: ״מה שעושה אותי מיוחד זה..״, אם הייתי מלך/מלכה, מה הייתי עושה״, ״אם הייתי גיבור-על, איזה כוחות היו לי״, ״אם הייתי חי בארץ דמיונית, איך היו קוראים לה? איפה היא נמצאת ומי גר שם״ וכדומה, בהתאם לשכבת הגיל ולתחומי העניין של התלמידים.
  
  
• מועדון כתיבה וקריאה: לא רק קבוצות מצוינות והעשרה במתמטיקה, אנגלית או ספורט. הנכיחו את עולם הקריאה והכתיבה בבית הספר, העצימו את התלמידים המתעניינים בו ותנו להם מקום להתבטא, ללמוד ולחבור לדומים להם. 

לא משנה אם נקרא מאמרים אקדמאיים, ספרות מקצועית, אקטואליה, רומן, פרוזה או שירה, פוסטים בפייסבוק או כותרות באינסטגרם, אם נחזיק דף מודפס או נשוטט במרחבים הווירטואליים, המילה הכתובה היא חלק בלתי נפרד מחיינו, ולנו האחריות להנגיש אותה לתלמידים שלנו במלוא הדרה. ברוח זו, הזמינו את התלמידים לחבר כותרות, פתיחה חדשה לסיפור, להחליף את הסוף, להמציא דמויות חדשות, לחשוב על דמויות נעדרות שיש להוסיף או דמויות שנראות להם מיותרות – דברו על זה, לושו את הסיפורים, הפיחו חיים חדשים, מתוך חיבור לחיים תוך מתן כבוד לספרות ולערכיה.